דפוסי-תזונה מבוססי מזונות מן הצומח והסיכון לסוכרת מסוג 2 בקרב גברים ונשים בארה"ב: ממצאים מתוך שלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים

סוכרת מסוג 2 קשורה בתחלואה, תמותה ועלויות שירותי בריאות מוגברים בארה"ב. מספר מזונות מהצומח, כגון דגנים מלאים, פירות וירקות, קשורים בסיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2, בו בזמן שמזונות מסוימים מן החי, כגון בשר אדום ובשר מעובד, קשורים באופן חיובי בסיכון לסוכרת מסוג 2. בנוסף, ההנחיות התזונתיות האמריקאיות האחרונות (2015) ממליצות לעבור מצריכה של מזונות מסוימים מן החי לצריכה מוגברת של מזונות מהצומח. מחקרים קודמים על  הקשר בין דיאטות המבוססות על מזונות מהצומח לבין סוכרת מסוג 2 מגדירים דיאטות אלה כ'דיאטות צמחוניות' (vegetarian), ראה כתבה 'דיאטה צמחונית – השפעותיה הבריאותיות והדאגה לצריכת רכיבי תזונה מסויימים', ומאמר 'דיאטות צמחוניות, דיאטות דלות בבשר ובריאות'. מחקרים אלה מסווגים את האוכלוסייה למשתתפים אשר צורכים או לא צורכים מזונות מהחי או צורכים חלק מהם. אולם, דיאטות צמחוניות עלולות לכלול גם מזונות פחות בריאים מן הצומח. המחקרים הקיימים הינם מוגבלים, כי אינם מבדילים בין מזונות מהצומח בעלי השפעה שונה על סוכרת מסוג 2, וזאת כיון שמזונות פחות בריאים מהצומח, כמו דגנים מעובדים, תפוחי-אדמה ומשקאות ממותקים בסוכר קשורים בסיכון גבוה יותר לסוכרת מסוג 2.

מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-PLoS One, בדק את הקשר בין דרגות שונות של דבקות בדיאטות שונות המבוססות על מזונות מן הצומח (בריאות ולא בריאות) לבין סוכרת מסוג 2. המחקר עקב אחר משתתפי שלושה מחקרי עוקבה אמריקאים פרוספקטיביים גדולים, מחקר האחיות 1 (Nurses’ Health Study – NHS), מחקר האחיות 2 (Nurses’ Health Study – NHS2) ומחקר משתתפים במקצועות הרפואה (Health Professionals Follow-up Study – HPSF). המעקב אחר כ-122,000 אחיות, בגילאי 55-30, במחקר האחיות הראשון נערך בין השנים 2012-1984, אחר כ-116,000 אחיות, בגילאי 42-25, במחקר האחיות השני נערך בין השנים 2011-1991 ואחר כ-51,500 משתתפים במקצועות הרפואה, בגילאי 75-40, נערך בין השנים 2010-1986. המשתתפים דיווחו בתחילת המחקר וכל שנתיים, באמצעות שאלונים, שנשלחו בדואר, על גורמי סיכון של אורח-החיים ומידע רפואי. לא נכללו במחקר: א. משתתפים בעלי היסטוריה של סוכרת, מחלות קרדיו-ווסקולריות וסרטן, מלבד סרטן העור שאינו-מלנומה; ב. משתתפים שדיווחו בשאלון תדירות צריכת המזונות (Food Frequency Questionnaire – FFQ) על נתוני אנרגיה (קלוריות) לא סבירים: גברים שצרכו בכניסה למחקר פחות מ-800 קילוקלוריות או יותר מ-4,200 קילוקלוריות, ונשים שצרכו בכניסה למחקר פחות מ-600 קילוקלוריות או יותר מ-3,500 קילוקלוריות; ג. משתתפים שלא ענו בתחילת המחקר על השאלון התזונתי במלואו.

לבסוף, נכללו בניתוח הנתונים כ-70,000 נשים ממחקר האחיות בראשון, כ-90,000 נשים ממחקר האחיות השני וכ-40,500 גברים ממחקר המשתתפים במקצועות הרפואה.

הערכה תזונתית נערכה באמצעות FFQ כל 4-2 שנים. כל משתתף נשאל באיזה תדירות הוא אכל בשנה האחרונה מנה מוגדרת של כ-130 פריטי מזון. התשובות האפשריות נעו מ'אף פעם או פחות מפעם בחודש' עד 6' מנות ומעלה ליום'. החוקרים יצרו אינדקס של הדיאטות המבוססות על מזונות מהצומח (plant-based diets – PDI), של דיאטות בריאות המבוססות על מזונות מהצומח (healthy plant-based diets – hPDI) ושל דיאטות לא בריאות המבוססות על מזונות מהצומח (unhealthy plant-based diets – uPDI). תדירויות צריכת פריטי המזון תורגמו למנות ליום. כל המזונות חולקו ל-18 קבוצות מזון. קבוצות של מזון בריא מהצומח כללו דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, שמנים מהצומח ותה/קפה. לעומת זאת, קבוצות של מזון פחות בריא מהצומח כללו מיצי פירות, משקאות ממותקים בסוכר, דגנים מעובדים, תפוחי אדמה וממתקים/קינוחים. קבוצות מזון מהחי כללו שומנים מהחי, מוצרי חלב, ביצים, דגים/פירות ים, בשר (עוף ובשר אדום) ומזונות שונים המבוססים על בשר. שמונה עשרה קבוצות המזון חולקו לחמישוני צריכה ולכל חמישון הוקצה ניקוד מ-1 עד 5. באינדקס קבוצות מזון מהצומח (PDI), המשתתפים קבלו 5 נקודות עבור כל קבוצת מזון מן הצומח שנצרכה בכמות הגבוהה מהחמישון הגבוה ביותר (החמישון החמישי), 4 נקודות עבור כל קבוצת מזון שנצרכה בכמות הגבוהה מהחמישון הרביעי ונקודה אחת עבור צריכה בחמישון הנמוך ביותר. מצד שני, משתתפים קבלו 1 נקודה עבור צריכת כל קבוצת מזון מן החי בכמות הגבוהה מהחמישון הגבוה ביותר, 2 נקודות עבור צריכה בין הגבוהה ביותר לבין החמישון הרביעי ו-5 נקודות עבור צריכה הנמוכה מהחמישון הנמוך ביותר (החמישון הראשון). באינדקס קבוצות המזון הבריאות מהצומח (hPDI), המשתתפים קבלו 5 נקודות עבור צריכת מזונות בריאים מן הצומח בכמות הגבוהה מהחמישון הגבוה ביותר וניקוד נמוך יותר עבור צריכת מזונות מהצומח בריאים פחות ועבור צריכת מזונות מהחי. באינדקס קבוצות המזון הלא הבריאות מהצומח (uPDI) המשתתפים קבלו 5 נקודות עבור צריכת קבוצות מזון פחות בריאות, ופחות נקודות עבור צריכת קבוצות מזון בריאות יותר ועבור צריכת מזונות מהחי. הניקוד עבור כל משתתף התקבל על ידי סיכום הנקודות של 18 קבוצות המזון, כשבאופן תיאורטי האינדקסים נעו בין 18 (הניקוד הנמוך ביותר) לבין 90 (הניקוד הגבוה ביותר האפשרי). תחומי האינדקסים בתחילת המחקר שנצפו היו 85-24 ב-PDI, 86-24 ב-hPDI, ו-90-27 ב-uPDI. לצורך ניתוח הנתונים, האינדקסים חולקו לעשירונים.

ברור לגבי סוכרת מסוג 2

למשתתפים אשר דיווחו כי רופא אבחן אצלם סוכרת, נשלחו שאלונים נוספים על מנת לאשר את תקפות האבחון. נכללו רק מקרים אשר עמדו באחד ומעלה מהקריטריונים שנקבעו על ידי הקבוצה הלאומית לנתוני סוכרת (National Diabetes Data Group).

הערכת משתנים נוספים

באמצעות שאלונים דו-שנתיים, נאספו נתונים לגבי גובה, משקל, פעילות גופנית, עישון, שימוש ב'מולטיויטמינים'1, מוצא אתני, היסטוריה משפחתית של סוכרת מסוג 2, יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה) וכולסטרול גבוה (hypercholesterolemia), בשני מחקרי האחיות נאספו גם נתונים לגבי מצב בלות (menopause status), שימוש בתחליפי הורמונים ושימוש באמצעי מניעה הורמונליים.

ממצאים

משתתפים בעלי ניקוד גבוה יותר ב-PDI וב-hPDI בתחילת המחקר היו מבוגרים יותר, פעילים יותר, רזים יותר ונטו פחות לעשן מאשר משתתפים בעלי ניקוד נמוך יותר. הם גם צרכו פחות אנרגיה משומן רווי וחד בלתי-רווי, ויותר אנרגיה משומן רב בלתי-רווי ומפחמימות, וכן צרכו יותר סיבים תזונתיים ויותר פולאט (ויטמין).

במשך כ-4,000,000 שנות אדם2 (יותר מ-20 שנה) תועדו כ-16,000 מקרי סוכרת מסוג 2. באינדקס קבוצת המזונות הבריאים מהצומח הניקוד החציוני בעשירון הגבוה ביותר של צריכה בכל אחת מהעוקבות (NHS, NHS2 ו-HPSF) היה 67 (כשהניקוד המקסימלי האפשרי היה 90).

קשרים בין צריכת אינדקס צריכת מזונות מן הצומח לבין היארעות סוכרת מסוג 2

לאחר תיקנון לגורמים מבלבלים (ערפלנים), כמו גיל, BMI ואורחות חיים:

1. אינדקס צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח (PDI) היה קשור באופן הפוך בהיארעות סוכרת מסוג 2.

א. במחקר האחיות הראשון (NHS), בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר (ניקוד חציוני של 45.5) של צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר (ניקוד חציוני של 63.6), ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הייתה נמוכה ב-17%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח היה קשור בירידה ב-20% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

ב. במחקר האחיות השני (NHS2), בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר (ניקוד חציוני של 45.3) של צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר (ניקוד חציוני של 64.3), ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הייתה נמוכה ב-17%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח היה קשור בירידה ב-7% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

ג. במחקר המשתתפים במקצועות הרפואה (HPSF), בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר (ניקוד חציוני של 45) של צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר (ניקוד חציוני של 64.4), ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הייתה נמוכה ב-30%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח היה קשור בירידה ב-16% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

ד. בניתוח משולב של נתוני שלושת העוקבות (NHS, NHS2 ו-HPSF), בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר של צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר, ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הייתה נמוכה ב-20%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח היה קשור בירידה ב-12% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

2. אינדקס צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח (hPDI) היה קשור באופן הפוך בהיארעות סוכרת מסוג 2.

א. במחקר האחיות הראשון (NHS), בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר (ניקוד חציוני של 44.3) של צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר (ניקוד חציוני של 65.5), ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הייתה נמוכה ב-40%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח היה קשור בירידה ב-20% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

ב. במחקר האחיות השני (NHS2), בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר (ניקוד חציוני של 44) של צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר (ניקוד חציוני של 66), ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הייתה נמוכה ב-35%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח היה קשור בירידה ב-19% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

ג. במחקר המשתתפים במקצועות הרפואה (HPSF), בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר (ניקוד חציוני של 43.3) של צריכת דיאטות המבוססותעל מזונות בריאים מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר (ניקוד חציוני של 66), ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הייתה נמוכה ב-23%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח היה קשור בירידה ב-11% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

ד. בניתוח משולב של נתוני שלושת העוקבות (NHS, NHS2 ו-HPSF), בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר של צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר, ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הייתה נמוכה ב-34%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח היה קשור בירידה ב-17% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

3. אינדקס צריכת דיאטות המבוססות על מזונות לא בריאים מן הצומח (uPDI) היה קשור באופן חיובי בהיארעות סוכרת מסוג 2, כשהיארעות סוכרת מסוג 2 הייתה גבוהה ב-16% בעשירון הגבוה ביותר של צריכת מזונות לא בריאים מן הצומח מאשר בעשירון הנמוך ביותר.

4. הקשר בין אינדקס צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח (PDI) לבין היארעות סוכרת מסוג 2 היה חזק יותר במשתתפים לא שמנים מאשר במשתתפים שמנים.

5. הקשר בין אינדקס צריכת דיאטות המבוססות על כלל מזונות מן הצומח (PDI) ודיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח (hPDI) לבין היארעות סוכרת מסוג 2 היה חזק יותר במשתתפים מבוגרים יותר.

6. לצורך בדיקת תרומתם של מזונות בריאים מן הצומח, מזונות לא בריאים מהצומח ומזונות מן החי לסיכון לסוכרת מסוג 2, שלושת סוגי המזונות הוכנסו למודל ניתוח נתונים אחד.

א. מזונות בריאים מן הצומח היו קשורים באופן הפוך בסיכון לסוכרת מסוג 2, מזונות לא בריאים מן הצומח היו קשורים באופן חיובי בסיכון לסוכרת מסוג 2, ואילו מזונות מן החי לא היו קשורים בסיכון למחלה.

7. בצריכת מזונות בריאים מן הצומח בשילוב עם מספר מזונות מהחי הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה:

א. בשילוב עם צריכת דגים/פירות-ים, בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר של צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר, הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך ב-27%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח היה קשור בירידה ב-13% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

ב. בשילוב עם צריכת יוגורט, בהשוואה לאינדקס בעשירון הנמוך ביותר של צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח, בעשירון הגבוה ביותר, הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך ב-35%; כל עלייה ב-10 יחידות באינדקס צריכת דיאטות המבוססות על מזונות בריאים מן הצומח היה קשור בירידה ב-17% בהיארעות סוכרת מסוג 2.

מסקנות החוקרים

הגברת הצריכה של מזונות בריאים מהצומח ביחד עם צמצום בו-זמני של הצריכה של מזונות לא בריאים מהצומח ושל מזונות מהחי, במיוחד בשר אדום ובשר מעובד, עשויה להיות מועילה במניעת סוכרת מסוג 2. אפילו צמצום מתון בצריכת מזונות מן החי (למשל, צריכה של כ-4 מנות ליום בעשירון הגבוה ביותר של דיאטה המבוססת על מזונות בריאים מהצומח (hPDI) במקום צריכה של 6-5 מנות ליום בעשירון הנמוך ביותר) היה קשור בירידה משמעותית בהיארעות סוכרת מסוג 2.

קיימים מספר מנגנונים שבאמצעותם דיאטה המבוססת על מזונות בריאים מהצומח מורידה את הסיכון לסוכרת מסוג 2. דיאטה כזו עשירה בסיבים תזונתיים, חומרים נוגדי חימצון, שומנים לא-רוויים ורכיבי תזונה, כמו מגנזיום, והיא דלה בשומן רווי. דיאטה מבוססת-מזונות בריאים מהצומח יכולה לווסת רמות סוכר, לשפר רגישות לאינסולין ולצמצם דלקת כרונית, ועל ידי כך להוריד את ההיארעות של סוכרת מסוג 2.

¹מולטיוויטמינים – תכשירי גלולות מסחריים המכילים לרוב את מכלול רכיבי הקורט (micronutrients); לחלק מהתכשירים הנפוצים מוספים גם יסודות עיקריים, כמו סידן ומגנזיום ובמספר תכשירים גם חומרים נוספים, בעיקר תמציות צמחים שונות.

²שנות אדם – סכום יחידות הזמן שכל אחד ממשתתפי המחקר היה חשוף לגורם הסיכון הנחקר; משתתף נחשב לתורם זמן-אדם (במחקר הזה שנים) כל אימת שאינו חולה ולכן מצוי בסיכון לפתח את המחלה אשר את הופעתה מעוניינים לחקור. שנות אדם מחושבים על ידי הכפלת מספר המשתתפים במחקר במספר השנים שכל אחד מהם תרם.