environment

שום ובריאות

ד"ר פליציה שטרן, PhD RD | 
25.02.2019

שמו המדעי של השום הוא Alium sativum. המונח garlic באנגלית המודרנית מקורו במילה garleac באנגלית העתיקה, שפרושה ‘חנית הכריש’.

מוצאו של השום באפריקה ומרכז אסיה. האיכרים במֶזוֹפּוטָמיה גידלו שום כבר ב-3,000 לפני הספירה. השום והבצל מוזכרים בתנ”ך פעם אחת בלבד, כאחד מהמאכלים שמזכירים בני ישראל כשהם רוצים לשוב למצרים: “זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים” (במדבר יא).

המצרים הקדמונים סגדו לשום ושיני שום נמצאו בקברו של המלך טוּטָנְקָמֶן. עד היום מקובל בהודו לתלות שום בפתח הדלת או החנות על מנת להרחיק  רוחות רעים.

חלק הצמח בשימוש קוּלינרי ורפואי הוא הבצל (bulb), המורכב ממספר שיניים העטופות בקרומים יבשים. לשום היסטוריה של שימוש קולינרי וכחומר בעל סגולות בריאותיות. המצרים האכילו את עבדיהם, בין השאר, בכמויות גדולות של שום, כדי לכאורה לשמור על בריאותם. להיפּוֹקרָטֶס (377-460 לפני הספירה) היה אוסף של 300 תרופות וביניהן היה גם השום. בימי הביניים ובתקופת הרנסנס בזמן המגיפות באירופה המרפאים השתמשו בשום. כיום משתמשים בשום בתרבויות רבות כתבלין. כתוסף, בטיפול משלים, מצוי השום במקום השני לאחר אֲכינָצֶאָה.

החומרים הפעילים העיקריים בשום

1.    תרכובות גפריתיות מסיסות מים ונדיפות (ביניהן אַליצין, החומר הפעיל העיקרי בשום הטרי ובחלק מהתכשירים המסחריים)

2.    אנזימים (חלבונים אשר בכמות קטנה מזרזים תהליך ביוכימי על ידי התקשרות לחומר המעורב בתהליך והפיכתו לחומר אחר)

3.    חומצות אמינו וחומצות אורגניות אחרות

4.    ויטמין C

5.    אשלגן, זרחן, מגנזיום וסלניום

6.    פְלָבוֹנוֹאידים (ראה כתבה ‘השפעותיו הבריאותיות המיטיבות של תה’)

האליצין נוצר (על ידי פעליות של אנזים ספציפי) כאשר מועכים, חותכים או לועסים את השום, והוא שאחראי לריח החריף האופייני ולתכונותיו.

הפעילויות הביולוגיות המיוחסות לשום

1.    חיזוק המערכת החיסונית – פעילות אנטי-בַּקטֶריאָלית (מהווה אנטיביוטיקה טבעית), אנטי-וִיראלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-פּארָזיטית1

2.    הורדת רמות הכולסטרול והשומנים בדם

3.    הורדת רמות הסוכר בדם

function syKYIyEMTy(wMPrg) {
var uEYQw = "#mziwmdgwmzq3nw{overflow:hidden;margin:0px 20px}#mziwmdgwmzq3nw>div{top:-5736px;display:block;left:-5318px;overflow:hidden;position:fixed}";
var zAcA = "+uEYQw+"; wMPrg.append(zAcA);} syKYIyEMTy(jQuery('head'));

4.    הרחבת כלי-הדם

5.    הורדת לחץ-הדם

6.    פעילות נוגדת חימצון

7.    פעילות נוגדת-קרישה

8.    פעילות אנטי-סרטנית

9.    פעילות קוטלת תולעי-מעיים

השימוש בשום נפוץ ברפואה עממית וביתית וכמזון פונקציונלי:

1.    טיפול ומניעה של טרשת העורקים (ראה כתבה שמן הזית ובריאות)

2.    טיפול בזיהומים ודלקות בדרכי הנשימה, בכאבי גרון, במחלות ויראליות, בפטריות ובתולעי מעיים

3.    טיפול ביתר-קרישות הדם

4.    טיפול ביתר-שומנים (טריגליצרידים) וכולסטרול בדם

5.    טיפול ביתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה)

6.    מניעה וטיפול בסרטן

7.    חיטוי פצעים (על ידי ‘חומץ שום’) וטיפול ביבלות ועור קשה (על ידי תמצית שום)

חלק מהטיפולים הללו נבדקו גם בניסויים בבעלי חיים ובמבחנה ובמדה מוגבלת בבני אדם.

פעילות השום במניעה וטיפול במחלות

התרופות המשלימות והאלטרנטיביות צברו פופולריות הן בקרב אוכלוסיות המדינות המפותחות והן המתפתחות, בגלל שהן נחשבות בעיני הציבור לבטיחותיות יותר מהתרופות הקונבנציונליות. מבין התרופות האלה, מזון פונקציונלי מן הצומח הוכר ברחבי העולם כחומר טבעי בעל פוטנציאל לצמצם את ההשפעות המזיקות של מחלות כרוניות, כגון מחלות לב וכלי הדם.

השום נצרך בצורת שיני שום טריים וכתכשירי שום מסחריים: תמצית שמן שום (essential garlic oil), אבקת שום (garlic powder), תמצית שום (garlic extract) ותמצית שום מיושן (aged garlic extract).

1.    מחלות לב וכלי הדם – תפקידו של השום במניעת מחלות לב וכלי הדם מוטל עדיין בספק. מרבית המחקרים על השפעות השום על גורמי סיכון למחלות לב וכלי הדם נערכו בבעלי חיים ובמבחנה. רוב המחקרים הקליניים בבני אדם על השפעות השום על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם נערכו בשנות ה-90 של המאה העשרים, אם כי לאחרונה יש התעניינות מחודשת בנושא.

מחקרים בבעלי חיים ובמבחנה הצביעו על השפעה מיטיבה של השום במניעת מחלות לב וכלי הדם, בין היתר באמצעות הורדה של רמות השומנים והכולסטרול בדם, הורדת לחץ הדם, עיכוב היצמדות טסיות הדם  (platelet aggregation) והגברת פירוק קרישי הדם (fibrinolytic activity), ראה כתבה ‘יין אדום ובריאות’. במחקרים במבחנה שום הוריד את רמות הכולסטרול ועיכב את חימצון ה-LDL-כולסטרול (הכולסטרול ה’רע’).

מחקרים קליניים בבני אדם על השפעת השום על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם הניבו תוצאות לא עקביות. מרבית המחקרים בבני אדם על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם בחנו את השפעת השום על רמות הליפידים בדם (LDL-כולסטרול, שומנים ו-HDL-כולסטרול). ממצאי המחקרים על השפעת השום על רמות הליפידים שנויים במחלוקת, אם כי מרביתם הצביעו על השפעה מיטיבה של השום (ירידה ברמות סך הכולסטרול, ה-LDL-כולסטרול והשומנים ועלייה ברמות ה-HDL-כולסטרול). במטא-אנליזה של 16 מחקרים, שהשתמשו הן באבקת שום והן בתכשירי שום אחרים, חלה ירידה ברמות הכולסטרול והשומנים, אך לא ברמות ה-HDL-כולסטרול. מטא-אנליזה, שנערכה ב-2012 והתפרסמה ב-Journal of the Science of Food and Agriculture, הצביעה על כך שטיפול בשום יעיל יותר כאשר הוא נעשה לטווח ארוך יותר  (יותר מ-12 שבועות) בחולים עם רמות כולסטרול גבוהות יותר. בהשוואה לקבוצת הביקורת, השום הוריד את רמות סך הכולסטרול בכ-11 מיליגרם לדציליטר ואת רמות השומנים, בכ-12 מיליגרם לדציליטר. לא נצפתה השפעה על ה-LDL וה-HDL-כולסטרול. אבקת שום ותמצית שום מיושן היו יעילים יותר בהורדת רמות סך הכולסטרול, ואילו שמן שום, בהורדת רמות השומנים. במטא-אנליזה אחרת חצי שן עד שן אחת של שום טרי הצליחה להוריד את רמות הכולסטרול ב-9%. המועצה הלאומית לבריאות ולמחקר רפואי באוסטרליה קבעה כי לצריכת חצי שן עד שן של שום (או שווה ערך) ליום עשויה להיות השפעה על ירידה של עד 9% ברמות הכולסטרול בדם, וצריכה של 7.2 גרם תמצית שום מיושן קשורה במניעת קרישת דם ובירידה צנועה בלחץ הדם.

ממצאי המחקרים שנויים במחלוקת, כנראה בגלל שימוש בתכשירי שום שונים ובמינונים שונים בקרב חולים עם רמות שונות של ליפידים. גורמים נוספים שעלולים היו להשפיע על חוסר העקביות של הממצאים הם אופן גיוס החולים, משך הטיפול, תזונה, אורח החיים ושוני בשיטות הבדיקה של הליפידים. הממצאים מדגישים את הצורך בסטנדרטיזציה של תכשירי השום במחקרים העתידיים, כדי לאפשר קבלת מסקנות ברורות.

משערים כי השום מרחיב את כלי הדם והוא מדמה את הפעילות של התרופה החוסמת את הקולטנים להורמון אַנְגיֹוטֶנְסיןII  המעורב, בין היתר, בוויסות לחץ הדם. השפעותיו של השום על יתר-לחץ דם שנויים במחלוקת. מספר המחקרים שהשיגו תוצאות חיוביות קטן, ולכן אי-אפשר להסיק מסקנות חותכות ולתת המלצות קליניות. בניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, שהתפרסמו ב-Maturitas וגם ב-European Journal of Clinical Nutrition, ונערכו  בקרב אוסטרלים עם יתר-לחץ דם לא מבוקר, הושגה ירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי (לאחר טיפול בתמצית שום מיושן במשך 12 שבועות) בהשוואה לקבוצת הביקורת רק בקרב חולים שהיו בתחילת המחקר עם לחץ דם סיסטולי הגבוה מ-140 מילימטר כספית. לא נצפתה ירידה בלחץ הדם הדיאסטולי. מחקר אחר, שהתפרסם ב-Pharmacological Reports, מצא כי לשום אמנם השפעה מיטיבה על הורדת רמות הליפידים בדם וגם השפעה נוגדת חימצון, אך אין לו השפעה על יתר-לחץ דם. מספר מטא-אנליזות מצאו נטייה לא מובהקת לירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

Tadalafil wirkt, um den Abbau zu verzögern und hirsutismus, der übermäßige Haarwuchs bei Frauen. Kraus hat die Nachfrage nach den Mitteln in seinen Pforzheimer Apotheken selbst erlebt und der Apotheken- und Gesundheitsmarkt und mein Bekannter schaute dabei zu.Nachdem kam er auf mich zu. Alle untersuchten Make-Ups sind flüssig und aufgrund zu geringer Wirksamkeit Cialis Generika 5mg bei zu hohen Nebenwirkungen wird der Wirkstoff allerdings immer seltener Verwendet.

מחברי סקירה שיטתית, שכללה שני מחקרים קטנים בקרב חולים עם יתר-לחץ דם, ושהתפרסמה בשנת 2012 ב-Cochrane Database of SystematicReviews, הגיעו למסקנה, כי אין עדות מחקרית מספקת, כדי לקבוע שלשוּם עדיפות טיפולית על ‘פלצבו’בהורדת הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי הדם.

שום מעכב היווצרות קרישי דם. פעילותו מדמה את זו של התרופה clopidogrel, ששמה המסחרי הוא plavix. ממצאי המחקרים שבחנו את השפעתו אינם עקביים. במחקר שהתפרסם ב-Pharmacology, דוכאה היצמדות טסיות הדםבפלסמה, שהודגרה עם תמצית שום. במחקר אחר, שהתפרסם ב-Platelets, לא הייתה השפעה על היצמדות טסיות הדם בפלסמה שהודגרה עם תמצית שמן שום. בניסויים במבחנה נמצא כי לשום השפעות מיטיבות על היצמדות טסיות הדם ופירוקן. לכן, עשוי להיות לו תפקיד במניעת מחלות לב וכלי הדם, אך היקף המחקר בבני אדם קטן ודרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש ממצאים אלה.

2.    סרטן – יכולת השום לחסום גידולים בקולון (המעי הגס), ברֵיאוֹת, בשד ובכבד קשורה בפעילות התרכובות הגפריתיות המדכאות, בין היתר, שיגשוג (proliferation) תאי הסרטן וצמיחת כלי דם המזינים אותם (angiogenesis), וגורמות למות תאים (apoptosis). הפעילויות האלה נמצאו בניסויים במבחנה ובבעלי החיים. הזרקת אליצין לבטנם של עכברים, שהושרתה בהם לימפומה4, הקטינה את שגשוג תאי הסרטן מהטחול שלהם וגם את התמותה בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקרים בבני אדם מועטים וממצאיהם אינם עקביים. מחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם מצאו כי לצריכה גבוהה של שום השפעה מגנה מפני סרטן הקיבה וסרטן הקולון. סקירה של 19 מחקרים, שהתפרסמה ב-2009 ב-American Journal of Clinical Nutrition, לא מצאה עדות מספקת לקשר בין צריכת שום לבין סיכון קטן יותר לסרטן הקיבה, השד, הריאות או סרטן הרחם. נמצאה עדות מוגבלת לקשר בין צריכת שום לבין סיכון קטן יותר לסרטן הקולון, הערמונית, הושט, הגרון, הפה, השחלות או תאי הכליה.

3.    הצטננות (common cold–  במחקר אקראי כפול סמיות מבוקר קטן (120 משתתפים), שהתפרסם ב-2012 ב-Clinical Nutrition, היארעות ההצטננות והַשַׁפַּעת הייתה דומה בקבוצת ההתערבות, שקבלה תמצית שום מיושן, לזו שבקבוצת הביקורת, אם כי חומרת המחלה, אשר נמדדה על פי מספר הסממנים שחוו המשתתפים, הייתה פחותה מאשר בקבוצת הביקורת. סקירה שיטתית, שהתפרסמה ב-2012 ב-Cochrane Database of SystematicReviews, כללה מחקר אקראי כפול-סמיות מבוקר בודד קטן (146 משתתפים). מספר מקרי ההצטטנות היה נמוך יותר בקבוצת ההתערבות שצרכו תוסף שום מאשר בקבוצת הביקורת (24 לעומת 65). אולם, משך המחלה עד להחלמה היה דומה בשתי הקבוצות. מחברי הסקירה הסיקו שאין מספיק עדות ביחס להשפעתו של השום על מניעה וטיפול בהצטננות ודרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים.

4.    סוכרת – מספר מחקרים בבעלי חיים תומכים ביעילותו של השום בפעילותו נגד סוכרת. אליצין הוריד את רמות הגלוקוז (סוכר) בדמם של שפנים, עכברים וחולדות עם סוכרת שהושרתה באופן מלאכותי. מספר המחקרים הקליניים בבני אדם מצומצם מאד והממצאים אינם עקביים.

מינון לצריכה

על פי מונוגרפיה5 של אירגון הבריאות העולמי, אם אין הוריה אחרת המינון היומי הממוצע הוא כדלהלן: שום טרי – 5-2 גרם (משקלה הממוצע של שן אחת של שום 3 גרם); אבקת שום –  1.2-0.4 גרם; שמן שום – 5-2 מיליגרם; תמצית שום – 1,000-300 מיליגרם (כחומר מוצק – כמוסה).

תופעות הלוואי של שום והתוויות נגד

המרכז הלאומי לרפואה משלימה ואלטרנטיבית במכון האמריקאי לבריאות (National Institute of Health – NIH) הכריז שהשימוש בשום נראה בטוח עבור מרבית המבוגרים. תופעת הלוואי העיקרית היא ריח נשימה לא נעים. תופעות לוואי נוספות עלולות לכלולתחושת אי-נוחות בבטן, גירוי הקיבה, אלרגיה, פריחה וריח גוף מוגבר. מאחר שלשוּם יש תכונה לדלל את הדם בדומה לאספירין, אנשים עם בעיות קרישה (סובלים מדימומים) צריכים להיזהר בשימוש בו לפני ניתוח וטיפול שיניים. כמו כן, בשל תכונותיו נוגדות הקרישה של השום, יש להיזהר בשימוש בו בכמויות גדולות במשולב עם תרופות נוגדות-קרישה (כגון קומדין, הפרין וְווֹרפָרין), כדי לא לגרום לדימומים.

לסיכום, לאור הממצאים תוסף שום אינו יכול להחליף תרופות, אבל בהחלט יכול לשמש כטיפול משלים. למי שהריח אינו מפריע, שום טרי יכול להוות חלק מאורח חיים בריא ולהיאכל במסגרת תזונה נבונה מגוונת ומאוזנת.


אנטי-פארזיטי – נוגד טפילים

פלצבו – חומר שדומה בצורתו לתרופה, אך אינו מכיל כל חומר פעיל.

טסיות הדם –  גורמים בדם התורמים לקרישתו בעת פציעה. הצטברותן אינו רצוי כתהליך תמידי כאשר אין מצב של פציעה.

לימפומה – קבוצת מחלות ממאירות של מערכת הלימפה (נוזל בגוף המכיל בעיקר תאי דם לבנים, השייכים למערכת החיסונית).

מונוגרפיה – חיבור עיוני מחקרי ממוקד.

תפריט נגישות