קפאין הוא המרכיב הנחקר ביותר של הקפה. מחקרים תצפיתיים רבים דיווחו על קשר הפוך בין צריכת קפה לבין תמותה מכל הסיבות (all-cause mortality) ותמותה ממחלות ספציפיות, כולל תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם), ממחלות נשימה, מזיהומים, ממחלות נוירולוגיות (מחלות המוח, עמוד השדרה והעצבים המקשרים ביניהם), מפציעות ומתאונות. בנוסף, לאחרונה דווח כי צריכה גדולה יותר של קפה עשויה להיות קשורה בשיעור הישנות (recurrence) נמוך יותר של סרטן המעי הגס והתמותה ממנו בחולי סרטן. אולם, מחקרים מועטים עסקו בקשר שבין צריכה יומית של קפאין לבין תמותה, ואף מחקר לא העריך עד כה את השפעות צריכת קפאין בהשוואה לאי-צריכתו.
מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-Mayo Clinic Proceedings, בדק את הקשר בין צריכת קפאין לבין תמותה מכל הסיבות ותמותה ממחלות ספציפיות. כמו כן, בדק המחקר את הקשר בין צריכת קפאין לבין תמותה בקרב משתתפים שלא צרכו קפה כלל. לצורך המחקר, השתמשו החוקרים בנתוני סקרים לאומיים אמריקאים לבריאות ותזונה (National Health and Nutrition Surveys – NHANES) בשנים 2010-1999. נתוני המחקר הנוכחי מתייחסים לכ-17,500 משתתפים שהיו בגילאי 79-20 שנה ביום הריאיון בביתם.
הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון שחזור צריכת מזון של 24 שעות (24-h dietary recall questionnaire). לצורך הערכת צריכת כמויות נעזרו המרואיינים בכלי מדידה (ספלים, כפות, סרגל) וספר עם תמונות ממחישות. המשתתפים נשאלו על סוגי וכמויות המזונות והמשקאות שהם צרכו במשך 24 השעות שקדמו לראיון.
מקורות הקפאין כללו קפה, תה, משקאות מוגזים, משקאות אנרגיה, שוקולד ומוצרי קקאו עם התחשבות בגרסאות עם קפאין ונטולות קפאין. צריכת קפאין סווגה ל-4 קטגוריות: (1) פחות מ-10 מיליגרם ליום; (2) 99-10 מיליגרם ליום; (3) 199-100 מיליגרם ליום; (4) 200 מיליגרם ומעלה ליום.
ספל קפה מכיל כ-100 מיליגרם קפאין.
המעקב אחר המשתתפים נערך מיום הריאיון ועד מותם או עד 31 בדצמבר 2011. נרשמו משתנים שעלולים היו להוות גורמים מבלבלים1 (ערפלנים), כמו גיל, מגדר, BMI, יתר לחץ-דם, יתר-שומנים בדם (dyslipidemia), סוכרת, מחלת לב, צריכת אנרגיה. גזע ומוצא אתני חולקו ל-4 קטגוריות: לבנים לא-היספנים, שחורים לא-היספנים, מקסיקנים אמריקאים ואחרים, כולל היספנים אחרים, אסייתים, ומשתתפים בעלי גזע מעורב.
ממצאים
מתוך כ-17,500 המשתתפים, כ-3,940 (כ-22%) צרכו פחות מ-10 מיליגרם קפאין ליום, 4,320 (כ-25%) משתתפים צרכו 99-10 מיליגרם ליום, 3745 משתתפים צרכו 199-100 מיליגרם ליום וכ-5590 (כ-32%) משתתפים צרכו 200 מיליגרם קפאין ומעלה ליום. מתוך כלל המשתתפים במחקר, כ-12,000 צרכו פחות מ-200 מיליגרם קפאין ליום. משתתפים בעלי צריכה גבוהה יותר של קפאין היו מבוגרים יותר, שיעור גבוה יותר מהם היו ממין זכר ולבנים לא-היספנים, שיעור נמוך יותר מהם היו בעלי השכלה הנמוכה מבית-ספר תיכון, שיעור גבוה יותר מהם היו מעשנים, שיעור נמוך יותר מהם היו בעלי BMI הגבוה מ-35 ק"ג/מ2, שיעור גבוה יותר מהם סבל מיתר-שומנים בדם, שיעור נמוך יותר מהם סבלו מסוכרת ויתר לחץ-דם, ושיעור גבוה יותר מהם היו בעלי צריכה גבוהה יותר של אנרגיה (קלוריות), של חלבון, של פחמימות ושל שומן. לעומת זאת, צריכת קפאין לא נמצאה כקשורה בהיסטוריה של מחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב, שבץ מוחי וסרטן. המעקב אחר המשתתפים נערך במשך 6.5 שנים בממוצע. בתקופה זו אירעו 1,310 מקרי מוות.
בהשוואה לצריכת קפאין הנמוכה מ-10 מיליגרם ליום:
קשרים בין צריכת קפאין לבין תמותה מכל הסיבות לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, כולל מחלות רקע
1. בצריכה של 99-10 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי היה נמוך ב-19%.
א. בחולי מחלת לב כלילית ואי-ספיקת לב בצריכה של 99-10 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי היה הנמוך ביותר, נמוך ב-37%.
2. בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי היה נמוך ב-37%.
א. בשמנים ובמשתתפים בעלי יתר לחץ-דם, בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי היה נמוך ב-36%.
ב. במשתתפים בעלי יתר-שומנים בדם בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי היה נמוך ב-25%.
ג. בחולי סרטן בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי היה נמוך ב-41%.
3. בצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום, הסיכון היחסי היה נמוך ב-31%.
א. בשמנים, במשתתפים בעלי יתר לחץ-דם, בחולי מחלת לב כלילית ובחולים עם אי-ספיקת לב, בצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום,הסיכון היחסי היה נמוך ב-28%.
ב. במשתתפים בעלי יתר-שומנים בדם בצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום, הסיכון היחסי היה נמוך ב-25%.
4. בחולי סוכרת לא נמצא קשר בין כמויות הקפאין לבין תמותה מכל הסיבות.
קשרים בין צריכת קפאין לבין תמותה ממחלות ספציפיות לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, כולל מחלות רקע
1. לא נמצא קשר בין כמויות הקפאין לבין תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
2. בצריכה של 99-10 מיליגרם קפאין ליום הסיכון היחסי לתמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-26%.
3. בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות היה הנמוך ביותר, נמוך ב-40%.
4. בצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-35%.
5. בצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה מסרטן היה נמוך ב-30%.
בניתוח נתונים נפרד על פי מגדר
בקרב גברים:
1. בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה מכל הסיבות היה נמוך ב-29%.
2. בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-36%.
3. בצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-30%.
בקרב נשים:
1. בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה מכל הסיבות היה נמוך ב-47%.
2. בצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה מכל הסיבות היה נמוך ב-42%.
3. בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-46%.
4. בצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום, הסיכון היחסי לתמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-42%.
קשרים בין צריכת קפה לבין צריכת קפאין
1. למרות שצריכת קפאין ליום עלתה עם צריכת קפה, בקרב משתתפים שלא צרכו קפה כלל או צרכו פחות מספל קפה ליום נמצאה צריכה של כ-90 מיליגרם של קפאין ליום.
2. בקרב המשתתפים שלא צרכו קפה כלל או צרכו פחות מספל קפה ליום, שיעור אלו שצרכו פחות מ-10 מיליגרם ליום של קפאין היה 30% עד 35%.
3. למרות שצריכת קפאין ליום עלתה עם צריכת קפה נטול-קפאין, משתתפים שצרכו 2 ספלים או יותר של קפה נטול-קפאין ליום, צרכו 100 מיליגרם קפאין ומעלה ליום.
4. רק 40% מהמשתתפים שצרכו ספל אחד או פחות ליום של קפה נטול-קפאין, צרכו פחות מ-10 מיליגרם קפאין ליום.
קשרים בין צריכת קפאין לבין תמותה מכל הסיבות בקרב משתתפים ששתו פחות מספל קפה לשבוע
1. בהשוואה לצריכת קפאין הנמוכה מ-10 מיליגרם ליום, הסיכון הנמוך ביותר לתמותה מכל הסיבות (נמוך ב-54%) היה בצריכה של 199-100 מיליגרם קפאין ליום.
2. בצריכה של 99-10 מיליגרם קפאין ליום ובצריכה של 200 מיליגרם ומעלה של קפאין ליום, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה יותר באופן לא מובהק.
מסקנות החוקרים
צריכה מתונה של קפאין (199-100 מיליגרם ליום) קשורה בסיכון מופחת לתמותה מכל הסיבות, ובמיוחד לתמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות, וזאת ללא קשר עם צריכת קפה או אי-צריכתו. הסיכון לתמותה נמוך יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
1גורם מבלבל (confounder) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
שתפו אותי
