תזונה מבוססת מזונות מהצומח בריאים ולא-בריאים והסיכון היחסי למחלת לב כלילית במבוגרים בארה"ב

תזונה מבוססת מזונות מהצומח נקשרה בסיכון נמוך יותר למחלות שונות (ראה מאמר 'דיאטות צמחוניות, דיאטות דלות בבשר ובריאות'), כולל מחלת לב כלילית. אולם, מחקרים אלו הגדירו תזונה מבוססת מזונות מהצומח כ'דיאטה צמחונית', אשר כוללת משפחה של דפוסי תזונה, אשר אינם כוללים מזונות מהחי כלל או את חלקם. בנוסף, במחקרי דיאטה צמחונית מתייחסים לכל המזונות מהצומח באופן שווה, למרות שחלק מהמזונות מהצומח, כגון דגנים מעובדים ומשקאות ממותקים בסוכר (sugar sweetened beverages) קשורים בסיכון קרדיו-מטבולי[1] גבוה יותר.

על מנת להתגבר על המגבלות של המחקרים הקודמים, מחקר שהתפרסם ב-Journal of the American College of Cardiology , יצר 3 גרסאות של תזונה מבוססת מזונות מהצומח: (1) אינדקס של תזונה מבוססת מזונות מהצומח כוללת (overall plant-based diet index – PDI), המדגישה צריכה של מזונות מהצומח תוך צמצום צריכת מזונות מהחי; (2) אינדקס של תזונה מבוססת מזונות מהצומח בריאה (healthy plant-based diet index – hPDI), המדגישה צריכה של מזונות בריאים מהצומח – כגון דגנים מלאים, פירות וירקות – הקשורים בתוצאים בריאותיים משופרים; (3) אינדקס של תזונה מבוססת מזונות מהצומח לא-בריאים (unhealthy plant-based diet index – uPDI), המדגישה צריכת מזונות מהצומח פחות בריאים, הידועים כקשורים בסיכון גבוה יותר למספר מחלות. במאמר שהתפרסם לפני כשנה, החוקרים בדקו, לפי מתכונת זו, את הקשר בין תזונה מבוססת מזונות מהצומח לבין סוכרת מסוג 2 (ראה מאמר 'דפוסי-תזונה מבוססי מזונות מן הצומח והסיכון לסוכרת מסוג 2 בקרב גברים ונשים בארה"ב: ממצאים מתוך שלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים').

המחקר הנוכחי עקב אחר משתתפי שלושה מחקרי עוקבה אמריקאים פרוספקטיביים גדולים, מחקר האחיות 1 (Nurses’ Health Study – NHS), מחקר האחיות 2 (Nurses’ Health Study – NHS2) ומחקר משתתפים במקצועות הרפואה (Health Professionals Follow-up Study – HPSF). מחקר האחיות הראשון (נשים בגילאי    50-30 שנה) החל בשנת 1976, וכלל כ-122,000 משתתפות; מחקר האחיות השני (נשים בגילאי 42-25 שנה) החל בשנת 1989, וכלל כ-117,00 משתתפות; מחקר המשתתפים במקצועות הרפואה (גברים בגילאי 75-40 שנה) החל בשנת 1986, וכלל כ-51,500 משתתפים.

המשתתפים דיווחו בתחילת המחקר וכל שנתיים, באמצעות שאלונים שנשלחו בדואר, על גורמי סיכון של אורח-החיים ועל מידע רפואי. לא נכללו במחקר: א. משתתפים בעלי היסטוריה של סוכרת, מחלות קרדיו-ווסקולריות וסרטן, מלבד סרטן העור שאינו-מלנומה, כיון שמשתתפים בעלי אבחונים אלה עלולים לשנות את התזונה שלהם; ב. משתתפים שדיווחו בשאלון תדירות צריכת המזונות (Food Frequency Questionnaire – FFQ) על נתוני אנרגיה (קלוריות) לא סבירים (גברים שצרכו בכניסה למחקר פחות מ-800 קילוקלוריות או יותר מ-4,200 קילוקלוריות, ונשים שצרכו בכניסה למחקר פחות מ-600 קילוקלוריות או יותר מ-3,500 קילוקלוריות); ג. משתתפים שלא ענו בתחילת המחקר על השאלון התזונתי במלואו.

לבסוף, נכללו בניתוח הנתונים כ-74,000 נשים ממחקר האחיות בראשון, כ-92,000 נשים ממחקר האחיות השני וכ-43,000 גברים ממחקר המשתתפים במקצועות הרפואה.

הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionaire – FFQ)  כל 4-2 שנים. כל משתתף נשאל באיזה תדירות הוא אכל בשנה האחרונה מנה מוגדרת של כ-130 פריטי מזון. בתדירות הצריכה הייתה אפשרות לבחור בין 9 קטגוריות שנעו מ'אף פעם/פחות מפעם אחת לחודש' עד '6 מנות ליום ומעלה'. כל המזונות חולקו ל-18 קבוצות מזון (טבלה 1). קבוצות המזון דורגו לחמישונים וקבלו ניקוד גבוה או נמוך. בצריכת מזונות בריאים, המשתתפים קבלו 5 נקודות כאשר צרכו קבוצת מזון בכמות הגבוהה מהחמישון הגבוה ביותר, ו-1 נקודה בצריכת קבוצת מזון בכמות הנמוכה מהחמישון הנמוך ביותר. בצריכת מזונות לא- בריאים, המשתתפים קבלו 1 נקודה כאשר צרכו קבוצת מזון בכמות הגבוהה מהחמישון הגבוה ביותר, ו-5 נקודות בצריכת קבוצת מזון בכמות הנמוכה מהחמישון הנמוך ביותר. לצורך יצירת PDI, המשתתפים קבלו 5 נקודות עבור צריכת קבוצות מזון מהצומח, ו-1 נקודה  עבור קבוצות מזון מהחי.  לצורך יצירת hPDI, המשתתפים קבלו 5 נקודות עבור צריכת קבוצות מזון מהצומח בריאות, ו-1 נקודה עבור צריכת מזונות פחות בריאים ומזונות מהחי. לצורך יצירת uPDI, המשתתפים קבלו 5 נקודות עבור צריכת קבוצות מזון מהצומח פחות בריאות, ופחות נקודות עבור צריכת קבוצות מזון בריאות יותר ועבור צריכת מזונות מהחי. הניקוד עבור כל משתתף התקבל על ידי סיכום הנקודות של 18 קבוצות המזון, כשבאופן תיאורטי האינדקסים נעו בין 18 (הניקוד הנמוך ביותר) לבין 90 (הניקוד הגבוה ביותר האפשרי).

טבלה 1. דוגמאות לפריטי מזון הכלולים ב-18 קבוצות המזון

מחלת לב כלילית הוגדרה כמחלת לב כלילית לא-קטלנית (non-fatal) ומחלת לב כלילית קטלנית (fatal). המשתתפים דיווחו על אבחון מחלת לב כלילית בשאלונים הדו-שנתיים והורשו לבדוק ברשומות הרפואיות אם האבחון הרשום נכון. מקרי פטירה דווחו על יד קרובי משפחה ונשאבו גם מתוך אינדקס הפטירות הלאומי.

נתקבל מידע עדכני לגבי משתנים העלולים להוות גורמים מבלבלים (ערפלנים)[2]: מצב עישון, שימוש במולטיויטמינים[3], היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית ולגבי פעילות גופנית; בשני מחקרי האחיות נאספו גם נתונים לגבי מצב בלות (menopause status), שימוש בתחליפי הורמונים ושימוש באמצעי מניעה הורמונליים; נתוני הגובה דווחו בתחילת המחקר ונתוני המשקל עודכנו כל שנתיים; נתקבל גם מידע לגבי אבחונים, כמו יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), היפרכולסטרולמיה (יתר-כולסטרול בדם), סוכרת ושימוש בתרופות. המעקב נערך מתחילת המחקר ועד היארעות המחלה או עד סוף המחקר.

ממצאים

בתחילת המחקר, הניקוד החציוני נע בין 42 לבין 44 בעשירון הנמוך ביותר של אינדקס התזונה מבוססת מזונות מהצומח, ובין 66 לבין 68 בעשירון הגבוה ביותר. משתתפים בעלי ניקוד גבוה יותר ב-PDI וב-hPDI היו מבוגרים יותר, פעילים יותר מבחינה גופנית, רזים יותר, ונטו פחות לעשן מאשר משתתפים בעלי ניקוד נמוך יותר. לעומת זאת, משתתפים בעלי ניקוד גבוה יותר ב-uPDI היו צעירים יותר, פחות פעילים מבחינה גופנית, ונטו יותר לעשן מאשר משתתפים בעלי ניקוד נמוך יותר. צריכת מזונות מהחי הייתה בין 5 לבין 6 מנות ליום בעשירון הגבוה ביותר של ניקוד האינדקסים, ובין 3 לבין 4 מנות ליום בעשירון הנמוך ביותר של האינדקסים.

במשך מעקב של כ-4,830,000 שנות אדם[4], כ-8,630 משתתפים פתחו מחלת לב כלילית.

קשרים בין צריכת קבוצות מזון מהצומח לבין הסיכון היחסי למחלת לב כלילית על פי עשירוני ניקוד האינדקסים של תזונה מבוססת מזונות מהצומח

בניתוח משולב של שלושת העוקבות (מחקר האחיות הראשון, מחקר האחיות השני ומחקר המשתתפים במקצועות הרפואה):

1. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, דבקות בתזונה מבוססת מזונות מהצומח כוללת (PDI), בעשירון הגבוה ביותר בהשוואה לעשירון הנמוך ביותר, קשורה בסיכון יחסי הנמוך ב-8% באופן לא מובהק למחלת לב כלילית; עלייה בכל 10 נקודות באינדקס PDI קשורה בסיכון יחסי הנמוך ב-7% באופן מובהק למחלת לב כלילית.
2. בניתוח נפרד של נתוני hPDI ונתוני uPDI:

• א. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, דבקות בתזונה מבוססת מזונות מהצומח בריאה (hPDI), בעשירון הגבוה ביותר בהשוואה לעשירון הנמוך ביותר של האינדקס, קשורה בסיכון יחסי הנמוך ב-25% למחלת לב כלילית; כל עליה ב-10 נקודות באינדקס קשורה בסיכון יחסי הנמוך ב-12% למחלת לב כלילית.
• ב. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, דבקות בתזונה מבוססת מזונות מהצומח לא-בריאה (uPDI), בעשירון הגבוה ביותר בהשוואה לעשירון הנמוך ביותר של האינדקס, קשורה בסיכון יחסי הגבוה ב-32% למחלת לב כלילית; כל עליה ב-10 נקודות באינדקס קשורה בסיכון יחסי הגבוה ב-10% למחלת לב כלילית.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר מצביעים על כך ששכיחות מחלת לב כלילית נמוכה יותר בדבקות בגרסה הבריאה יותר של תזונה מבוססת קבוצות מזון מהצומח (hPDI), ושכיחות המחלה גבוהה יותר בדבקות בגרסה הלא-בריאה של תזונה מבוססת קבוצות מזון מהצומח (uPDI). להשגת בריאות קרדיו-מטבולית טובה יותר, על מטפלים במקצועות הרפואה להמליץ על הגברת הצריכה של מזונות בריאים יותר מהצומח, כמו דגנים מלאים, פירות, ירקות ואגוזים, ועל צמצום הצריכה של מזונות מהחי ומזונות לא בריאים מהצומח, כמו משקאות ממותקים בסוכר.

[1] סיכון קרדיו-מטבולי –מתייחס לקבוצת גורמי סיכון המעמידים את הפרט בסיכון גבוה לחלות בסוכרת, מחלת לב או שבץ מוחי.

[2] גורם מבלבל (ערפלן) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

[3] מולטיוויטמינים' – תכשירי גלולות מסחריים המכילים לרוב את מכלול רכיבי הקורט (micronutrients); לחלק מהתכשירים הנפוצים מוספים גם יסודות עיקריים, כמו סידן ומגנזיום ובמספר תכשירים גם חומרים נוספים, בעיקר תמציות צמחים שונות.

[4] שנות-אדם – זהו סכום של סך כל הזמן הנתרם על ידי כל משתתפי המחקר. משתתף נחשב לתורם זמן-אדם (במחקר הזה שנים) כל אימת שאינו חולה ולכן מצוי בסיכון לפתח את המחלה אשר את הופעתה מעוניינים לחקור. שנות אדם מחושבים על ידי הכפלת מספר המשתתפים במחקר במספר השנים שכל אחד מהם תרם.