תרומת החטיפים לתזונה כוללת באוכלוסיית בנים ובנות ממוצא וגזעים שונים

תרומת החטיפים לתזונה כוללת באוכלוסיית בנים ובנות ממוצא וגזעים שונים

במשך מספר עשורים אחרונים קלינאים ושוחרי בריאות הציבור מוטרדים מהעלייה בתדירות צריכת חטיפים (כלומר אכילה בין ארוחות), מהעלייה בצריכה יומית של אנרגיה (קלוריות) מחטיפים, ומהעלייה במספר המזונות בעלי צפיפות אנרגטית [1] גבוהה ודלי רכיבי תזונה מזינים ומשקאות הנצרכים כחטיפים על ידי ילדים. ילדים בגיל בית-הספר צורכים כשליש מהאנרגיה היומית כחטיפים. נכון להיום, המחקרים מצביעים על כך שצריכת חטיפים תדירה יותר קשורה בצריכה גדולה יותר של סך האנרגיה (קלוריות) וצריכה גדולה יותר של סוכרים מוספים [2]. באותו הזמן מספר מחקרים מצביעים על כך שמזונות הנצרכים בין הארוחות בתור חטיפים תורמים באופן חיובי לצריכת ויטמינים ומינרלים עיקריים ומהווים תרומה קטנה אך בעלת משמעות לצריכת חלבון.

באופן כללי, קיים מחקר מוגבל על השפעת חטיפים על צריכה תזונתית, וברובו הינו מחקר תיאורי. המחקרים התמקדו בקשרים בין צריכת חטיפים לבין צריכת רכיבי תזונה וצריכת קבוצות מזון ספציפיות. תשומת לב מועטה הוקדשה להבנת תרומת החטיפים לאיכות התזונה הכוללת של הילדים. מחקר אמריקאי, שהתפרסם ב-Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics, בדק את הקשרים בין צריכת חטיפים בין הארוחות לבין סך צריכת האנרגיה, איכות התזונה הכוללת של הילדים, כפי שהשתקפה בניקוד אינדקס התזונה הבריאה (Healthy Eating Index – HEI-2010) ולבין צריכת קבוצות מזון.

נתוני מחקר זה נלקחו מתוך השלב הראשון של מחקר תצפיתי,Phase I Family Matters, אשר תוכנן לזהות גורמי סיכון חדשים וגורמים מגנים של השמנת ילדים בסביבת ביתם של הילדים, במיוחד מבתים בעלי הכנסה נמוכה, בהתאם למוצא אתני וגזעים שונים. הילדים והוריהם גויסו בשנים 2016-2015 מאזור מיניאפוליס-סיינט פול שבמינסוטה באמצעות מכתב שנשלח על ידי רופא המשפחה. ילדים היו זכאים להשתתף במחקר אם הם היו בגילאי 7-5 שנים, היה להם אח/אחות בגילאי 12-2 שנה הגרים באותו הבית, גרו עם ההורה או עם פטרון יותר מ- 50% מהזמן, חלקו לפחות ארוחה אחת ליום עם ההורה או המטפל העיקרי, והיו מאחת מ-6 הקטגוריות של מוצא אתני/גזע [לבנים לא היספנים, אמריקנים אפריקאים, היספנים, ילידים אמריקנים (אינדיאנים, Native Americans), Hmong (קבוצה אתנית ממזרח ודרום-מזרח אסיה), וסומלים]. כדי להשתתף במחקר, הילדים נדרשו לשהות מחוץ לביתם. סה"כ 150 משפחות עם ילדים בגילאי 7-5 (25 משפחות מכל מוצא אתני/גזע) השתתפו במחקר. המחקר הנהיג אסטרטגיית דיגום הבאה: מחצית הילדים בכל קבוצת מוצע אתני/גזע היו בעלי BMI באחוזון ה-85 ומעלה ומחצית הילדים היו בין אחוזון 5 לבין אחוזון 85.

הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון לשחזור צריכת מזון במשך 24 שעות שבוצע 3 פעמים על ידי המטפל העיקרי במהלך שבוע ימים. שחזורי צריכת המזון בוצעו בכל עונות השנה בימים לא עוקבים, פעמיים באמצע השבוע ופעם אחת בסוף השבוע. השחזור הראשון והשלישי בוצע בבית המטפל בראיון פנים-אל-פנים והשחזור השני בוצע טלפונית. בשחזור המזון נעזרו ההורים: ביומן אכילה לדיווח צריכת מזון ומשקאות ביום שלפני הריאיון; חוברת כמויות מזון; תפריטי ארוחת בוקר וארוחת צהריים בבית-הספר עבור הילדים שאכלו ארוחות המוגשות בבית-הספר. המזונות שנצרכו קובצו לתת-קבוצות (כמו ירקות ירוקים כהים, קרקרים מדגנים מלאים).

חושב ניקוד ה-HEI-2010. ה-HEI-2010 מורכב מ-12 קטגוריות: פירות שלמים, סך פירות, דגנים מלאים, מוצרי חלב, סך מזונות חלבוניים, חלבון ממזונות הים ומזונות מהצומח, ירקות ירוקים וקטניות יבשות (beans), סך ירקות, חומצות שומן, דגנים מעובדים, נתרן וקלוריות ריקות [3]. תשעה המרכיבים הראשונים הם מרכיבי 'הלימה' (adequacy components) ו-3 האחרונים הם מרכיבי מתינות [(moderation), נתרן, שומן רווי וקלוריות משומנים מוצקים, אלכוהול וסוכרים מוספים]. כל מרכיב מקבל ניקוד מקסימלי והסטנדרט להשגתו. הניקוד הגבוה ביותר המתקבל מסכום 12 המרכיבים הוא 100. ניקוד גבוה יותר מצביע על איכות תזונה גבוהה יותר. על מנת לתפוס כיצד הורדת החטיפים השפיעה על הצריכה התזונתית היומית הממוצעת של מזונות בריאים ולא בריאים של הילד, חושב ניקוד ה-HEI-2010 עם ובלי אירועי צריכת חטיפים.

ממצאים

הילדים  (52.2% בנים) היו בגיל ממוצע בין 6 ל-7 שנים. ה-BMI הממוצע נע בין אחוזון 70.9 בקרב הסומלים לבין 80.9  בקרב ילדי Hmong. הן בקרב בנים והן בקרב בנות כמו גם לאורך הקבוצות האתניות/גזע, ניקוד ה-HEI-2010 היה גבוה יותר כאשר החטיפים הוכנסו בחישוב.

תרומת אירועי צריכת חטיפים בין הארוחות לסך הכל הצריכה הבריאה של הילדים

  • הילדים התנסו בממוצע ב-1.8 אירועי צריכת חטיפים ביום.
  • כל אירוע צריכת חטיפים תרם בממוצע ל-226 קילוקלוריות.
  • ההפרש בין צריכת אנרגיה מארוחות וחטיפים לבין צריכת ארוחות בלבד היה כ-365 קילוקלוריות; חטיפים היוו כ-23% מסך צריכת האנרגיה.
  • ניקוד HEI-2010 היה נמוך יותר כאשר נכללו בניתוח הנתונים רק הארוחות והוצאו נתוני החטיפים.
  • צריכת חטיפים תרמה לצריכה כוללת יומית של פירות, דגנים מעובדים ומוצרי חלב, אך לא בהכרח לצריכה היומית של כל הילדים במחקר.
  • הילדים צרכו בממוצע כ-1.1 מנות פירות ליום בארוחות ובאירועי חטיפים; ללא צריכת חטיפים בין הארוחות, הילדים היו צורכים בממוצע כ-0.7 מנות פירות ליום.
  • צריכת חטיפים תרמה גם לצריכה הממוצעת ליום של משקאות ממותקים בסוכר; הצריכה הכוללת ליום של משקאות ממותקים בסוכר בארוחות ובאירועי חטיפים הייתה 0.54 מנה, כשהרוב (0.4 מנה) נצרך באירועי חטיפים בין הארוחות.
  • צריכת חטיפים בין הארוחות לא תרמה תרומה משמעותית לצריכה היומית הכוללת של ירקות.
  • צריכת חטיפים בין הארוחות תרמה יותר לצריכה התזונתית הבריאה של הבנים מאשר של הבנות.
  • צריכת חטיפים בין הארוחות תרמה הכי הרבה לכלל הצריכה התזונתית היומית הבריאה של ילדים אינדיאנים וסומלים (ילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה ואוכלוסיית מיעוטים).

מסקנות החוקרים

לצריכת חטיפים בין הארוחות הייתה באופן כללי תרומה חיובית לאיכות התזונה של הילדים, כפי שהשתקפה בניקוד HEI-2010, וזאת למרות תרומתם גם לצריכת סוכר מוסף, משקאות ממותקים בסוכר ודגנים מעובדים. באופן ספציפי, צריכת חטיפים תרמה לצריכה היומית הממוצעת של פירות, מוצרי חלב ודגנים מלאים.

[1] צפיפות אנרגטית – כמות האנרגיה (בקילוקלוריות) מחולקת בכמות המזון בגרמים; כיון ששומנים מספקים את כמות האנרגיה הגבוהה (9 קילוקלוריות לגרם שומן) מבין רכיבי התזונה העיקריים האחרים (חלבון ופחמימות, 4 קילוקלוריות לגרם כל אחד), ככל שתכולת השומנים תהיה גבוהה יותר, תהיה גבוהה יותר הצפיפות האנרגטית של אותו המזון.

[2] סוכר מוסף (added sugar) ‒ סוכר מוסף בדיאטה אמריקאית כולל את כל הסוכרים המוספים למזון בזמן הכנת מזון ועיבודו, אולם אינו כולל סוכר המצוי באופן טבעי בפירות ובמיצי פירות: גלוקוז, סירופ גלוקוז או תערובת של פרוקטוז-גלוקוז, סירופ תירס, סירופ מייפל, HFCS, דבש, תמצית מאלט, דקסטרוז, מיצי פירות, לקטוז (סוכר חלב), מלטוז וסירופ מלטוז, דקסטרין ומלטודקסטרין. סוכרים מוספים מצויים במוצרי מזון, כגון משקאות ממותקים בסוכר, קינוחים המבוססים על דגניים, משקאות מפירות, קינוחי מוצרי חלב, ממתקים, דגני בוקר, לחמי שמרים.

[3] קלוריות ריקות – מונח המתאר מזונות המכילים  קלוריות ללא ערך תזונתי נוסף, כגון ממתקים, משקאות ממותקים,משקאות אנרגיה ואלכוהול; אכילת מזונות רבים המכילים קלוריות ריקות עלולה להביא להשמנה מחד ולחסרים תזונתיים מאידך.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.