בסביבה האֹובֶּסוֹגֶנית (גורמת להשמנה) הקיימת היום, חטיפים מתוקים ועתירי-שומן נצרכים לעתים קרובות מעבר לדרישות הגוף ומאזן האנרגיה1. בנקודה זו גורמים מֵפֶרֵי מאזן אנרגיה הקובעים צריכת מזון הינם רלבנטיים. בין גורמים אלה נמנית התשוקה לצריכת מזון. תשוקות למזון הן מיוחדות למדי בכך שהן יכולות לבוא על סיפוקן רק על ידי המזון הנחשק או דומה לו. תשוקות למזון הינן חוויות רבות מֵמדים בעלות היבט קוגניטיבי, היבט של מוטיבציה והיבט התנהגותי. על פי תיאוריה של תהליכים קוגניטיביים מודעים של תאווה (desire), תשוקה היא תוצאה של עיבוד קוגניטיבי של מחשבות פולשות על החפץ הנחשק. כך תשוקות למזון אינן בהכרח מתעוררות בנוכחות גירוי של מזון, אלא יכולות להופיע גם באופן ספונטני באמצעות מחשבה על המזון הנחשק. מחשבה כזו יכולה גם לעורר צריכה של המזון הנחשק.
תשוקה למזון (food craving) מתייחסת לרצון עז לאכול מזון מסוים, אשר מרבית בני האדם מתנסים בו באופן קבוע. תשוקה למזון מסוים יכולה להופיע בהעדר תחושת רעב. יחד עם זאת, קיימים הבדלים בין-אישיים בתדירות ועוצמת חוויות התשוקה למזון, אשר לעתים קרובות מתייחסים אליהם כאל תכונה (trait) אישית של תשוקה למזון. יש אנשים אשר חושבים לעתים קרובות יותר על מזון מסוים, חושקים במזון מסוים באופן עוצמתי יותר וכתוצאה צפויים לצרוך יותר חטיפים מאחרים.
המחקרים על המאפיינים וההשלכות של התכונה האישית והתשוקה למזון התבססו בעיקר על שאלונים ונתוני מעבדה, אשר עלולים שלא לשקף התנהגות של פרטים בחיי היומיום. במחקר, שהתפרסם ב-Appetite, ושנערך באוסטריה בקרב 61 סטודנטיות בגיל ממוצע של 21.5 שנה (30-18), אופיינו התשוקות למזון בחיי היומיום.
המשתתפות מילאו שורה של שאלונים באופן מקוון. לבדיקת מאפייני התשוקות למזון היו שלוש מטרות:
1. לבדוק מהו סוג החטיפים שהנבדקות חשקו לעתים קרובות ביותר; בהתבסס על מחקרים מבוססי שאלונים קודמים היה צפוי כי מרבית החטיפים הנחשקים יהיו עתירי-קלוריות וסוג המזון הנחשק ביותר יהיה שוקולד.
2. להרחיב את ההבנה הרעיונית של תשוקה למזון מחוץ למעבדה; נבדקו במיוחד יחסי הגומלין בין המחשבות על חטיפים, עוצמת התשוקה וצריכת החטיף; ההשערה הייתה כי עוצמה חזקה יותר של תשוקה ויותר מחשבות על חטיפים יביאו לצריכה גבוהה יותר של חטיפים.
3. לבדוק קשרים בין תכונה אישית של תשוקה למזון לבין סוג החטיפים הנחשקים, מחשבות על חטיפים, עוצמת התשוקה וצריכת חטיפים – כלומר, כל אלה כפונקציה של תכונה אישית של תשוקה למזון; סעיף זה אמור להראות את המידה בה הממצאים על הקשרים יעידו על הכללה במושג תכונה אישית של תשוקה; ההשערה הייתה שהקשרים בין עוצמת התשוקה, מחשבות על חטיפים וצריכת חטיפים עשויים להיות בולטים יותר בקרב בעלי תכונה אישית של תשוקה למזון חזקה מאשר בקרב אלה בעלי תכונה אישית של תשוקה חלשה יותר.
שאלון תכונה אישית של תשוקה למזון (Food cravings questionnaire-trait – FCQT) – השאלון בדק את תדירות חוויות התשוקה למזון ועוצמת התשוקה באופן כללי. השאלון כלל 15 פריטים וכלל שאלות, כמו "אני מוצא עצמי עסוק במחשבות על מזון", "כאשר אני אוכל מזון אותו חשקתי, אני לעתים מאבד שליטה ואוכל יותר מדי". הניקוד של התשובות נע בין 1 נקודה ('אף פעם/ לא רלבנטי') לבין 6 ('תמיד'). ניקוד גבוה יותר מצביע על חוויות תשוקה בתדירות גבוהה יותר ובעצמה חזקה יותר.
הערכת תשוקה למזונות עתירי-קלוריות – לצורך בדיקת תשוקה למזונות עתירי-קלוריות ספציפיים, המשתתפות קבלו רשימה של 10 חטיפים עתירי-קלוריות (שוקולד, גלידה, פיצה, אטריות, מאפים, עוגיות, ממתקים, צ'יפס, טוגנים ועוגה). הן נשאלו באיזו תדירות הן בדרך חוות תשוקה חזקה לצרוך כל אחד מהחטיפים שברשימה. הניקוד של התשובות נע בין 1 נקודה ('אף פעם/ לא רלבנטי') לבין 6 ('תמיד').
הערכת מחשבות הקשורות לחטיפים, עוצמת התשוקה וצריכת חטיף (Ecological momentary assessment – EMA) – המשתתפות דיווחו 5 פעמים ביום במשך 7 ימים על תדירות מחשבות הקשורות לחטיפים, עוצמת התשוקה וצריכת חטיף, וזאת כאשר קבלו איתות של תזכורת בטלפון החכם (ב-10:00 בבוקר, ב-13:00, ב-16:00, ב-19:00 וב-22:00). כאשר המשתתפת דיווחה על מחשבה אחת לפחות מאז שקבלה את התזכורת האחרונה, היא נתבקשה לפרט את שם החטיף. חטיפים הוגדרו כמזונות שלא נאכלו בשלושת הארוחות העיקריות (בוקר, צהריים וערב). לאחר מכן, הן נתבקשו לדווח על החשק שלהן לצרוך את החטיף (עוצמת התשוקה). הניקוד נע בין 0 ( כלל לא עז) לבין 100 (עז למדי). נוסף על כך, הן נתבקשו לפרט את מספר המחשבות על חטיף, אשר התעוררו באופן ספונטני בהעדר גירוי חיצוני כלשהו, כגון מראה או ריח של מזון. לבסוף, הן נתבקשו לדווח על מספר החטיפים שהן צרכו ללא פירוט שם החטיף. החטיפים המדווחים סווגו לעתירי-קלוריות ולדלי-קלוריות.
הערכת ארוחות עיקריות ורעב – ארוחות עיקריות הוערכו, כדי שהמשתתפות תוכלנה להבדיל בין מחשבות על חטיפים לבין אירועי אכילה אחרים. המשתתפות דיווחו באיזו תדירות הן חשבו על ארוחה עיקרית מאז התזכורת האחרונה, ואם חשבו, נתבקשו לציין איזו ארוחה הן אכלו. לאחר מכן, המשתתפות דרגו את הרעב שלהן מ-0 (כלל לא רעבה) עד ל-100 (רעבה מאד).
ממצאים
המשתתפות הגיבו ל-1870 איתותי תזכורות מתוך 2135 (הענות של כ-88%). בין איתותי התזכורות האלה, המשתתפות דיווחו על מחשבה אחת לפחות הקשורה לחטיף בכ-770 (כ-41%) תזכורות, ועל צריכת חטיף בכ-570 (כ-30%) תזכורות. כיוון שהמשתתפות הורשו לדווח על מחשבה על יותר מחטיף אחד, נספרו כ-1060 מחשבות כאלה. בסוף המחקר המשתתפות דיווחו, כי איתותי התזכורות לא שינו את מחשבותיהן על חטיפים.
1. בדיקת סוגי החטיפים הנחשקים
א. המשתתפות חשבו על 5.75 חטיפים בממוצע ליום, וצרכו 2.67 חטיפים.
ב. המשתתפות דיווחו על מחשבות רבות יותר על חטיפים עתירי-קלוריות מאשר על דלי-קלוריות: 107 (14%) איתותי תזכורות כללו חטיפים דלי-קלוריות, ו-659 (86%) איתותי תזכורות כללו חטיפים עתירי-קלוריות.
ג. המשתתפות דיווחו תדירות ביותר על חטיפים מכילי-שוקולד הן בדיווח במחקר מקדים והן בשאלון EMA (על תדירות מחשבות הקשורות לחטיפים, עוצמת התשוקה וצריכת חטיף).
2. קשרים בין עוצמת התשוקה, מחשבות על חטיפים וצריכת חטיפים
א. עוצמה חזקה יותר של תשוקה הופיעה בו-זמנית עם מחשבות תדירות יותר על חטיפים; סוג החטיף חיזק את הקשר ביניהם.
ב. בחיי היומיום המשתתפות חשבו בדרך כלל תדירות יותר על חטיפים עתירי-קלוריות.
ג. בניתוח נפרד של נתונים, הן עוצמת התשוקה והן מחשבות על חטיפים היו קשורות באופן חיובי בצריכה גבוהה יותר של חטיפים.
ד. כאשר המחשבות על חטיפים ועוצמת התשוקה היו גבוהות בו-זמנית, צריכת החטיפים הייתה גבוהה יותר.
3. קשרים בין תכונה אישית של תשוקה למזון לבין עוצמת התשוקה, מחשבות על חטיפים וצריכת חטיפים
א. ניקוד גבוה יותר בשאלון FCQT (תכונה אישית של תשוקה למזון) היה קשור במחשבות רבות יותר על חטיפים.
ב. הקשר בין עוצמת התשוקה לבין מחשבות על חטיפים היה חזק יותר בקרב משתתפות בעלות ניקוד גבוה בשאלון FCQT (תכונה אישית של תשוקה למזון) מאשר בבעלות ניקוד נמוך.
ג. משתתפות בעלות ניקוד גבוה בשאלון FCQT (תכונה אישית של תשוקה למזון) דיווחו על מחשבות רבות יותר על חטיפים עתירי-קלוריות מאשר על חטיפים דלי-קלוריות.
ד. כאשר בניתוח הנתונים עוצמת התשוקה נקבעה כמשתנה תלוי, באופן כללי משתתפות בעלות ניקוד גבוה בשאלון FCQT (תכונה אישית של תשוקה למזון) לא חוו תשוקות חזקות יותר לחטיפים.
ה. הקשר בין עוצמת התשוקה לבין צריכת חטיפים היה חזק יותר בקרב משתתפות בעלות ניקוד גבוה בשאלון FCQT (תכונה אישית של תשוקה למזון) מאשר בבעלות ניקוד נמוך.
ו. תכונה אישית של תשוקה למזון לא נמצאה, באופן כללי, כקשורה לצריכת חטיפים.
4. קשרים בין רעב לבין עוצמת התשוקה, מחשבות על חטיפים, צריכת חטיפים ותכונה אישית של תשוקה
רעב לא היווה גורם מבלבל בקשרים שבין מחשבות על חטיפים, תשוקות וצריכת חטיפים.
א. רעב היה קשור באופן חיובי במחשבות על חטיפים, כלומר רעב היה קשור במחשבות רבות יותר על חטיפים; אולם, קשר זה הפך לבלתי מובהק כאשר עוצמת התשוקה וסוג החטיפים נותחו ביחד כמנבאים מחשבות על חטיפים.
ב. בניתוח נפרד של רעב, רעב לא נמצא כקשור בצריכת חטיפים; אולם, כאשר מחשבות על חטיפים ועוצמת התשוקה נותחו ביחד כמנבאים צריכת חטיפים, נמצא יחס הפוך בין רעב לבין צריכת חטיפים, כלומר חטיפים נאכלים לעתים קרובות בהעדר תחושת רעב.
ג. באופן כללי, תכונה אישית של תשוקה לא נמצאה כקשורה ברעב.
מסקנות החוקרים
לסיכום, מחשבות הקשורות בחטיפים, עוצמת התשוקה וצריכת חטיפים קשורים זה בזה במידה רבה בחיי היומיום. הקשר בין עוצמת התשוקה לבין מחשבות על חטיפים חזק יותר בקרב בעלי תכונה אישית גבוהה יותר של תשוקה (בעלי ניקוד גבוה יותר בשאלון FCQT). עוצמה גבוהה יותר של תשוקה קשורה בצריכה גבוהה יותר של חטיפים, ושוב קשר זה חזק יותר בקרב בעלי תכונה גבוהה של תשוקה. לבסוף, מחשבות רבות יותר על חטיפים קשורות בצריכה תדירה יותר של חטיפים באופן בלתי תלוי בתכונה אישית של תשוקה. לכן, פרטים בעלי תכונה אישית של תשוקה גבוהה נוטים יותר לחשוב, בחיי היומיום שלהם, על חטיפים עתירי-קלוריות ולצרוך חטיפים רבים יותר כאשר הם חווים תשוקות חזקות, דבר העשוי להצביע על תגובה מוגברת (heightened responding) לצריכת חטיפים עתירי-קלוריות. לכן, הבדלים בתכונה אישית של תשוקה והבדלים במחשבות הקשורות בחטיפים צריכים להוות מטרה בתכניות התערבות תזונתית.
1מאזן אנרגיה – מאזן בין הוצאת אנרגיה (קלוריות) לבין צריכה קלורית
שתפו אותי
