תפקיד רכיבי קורט (ויטמינים ויסודות קורט[1]) בזמן הריון

תפקיד רכיבי קורט (ויטמינים ויסודות קורט[1]) בזמן הריון

לצריכה מספקת של רכיבי קורט בזמן הריון השפעה רבה על בריאות האם והעובר. הדרישה למרבית רכיבי הקורט גבוהה יותר בנשים הרות מאשר בנשים בנות גילן במצב רגיל. מחסור ברכיבי קורט עלול להביא לסיבוכים בהריון, כגון אנמיה ויתר לחץ דם, כמו גם להזיק לתפקוד, התפתחות וצמיחה תקינים של העובר.

ויטמינים ויסודות קורט פועלים כקופקטורים[2]  לאנזימים[3], המפעילים את התהליכים השונים בגוף. כמו כן, פועלים חלקם כחומרים מונעי חימצון (אנטיאוקסידנטים)[4].

תשומת לב רבה מוקדשת בזמן הריון לצריכה מספקת של פולאט וברזל, ופחות לחשיבות רכיבי הקורט הנותרים. להלן תפקידיהם העיקריים של רכיבי קורט נבחרים, עם דגש מיוחד למצב ההריון. מקורות במזון של רכיבי קורט נבחרים מופיעים בטבלה מס' 1.

יסודות קורט נבחרים

ברזל

תפקידו העיקרי בנשיאת החמצן מהריאות לתאי הגוף באמצעות ההמוגלובין בדם והמיוגלובין בשרירים. הוא מהווה גם קופקטור לאנזימים המעורבים בייצור נאורוטרנסמיטורים במוח ושל האנזימים המסייעים בייצור חלבון הקולגן. בנוסף, משתתף הברזל בתהליכי הנשימה להפקת אנרגיה. בזמן הריון נשים זקוקות לכמות גדולה מהרגיל של ברזל, בגלל העלייה בנפח הדם וכדי לספק את צרכיו של העובר הגדל.

קיימים שני סוגים של ברזל, הֶאם (heme) ושאינו הֶאם (non-heme). ברזל הֶאם הוא צורת הברזל הנספגת ביותר הנקשרת להמוגלובין בדם ולמיוגלובין בשרירים והיא נמצאת במזונות מן החי. ברזל מסוגnon-hem  נמצא במזונות מהצומח. ברזל ממקורות צמחיים נספג פחות טוב מזה שמקורו במזונות מן החי, אך בשילוב עם ויטמין C ספיגתו טובה יותר.

צריכה מומלצת (RDA – Recommended Dietary Intake) בהריון של ברזל היא 27 מג' ליום, פי אחד וחצי מהכמות המומלצת לנשים בריאות במצב רגיל. מחסור בברזל בזמן הריון עלול לגרום לאנמיה אצל האם וללידה מוקדמת. כמו כן, העובר עלול לסבול מחוסר התפתחות. מומלץ לצרוך תוסף ברזל החל מהטרימסטר השני להריון.

אבץ

אבץ שומר על תקינות מבנה החלבון. הוא גם מפעיל אנזימים רבים ומווסת ביטוי של גנים. צריכה מומלצת בהריון של אבץ היא 11 מג', גבוהה בכשליש מההמלצה לאישה בריאה במצב רגיל.

שימי לב שכמויות עודפות של ברזל עלולות לפגום בספיגת האבץ. השתדלי לצרוך מספיק מזונות המכילים אבץ.

יוד

יוד הוא יסוד קורט חיוני ליצירת הורמון בלוטת התריס, המווסת את ייצור האנרגיה בגוף, ממריץ צמיחה והתפתחות ומסייע בשריפת עודפי שומן. מחסור חמור ביוד עלול לגרום להפלות בשלבי ההריון הראשונים או המאוחרים, ללידת מת, מומים מלידה, פיגור שכלי עם חירשות ועד קְרֶטיניזם[5].

סלניום

סלניום חיוני לתפקוד תקין של מערכת החיסון. הוא מהווה קופקטור לאנזים נוגד החמצון, גלוּטָטְיון פֶרְאוֹקסִידָז. סלניום עצמו גם הוא חומר נוגד חמצון המגן, בין השאר, על ויטמין E מפני חמצון. בנוסף, יש לסלניום תפקיד בפעילות תקינה של בלוטת התריס. מחסור בסלניום מגביר סיכון ליתר לחץ דם הריוני וללידת ילוד במשקל נמוך.

למרות שלנשים בהריון דרישות גבוהות יותר במקצת (60 מג' במקום 55 מג'), צורכות מרביתן מספיק סלניום במזון. יש לציין, שצריכה עודפת, אף במידה מועטה, עלולה לגרום לרעילות.

ויטמינים

ויטמינים מקבוצת B

ויטמינים מקבוצת B (B1, B2, B3, B6, B9, B12), בהיותם קופקטורים לאנזימים, הפועלים במערכות חילוף החומרים בגוף, מעורבים הם באופן ישיר או עקיף בהפקת אנרגיה וחילוף החומרים של פחמימות, שומנים וחלבונים. בנוסף, בדרך זו או אחרת, רובם חשובים לסינתזת ה-DNA[6] (לדוגמא ויטמין B2, B3, B9),לצמיחה (לדוגמא, הויטמינים B2, B9) ולהתפתחות מוח העובר (לדוגמא, הויטמינים B2, B3, B6). כמו כן, חיוניים הם להגברת הפעילות של המערכת החיסונית וחלקם אחראים  לשמירה על רמות תקינות של הומוציסטאין[7].  במחסור בשלושת הויטמינים, חומצה פולית (ויטמין B9), ויטמין B6 וויטמין B12, עולות רמות ההומוציסטאין בפלסמה, מצב הקשור, בין היתר, בטרשת העורקים. חלק מהויטמינים הנותרים מקבוצת B חשובים להפיכתם של שלושת הויטמינים הללו לצורתם הפעילה.  רמות מוגברות של הומוציסטאין באישה בהריון עלולים לגרום ליתר לחץ דם הריוני, לידה מוקדמת ולידת ילוד במשקל נמוך. רמות הויטמינים מקבוצת B גבוהות בשליה ו/או בסרום העובר מאשר בסרום האם.

ויטמין B9 (חומצה פולית) – הויטמין חיוני לסינתזת ה-DNA. כך שבתקופה של חלוקת תאים נמרצת וצמיחה יש לדאוג, במיוחד ,להספקתו המתאימה.  בשבועות הראשונים להריון מתפתחים איברי הגוף של העובר ובכללם המוח. התעלה העצבית מתפתחת כ-18 יום אחרי ההפריה ולכן מחסני החומצה הפולית חייבים להיות תקינים לפני ההפריה. תוסף חומצה פולית מוריד באופן משמעותי את הסיכון למומים בתעלה העצבית (Neural Tube Defect – NTD). יעילות הטיפול אופטימלית כשמתן תוסף הויטמין מתחיל בתקופה הטרום הריונית. חלק מהמומים בתעלה העצבית גורמים להפלות, חלקם ללידת תינוק מת, חלקם למות הילוד לאחר הלידה וחלקם גורמים לשיתוק ולנכות. לכן, צריכה של חומצה פולית חשובה 3 חודשים לפני ההריון ובמהלך שלושת החודשים להריון. כיון שהריונות לא תמיד מתוכננים, מומלץ לכל אישה לצרוך במהלך שנות פוריותה תוסף של 400 מיקרוגרם חומצה פולית.

ויטמין B12 (קובלאמין) –  לויטמין B12 תפקיד מפתח בתיפקןד המוח ומערכת העצבים ובייצור תאי הדם.  הוא מעורב בחילוף החומרים של כל תא בגוף, במיוחד בהשפיעו על סינתזת ה-DNA וחומצות השומן (המרכיבות את השומנים, ראה כתבה 'צריכה מושכלת של שומנים ') והפקת אנרגיה. לנשים בהריון דרישה גבוהה במקצת לויטמין B12 מאשר לאישה במצב רגיל. העובר מנצל חלק ממאגרי ויטמין B12 של האם ובילוד רמות גבוהות יותר של הויטמין מאשר באם. מחסור חמור בויטמין B12 עלול להגדיל את הסיכון לחוסר פוריות ולגרום להפלות חוזרות וללידה מוקדמת. נשים צמחוניות עלולות לסבול ממחסור בויטמין זה אם הן לא נוטלות תוסף.

ויטמין C

מזרז ספיגה של ברזל ממקורות מזון מהצומח ועל ידי כך מסייע במניעת אנמיה אצל האם. מהווה חומר מונע חימצון המגן על הגוף מפני רדיקלים חופשיים. כמו כן, מעורב הוא בייצור הקולגן בעצם ובסחוס וברקמת החיבור (כגון בכלי דם, עור). מקורות במזון בעיקר מהצומח.

ויטמין D

ויטמין D מסייע בספיגה ממערכת העיכול של סידן וזרחן הדרושים לבניית השלד בעובר. הויטמין משפיע גם על בקרת שגשוג תאים ועל התמיינותם וכמו כן מעורב בוויסות המערכת החיסונית. במחסור בויטמין D בהריון גבוה יותר הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם הריוני וסוכרת הריון, ללידה מוקדמת ולמשקל ילוד נמוך. מאוחר יותר, אם לא מנצלים את חלון ההזדמנויות של 24 החודשים הראשונים לחיי התינוק, בהם מספקים לו כמות מספקת של הויטמן, עלולות להתפתח רככת וסוכרת מטיפוס 1. חלק מהנזקים של המחסור בויטמין Dבאם ההרה עלולים להתבטא בצאצא שלה שלושים שנה מאוחר יותר לחייו. מחקרים מצביעים על כך שרמות נמוכות בדם של ויטמין D עלולות להגביר את הסיכון להופעת מחלות כרוניות שונות, כמו סוכרת, סרטן השד, הערמונית והמעי ולמחלות לב. מרבית הויטמין מושג על ידי חשיפה לשמש. קשה לספק ויטמין D מהמזון, כי נמצא במזונות מועטים בלבד.

ויטמין A

ויטמין A דרוש לצמיחה והתמיינות התאים, ולכן להתפתחותו התקינה של העובר. הוא חשוב לשעתוק גנים, להתפתחות העיניים, האוזניים, הלב, הגפיים, עור בריא, וממברנות (קרומיות) ריריות. בהיותו חומר נוגד חימצון, חשוב הוא גם להגנה מפני זיהומים. ויטמין A מצוי רק במזונות מהחי. במזונות מהצומח נמצא ביתא קרוטן, שהוא חומר מוצא לויטמין A (הופך בגוף לויטמין A על פי דרישה).

ויטמין E

משמש  כחומר נוגד חימצון חשוב המגן על שכבת השומן של תאי הממברנה מפני רדיקלים חופשיים. חיוני לתיפקוד תקין של מערכת החיסון. דיאטה מאוזנת מספקת, בדרך כלל, כמות מספקת של הויטמין.  מחסור בויטמין נמצא קשור בפיגור בצמיחת העובר, לידה מוקדמת, משקל ילוד נמוך ועליה בתמותת האם. מקורות במזון, בעיקר מהצומח. מקורות מהחי דלים בויטמין.

טבלה מס' 1: מקורות מזון של רכיבי קורט נבחרים

רכיב קורט

 

מקורות במזון  
יסודות קורט

ברזל

מזונות מהחי: בשר בקר, בשר הודו (בעיקר הודו אדום), דגים, ביצים וחלב מועשר.

מזונות מהצומח: פירות יבשים, ירקות, בעיקר עליים, שומשום, אגוזים (במיוחד קשיו), דגנים מלאים, קטניות (שעועית יבשה אפויה, סויה), טחינה ומזונות שהועשרו בברזל, כגון דגני בוקר.

 
אבץ מזונות מהחי: ביצים, מוצרי חלב, בשר בקר, ופירות-ים.

מזונות מהצומח: נבטי חיטה, קטניות, אגוזים, שמרים וחסה.

 
יוד מרבית הדגים, שמן דגים, אצות ים, פירות ים, מלח-ים, מלח מועשר ביוד, חלב ומוצריו, ביצים ולחם.  
סלניום אגוזי ברזיל ואגוזים אחרים, דגנים מלאים, שעורה, ברוקולי, כרוב, סלרי, מלפפונים, שום, ירקות עליים ירוקים, פטריות, בצל, מוצרי חלב, ביצים, בשר ומאכלי ים.  
ויטמינים    
ויטמין B1 (תיאמין) גרעיני חמניות, דגניים מלאים וכן מועשרים, אורז מלא, שעועית לבנה יבשה, אפונה, בוטנים, שמרי  בירה,  איברים  פנימיים, כגון כבד, כליות ולב..  
ויטמין B2 (ריבופלאבין) חלב ומוצריו, חלמון ביצה, בשר, דגים, ירקות עליים ירוקים, דגנים מלאים, דגני בוקר מועשרים בויטמינים.  
ויטמין B3 (ניאציןן)* בשר, עוף, הודו, דגים, ירקות, בוטנים.  
ויטמין B6 (פירידוקסאל) קמח מחיטה מלאה ומוצריו, אורז מלא, שיבולת שועל, קטניות, בוטנים, תרד, ברוקולי, בננות, איברים פנימיים, עוף, דגים וביצים.  
ויטמין B9 (חומצה פולית) ירקות עליים ירוקים, פטריות, ירקות שורשיים, תפוזים, אגוזים, קטניות מיובשות, חלמון ביצה וכבד.  
ויטמין B12 (קובלאמין) מהחי בלבד: איברים פנימיים, בשר, דגים, חלב, גבינה וביצים  
ויטמין C פרי הדר, תות שדה, מלון, גויבה, קיווי, פלפל אדום וירוק, עגבנייה, כרוב, כרובית, ברוקולי, תפוח אדמה, כבד.  
ויטמין D דגים**, שמן דגים, כבד בקר/עוף, חלמון ביצה, חלב ומוצריו מועשרים.  
ויטמין A מזונות מהחי: (ויטמין A): כבד, כליות,  שמן כבד דגים, שמנת, חמאה, וחלמון ביצה.

מזונות מהצומח: (ביתא קרוטן): רוב המזונות שצבעם כתום וירוק כהה, כגון גזר, בטאטה, דלעת, משמש, תפוז, מלון, תרד, ברוקולי, כרוב.

 
ויטמין E שמנים צמחיים, בוטנים, שקדים, פקאנים, בטאטות, ירקות עליים, נבטי חיטה וקמח מלא.  

*ניאצין נוצר בגוף מחומצת האמינו טריפטופן. מכ-60 מג' טריפטופן נוצר 1 מג' ניאצין.

**בדגי ים תכולת הויטמין גבוהה פי 4 מאשר באלה הגדלים בבריכות.

 

רכיבי הקורט פועלים יחדיו בנתיבים ובמעגלים המטבוליים[8] בגוף, כאשר כל רכיב קורט מפעיל את אחד האנזימים בנתיב. מחסור או עודף באחד מרכיבי הקורט משפיע על פעילות כל הנתיב המטבולי.

על מנת שתצרכי את כל רכיבי הקורט בכמות מספקת, אין צורך לרוב, בהערכה מקצועית אם את בריאה ואוכלת תזונה נבונה מגוונת ומאוזנת, הכוללת את רכיבי התזונה העיקריים (פחמימות, חלבונים ושומנים), סיבים, מים, ויטמינים ומינרלים (ראה כתבה 'רכיבי תזונה, הגדרות, תפקידים ומקורות במזון') בכמות המומלצת. אין מזון כלשהו שמספק את כל הרכיבים החיוניים לגוף.

תזונה נבונה מגוונת ומאוזנת מבוססת על אכילה יומית של ממגוון סוגי המזון מכל קבוצות המזון:

  • דגנים ומוצרי מאפה, כגון מוצרים מחיטה מלאה, אורז מלא, איטריות, תירס, תפוחי אדמה.
  • פירות וירקות – מומלץ לאכול חמש עד תשע מנות פרי וירק מצבעים שונים ביום, עם העדפה לירקות.
  • מזונות עשירים בחלבונים, כגון חלב ומוצריו, ביצים, בשר הודו, בקר, עוף, דגים, קטניות ומוצריהם.
  • מזונות עשירים בשומן, כגון אבוקדו, זיתים, טחינה, שמן זית, שמן קנולה, אגוזים למיניהם.

ולא לשכוח את השתייה: הקפידי על צריכת נוזלים מספקת – 10 עד 8 כוסות נוזלים ליום (35-30 מיליליטר נוזלים לק"ג משקל גוף) עם העדפה למים; תאכלי לדעת אם את שותה מספיק על פי צבע השתן: אם הוא בהיר, אכן  את שותה מספיק.

בכל ארוחה, שלבי מזונות מ-3 קבוצות מזון לפחות, כשכמויות האוכל תקבענה על פי צרכים אישיים, כלומר גילך, גובהך, משקלך ומדת וסוג הפעילות הגופנית בה את עוסקת.

אם את בריאה ותזונתך מגוונת, לא תזדקקי לתוספת של רכיבי קורט מלבד ברזל וחומצה פולית.  התכשירים הקיימים של רכיבי הקורט, הקיימים בשוק, מכילים כמויות מופרזות של הרכיבים, הגבוהות בדרך כלל פי כמה מההמלצות של ה-RDA, כך שמי שתזדקק לתוספת, נראה על פניו, שקשה יהיה להתאים לה תכשיר כלשהו.

[1] יסוד קורט (microelement) – מינרל חיוני שריכוזו בגוף נמוך מ-0.01%; דרוש בכמות יומית עד 20 מ"ג.

[2] קופקטור – בהיקשרם לאנזימים מפעילים אותם.

[3] אנזים – חלבון אשר בכמות קטנה מאד מזרז תהליך ביוכימי.

[4] אנטיאוקסידנט –  חומר המגן על התא מפני נזק הנגרם על ידי רדיקלים חופשיים של חמצן, הנוצרים בזמן פעילות תקינה של התא וכן בהשפעת גורמים חיצוניים, כגון זיהום אוויר, עישון וקרינה .

[5] קְרֶטיניזם – תסמונת הכוללת ננסות, פגור שכלי עם תווי פנים גסים עקב מחסור מלידה בייצור הורמון בלוטת התריס.

[6] DNA –  החומר הגנטי הקובע את התורשה, והנמצא ברובו בגרעין התא.

[7] הומוציסטאין – חומצת אלפא אמינו שאינה מסונתזת לחלבון; מהווה בין השאר תרכובת ביניים במעגל המאפשר את תהליכי המתילציה בתא (תוספת קבוצת מתיל לתרכובות שונות).

[8] נתיבים ומעגלים מטבוליים – נתיבים ומעגלים השייכים לחילוף החומרים.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.