שיחות הורים על אכילה בריאה ומשקל

שיחות הורים על אכילה בריאה ומשקל

לאור שכיחותם הגבוהה בקרב בני נוער של סוגים שונים של בעיות הקשורות במשקל, כולל השמנה והפרעות אכילה, הורים עשויים לתהות האם שיחות עם המתבגר/ת על הרגלי אכילה בריאים ומשקל מועילות או מזיקות. מחקרים קודמים הצביעו על כך שהקנטות המשפחה וההורים לגבי משקל קשורות בהתנהגויות אכילה מופרעות (כגון עריכת דיאטות רזון, שימוש בחומרים משלשלים, צום ובולמוסי אכילה) תכופות יותר, אם כי לא כל הממצאים היו עקביים. פחות ידוע על הקשר בין שיחות הורים על הרגלי אכילה ומשקל לבין התנהגויות אכילה מופרעות בקרב הצעירים, וכן אם לשיחות כאלה השפעה שלילית על התנהגויות אכילה מופרעות הדומה לזו של הקנטות לגבי משקל. עד כה המחקרים על שיחות הורים הקשורות במשקל התמקדו בעידוד ההורים את בניהם/בנותיהם לביצוע דיאטה להורדה במשקל. הממצאים הצביעו על תופעות של התנהגות אכילה שלילית, סיכון לדכאון, הערכה עצמית נמוכה ועליה במשקל כעבור 5 שנים (לאחר סיום הדיאטה).

מחקר, שהתפרסם ב-JAMA Pediatrics,  בדק  האם שיחות עם המתבגר/ת על הרגלי אכילה בריאים ומשקל מועילות או מזיקות. המחקר התמקד בארבע שאלות עיקריות: (1) איזה סוגי שיחות ההורים מנהלים עם המתבגר/ת (לדוגמא, שיחות על אכילה בריאה, שיחות על משקל); (2) איזה קשר נמצא אצל המתבגר/ת בין שיחות על הרגלי אכילה בריאים ומשקל לבין התנהגויות אכילה מופרעות (כגון עריכת דיאטות רזון, התנהגויות בקרת-משקל לא בריאות ובולמוסי אכילה); (3) האם הקשר בין שיחות על הרגלי אכילה בריאים ומשקל לבין התנהגויות אכילה מופרעות אצל התמבגר/ת חזק יותר כאשר שני ההורים מתעסקים בהן בהשוואה למצבים בהם הורה אחד בלבד עוסק בהן.

נתונים לגבי צריכת מזון, פעילות גופנית, התנהגויות בקרת-משקל וגורמים הקשורים בנתונים אלה נאספו בקרב כ-2350 בני נוער בגיל ממוצע של 14.4 שנים מתוך 20 בתי ספר באזור מיניאפוליס במינסוטה. כמו כן, נערכו מדידות גובה ומשקל.

התנהגויות אכילה מופרעות של המתבגרים הוערכו על ידי מספר שאלות. עריכת דיאטות רזון הוערכה על ידי השאלה 'כמה פעמים בשנה האחרונה ערכת דיאטת רזון', שהתשובות החילופיות עליה היו: (1) אף פעם; (2) 4-1 פעמים; (3) 10-5 פעמים; (4) יותר מ-10 פעמים; (5) אני תמיד עורך/ת דיאטה.

על מנת להפריד בין עורכי דיאטה לבין כאלה שאינם עורכים דיאטה, התשובות סווגו לשתי קטגוריות:

(1) 'אף פעם לא ערכו דיאטה'; (2) 'ערכו דיאטה אי-פעם'.

התנהגויות בקרת-משקל הוערכו על ידי השאלה 'האם בשנה האחרונה עשית משהו מהדברים הבאים כדי לרדת במשקל או למנוע עליה במשקל", שהתשובות החילופיות עליה היו: (1) צמת; (2) אכלת מעט מאד מזון; (3) השתמשת בתחליף מזון (אבקה או משקה מיוחד); (4) דילגת על ארוחות; (5) עישנת יותר סיגריות.

התנהגויות קיצוניות ולא בריאות של בקרת-משקל כללו: (1) לקחת כדורי הרזיה; (2) גרמת להקאה; (3) השתמשת בחומרים משלשלים; (4) השתמשת בחומרים מְשָתְנים (diuretics).

המשתתפים ענו לכל התנהגות ב'כן' או ב'לא', וכל התשובות של התנהגויות בקרת-משקל רוכזו לשתי הקטגוריות.

בולמוסי אכילה הוערכו על ידי השאלות: (1) 'האם אי-פעם בשנה האחרונה אכלת, בזמן קצר, כל כך הרבה אוכל, שהיית מתבייש/ת שאחרים יראו אותך'; (2) בזמן שאכלת בצורה כזו, האם הרגשת שאינך יכול/ה להפסיק לאכול או לשלוט במה שאת/ה אוכל/ת או כמה.

המשתתפים ענו ב'כן' ו'לא', ואלו שהשיבו בחיוב על שתי השאלות קודדו כמשתתפים עם בולמוסי אכילה.

סקר ההורים כלל 2-1 הורים/מטפלים (סה"כ כ-3530) בגיל ממוצע של כ-42 שנה. שני ההורים של 1180 ילדים נכללו בקובץ הנתונים.

כדי להעריך שיחות על משקל ואכילה בריאה אמהות ואבות נשאלו 'באיזו תדירות בשנה שעברה': (1) היו לך שיחות עם ילדך/ילדתך על הרגלי אכילה בריאים; (2) האם היו לך שיחות עם ילדך/ילדתך על משקל או מידה (size);

(3) האם הערת לילדך/ילדתך שהוא/היא שוקל/ת יותר מדי; (4) האם הערת לילדך/ילדתך שהוא/היא צריך/ה לאכול באופן שונה על מנת להוריד במשקל או לא להמשיך לעלות במשקל.

התשובות לכל אחד מהסעיפים נעו בין 1 (אף פעם או לעתים רחוקות) לבין 5 ('כמעט כל יום'). בהתאם לתשובות, ההורים סווגו לשלוש קטגוריות: (1) הורים שאף פעם או לעתים רחוקות שוחחו עם המתבגר/ת על משקל; (2) הורים אשר השיבו כי שוחחו רק על הרגלי אכילה בריאים מספר פעמים בחודש או לעתים קרובות יותר, אך לא שוחחו על משקל כלל; (3) הורים ששוחחו עם המתבגר/ת מספר פעמים בחודש או יותר על המשקל או על המידה, העירו שהוא/היא שוקל/ת יותר מדי או העירו שהוא/היא צריך/ה לאכול באופן שונה על מנת להוריד במשקל או לא להמשיך לעלות במשקל.

בניתוח הנתונים שכלל את שני ההורים צורפו לחוד כל התשובות לשאלות לגבי שיחות על משקל ואלה על אכילה בריאה: (1) אף אחד מההורים אינו משוחח עם המתבגר/ת על משקל ואכילה בריאה; (2) אחד משני ההורים משוחח עם המתבגר/ת על אכילה בריאה, אך לא על משקל; (3) רק אחד מההורים משוחח עם המתבגר/ת על על המשקל; (4) שני ההורים משוחחים עם המתבגר/ת על משקל.

ממצאים

1.         כ-34% מהאמהות וכ-38% מהאבות של מתבגרים במשקל תקין לא עסקו בסוג כלשהו של שיחות על הרגלי אכילה ומשקל בהשוואה ל-20% מהאמהות ו-23% מהאבות של מתבגרים בעודף משקל.

2.         לכ-28% מהאמהות וכ-23% מהאבות של מתבגרים במשקל תקין היו שיחות עם ילדיהם שהתמקדו במיוחד באכילה בריאה ללא הזכרת משקל בהשוואה ל-15% מהאמהות ו-14% מהאבות של מתבגרים בעודף משקל.

3.         כ-33% מהאמהות וכ-32% מהאבות של מתבגרים במשקל תקין שוחחו עם ילדיהם על משקל או על הצורך לרדת במשקל בהשוואה ל-60% מהאמהות ו-59% מהאבות של מתבגרים בעודף משקל.

באופן כללי, הממצאים הצביעו על כך ששיחות ההורים על אכילה בריאה היו קשורות בהיארעות הנמוכה ביותר של התנהגויות אכילה מופרעות, בו בזמן ששיחות הורים על משקל היו קשורות בהיארעות הגבוהה ביותר של התנהגויות כאלה.

1.         בקרב מתבגרים במשקל תקין שאמהותיהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה, היארעות עריכת דיאטות רזון הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאמהותיהם ניהלו שיחות על משקל (22.6% לעומת 35.3%).

2.         בקרב מתבגרים במשקל תקין שאמהותיהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה, היארעות התנהגויות אכילה מופרעות הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאמהותיהם ניהלו שיחות על משקל (29.8% לעומת 38.9%).

3.         בקרב מתבגרים במשקל תקין שאמהותיהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה, היארעות התנהגויות אכילה מופרעות קיצוניות הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאמהותיהם ניהלו שיחות על משקל (1.6% לעומת 5.9%).

4.         היארעות בולמוסי אכילה הייתה נמוכה יותר בקרב מתבגרים במשקל תקין שאמהותיהם לא ניהלו כלל שיחות על אכילה בריאה ומשקל מאשר בקרב מתבגרים שאמהותיהם ניהלו שיחות על משקל (4.3% לעומת 7.6%).

5.         בקרב מתבגרים במשקל תקין שאבותיהם ניהלו שיחות על משקל, היארעות עריכת דיאטות רזון הייתה גבוהה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאבותיהם לא ניהלו כלל שיחות על אכילה בריאה ומשקל (33.3% לעומת 21.8%).

6.         בקרב מתבגרים במשקל תקין שאבותיהם ניהלו שיחות על משקל, היארעות התנהגויות אכילה מופרעות הייתה גבוהה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאבותיהם לא ניהלו כלל שיחות על אכילה בריאה ומשקל (39.1% לעומת 30.1%).

7.         בקרב מתבגרים במשקל תקין שאבותיהם ניהלו שיחות על משקל, היארעות התנהגויות אכילה מופרעות קיצוניות הייתה גבוהה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאבותיהם לא ניהלו כלל שיחות על אכילה בריאה ומשקל (4.9% לעומת 1.7%).

8.         בקרב מתבגרים בעודף משקל שאמהותיהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה, היארעות עריכת דיאטות רזון הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאמהותיהם לא ניהלו שיחות כאלה (40.1% לעומת 53.4%).

9.         בקרב מתבגרים בעודף משקל שאמהותיהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה, היארעות התנהגויות אכילה מופרעות הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאמהותיהם לא ניהלו שיחות כאלה (40.6% לעומת 53.2%).

10.      בקרב מתבגרים בעודף משקל שאמהותיהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה, היארעות עריכת דיאטות רזון הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאמהותיהם ניהלו שיחות על משקל (40.1% לעומת 64.1%).

11.      בקרב מתבגרים בעודף משקל שאמהותיהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה היארעות התנהגויות אכילה מופרעות הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאמהותיהם ניהלו שיחות על משקל (40.6% לעומת 64.2%).

12.      בקרב מתבגרים בעודף משקל שאבותיהם ניהלו שיחות על משקל, היארעות עריכת דיאטות רזון הייתה גבוהה יותר מאשר בקרב מתבגרים שאבותיהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה (63.7% לעומת 48.3%).

13.      בכל הניתוחים  של נתוני המתבגרים בעודף משקל לא נמצא קשר בין שיחות הורים על אכילה בריאה או על משקל לבין היארעות בולמוסי אכילה.

באופן כללי הממצאים הצביעו על כך שבקרב המתבגרים, במיוחד מתבגרים בעודף משקל, ניהול שיחות על אכילה בריאה על ידי הורה כלשהו היה קשור באכילה מופרעת פחות. בקרב מתבגרים במשקל תקין ניהול שיחות על משקל על ידי הורה אחד היה בעייתי באותה המידה שהיה ניהול שיחות כאלה על ידי שני ההורים.

1.         בקרב מתבגרים במשקל תקין שאחד מההורים או שניהם ניהלו שיחות על משקל, היארעות עריכת דיאטות רזון הייתה גבוהה יותר (35.2% ו-37.1%, בהתאמה) מאשר בקרב מתבגרים שהוריהם לא ניהלו שיחות כאלה (15.6%).

2.         בקרב מתבגרים במשקל תקין שאחד מההורים או שניהם ניהלו שיחות על משקל, היארעות עריכת דיאטות רזון הייתה גבוהה יותר מאשר בקרב מתבגרים שהוריהם ניהלו שיחות על אכילה בריאה (35.2% ו-37.1% לעומת 21%).

3.         בקרב מתבגרים בעודף משקל שאחד מהוריהם לפחות ניהל שיחות על אכילה בריאה (אבל אף אחד מהם לא ניהל שיחות על משקל), היארעות התנהגויות אכילה מופרעות הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים בעודף משקל שאף אחד מהוריהם לא ניהל שיחות על אכילה בריאה או על משקל (34.9% לעומת 60.5%).

4.         בקרב מתבגרים בעודף משקל שאחד מהוריהם לפחות ניהל שיחות על אכילה בריאה (אבל אף אחד מהם לא ניהל שיחות על משקל), היארעות התנהגויות אכילה מופרעות הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב מתבגרים בעודף משקל, שהוריהם ניהלו שיחות על משקל (34.9% לעומת 67.0%).

מסקנות החוקרים

עבור ההורים התוהים אם שיחות עם ילדיהם על הרגלי אכילה בריאים ועל משקל מועילות או מזיקות, ממצאי המחקר מצביעים על כך שעדיף לשוחח על הרגלי אכילה בריאים מאשר על משקל, הן כאשר המתבגר במשקת תקין והן כאשר הוא בעודף משקל. על ספקי שירותי בריאות וקלינאים להדריך הורים למתבגרים, כי שיחות על משקל קשורות בהתנהגויות אכילה מופרעות, בו בזמן ששיחות על אכילה בריאה עשויות לסייע ביחס לעריכת דיאטות רזון והתנהגויות אכילה לא בריאות, במיוחד בקרב מתבגרים בעודף משקל ושמנים.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.