לתזונה ולאורח חיים תפקיד חשוב בהתפתחות סוכרת מסוג 2. חומצות השומן הבלתי רוויות ארוכות השרשרת אומגה-3 זכו להתעניינות מיוחדת בגלל הקשר בין צריכתן לבין הירידה בסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם), ראה מחקרים: 'צריכת דגים, חומצות שומן אומגה-3 והסיכון לאי-ספיקת לב: מטא-אנליזה' ו-'קשר בין צריכת דגים וחומצות שומן אומגה-3 לבין הסיכון למחלות צרוברו-ווסקולריות (מחלות כלי דם מוחיים)'.
במחקרים פרוספקטיביים הממצאים לגבי הקשר בין צריכת חומצות השומן אומגה-3 לבין הסיכון להיארעות סוכרת מסוג 2 אינם עקביים. שתי מטא-אנליזות של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים לא מצאו קשר הפוך בין צריכת חומצות שומן אומגה-3 לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2. מחקרים בארה"ב אף הצביעו על קשר חיובי, כלומר צריכת חומצות השומן אומגה-3 הגדילה את הסיכון למחלה. מחקרים מעטים השתמשו בסמן ביולוגי (biomarker) אובייקטיבי לחשיפה ‒ ריכוז חומצות השומן הבלתי רוויות ארוכות השרשרת אומגה-3 בנסיוב1 (serum). מחקרים אלה לא מצאו הגדלה של הסיכון לסוכרת מסוג 2.
על מנת להבהיר טוב יותר את תפקיד חומצות השומן אומגה-(3)2 (EPA+DPA+DHAׁ) בהשפעתן על הסיכון לסוכרת מסוג 2, החוקרים במחקרKuopio Ischemic Heart Risk Factor עקבו אחר כ-2,000 גברים פיניים, אשר היו בני 60-42 שנה בכניסה למחקר בשנים 1989-1984. לא נכללו במחקר חולי סוכרת, אנשים בעלי רמות לא תקינות בצום של גלוקוז (impaired fasting glucose) בדם, אנשים שלא היה ידוע לגביהם מצב הסוכרת בתחילת המחקר ואנשים שהיו חסרות אצלם תוצאות בדיקות של חומצות השומן אומגה-3 בדם. ממצאי המחקר פורסמו ב-Diabetes Care.
צריכת מזון הוערכה באמצעות יומן אכילה בן 4 ימים. חומצות השומן ארוכות השרשרת וכספית שימשו כסמנים ביולוגיים לחשיפה לדגים. סוכרת מסוג 2 הוערכה על ידי שאלונים למילוי-עצמי ובדיקות גלוקוז בצום בדם ובדיקות סבילות לגלוקוז (שעתיים לאחר העמסת סוכר) לאחר 4, 11 ו-20 שנה מתחילת המחקר. סוכרת נקבעה לאחר 4, 11 ו-20 שנה בהתבסס על רשומות של שחרור מבית החולים, דיווח המשתתף שרופא אבחן אצלו סוכרת מסוג 2 או שרמת הגלוקוז הייתה 127 מ"ג/דציליטר ומעלה או שתוצאת בדיקת סבילות לגלוקוז הייתה 200 מ"ג/דציליטר ומעלה. ריכוז הכספית נבדק בשיער.
ממצאים
במשך מעקב של כ-19 שנה בממוצע, 422 גברים פתחו סוכרת מסוג 2. משתתפים בעלי רמות גבוהות יותר של חומצות השומן אומגה-3 היו בתחילת המחקר בעלי BMIגבוה יותר, בעלי הכנסה והשכלה גבוהות יותר, עסקו יותר בפעילות גופנית בשעות הפנאי, היו בעלי רמות נמוכות יותר בדם של חומצת השומן אומגה-6, טריגליצרידים (שומנים) ואינסולין ותנגודת נמוכה יותר לאינסולין והיו בעלי רמות גבוהות יותר בדם של LDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הרע') ורמות גבוהות יותר של כספית בשיער. צריכת האנרגיה (קלוריות) והסיבים התזונתיים כמו גם שיעור חומצות השומן הרוויות מסך האנרגיה בקרב משתתפים בעלי רמות גבוהות יותר של חומצות השומן אומגה-3 הייתה נמוכה יותר וצריכת פירות וירקות וחומצות השומן אומגה-3 הייתה גבוהה יותר.
נמצאו הקשרים הבאים:
1. קשר חזק בין רמות בדם של חומצות השומן EPA + DHA לבין צריכתם במזון; לא נמצא קשר דומה בין חומצת השומן DPA בדם לבין צריכתה במזון.
2. קשר חלש ובדרך כלל הפוך בין צריכת חומצת השומן אומגה-3 מהצומח (ALA ‒ alpha linolenic acid) או רמתה בדם לבין חומצות השומן EPA + DHA + DPA או כל אחת מהן לחוד; קשר מתון בין צריכת ALA לבין רמתה בדם.
3. הסיכון לסוכרת מסוג 2 בקרב גברים ברביעון הגבוה ביותר של כלל חומצות השומן אומגה-3 בדם היה נמוך יותר ב-33% בהשוואה לזה שבקרב גברים ברביעון הנמוך ביותר.
4. הסיכון לסוכרת מסוג 2 בקרב גברים ברביעון הגבוה ביותר של כל אחת משתי חומצות השומן אומגה-3,DHA ו-DPA, היה גם הוא נמוך יותר מאשר בקרב גברים ברביעון הנמוך ביותר; הקשר בין הסיכון לסוכרת מסוג 2 לבין חומצת השומן EPA היה חלש יותר ולא מובהק.
5. הסיכון לסוכרת מסוג 2 בקרב גברים ברביעון הגבוה ביותר של חומצת השומן אומגה-3 ,ALA, היה נמוך יותר מאשר בקרב גברים ברביעון הנמוך ביותר, אך הקשר נחלש לאחר תקנון למשתנים, כמו היסטוריה משפחתית של סוכרת, עישון, BMI.
6. בניתוחים סטטיסטיים משניים:
א. לא נמצא קשר בין צריכת דגים, EPA + DHA או ALA לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2.
ב. לא נמצא קשר בין ריכוזי כספית בשיער לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2.
ג. ריכוזי הכספית בשיער לא שינו את הקשר בין רמות אומגה-3 בדם או צריכת אומגה-3 לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2.
מסקנת החוקרים
ריכוז חומצות השומן אומגה-3 (EPA + DPA + DHA) בדם, סמן ביולוגי לצריכת דגים, קשור בסיכון ארוך טווח נמוך יותר לסוכרת מסוג 2, בו בזמן שאין קשר ביןALA (אומגה-3 ממקור צמחי) וכספית לבין הסיכון. חשיפה גבוהה באופן יחסי לכספית לא השפיעה על הסיכון לסוכרת מסוג 2.
1נסיוב (serum) ‒ פרקציה של הדם שאינה מכילה חומרי קרישה.
2חומצות השומן אומגה-3 (EPA+DPAּ+DHA):
eicosapentaenoic acid, docosapentaenoic acid docosahexaenoic acid,
