קרוטנואידים הם צַבְעָנים (פיגמנטים) טבעיים, שצבעיהם נעים בין צהוב לאדום, והם נפוצים ברקמות של צמחים, כולל פירות וירקות. זוהו יותר מ-600 סוגים של קרוטנואידים, מהם 40 מצויים בתזונה של האמריקאים. רמותיהם של 20 מהם ניתן לבדוק ברקמות ובנסיוב. החשובים מביניהם הם אַלְפָא-קרוטן, בֵיתָא-קרוטן, ביתא-קְריפְּטוֹקְסַנְתין, לוּטֵאין, זיאקְסַנְתין, ולַיקוֹפֶּן, והם מהווים 90% מהקרוטנואידים בדם. מרבית הקרוטנואידים הם חומרים נוגדי חימצון וחלקם מהווים גם חומרי מוצא לויטמין A. קרוטנואידים מצויים במגוון גדול של פירות וירקות: לדוגמה, אלפא-קרוטן, בגזר; ביתא- קרוטן, בבטטה וירקות עליים ירוקים; ביתא-קריפטוקסנתין, בפירות הדר; לוטאין וזיאקסנתין, בירקות עליים ירוקים; ליקופן, בעגבניות ובאבטיח.
בניסויים במבחנה נמצאו הקרוטנואידים כחומרים המעכבים התקדמות גידולים ומקטינים שגשוג תאים הן בתאי סרטן שד עם קולטני אסטרוגן חיוביים estrogen receptor positive – ER+)) והן שליליים estrogen receptor positive – ER-))
לאחרונה, בסקירה של 18 מחקרים בבני אדם, נמצא קשר הפוך חזק יותר בין צריכה גבוהה של פירות וירקות בכלל וצריכת קרוטנואידים בפרט לבין סיכון נמוך יותר לסרטן השד עם קולטני אסטרוגן שליליים בהשוואה לסרטן השד עם קולטני אסטרוגן חיוביים.
הערכת המצב התזונתי על פי הערכת רכיבי התזונה בדיאטה פחות מדוייקת מבדיקת רכוזיהם בדם. סקירה של שמונה מחקרי מקרה-ביקורת פרוספקטיביים1, שכללה יותר מ-80% מהמחקרים בעולם (כ-7,000 נשים) על ריכוז הקרוטנואידים בפלסמה או בנסיוב וסיכון לסרטן השד, התפרסמה ב-Journal of the National Cancer Institute. הסקירה כללה 3055 'מקרים' (של סרטן) ו-3956 משתתפות שהיוו 'ביקורת'. בוצע ניתוח משולב של נתוני שמונת המחקרים, וכדי לכייל את תוצאות המעבדות השונות, חלק מהדמים נבדקו שוב במעבדה אחת.
בזמן איסוף הדמים גיל המשתתפות בקבוצת ה'מקרים' נע בין 51 ל-66 שנים. חציון הזמן בין לקיחת הדמים לבין איבחון המחלה היה 4.3 שנים. רמות סך הקרוטנואידים ורמות הקרוטנואידים הבודדים בדם חולקו ברוב הניתוחים הסטטיסטיים לחמישונים, ונבדק הסיכון לסרטן השד בחמישון העליון בהשוואה לחמישון התחתון של רמות הקרוטנואידים.
ממצאים עיקריים
1. הסיכון לסרטן השד נמוך יותר בחמישון העליון של רמות הקרוטנואידים בהשוואה לחמישון התחתון:
א. הסיכון נמוך יותר ב-19% עבור רמות של סך הקרוטנואידים.
ב. הסיכון נמוך יותר ב-13% עבור רמות של אלפא-קרוטן.
ג. הסיכון נמוך יותר ב-17% עבור רמות של ביתא –קרוטן.
ד. הסיכון נמוך יותר ב-16% עבור רמות של לוטאין + זיאקסנתין.
ה. הסיכון נמוך יותר ב-22% עבור רמות של ליקופן.
2. בחלוקת רמות הקרוטנואידים לעשירונים, הסיכון היה נמוך יותר בעשירון העליון בהשוואה לתחתון:
א. הסיכון נמוך יותר ב-29% עבור רמות של סך הקרוטנואידים.
ב. הסיכון נמוך יותר ב-21% עבור רמות של אלפא-קרוטן.
ג. הסיכון נמוך יותר ב-23% עבור רמות של ביתא –קרוטן.
ד. הסיכון נמוך יותר ב-28% עבור רמות של לוטאין + זיאקסנתין.
ה. הסיכון נמוך יותר ב-21%, אך לא באופן מובהק, עבור רמות של ליקופן.
3. בניתוח הקשר בין רמות הקרוטנואידים לבין סרטן השד על פי מצב ER:
א. הסיכון נמוך יותר ב-15%, אך לא באופן מובהק, עבור אלפא וביתא-קרוטן בסרטן עם קולטני אסטרוגן חיוביים (+ER).
ב. הסיכון נמוך יותר ב-39% עבור אלפא-קרוטן בסרטן עם קולטני אסטרוגן שליליים (-ER).
ג. הסיכון נמוך יותר ב-48% עבור ביתא-קרוטן בסרטן עם קולטני אסטרוגן שליליים (-ER).
ד. הסיכון בסוגי קרוטנואידים אחרים היה דומה בשני סוגי הסרטן.
4. בניתוח הקשר בין רמות הקרוטנואידים לבין סרטן השד על פי BMI:
א. בקרב נשים רזות יותר (BMI שווה ל-25 או קטן ממנו) היה קשר הפוך בין רמות הקרוטנואידים לבין סרטן השד ואילו בקרב נשים שמנות (BMI שווה ל-30 או גדול ממנו) הקשר היה חיובי. לדוגמה, הסיכון בנשים רזות היה נמוך ב-35% ברביעון העליון של רמות סך הקרוטנואידים בהשוואה לרביעון התחתון, ואילו בקרב נשים שמנות הסיכון גבוה פי 1.74.
5. בניתוח הקשר בין רמות הקרוטנואידים לבין סרטן השד על פי עישון:
א. קשר הפוך חזק יותר נמצא בקרב מעשנות בהווה עבור לוטאין + זיאקסנתין ועבור סך קרוטנואידים בהשוואה ללא-מעשנות. לדוגמה, בקרב מעשנות בהווה הסיכון לסרטן השד היה נמוך יותר ב-53% בחמישון העליון בהשוואה לחמישון התחתון של סך הקרוטנואידים, ואילו בקרב הלא-מעשנות הסיכון היה נמוך יותר ב-7%.
6. כאשר ניתחו לחוד את נתוני קבוצת הנשים שנטלה תוספי מולטיויטמינים, הקשרים היו דומים לאלה שנתקבלו עבור כלל משתתפות המחקר.
מסקנות החוקרים
לדיאטה עשירה בפירות וירקות המכילים קרוטנואידים יתרונות בריאותיים רבים, כולל אפשרות של סיכון מופחת לסרטן השד. יש לערוך מחקרים נוספים על מנת לאשש את התוצאות שנתקבלו בסקירה זו.
1מחקר מקרה-ביקורת פרוספקטיבי – מחקר שבו בודקים גורמי חשיפה (במחקר זה, רמות קרוטנואידים) ועוקבים אחר התפתחות מחלה ומשוים רמות חשיפה בין חולים לביקורת.
