environment

שימוש במכשירים אלקטרוניים וצריכת משקאות ממותקים בסוכר ומשקאות מכילי קפאין בבני נוער בארה"ב

ד"ר פליציה שטרן, PhD RD | 
16.12.2019

למרות הירידה בצריכת משקאות ממותקים בסוכר, משקאות אנרגיה ומשקאות קלים ממשיכים להוות את התורם העיקרי לצריכת אנרגיה (קלוריות) בקרב ילדים ובני נוער בגילאי 19-2 שנה.  משקאות אנרגיה ומשקאות קלים תורמים כמות ניכרת של סוכר מוסף[1] (added sugar) וקפאין לדיאטה של הצעירים. צריכה של משקאות ממותקים בסוכר, כמו משקאות קלים, קשורה בתוצאי בריאות שליליים, כולל השמנה והשפעות מטבוליות שונות, בכללן הפרעה בשומני הדם (dyslipidemia), סוכרת והרגלי שינה לקויים (ראה כתבה 'משקאות קלים ממותקים בסוכר' ומאמר 'צריכה נמוכה יותר של משקאות ממותקים בסוכר שפרה סמנים נבחרים של סיכון למחלות כרוניות בקרב מבוגרים בארה"ב'). משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים גם כן קשורים בצריכת קלוריות גבוהה יותר, וזאת יתכן בגלל שמתיקותם המוגברת משפיעה על תפיסת צריכת הקלוריות (ראה מאמר 'צריכה ממושכת של ממתיק מלאכותי בשקיות או בטבליות והסיכון לסוכרת מסוג 2: עדות מתוך מחקר עוקבה פרוספקטיבי אירופאי של סרטן ותזונה'). לאור ההשפעות השליליות של משקאות ממותקים בסוכר ובממתיקים מלאכותיים, מומלץ להגביל צריכתם בקרב צעירים.

בין משקאות ממותקים, משקאות אנרגיה מכילים כמויות גדולות של סוכר מוסף או ממתיקים מלאכותיים ובדרך כלל מכילים יותר קפאין מאשר משקאות קלים. צריכה עודפת של קפאין קשורה בהשפעות בריאותיות שליליות, כולל קשיי שינה, כאבי ראש, לחץ-דם מוגבר, בחילה, הקאות, שלשול וכאבים בחזה. כתוצאה מכך, האקדמיה לרפואת ילדים האמריקאית והחברה לרפואת ילדים הקנדית פרסמו ניירות עמדה  הקוראים לרופאי ילדים ללמד את הצעירים ומשפחותיהם על הנזקים הפוטנציאליים של משקאות אלה ולהמליץ נגד השימוש בהם.

במחקרים תצפיתיים רבים נמצא קשר בין צריכת משקאות אנרגיה ומשקאות ממותקים בסוכר לבין משך זמן מוגבר המוקדש למכשירים אלקטרוניים, כולל משחקי-וידאו וצפייה בטלביזיה. בנוסף, ניסוי קליני מוצלב (crossover) אקראי הצביע על כך שלבני נוער, אשר שיחקו במשחקי-וידאו במשך שעה אחת, הייתה צריכת אנרגיה גבוהה יותר מארוחה 'עד לשובע' (ad libitum) שקבלו לאחר המשחק מאשר לבני נוער אשר בילו את זמנם במנוחה.   

בהינתן כי משקאות ממותקים בסוכר, כולל משקאות קלים ומשקאות אנרגיה ימשיכו לתרום כמות ניכרת של אנרגיה וקפאין לדיאטה של הצעירים, חקר הקשר בין צריכתם לבין צורות רבות של שימוש במכשירים אלקטרוניים באוכלוסייה גדולה ומייצגת לאומית עשוי לסייע בהבנה עמוקה יותר של קשר זה.

מחקר, שהתפרסם ב-PLoS One, בדק קשרים פוטנציאליים בין צריכת משקאות קלים ומשאות אנרגיה לבין השימוש במכשירים אלקטרוניים בקרב בני נוער. משתתפי המחקר היו תלמידי כתה שמינית (8th grade, בני 14-13 שנה) וכתה עשירית (10th grade, בני 16-15 שנה), אשר סיימו את מחזורי 2016-2013 של מחקר ניטור העתיד (Monitoring the Future study). סקר ניטור העתיד מסייע בידי מעצבי המדיניות בהבנת גישות הצעירים, אמונותיהם והתנהגויותיהם, כולל שימוש באלכוהול וסמים. המחקר השתמש בנתוני 260-250 בתי ספר. מספר המשתתפים השנתי מכתה שמינית נע בין 17,650-15,000 ומכתה עשירית בין 16,150-13,300. ההיענות למחקר נעה בין 87% לבין 90%. המדגם כלל 152,170 תשובות, אולם, תלמידים מבתי ספר שונים מילאו סעיפי סקר שונים, כך שנתקבלו סך הכל 33,260 תשובות מבתי ספר שמילאו את כל סעיפי הסקר.

תוצאי המחקר העיקריים היו: (1) מנות יומיות של משקאות אנרגיה ומנות יומיות של משקאות אנרגיה מרכזים (shots) ומנות יומיות של משקאות קלים (רגילים ודיאט); (2) צריכה יומית של סוכר (גרם/יום) וקפאין (מיליגרם/יום) המבוססת על דיווח-עצמי של צריכת מספר יחידות בנות 355 מיליליטר של משקאות אנרגיה, מנות משקאות אנרגיה מרוכזים, משקאות קלים ממותקים בסוכר ומשקאות קלים ממותקים בממתיקים מלאכותיים.  התשובות האפשריות היו 'אף אחת', 'פחות מאחת ביום', 'אחת', 'שתיים', 'שלוש', 'ארבע', 'חמש או שש', או שבע או יותר' מנות/יום.

על בסיס מחקרים לאומיים הוערכה תכולת סוכר וקפאין: ביחידת משקה אנרגיה תכולת הסוכר הממוצעת המוערכת היא כ-30 גרם, ביחידת משקה אנרגיה מרוכז, כ-1.8 גרם, כ-35 גרם במשקה קל ממותק בסוכר ו-0 גרם סוכר במשקה ממותק בממתיקים מלאכותיים. תכולת הקפאין הממוצעת המוערכת ביחידת משקה אנרגיה היא כ-110 מיליגרם, ביחידת משקה אנרגיה מרוכז, כ-150 מיליגרם, ובמשקה קל, כ-43 מיליגרם. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכת סוכר בשיעור של 10% מסך צריכת האנרגיה, כש-5% באים מצריכת סוכרים מוספים. צריכת קפאין מומלצת לבני-נוער היא 2.5 מיליגרם/ק"ג משקל גוף ופחות. במחקר זה חישבו את סף הצריכה המומלצת בהתבסס על האחוזון ה-50 של משקל גוף בהתאם לגיל ומגדר.

שימוש במשך מספר שעות/שבוע במכשירים אלקטרוניים הוערך על פי דיווח-עצמי: (1) שימוש במחשב בבית הספר; (2) שימוש במשחקי מחשב; (3) שימוש ברשתות חברתיות; (4) צפייה בטלביזיה ( ממוצע משוקלל של שעות/יום באמצע שבוע ויום בסוף שבוע; (5) שיחות בטלפון נייד (לא משלוח הודעות, שימוש ברשתות חברתיות). התשובות כללו: 'אף אחד', 'פחות משעה/שבוע', '2-1 שעות/שבוע', '5-3 שעות/שבוע', '9-6 שעות/שבוע', '19-10 שעות/שבוע', '29-20 שעות/שבוע', '39-30 שעות/שבוע', '40 שעות ומעלה/שבוע'.

נאספו משתנים נוספים שעלולים היו להוות משתנים מבלבלים[2]: שנת קיום הסקר, כתה, מגדר, דיווח עצמי על השכלת ההורים ומשך הזמן שהילדים שהו לבדם (unattended) בבית, וגורם סיכון מדווח לגבי התנהגויות לא בריאות ומסוכנות.

ממצאים

מדגם התלמידים שנותח כלל כ-32,400 תלמידים (כ-49% מכתה שמינית וכ-51% מכתה עשירית), אשר ענו על כל שאלות הסקר לגבי שימוש במכשירים אלקטרוניים וצריכת משקאות אנרגיה ומשקאות קלים. שיעור הבנות היה כמעט זהה לזה של הבנים.

  • צריכת משקאות אנרגיה ומשקאות קלים והסוכר והקפאין הקשורים בהם, הייתה כל שנה במגמת ירידה; כתוצאה, ירדה גם החריגה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי לצריכת סוכר וקפאין.
  • בשנת 2013 כ-54% מהבנים וכ-46% מהבנות חרגו מההמלצות לצריכת סוכר, וכ-32% מהבנים וכ-26% מהבנות חרגו מההמלצות לצריכת סוכרים מוספים.
  • בשנת 2016 צריכת סוכר בקרב הבנים ירדה ל-47% ובקרב הבנות לכ-42%, בו בזמן ש-26% מהבנים וכ-22% מהבנות חרגו מההמלצות לצריכת סוכרים מוספים; הירידה בצריכת סוכר הייתה הבולטת ביותר בקרב בנים בכתה שמינית. בנות בכתה עשירית דיווחו על ירידה בצריכת סוכרים מוספים בלבד.
  • בשנת 2013, 26% מהצעירים חרגו מההמלצות לצריכת קפאין בהשוואה ל-21% בשנת 2016.
  • הירידה הגדולה ביותר בחריגה מההמלצות לצריכת סוכר וקפאין נצפתה בקרב בנים בכתה השמינית והירידה הזו במשך הזמן הייתה פחות ברורה בקרב הבנות המבוגרות יותר.
  • השימוש במכשירים אלקטרוניים היה כדלהלן: כשעתיים/יום צפייה בטלביזיה, כשעה וחצי/יום משחקי-וידאו, כשעה וחצי/יום רשתות חברתיות, כשעה/יום שיחות בטלפון נייד וכשעה/יום שימוש במחשב לצורכי בית-הספר.
  • השימוש המדווח במכשירים אלקטרוניים בקרב הבנות היה גבוה יותר מאשר בקרב הבנים.

קשרים בין השימוש במכשירים אלקטרוניים לבין צריכת סוכר וקפאין

שימוש מדווח בכל המכשירים האלקטרוניים מלבד מחשב לצרכי בית-הספר, נקשר בצריכה גבוהה יותר ליום של סוכר וקפאין באופן בלתי תלוי בשלב הכתה (grade) והמגדר של התלמיד, השכלת ההורים והזמן שהתלמיד נותר לבדו בבית.

  1. צריכת סוכר הייתה גבוהה בכ-6.9 גרם/יום עבור כל שעה שהוקדשה לצפייה בטלביזיה.
  2. צריכת סוכר הייתה גבוהה בכ-5.6 גרם/יום עבור שעת שיחה בטלפון נייד.
  3. צריכת סוכר הייתה גבוהה בכ-2 גרם/יום עבור שעת בילוי במשחק-וידאו.
  4. צריכת סוכר הייתה גבוהה בכ-1.7 גרם/יום עבור כל שעה נוספת של שימוש ברשתות חברתיות.
  5. צריכת קפאין הייתה גבוהה בכ-7 מיליגרם עבור שעת שימוש במחשב בבית-הספר.
  6. צריכת קפאין הייתה גבוהה בכ-2.8 מיליגרם עבור שעת משחק-וידאו.
  7. צריכת קפאין הייתה גבוהה בכ-5.2 מיליגרם עבור שימוש ברשתות חברתיות.
  8. צריכת קפאין הייתה גבוהה בכ-16.9 מיליגרם עבור שעת צפייה בטלביזיה.
  9. צריכת קפאין הייתה גבוהה בכ-21.9 מיליגרם עבור שעת שיחה בטלפון נייד.

בהתחשב בשימוש יומי של כל מכשיר אלקטרוני והעלייה לשעה בצריכת סוכר:

  1. צפייה בטלביזיה הייתה קשורה בצריכה נוספת של 14 גרם/יום של סוכר.
  2. שימוש במשחקי-וידאו ביחד עם שיחות בטלפון נייד ושימוש ברשתות חברתיות היה קשור בצריכה נוספת של כ-8 גרם/יום של סוכר.

בהתחשב בשימוש יומי של כל מכשיר אלקטרוני וצריכה נוספת של קפאין לשעה:

  1. צפייה בטלביזיה הייתה קשורה בצריכה נוספת של 32 מיליגרם/יום של קפאין.
  2. שימוש במשחקי-וידאו היה קשור בצריכה נוספת של 4.4 מיליגרם/יום של קפאין.

שימוש במכשירים אלקטרוניים והסיכוי לחרוג מההמלצות לצריכת סוכרים מוספים וקפאין

שלב הכתה, השכלת ההורים ומגדר היו קשורים באופן בלתי תלוי בסיכון לחרוג מההמלצות לצריכת סוכרים מוספים. קשרים דומים נמצאו לגבי צריכת סוכר וצריכת סוכרים מוספים. אולם, לחריגה מההמלצות לצריכת סוכר היה קשר חזק יותר לשימוש במסכים.

  1. כל שעה של שימוש ברשתות החברתיות הייתה קשורה בסיכוי גבוה ב-7% לחרוג מההמלצות לצריכת סוכר.
  2. כל שעה של צפייה בטלביזיה הייתה קשורה בסיכוי גבוה ב-32% לחרוג מההמלצות לצריכת סוכר.
  3. כל שעה של שיחה בטלפון נייד הייתה קשורה בסיכוי גבוה ב-15% לחרוג מההמלצות לצריכת סוכר.
  4. בהתחשב בעובדה שהתלמידים הקדישו את מרבית זמן השימוש במכשירים אלקטרוניים לצפייה בטלביזיה ושכל שעת צפייה בטלביזיה הייתה קשורה בסיכוי הגבוה ביותר לחרוג מההמלצות לצריכת סוכר, ברור כי לזמן הצפייה בטלביזיה ההשפעה הגדולה ביותר על  הסיכוי לחרוג מההמלצות לצריכת סוכרים מוספים מתוך המשקאות שנחקרו.
  5. שעה של צפייה בטלביזיה הייתה קשורה בסיכוי גבוה ב-28% לחרוג מההמלצות לצריכת קפאין.
  6. שעה של שיחה בטלפון נייד הייתה קשורה בסיכוי גבוה ב-18% לחרוג מההמלצות לצריכת קפאין.
  7. שעה של שימוש בשתות החברתיות הייתה קשורה בסיכוי גבוה ב-9% לחרוג מההמלצות לצריכת קפאין.
  8. שעה של משחקי-וידאו הייתה קשורה בסיכוי גבוה ב-4% לחרוג מההמלצות לצריכת קפאין.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת סוכרים מוספים וקפאין והסיכון לחרוג מההמלצות באמצעות צריכת משקאות קלים ומשקאות אנרגיה הייתה גבוהה יותר בקרב צעירים בעלי שימוש גדול יותר בטלביזיה, משחקי-וידאו, שיחות בטלפון נייד ובעלי שימוש ברשתות חברתיות. צפייה בטלביזיה ושיחה בטלפון נייד היו קשורים בסיכוי הגבוה ביותר לחרוג מההמלצות לצריכת סוכר וקפאין ממשקאות. קשרים אלו עשויים לסייע בידי רופאי ילדים, תומכי בריאות הציבור ובידי ההורים לפתח אסטרטגיות להורדת הסיכון לצריכה עודפת של סוכרים מוספים וקפאין בקרב הצעירים.

[1] סוכר מוסף (added sugar) ‒ סוכר מוסף בדיאטה אמריקאית כולל את כל הסוכרים המוספים למזון בזמן הכנת מזון ועיבודו, אולם אינו כולל סוכר המצוי באופן טבעי בפירות ובמיצי פירות: גלוקוז, סירופ גלוקוז או תערובת של פרוקטוז-גלוקוז, סירופ תירס, סירופ מייפל, HFCS, דבש, תמצית מאלט, דקסטרוז, מיצי פירות, לקטוז (סוכר חלב), מלטוז וסירופ מלטוז, דקסטרין ומלטודקסטרין. סוכרים מוספים מצויים במוצרי מזון, כגון משקאות ממותקים בסוכר, קינוחים המבוססים על דגניים, משקאות מפירות, קינוחי מוצרי חלב, ממתקים, דגני בוקר, לחמי שמרים.

 

[2] משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

 

תפריט נגישות