כיום שכיחות השמנת-יתר בקרב אמריקאים בני 19-2 שנה ובקרב בני 40-19 שנה הינה כפולה מזו שהייתה לפני 3-2 עשורים, מה שמצביע על עלייה משמעותית במשקל בזמן ילדות/נערות ובגרות צעירה (young adulthood). עלייה במשקל בזמן נערות (adolescence) ובגרות מוקדמת קשורה בסיכונים מטבוליים מוגברים מאוחר יותר בחיים. תקופות הנערות והבגרות הצעירה מהוות זמן קריטי בו דפוסי תזונה אשר ימשכו עד לבגרות יכולים להיקבע ולהשפיע על מצב המשקל ועל סיכונים בריאותיים במשך הבגרות. בהינתן שקיימות השפעות משולבות (combined) או סינרגיסטיות1 של מרכיבי התזונה במזון, בחינה של איכות התזונה בכללה עשויה לתרום מידע נוסף לגבי העלייה במשקל עם הזמן ובאופן פוטנציאלי לקדם התערבויות תזונתיות יעילות.
ניקוד מראש של איכות התזונה (A Priori Diet Quality Score – APDQS) מבוסס על מזון, משקף איכות תזונה בכללותה וכולל היבטים של דיאטות נבונות/תזונה ים-תיכונית. הניקוד מדגיש המעטה בצריכת מזונות מעובדים, בשר אדום, מזונות מלוחים/מתוקים (כמו חטיפים מלוחים, משקאות קלים, לחמים מתוקים, וקינוחי דגנים) והמעטת הצריכה של מוצרי חלב מלא, בו בזמן שהוא מדגיש הגברה של צריכת זרעים (קטניות, קפה, דגנים מלאים ואגוזים), בשר לבן (עוף ודגים), מזונות מן הצומח (תה, פירות וירקות) וצריכה של מוצרי חלב דלי-שומן, וזאת תוך שמירה לאורך זמן על מאזן אנרגטי [מאזן בין צריכה קלורית לבין הוצאת אנרגיה (קלוריות)].
מחקר עוקבה פרוספקטיבי ארוך-טווח, שהתפרסם ב-Journal of Pediatrics, בדק את הקשר בין ניקוד APDQS בתקופה שבין נערות לבין בגרות ושיער כי תזונה איכותית, כפי שמשתקפת על ידי הניקוד, קשורה בעלייה קטנה יותר במשקל בקרב בני נוער העוברים לבגרות צעירה.
המחקר הוא סקר, Eating and Activity in Teens and Young Adults – EAT, שנערך בשלוש תקופות גיל: א. EAT I, בו נערך איסוף נתונים התחלתיים בין השנים 1999-1998– גיל ממוצע 15 שנה; ב. EAT II, מעקב שנערך עד שנת 2004 – גיל ממוצע 20 שנה; ג.EAT III , מעקב שנערך עד שנת 2009 – גיל ממוצע 25 שנה.
נתוני גובה ומשקל, בשלוש תקופות הסקר, נתקבלו באמצעות דיווח-עצמי. ב- EAT I ו-EAT II הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (Youth and Adolescent Food Frequency Questionnaire – YAQ), אשר נעשו בו שינויים על מנת לכלול מזונות נפוצים הנאכלים על ידי ילדים/בני נוער וב-EAT III, באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (Food Frequency Questionnaire – FFQ). לחישוב ניקוד ה-APDQS, המזונות חולקו ל-34 קבוצות מזון, ביניהן: 13 קבוצות מזון דורגו כמיטיבות (beneficial), כלומר חיוביות – קטניות, שוקולד, קפה, דגים, פירות, ירקות ירוקים, מוצרי חלב דלי-שומן, אגוזים, עוף, תה, עגבניות, דגנים מלאים וירקות צהובים; 9 קבוצות מזון דורגו כנֵייטרליות – משקאות קלים דיאט, ביצים, מיצי פירות, מרגרינה, ירקות אחרים מירקות ירוקים, תפוחי אדמה, דגנים מעובדים, פירות-ים, מרקים, בירה, משקה חריף ויין; 12 קבוצות מזון דורגו כשליליות (adverse) – חמאה, מזונות מטוגנים, תפוחי-אדמה מטוגנים, קינוחי דגנים, בשר איברים פנימיים, בשר מעובד, בשר אדום, חטיפים מלוחים, רטבים, משקאות קלים, לחם מתוק ומוצרי חלב מלא. ניקוד גבוה יותר מצביע על תזונה באיכות גבוהה יותר. צריכת אנרגיה (קלוריות) ורכיבי תזונה נערכה באמצעות בסיס הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי.
המשתנים הבלתי-תלויים שנבדקו: מצב כלכלי-חברתי, אשר דורג ל-5 קטגוריות בעיקר על בסיס השכלת ההורים (של הורה שהשכלתו הייתה גבוהה יותר).; התנהגויות לא בריאות במשך השנה האחרונה שמטרתן ירידה במשקל או שמירה על המשקל, כולל צום, צריכה מועטה של מזון, צריכת תחליפי מזון (אבקות או משקאות מיוחדים), דילוג על ארוחות, עישון כמות גדולה יותר של סיגריות, שימוש בכדורי הרזיה, גרימה עצמית של הקאות, שימוש בחומרים משלשלים ושימוש בחומרים מְשָתְנים.
בתחילת המחקר גויסו כ-4750 תלמידים. לאחר שהוצאו נתוניהם של תלמידים שלא היו מספיקים או שהיו בלתי סבירים, נכנסו לניתוח נתוניהם של 2656 תלמידים (1226 בנים ו-1633 בנות).
ממצאים
בתקופת המעבר בין נערות (גיל ממוצע 15 שנה) לבין בגרות מוקדמת (גיל ממוצע 25 שנה), המשקל הממוצע עלה מ-61.0 ק"ג ל-76.1 ק"ג, ה-BMI עלה מ-22.1 ל-26.0 ק"ג/מ2. ממוצע ניקוד APDQS עלה מ-43.1 ל-45.6. בקרב הבנים, בתחילת המחקר שיעור עודף המשקל וההשמנה היה 15.5% ו-9.8%, בהתאמה; בשלב השני (EAT-II) של המחקר, שיעור עודף המשקל וההשמנה היה 13.5% ו-10.1%, בהתאמה, ובשלב השלישי (EAT-III) של המחקר, שיעור עודף המשקל וההשמנה היה 21.7% ו-13%, בהתאמה. בקרב הבנות, בתחילת המחקר שיעור עודף המשקל וההשמנה היה 15.7% ו-7.2%, בהתאמה; בשלב השני של המחקר, שיעור עודף המשקל וההשמנה היה 17.1% ו-8.7%, בהתאמה, ובשלב השלישי של המחקר שיעור עודף המשקל וההשמנה היה 18.7% ו-13.7%, בהתאמה.
בתחילת המחקר משתתפים בחמישונים גבוהים יותר של ניקוד APDQS נטו יותר להיות ממין נקבה, נטו פחות להיות מעשנים, היו בעלי רמה גבוהה יותר של מצב חברתי-כלכלי, היו בעלי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית, ונטו יותר להשתמש בהתנהגויות לא בריאות לשמירה על המשקל.
בסוף המחקר, הקשרים לאורך החמישונים הגבוהים יותר של ניקוד APDQS היו דומים איכותית, ובנוסף לכך המשתתפים בחמישונים הגבוהים של ניקודAPDQS נטו יותר להיות לבנים ולהיות בעלי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית. צריכת האנרגיה הייתה דומה בין תחילת המחקר וסופו, וצריכת מזונות מקבוצת המזונות שדורגו כחיוביים וצריכת רכיבי תזונה, כמו מגנזיום וויטמין C, עלתה לאורך חמישוני ניקוד APDQS.
בתחילת המחקר (בגיל ממוצע 15 שנה) משקל הגוף היה דומה לאורך איכויות התזונה. אולם, בסוף המחקר (בגיל ממוצע 25 שנה) משתתפים בעלי ניקודAPDQS גבוה מהחציון (גבוה מ-45) בתחילת המחקר, עלו פחות במשקל ב-2.2 ק"ג בהשוואה למשתתפים בעלי ניקוד APDQS נמוך מהחציון. יתר על כן, משתתפים בעלי ניקוד APDQS גבוה מהחציון בתחילת המחקר ואלו שה-APDQS שלהם השתפר במשך המעקב עלו פחות במשקל ב-5.7 ק"ג מאשר משתתפים בעלי ניקוד APDQS נמוך מהחציון בתחילת המחקר ואלו שניקוד APDQS שלהם היה גרוע יותר בסוף המחקר. ממצאים דומים נתקבלו עבור BMI. שינוי בגובה לא נמצא קשור בניקוד APDQS.
לאחר תִקנון לכל הגורמים המבלבלים2 (משתנים בלתי-תלויים שהוזכרו לעיל), ניקוד APDQS גבוה יותר ב-15 יחידות בתחילת המחקר (בגיל ממוצע 15 שנה) היה קשור בעלייה קטנה יותר במשקל ב-1.5 ק"ג ועלייה קטנה יותר ב-BMI ב-0.47 ק"ג/מ2 במשך 10 שנות המחקר. עליה ב-15 יחידות בניקודAPDQS במשך 10 שנות המחקר הייתה קשורה בעליה מקבילה קטנה יותר במשקל ב-1.9 ק"ג ובעלייה קטנה יותר ב-BMI ב-0.53 ק"ג/מ2. ממצאים דומים נתקבלו בניתוח הנתונים על פי מגדר ועל פי גזע/מוצא אתני.
עלייה גדולה יותר במשקל או ב-BMI ל-15 יחידות APDQS הייתה גדולה יותר בקרב משתתפים בעלי משקל עודף או שמנים בתחילת המחקר מאשר באלו שהיו בעלי משקל תקין בתחילת המחקר.
מסקנות החוקרים
נמצא כי הן איכות תזונה גבוהה יותר (כפי שהוצגה באמצעות ניקוד APDQS) בתקופת הנערות והן שיפור באיכות התזונה במשך השנים הבאות קשורים בעלייה קטנה יותר במשקל בתקופת המעבר מנערות לבגרות מוקדמת, וזאת באופן בלתי תלוי בצריכת אנרגיה, התנהגות אכילה, פעילות גופנית ועישון.
הממצאים מצביעים על כך ששיפור איכות התזונה בתקופת הנערות יכול להוות אסטרטגיה יעילה למניעה ראשונית של השמנה. על מנת להשיג עלייה קטנה יותר במשקל, צריך לשפר את איכות התזונה ב-15 יחידות של ניקוד APDQS, והדבר הוא בר-השגה. ניתן להגדיל את ניקוד APDQS על ידי הגברת הצריכה של זרעים (קטניות, קפה, דגנים מלאים ואגוזים), בשר לבן (דגים ועוף), מזונות מהצומח (תה, פירות וירקות) וצריכת מוצרי חלב דלי-שומן, וצמצום בו-זמני של הצריכה של מזונות מעובדים, בשר אדום, מזונות מתוקים ומלוחים (כמו חטיפים מלוחים, משקאות קלים, לחמים מתוקים, וקינוחי דגנים) וצמצום צריכת מוצרי חלב מלא.
1פועלים באופן סינרגיסטי – תוצאת פעולתם המשולבת חזקה יותר מאשר הצירוף של פעולות כל אחת מהן בנפרד.
2גורם מבלבל (confounder) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
