אובדן שמיעה נרכש (acquired hearing loss) הוא מצב נפוץ מאד אשר יכול להשפיע על קשרים חברתיים, תפקוד קוגניטיבי (cognitive function) ואיכות החיים. למרות שהירידה בשמיעה נחשבת, לעתים קרובות, כהיבט בלתי נמנע של הזדקנות, זיהוי מספר גורמים ברי-שינוי פוטנציאליים סיפק תובנה חדשה לגבי האפשרויות של מניעה או עיכוב של אובדן שמיעה נרכש.
ירידה בהספקת הדם לשבלול האוזן (cochlea) יכולה לתרום לירידה בשמיעה. צריכה גבוהה יותר של דגים וחומצות השומן ארוכות השרשרת, אומגה-3, במיוחד [1]EPA ו- [2]DHA (הצורות הפעילות ביותר מבחינה ביולוגית), נמצאה כקשורה בסיכון נמוך יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) ולמחלות כלי הדם במוח (cerebrovascular disease), ראה כתבה 'חשיבות צריכת דגים – חלק א'. צריכה גבוהה יותר של דגים וחומצות השומן ארוכות השרשרת, אומגה-3, עשויה לסייע בשמירה על זרימה תקינה של דם לשבלול האוזן באותם המנגנונים.
בהינתן העובדה שהמידע ממחקרים פרוספקטיביים הינו מוגבל, במחקר עוקבה פרוספקטיבי, מחקר האחיות II (The Nurses’ Health Study II), אשר עקב במשך 18 שנה אחר כ-65,000 נשים שהיו בגילאי 44-27 בכניסתן למחקר, ושהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, נבדק הקשר בין סך צריכת דגים, סוגים ספציפיים של דגים וצריכת חומצות השומן ארוכות השרשרת, אומגה-3, לבין הסיכון לאובדן שמיעה.
המעקב אחר משתתפות המחקר נערך באמצעות שאלונים שנשלחו בדואר כל שנתיים וכללו מידע על תזונה ואורחות חיים ומספר תוצאי בריאות. מידע מפורט על תזונה, כולל צריכת דגים ופירות-ים נתקבל כל 4 שנים באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות בעל 130 פריטי מזון. השאלון כלל 4 שאלות על צריכת דגים ופירות-ים ביחידות צריכה מקובלות או במספר מנות לגבי כל פריט: (1) דגים בעלי בשר כהה, כמו סלמון, מקרל, סרדינים, סטייק טונה או דג-חרב; (2) שימורי טונה; (3) דגים בעלי בשר בהיר, כמו קוֹד, הֶדוֹק או הַליבּוּט; (4) חסילונים (shrimps), לוֹבְּסְטֶר או צדפות כמנה עיקרית. המשתתפות נשאלו באיזו תדירות בממוצע (9 אפשרויות בתחום שבין אף פעם ל-6 פעמים ביום) הן צרכו כמות נתונה של דגים מסוימים בשנה האחרונה. הערכה תזונתית של חומצות השומן אומגה-3, EPA ו-DHA, בעיקר ממקור דגים, חומצה אלפא לינולנית, שמקורה בעיקר ממזונות מהצומח ושל חומצות השומן אומגה-6 (חומצה לינולאית וחומצה ארכידונית) נערכה באמצעות בסיס נתוני הרכב המזונות (food composition database) של אוניברסיטת הרווארד המבוסס על נתוני משרד החקלאות האמריקאי. סך צריכת דגים חולק ל-5 קטגוריות: (1) פחות ממנה אחת לחודש; (2) 3-1 מנות לחודש; (3) 1 מנה לשבוע; (4) 4-2 מנות לשבוע; (5) 5 מנות ומעלה לשבוע.
צריכה של סוגים מסוימים של דגים חולקה ל-4 קטגוריות: (1) פחות ממנה אחת לחודש; (2) 3-1 מנות לחודש; (3) מנה אחת לשבוע; (4) 2 מנות ומעלה לשבוע. צריכת חומצות השומן הרב בלתי-רוויות חולקה לחמישונים.
בשאלון משנת 2009 המשתתפות נשאלו אם יש להן בעיית שמיעה ומתי הבחינו לראשונה בשינוי בשמיעה. אפשרויות התשובה לשאלה אם יש בעיית שמיעה היו: (1) לא; (2) קלה; (3) בינונית; (4) חמורה. התשובות האפשריות לשאלה באיזה גיל (שנים) המשתתפות הבחינו בשינוי בשמיעה היו: (1) מתחת לגיל 30; (2) 39-30; (3) 44-40; (4) 49-45; (5) 54-50; (6) 59-55; (7) 60 ומעלה.
ממצאים
נשים שאכלו דגים לעתים קרובות יותר היו פעילות יותר מבחינה גופנית, נטו יותר להיות מעשנות בהווה או בעבר, נטו יותר להיות בעלות יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), היו בעלות צריכה גבוהה יותר של אלכוהול ורכיבי תזונה, כגון ויטמין B12, חומצה פולית, אשלגן, מגנזיום, ושווה ערך רטינול (ויטמין A ). בתחילת המחקר כ-79% מהנשים צרכו דגים לפחות פעם אחת בשבוע. במשך המעקב דווח על כ-11,600 מקרים חדשים של אובדן שמיעה.
קשרים בין צריכת דגים לבין אובדן שמיעה
לאחר תקנון ל גורמים מבלבלים פוטנציאליים – גיל, BMI, היקף מותניים, עישון, צריכת אלכוהול, חומצה פולית ויטמין B12, אשלגן, מגנזיום ושווה ערך רטינול – נמצא:
- קשר הפוך בין צריכה סדירה של סך דגים לבין הסיכון לאובדן שמיעה.א. בהשוואה לנשים שצרכו דגים פחות מפעם בחודש, בקרב נשים שצרכו מנת דגים פעם בשבוע הסיכון לאובדן שמיעה היה נמוך ב-6%.
ב. בהשוואה לנשים שצרכו דגים פחות מפעם בחודש, בקרב נשים שצרכו 4-2 מנות דגים בשבוע הסיכון לאובדן שמיעה היה נמוך ב-20% ובדומה בקרב נשים שצרכו 5 מנות ומעלה של דגים בשבוע.
- בהשוואה לנשים שצרכו טונה פחות מפעם בחודש, בקרב נשים שצרכו טונה פעמיים ומעלה בשבוע הסיכון לאובדן שמיעה היה נמוך ב-13%.
- בהשוואה לנשים שצרכו דגים כהי-בשר פחות מפעם בחודש, בקרב נשים שצרכו דגים אלה פעמיים ומעלה בשבוע, הסיכון לאובדן שמיעה היה נמוך ב-23%.
- בהשוואה לנשים שצרכו דגים בהירי-בשר פחות מפעם בחודש, בקרב נשים שצרכו דגים אלה פעם אחת בשבוע, הסיכון לאובדן שמיעה היה נמוך ב-6%.
- בהשוואה לנשים שצרכו צדפות פחות מפעם בחודש, בקרב נשים שצרכו צדפות פעם בשבוע, הסיכון לאובדן שמיעה היה נמוך ב-14%.א. בהשוואה לנשים שצרכו סך חומצות שומן אומגה-3 בחמישון התחתון (בממוצע 0.8 גרם ליום), בקרב נשים שצרכו חומצות שומן אלה בחמישון העליון (בממוצע 1.64 גרם ליום), הסיכון לאובדן שמיעה היה נמוך ב-12%.
- לא נמצא קשר בין צריכת חומצת שומן אלפא-לינולנית לבין הסיכון לאובדן שמיעה.
- בהשוואה לנשים שצרכו חומצות שומן אומגה-3, EPA + DHA, בחמישון התחתון (בממוצע 0.06 גרם ליום), בקרב נשים שצרכו חומצות שומן אלה בחמישון העליון (בממוצע 0.39 גרם ליום), הסיכון לאובדן שמיעה היה נמוך ב-15%.
- כאשר החמישון העליון של צריכת חומצות השומן אומגה-3, (EPA + DHA), חולק לשני עשירונים, הסיכון לאובדן שמיעה בעשירון התשיעי (בממוצע 0.34 גרם ליום) היה נמוך ב-9% ובעשירון העליון (בממוצע 0.49 גרם ליום), ב-22%.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מספקים עדות לכך שגורמי סיכון תזונתיים ברי-שינוי, ובמקרה זה צריכת דגים, יכולים לסייע בהורדת הסיכון לאובדן שמיעה.
