יתרונותיהם הבריאותיים של הסיבים התזונתיים

יתרונותיהם הבריאותיים של הסיבים התזונתיים

מרבית תזונת אבותינו וזו שעד לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית הייתה מבוססת על מזונות מהצומח ומורכבת בעיקר מגרעינים מלאים וירקות בעלי תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים, וככזו הייתה דלה בסוכר. יתר על כן, אופי חייהם של בני האדם חייב אותם להיות פעילים מבחינה גופנית. אולם במשך מאתיים השנים האחרונות המזון הפך באופן הולך וגדל למזון מעובד, שהביא לירידה גדולה בתכולת הסיבים בתזונה. בו בזמן, הודות לקידום הטכנולוגי בעקבות המהפכה התעשייתית החלו לעסוק בקנה מדה גדול בתעשיית הבשר, מה שהביא לירידה בעלות החלבון ממקור בשר ולצריכה גדולה של בשר בדרך כלל עתיר בשומן רווי ובכולסטרול.

סקירה שפורסמה ב-Metabolism, מגדירה את הסיבים התזונתיים כקטגוריה של רכיבים במזון שאינם מתעכלים במעי הדק וכוללים: רב-סוכרים שאינם עמילן (non-starch polysaccharides), שהם בדרך כלל תערובת של תאית (cellulose), הֶמיצֶלוּלוֹז, פֶּקטינים וגומי (gum); עֵצַן (lignin), כמו שעווה וטנינים (תרכובות פוליפנוליות מסיסות מים); ורב-סוכרים אנלוגיים, כמו כיטין. לאחרונה הוספו אוֹליגֹוסוכרים(oligosaccharides) לקטגוריית הסיבים התזונתיים. האוליגוסוכרים הם בעלי יכולת לזרז שגשוגם של חיידקים ידידותיים נבחרים (בּיפידוֹבקטריה ולַקטוֹבַּצילוּס). הסיבים התזונתיים מפורקים במידה זו או אחרת על ידי חיידקים פרוביוטייםבמעי הגס (colon)


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



באופן כללי, הסיבים התזונתיים מסווגים על פי מסיסותם במים, מידת תסיסתם על ידי חיידקי המעי הגס וצמיגותם. מידת תסיסתם וצמיגותם קובעת את השפעותיהם הפיזיולוגיות.

סיבים תזונתיים 'מסיסי מים' מותססים על ידי חיידקים פרוביוטיים במעי הגס. תסיסה זו מהווה מקור לחומצות שומן קצרות שרשרת:חומצה בוטירית, חומצה אצטית וחומצה פרופיונית. חומצה בוטירית מהווה מקור אנרגיה לתאי האֶפּיטֶל בדופן המעי, וכןמסייעת להעברת סידן דרך דופן המעי ולספיגתו. סיבים תזונתיים מסיסי מים כוללים פֶּקְטין, גוּמי (כמו גוּאַר-גַם) ורב-סוכרים שאינם עמילן. סיבים תזונתיים מסיסי מים מצויים בשיבולת שועל, שיפון, גריסים, קטניות, פירות וירקות שונים, אגוזים, כולל שקדים ובפסילויום. סיבים תזונתיים מסיסי המים יוצרים גֶ'ל נפחי במעי הדק. סיבים תזונתיים 'בלתי מסיסים' במים סופחים מים, אך אינם יוצרים ג'ל והם מותססים במעי הגס במדה מוגבלת. הם כוללים את חלקי דופן הצמח הבלתי מסיסים, תאית (cellulose), הֶמיצֶלוּלוֹז וליגנין, והם מצויים בכמויות הגדולות ביותר בדגנים מלאים, סובין חיטה, קטניות, ירקות, אגוזים וזרעים.

השפעת הסיבים התזונתיים על הפיזיולוגיה של מערכת העיכול

התכונות הפיזיקליות של הסיבים התזונתיים מגוונות ולעתים הבדל קטן עשוי לתרום להשפעה פיזיולוגית נבדלת של הסיבים. מגוון הסיבים התזונתיים מתבטא בהשפעות מאוד מגוונות על התנועתיות ועלהפיזיולוגיה של מערכת העיכול.

סקירה, שהתפרסמה ב-Journal of Clinical Gastroenterology, מתארת את השפעותיהם של הסיבים התזונתיים על הפיזיולוגיה של מערכת העיכול. לסיבים התזונתיים בתנועתם לאורך צינור העיכול והחיכוך המתמיד שלהםעם דופן המעי השפעות רבות: הגדלת זמן המעבר במערכת העיכול; הגברת תחושת השובע ועל ידי כך על ההשמנה; תדירות היציאות, הרכב הצואה, שלשול, עצירות וטחורים; הסיבים התזונתיים מגדילים את נפחהצואה ומרככים אותה. עקב כך, הם עשויים להקל במקרים של עצירות. לעצירות מתמשכתהשלכות על תיפקודו הכללי של הגוף. היא עלולה להחמיר טחורים, לגרום לדיבֶרטיקוּליטיס (דלקת סעיפי המעי) ולסרטן המעי הגס; הגדלתהעמידות כנגד חיידקי מעי פתוגניים ומכאן הקטנת הסיכון לאיבוד נוזלים בשלשול; ייצור חומצות שומניות קצרות שרשרת וגזים(פחמן דו-חמצני, מימן ומתן); הגדלת מורגי המעי (בליטות העיכול והספיגה של המעי) – הגדלת עובידופן המעי-הדק והגדלת כושר הספיגה של המעי; ספיחת תרכובות שארתיות שונות במעיובמיוחד תרכובות רעילות ובהן תרכובות מסרטנות דוגמת נגזרות מסרטנות של חומצות המרה (על ידי קיצור זמן השהות של חומרים מחוללי-סרטן –carcinogens, בחלל המעי מורידים הסיבים התזונתיים את הסיכון לסרטן המעי הגס); והקטנת ספיגה של כולסטרול והשפעה על חילוף החומרים של הכולסטרול והשומנים.

השפעת הסיבים התזונתיים על הבריאות

בו בזמן שקיימת עדות חזקה התומכת בתפקיד דיאטות עתירות סיבים תזונתיים כמגינות על הבריאות, קיימת מחלוקת לגבי מקור מזון הטוב ביותר לסיבים תזונתיים. מחקרים אפידמיולוגיים מצדדים בסיבים תזונתיים ממקור דגנים, בו בזמן שניסויים קליניים מצביעים על כך שסיבים תזונתיים בעלי צמיגות גבוהה הם בעלי היעילות הגבוהה ביותר בהורדת ה-LDL-כולסטרול. אי-לכך, דרושים ניסויים קליניים אקראים ארוכי טווח נוספים.

צריך גם לזכור שחלק מההשפעות המיטיבות של גרעינים מלאים במחקרי עוקבה עשויים לנבוע מגורמים שלא נמדדו, כמו אורח חיים בריא של המשתתפים. כמו כן, ההשפעות המיטיבות של גרעינים מלאים עתירי סיבים יכולים לנבוע מתכולתם של מרכיבים שאינם סיבים תזונתיים (כמו ויטמינים, מינרלים וחומרים נוגדי חימצון). דרושים ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים אשר יאששו את הממצאים הקיימים ויפתרו את הדילמה של השפעת הגרעינים המלאים.

המנגנונים באמצעותם מפעילים הסיבים התזונתיים את הגנתם על בריאות האדם אינם מובהרים דיים. לאחרונה, ההשפעה המיטיבה של הסיבים התזונתיים על בריאות האדם מיוחסת לשינויים שהם מחוללים בהרכב החיידקים במעי, אשר בעקבותיהם חל שינוי  במטבוליזם של הפונדקאי (האדם) באמצעות מספר דרכים, כולל פירוק מוגבר של חומצות המרה, ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת ואיפנון החומרים הפעילים במצבי דלקת. במחקר, שהתפרסם ב-2013 ב-American Journal ofClinical Nutrition, נמצא כי ירידה במשקל בעקבות ניתוח בָּריאֲטְרי (ניתוח לקיצור קיבה על מנת לסייע בירידה במשקל), הביאה לשינוי אוכלוסיית החיידקים במעי.

לסיבים התזונתיים תפקיד חשוב במניעת מחלות והפרעות בריאותיות שונות ובטיפול בהן. צריכה נדיבה של סיבים תזונתיים מסייעת בהורדת הסיכון להתפתחות מחלות, כמו מחלת לב כלילית, שבץ מוחי, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה והפרעות במערכת העיכול. יתר על כן, צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים משפרת את ריכוזי הליפידים (כולסטרול וטריגליצרידים) בדם, משפרת את וויסות הגלוקוז בחולי סוכרת, מורידה את לחץ הדם, מסייעת בירידה במשקל וכנראה גם משפרת את תיפקוד המערכת החיסונית.

משקל הגוף –מזון עשיר בסיבים תזונתיים גורם לתחושתשובע ומפחית את ספיגתם של רכיבי התזונה תורמי הקלוריות, ולכן הסיבים תורמים להרזיה. השמנה מהווה גורם סיכון בלתי תלוי למחלת לב כלילית ולסוכרת. צריכה גבוהה יותר של סיבים תזונתיים קשורה ב-BMI נמוך יותר. לאור הקשר בין השמנה (BMI גבוה), סוכרת מסוג 2 ומחלת לב כלילית, תפקיד הסיבים בהשמנה נבחן בבעלי חיים ובבני אדם, ונמצא הן בבעלי החיים והן במחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם, כי הם מסייעים לירידה במשקל ולשמירתו. במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך במשך 6.5 שנים בממוצע בקרב כ-89,000 משתתפים בחמש מדינות אירופאיות, נמצא כי עבור צריכה של כל 10 גרם של דגנים ליום, הייתה ירידה קטנה של 0.077 ק"ג לשנה (שינוי המתבטא בירידה ב-BMI של כ-0.0026 לשנה), וירידה של 0.10 ס"מ לשנה בהיקף המותניים. החוקרים הסבירו שהמספרים הם ממוצעים והיו אנשים שנהנו מירידה גדולה יותר במשקל ובהיקף המותניים. במחקר עוקבה פרוספקטיבי במשך 12 שנה בקרב כ-74,000 נשים, נשים בחמישון העליון של צריכת גרעינים מלאים היו בסיכון נמוך ב-49% לעלות במשקל בהשוואה לנשים בחמישון התחתון. מחקר שהישווה דיאטת אוֹרְניש, שביסודה היא דיאטה דלת שומן, עתירת פחמימות וסיבים תזונתיים, לדיאטת אַטְקינס (דיאטה עתירת חלבון ושומן ודלת פחמימות) ולדיאטת שומרי המשקל, מצא כי בדיאטת אורניש הירידה ב-BMI הייתה הגדולה ביותר. מרבית העדות המחקרית העדכנית תומכת ברעיון שצריכת מזונות עתירי סיבים תזונתיים ובעלי אינדקס גליקמי נמוך משפרת את הטיפול במשקל ומהווה אמצעי יעיל בירידה במשקל.

ממצאי ניסויי התערבות קליניים אקראיים מבוקרים,  בהם ניתן תוסף של סיבים תזונתיים לא היו עקביים. כנראה שצריכת דיאטה עתירה בסיבים תזונתיים עדיפה על צריכת תוספים. בכל מקרה, תכשיר המשלב סיבים תזונתיים מסיסי מים וסיבים תזונתיים בלתי מסיסים, ממקור גרעינים מלאים, דגנים ופירות וירקות, נראה כיעיל יותר בוויסות המשקל מאשר סוג אחד של סיבים תזונתיים.

סוכרת –הסיבים התזונתיים עוזרים בשמירת רמות סוכר תקינותבדם החשובות במניעת סוכרת והטיפול בה. מזון עשיר בסיבים תזונתיים מקטין את האינדקס הגליקמי3 של הארוחה.  מרבית הדיאטות בעלות אינדקס גליקמי בינוני ונמוך עושות שימוש בדגני-בוקר all-bran , שיבולת שועל וקטניות כמקורות מזון לסיבים תזונתיים. לסיבים התזונתיים גם השפעה על התגובות הגליקמיות (קצב העליה והירידה בריכוז הגלוקוז בדם לאחר ארוחה) ועל התגובה האינסוּלינֶמית. למערכת העיכול לוקח זמן רב לעכל מזון עשירבסיבים, ולכן רמת הסוכר בדם עולה בצורה מתונה.

באופן כללי, דיאטות עתירות סיבים תזונתיים ובעלות אינדקס גליקמי נמוך יכולות להיות בעלות השפעה מיטיבה במניעה וטיפול בסוכרת מסוג 2. שתי מטא-אנליזותשל ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים הראו, כי דיאטות עתירות סיבים תזונתיים ובעלות אינדקס גליקמי נמוך הורידו את הרמות בדם של גלוקוז ו-HbA1c (המוגלובין מסוכר המצביע על רמה ממצועת של גלוקוז בדם במשך שלושת החודשים שלפני הבדיקה). נתונים אלה מאוששים במחקרים רבים אחרים.

ההמלצות של אגודות הסוכרת השונות לחולי סוכרת מסוג 2 הן לצרוך דיאטה עתירת סיבים תזונתיים ובעלת אינדקס גליקמי נמוך.

רמות הכולסטרול והטריגליצרידים –מאז 1960 מחקרים רבים הצביעו על ההשפעות המיטיבות של ארבעה סוגי סיבים תזונתיים מסיסי מים על רמות הכולסטרול ועל ה-LDL-כולסטרול: ביתא גלוּקַן, פקטין, גוּאָר גָם ופסיליום.

על ידי וויסות צריכת המזון, עיכולו, ספיגתו והמטבוליזם שלו, מורידים הסיבים התזונתיים את הסיכון ליתר-שומנים (hyperlipidemia), יתר-כולסטרול (hypercholesterolemia) ויתר-סוכר (hyperglycemia) בדם. הסיבים עוזרים בהורדת רמות הכולסטרול, מכיוון שבמערכת העיכול הסיביםקושרים אליהם מיצי מרה הבנויים מכולסטרול ומפרישים אותם החוצה דרך הצואה. מטא-אנליזה מצאה, כי תוספת של גרם אחד של סיבים תזונתיים מביאה לירידה של כ-1 מיליגרם לדציליטר של LDL-כולסטרול. במספר מחקרים נמצא כי ירידה של 1% ב-LDL-כולסטרול מתאימה לירידה של 2%-1% באירועי מחלת לב כלילית.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration – FDA) אישר מסר בריאותי (health claim) בהקשר לסיכון למחלת לב כלילית עבור הסיבים התזונתיים בעלי הצמיגות הגבוהה, ביתא גלוקן משיבולת שועל וגריסים (3 גרם ליום) ופסיליום (7 גרם ליום).

יתר לחץ דם – במספר מחקרים אפידמיולוגיים פרוספקטיביים וניסויים אקראיים מבוקרים נמצא קשר הפוך בין צריכת סיבים תזונתיים לבין לחץ דם. במטא-אנליזה של 24 ניסויים קליניים אקראיים, צריכת סיבים תזונתיים בכמות של 11.5 גרם ליום הורידה במדה קטנה את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. ההשפעה המיטיבה הייתה בולטת יותר בקרב חולים עם יתר-לחץ דם ובקרב אנשים מבוגרים יותר. במחקר בקרב מבוגרים צרפתים צריכה גבוהה יותר של סיבים תזונתיים הייתה קשורה בהיארעות נמוכה יותר של יתר לחץ דם. במטא-אנליזה של 21 ניסויים אקראיים מבוקרים, שהתפרסמה ב-Journal of Nutrition, נמצא כי בקבוצת ההתערבות, שמשתתפיה אכלו גרעינים מלאים, לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי היו נמוכים יותר מאשר בקבוצת הביקורת.

מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית4–הסיבים התזונתיים מפעילים את המערכת החיסונית והמערכת האנדוקרינית במישרין ובעקיפין על ידי חיידקי המעי-הגס. מערכת העיכול כוללת למעלה מ-15 סוגים של תאים אנדוקריניים המפרישים חלבונים חיסוניים והורמונים. התאים האנדוקריניים של מערכת העיכול מושפעים מהחומרים שהשתחררו על ידי פעולתהחיידקים הידידותיים. החיידקים הידידותיים מסייעים למעי הגס, בו נמצאת 70% ממערכת החיסון של גוף האדם, בחיזוק המערכת החיסונית, ואף מסייעים בטיפול בתופעות לוואי וזיהומים שנגרמים כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה. צריכת תכשירי פרוביוטיקה בעת נטילת אנטיביוטיקה מסייעת בהתמודדות עם חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות).

סיבים תזונתיים נראים כבעלי פעילות אנטי-דלקתית. הם עשויים להשפיע על מערכת החיסון על ידי הורדת סמנים (biomarkers) של דלקת, כמו חלבון מגיב- C

C-reactive protein –CRP) , אינטרלאוקין-6 ו-TNF-אלפא (tumor necrosis factor). דלקת כרונית טבועה במספר מחלות כרוניות, כמו סוכרת, טרשת העורקים, מחלות לב וכלי הדם ומחלות ניווניות של מערכת העצבים, כמו מחלת אלצהיימר. במחקר, שהתפרסם ב-Biomarkers, צריכת גרעינים מלאים הורידה את רמות סמני הדלקת, TNF-אלפא ושורה של אינטרלאוקינים, כמו אינטרלאוקין-6.

מחלות לב וכלי הדם – במחקרים פרוספקטיביים, צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים קשורה בהיארעות נמוכה יותר של מחלות לב וכלי הדם. במטא-אנליזה של 45 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ו-21 ניסויים אקראיים מבוקרים, שהתפרסמה ב-Journal of Nutrition, נמצא כי בהשוואה לאנשים שאכלו לעתים רחוקות או אף פעם לא אכלו גרעינים מלאים, לאלה שאכלו גרעינים מלאים בכמות של 80-48 גרם ליום (5-3 מנות ליום), היה סיכון נמוך יותר ב-26% לסוכרת מסוג 2 וב-21% למחלות לב וכלי הדם. כמו כן, במשך המעקב העליה במשקל בקרב אלה שאכלו גרעינים מלאים, היתה באופן עקבי קטנה יותר.

סרטן– מחקרי אוכלוסיה בינלאומיים בקרב מהגרים הצביעו בברור על כך שדיאטות מסורתיות עתירות סיבים תזונתיים קשורות בשכיחות נמוכה יותר של סרטן, במיוחד סרטן המעי הגס וסרטן השד. מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מסר בריאותי המציין, כי דיאטות דלות בשומן והמכילות מוצרי גרעינים מלאים עתירי סיבים תזונתיים, פירות וירקות עשויות להוריד את הסיכון לסוגי  סרטן מסויימים, מחלות הקשורות בגורמים רבים.

ממצאי מחקרי עוקבה, ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, כמו גם של מחקרי חתך אינם עקביים. מחקר סרטן ותזונה (EPIC), שהינו מחקר פרוספקטיבי, הראה בהבדל של שנתיים, סיכון הנמוך ב-40% וב-45% לסרטן המעי הגס בחמישון העליון של צריכת הסיבים התזונתיים בהשוואה לחמישון התחתון. ניתוח נתונים מצורפים של 13 מחקרי עוקבה, שנערכו במשך בין 6 ל-20 שנה בקרב כ-725,000 משתתפים, הראה קשר הפוך מובהק בין צריכת סיבים תזונתיים לבין סרטן המעי הגס (סיכון לסרטן המעי הגס הנמוך ב-16%). אולם, לאחר תיקנוּן לצריכת מוצרי מזון, כגון חלב, בשר אדום ואלכוהול ולצריכת פוֹלַט (ויטמין מקבוצת B), הקשר הפך ללא מובהק. במחקר חתך נמצא כי בחמישון העליון של צריכת הסיבים התזונתיים, הסיכון לאָדֶנוֹמָהבמעי הגס היה נמוך ב-27%  בהשוואה לחמישון התחתון של צריכת הסיבים התזונתיים. במחקר שנערך בקרב 108,000 דנים ונורבגים והתפרסם ב-2013 ב-Cancer Causes and Control, צריכת מוצרי גרעינים מלאים (כמו לחם מלא ודגני בוקר) הייתה קשורה בהיארעות נמוכה יותר של סרטן המעי הגס. לעומת זאת, מטא-אנליזה של חמישה ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים קבעה כי אין קשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין שכיחות או הופעה חוזרת של אדנומות במעי הגס. חוסר העקביות בממצאים יכול להיות מוסבר, בין היתר, על ידי חוסר האחידות בהערכת הצריכה של הסיבים התזונתיים, גיל האוכלוסיה, סוג האוכלוסיה ושלב בחיי המשתתפים.

מחקרים לא מצאו קשר חזק בין צריכת סיבים תזונתיים לבין סרטן השד.

לסיביםהתזונתיים השפעות רבות נוספות של על הפיזיולוגיה ועל בריאות האדם, כמו השפעה על שינה, תיאבון, אנורקסיה וזמינות מינרלים. סיבים תזונתיים מסיסי מים אינם, כנראה, קושרים מינרלים וויטמינים ולכן אינם מצמצמים את ספיגתם. קיימת אף עדות שמקורות מזון לסיבים תזונתיים מסיסי מים מגבירים ספיגתם של מינרלים ובמיוחד זו של הסידן. מספר מזונות יכולים לצמצם, אמנם, את ספיגתם של מינרלים וויטמינים כמו סידן, אבץ, מגנזיום  וויטמין C, אך מצב זה נגרם בנוכחות פיטַט (תרכובת במזונות צמחיים שגם היא אינה נעכלת על ידי האדם) ולא בנוכחות סיבים תזונתיים.

המלצות לצריכת סיבים תזונתיים

המכון האמריקאי לרפואה (Institute of Medicine) ממליץ על צריכה ליום של 14 גרם סיבים תזונתיים ל-1000 קילוקלוריות הן לילדים והן למבוגרים. כך שעל פי הצריכה הקלורית, לילדים עד גיל 8 מומלץ לצרוך בין 19 ל-25 גרם סיבים תזונתיים ליום, לפרטים ממין זכר בני 9 עד 50, בין 31 ל-38 גרם סיבים תזונתיים ליום ומגיל 51, 30 גרם ליום. לפרטים ממין נקבה מגיל 9 עד 50 מומלץ לצרוך בין 25 ל-26 גרם סיבים תזונתיים ליום, ומגיל 51, 21 גרם.

מחקר שהתפרסם ב-Current Opinion in Lipidology, מצדד בדיאטה בריאה העשירה בירקות ופירות, גרעינים מלאים, מוצרי מזון עתירי סיבים תזונתיים ובדגים, אשר צריכה לכלול כמות קטנה של שומן טרנס.

המלצות לצריכת סיבים צריכות להיות משולבות בשינויים אחרים באורח החיים, כגון הפסקת עישון, הגברת פעילות גופנית וירידה במשקל במדת הצורך. ההמלצות צריכות להיות מיושמות באופן מעשי (לדוגמה המלצה לצריכת פירות וירקות ולא לצריכת סיבים תזונתיים) ולהתחשב בעלויותיהן עבור אנשים בעלי הכנסות נמוכות.


1אוליגוסוכרים – סוג של פחמימות המצויות בכמויות קטנות במזונות צמחיים, ואשר חלקם אינם מעוכלים במעי הדק של האדם, בגלל חוסר באנזימים מתאימים.  האוליגוסכרידים מגיעים למעי הגס במצב בלתי מפורק ושם הם משמשים מזון לחיידקים. תוצרי הלוואי של פירוק האוליגוסוכרים על ידי החיידקים במעי הגס, מעלים שם את רמת החומציות, סביבה, שבה יש יתרון לחיידקים מועילים המעדיפים סביבה חומצית, כמו ביפידו-בקטריום, ממשפחת האצידופילוס.

2חיידקים פרוביוטיים –  חיידקים 'ידידותיים' אשר הימצאותם מונעת או מקשה על חיידקים מזיקים ופטריות להתפתח.

3אינדקס גליקמי – מערכת דירוג של פחמימות על פי השפעתם על רמות הגלוקוז (סוכר) בדם.

4מערכת אנדוקרינית – היא אוסף בלוטות המייצרות ומפרישות הורמונים, המווסתים גדילה, חילוף החומרים, התפתחות מינית ותיפקודי הגוף.

5אדנומה – גידול שפיר של האפיטל של רקמה בלוטית. חלק מהאדנומות עלולות להתפתח לגידולים ממאירים.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם