מעריכים כי סוכרת פוגעת ב-1 ל-11 אנשים ברחבי העולם. שינוי בתזונה מומלץ כאסטרטגיה מונעת חשובה בכל שלב שהוא במעבר ממצב בריא לסוכרת מסוג 2 גלויה. הנחיות תזונה אמריקאיות ממליצות באופן עקבי לבני נוער ולמבוגרים על צריכת 3-2 מנות של מוצרי חלב ליום. ממצאי מחקרים תצפיתיים מצביעים על קשר מועט, דו משמעי או קשר המתבטא בעקומה בצורת U1 בין צריכת כלל מוצרי חלב או מוצר חלב ספציפי לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 וגורמי הסיכון הכרוכים בה, וזאת יתכן בגלל המצב הגליקמי2 השונה של המשתתפים במחקרים השונים. אולם, מחקרים פרוספקטיביים מועטים בדקו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין רמות לא תקינות בצום של גלוקוז (impaired fasting glucose) בדם או השלבים של יתר-גלוקוז (hyperglycemic stages) בדם הקודמים לסוכרת מסוג 2.
מחקר עוקבה פרוספקטיבי מתמשך, מחקר פרמינגהאם הידוע, שהתפרסם ב-Journal of Nutrition, בדק בקרב כ-2,800 משתתפים (54% נשים) בגיל העמידה (גיל ממוצע 54 שנה) את הקשר בין צריכת מוצרי חלב ומוצרים המבוססים על חלב לבין הסיכון ארוך הטווח לטרום-סוכרת3 בקרב אנשים בריאים בתחילת המחקר וכן את הסיכון לסוכרת מסוג 2 בקרב משתתפים שסבלו מטרום-סוכרת בתחילת המחקר. כמו כן, נבדקו קשרים אלה בהתאם למצבם הגליקמי של המשתתפים בתחילת המחקר.
בתקופת המעקב, מקרה חדש של טרום-סוכרת נקבע כתוצאה הראשונה של בדיקת גלוקוז (סוכר) בדם של 100 מיליגרם לדציליטר עד 120 מיליגרם לדציליטר, ומקרה ראשון של סוכרת מסוג 2 נקבע כתוצאה הראשונה של בדיקת גלוקוז בדם של 126 מיליגרם לדציליטר ומעלה או דיווח על שימוש בתרופות פומיות (דרך הפה) נגד סוכרת או על שימוש באינסולין.
הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (Food frequency questionnaire – FFQ) בן 126 פריטי מזון. המשתתפים נשאלו לגבי תדירות צריכה וכמויות סטנדרטיות של מנות של פריטי המזון בשנה האחרונה. אחת עשר שאלות הוקדשו לפריטי מזון מבוססי חלב הבאים: חלב מלא, חלב דל-שומן וחלב רזה, שמנת מתוקה, שמנת חמוצה, שלגון חלב ושלגון שרבט (ice and sherbet milk), גלידה, יוגורט, גבינת קוטג' וריקוטה, גבינת שמנת, או גבינה אחרת (כמו גבינה אמריקאית, גבינת צ'אדר), וחמאה. התשובות לשאלות נעו מ'אף פעם או פחות מפעם אחת בחודש' עד '6 פעמים ומעלה ליום'. מוצרי חלב דלי-שומן חושבו כסכום של חלב רזה, שלגון חלב ושלגון שרבט ויוגורט; מוצרי חלב עתירי-שומן חושבו כסכום של חלב מלא, גלידה, גבינת קוטג' וריקוטה וגבינות אחרות; כלל חלב ניגר חושב כסכום של חלב מלא, חלב רזה וחלב דל-שומן; כלל גבינה חושב כסכום של גבינת קוטג' וריקוטה וגבינות אחרות. קטגוריה נוספת, 'שמנת וחמאה' כללה מוצרי חלב שאינם מכילים סידן, כולל שמנת מתוקה שמנת חמוצה, גבינת שמנת וחמאה. צריכת מוצרי חלב חולקה ל-4 קטגוריות: א. 0 עד פחות מ-4 מנות לשבוע; ב. 4 עד פחות מ-7 מנות לשבוע; ג. 7 עד פחות מ-14 מנות לשבוע; ד. 14 מנות ומעלה לשבוע. כל מנת פריט מזון מבוסס חלב הומרה לגרמים: חלב רזה, 245; חלב מלא, 245; שמנת מתוקה, 15; שמנת חמוצה, 12; שלגון חלב ושלגון שרבט, 96; גלידה, 66; יוגורט, 227; גבינת קוטג' וריקוטה, 105; גבינת שמנת, 28; גבינות אחרות, 28; וחמאה, 5.
שאלון תדירות צריכת מזונות נפסל כאשר צריכת האנרגיה הייתה נמוכה מ-600 קילוקלוריות או שווה ל-4,000 קילוקלוריות ומעלה בנשים, ו-4,200 קילוקלוריות ומעלה בגברים או כאשר 12 פריטי מזון ומעלה היו ריקים (לא נענו). צריכת פריטי המזון הוצגה כממוצע הצריכה של כל הבדיקות בסך עד ארבעה תשאולים (5 ,6 ,7 ו-8) עד לאירוע של טרום-סוכרת/סוכרת מסוג 2 או עד סוף המעקב.
נלקחו בחשבון משתנים מבלבלים4 (ערפלנים) אשר יכלו להשפיע על הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין טרום סוכרת וסוכרת מסוג 2: גיל, BMI (ק"ג/מ2) בתחילת המחקר, היסטוריה משפחתית של סוכרת בקרב ההורים, יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה – 140/90 מילימטר כספית ומעלה או טיפול תרופתי נגד יתר לחץ-דם), יתר-שומנים בדם [(dyslipidemia – טריגליצרידים (שומנים), 150 ומעלה, HDL (הכולסטרול הטוב – פחות מ-40 מיליגרם לדציליטר בגברים ופחות מ-50 בנשים), סך כולסטרול (200 מיליגרם לדציליטר ומעלה או טיפול נגד יתר כולסטרול)] ועישון.
ממצאים
ארבעים ושניים אחוז מהמשתתפים היו בעודף משקל, ו-22% היו שמנים. צריכת כלל מוצרי החלב הייתה 10.8 מנות לשבוע בממוצע. כל המשתתפים דיווחו על צריכת מוצרי חלב בנקודה כלשהי בתקופת המעקב. אולם, הצריכה נבדלה בסוג מוצר החלב; למשל, 36% מהמשתתפים לא דיווחו על צריכת יוגורט בכל זמן שהוא בתקופת המעקב. משתתפים בצריכה הגבוהה ביותר של כלל מוצרי החלב בהשוואה לאלו בצריכה הנמוכה ביותר, נטו להיות צעירים יותר במקצת, בעליBMI גבוה יותר ובעלי רמות שומנים נמוכות יותר בדם. כמו כן, הם פחות נטו לעשן באופן קבוע בשנה האחרונה.
צריכת מוצרי החלב השונים, אך לא של חמאה ושמנת, הייתה גבוהה יותר בצריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי החלב. עם העלייה בצריכת כלל מוצרי החלב, עלתה צריכת דגנים מלאים וניקוד האינדקס של ההנחיות האמריקאיות לתזונה משנת 2010 (ככל שהניקוד גבוה יותר התזונה בריאה יותר), בו בזמן שירדה צריכת האלכוהול, הירקות, הבשר והמשקאות הממותקים בסוכר, וכמו כן, האינדקס הגליקמי5 של הפחמימות נטה להיות נמוך יותר עם העלייה בצריכת כלל מוצרי החלב. צריכת כלל מוצרי החלב הייתה קשור באופן חלש ב-BMI.
בתחילת המחקר, מתוך הכ-2,800 משתתפי המחקר, רמות הגלוקוז של כ-1,880 משתתפים היו תקינות ו-925 משתתפים היו במצב של טרום-סוכרת, אשר מתוכם 196 פתחו סוכרת מסוג 2 בתקופת המעקב. במשך מעקב של 10.5 שנים בממוצע, בקרב המשתתפים שהיו בעלי רמות תקינות של גלוקוז בתחילת המחקר [(מלבד אלו שפתחו סוכרת מסוג 2 בלא שאובחנו כסובלים קודם לכן מטרום-סוכרת (17 משתתפים)], זוהו כ-900 מקרים חדשים של טרום-סוכרת.
קשרים בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון לטרום-סוכרת בבדיקה החמישית בקרב משתתפים בריאים בתחילת המחקר
סיכון לטרום סוכרת בצריכה הגבוהה ביותר של מוצרי חלב (14 מנות ומעלה בשבוע), בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (פחות מ-4 מנות לשבוע), לאחר תקנון לכל המשתנים המבלבלים:
1. בצריכת כלל מוצרי חלב ומוצרי חלב דלי-שומן, הסיכון לטרום-סוכרת היה נמוך ב-39% וב-32% בהתאמה.
2. בצריכת מוצרי חלב עתירי-שומן, הסיכון הנמוך ביותר היה בצריכת 7 עד פחות מ-14 מנות מוצרי חלב, נמוך ב-44%; בצריכת 14 ומעלה מנות מוצרי חלב עתירי-שומן, הסיכון היה נמוך באופן בלתי מובהק ב-25%.
3. בניתוח קשר מנה-תגובה (dose-response) לא-ליניארי, לא נמצא קשר בין כלל צריכת חלב, צריכת חלב רזה וצריכת חלב מלא לבין הסיכון לטרום-סוכרת, אולם נמצא קשר לא-ליניארי בין צריכת כל אחד משלושת סוגי החלב (חלב מלא, חלב רזה וחלב דל שומן) לבין הסיכון לטרום-סוכרת וגם בין צריכת יוגורט לבין הסיכון לטרום-סוכרת. צריכה מתונה נמצאה כקשורה בסיכון הנמוך ביותר. צריכת יוגורט בכמות של 1 עד פחות מ-3 מנות לשבוע(כמות חציונית של 1.7 מנות לשבוע, שווה ערך לכ-60 גרם ליום) נמצאה כקשורה בסיכון הנמוך ביותר.
קשרים בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון לסוכרת בבדיקה החמישית בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת בתחילת המחקר
סיכון לסוכרת בצריכה הגבוהה ביותר של מוצרי חלב (14 מנות ומעלה בשבוע), בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (פחות מ-4 מנות לשבוע), לאחר תקנון לכל המשתנים המבלבלים:
1. רק בצריכת מוצרי חלב עתירי-שומן הסיכון לסוכרת היה נמוך יותר (ב-70%) בצריכה הגבוהה ביותר בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר.
2. צריכת כלל מוצרי החלב, מוצרי חלב דלי-שומן וצריכת שלושת סוגי החלב לא נמצאה כקשורה לסיכון לסוכרת.
3. בצריכת גבינה בכמות של 4 מנות ומעלה לשבוע בהשוואה לצריכה של פחות ממנה אחת לשבוע, הסיכון לסוכרת היה נמוך ב-63%; הסיכון נשאר נמוך (נמוך ב-49%) גם לאחר תקנון למצב הגליקמי של המשתתפים בתחילת המחקר.
4. לא נמצא קשר בין צריכת שמנת וחמאה וצריכת יוגורט לבין הסיכון לסוכרת.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין סוכרת מסוג 2 משתנה בהתאם לסוג מוצר החלב והמצב הגליקמי בתחילת המחקר. סוגים של מוצרי חלב הקשורים בסיכון לטרום-סוכרת בבעלי רמות תקינות של גלוקוז בדם בתחילת המחקר נבדלים מאלו הקשורים בסיכון לסוכרת בסובלים מטרום-סוכרת בתחילת המחקר. המצב המטבולי משפיע כנראה על ההשפעות של צריכת מוצרי חלב.
1קשר בצורת עקומת U – קשר מנה-תגובה (קשר בין גורם משפיע לבין גורם מושפע), כאשר בדרך כלל בצד השמאלי (הצד היורד) והצד הימני (הצד העולה) של העקומה צריכת הגורם הספציפי אינה מיטיבה, וההשפעה המיטיבה נמצאת בתחתית העקומה; בצד שמאל של העקומה הסיכון יורד עד להגעה לתחתית העקומה, והסיכון עולה מתחתית העקומה בצד הימני של העקומה.
2מצב גליקמי – רמות הגלוקוז (סוכר) בצום בדם.
3טרום-סוכרת (prediabetes) – רמות גלוקוז השוות ל-100 מיליגרם לדציליטר או גבוהות יותר עד פחות מ-126 מיליגרם לדציליטר או רמות גלוקוז של 140 מיליגרם לדציליטר או יותר עד פחות מ-200 מיליגרם לדציליטר שעתיים לאחר בדיקת סבילות לגלוקוז (העמסת סוכר).
4משתנה מבלבל – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
5אינדקס גליקמי (מדד גליקמי) – מערכת דירוג לפחמימות על פי השפעתם על עליית רמות הגלוקוז בדם כשעתיים לאחר הארוחה בהשוואה להשפעת גלוקוז (מדד גליקמי 100). מדד גליקמי גבוה גורם לעלייה חדה ברמות הגלוקוז בדם.
