למרות שחומצות אמיניות[1] גופרתיות (sulfur amino acids – SAA) משחקות תפקידים חיוניים במטבוליזם ובשמירה על הבריאות בכלל, עדות מצטברת ממחקר בבעלי-חיים מצביעה על כך שדיאטות המגבילות צריכת חומצות אמיניות גופרתיות קשורות ביתרונות בריאותיים, כולל הארכת משך החיים (increased longevity) וירידה במחלות והפרעות בריאותיות תלויות-גיל. יתרונות נוספים של הגבלת צריכת חומצות אמיניות גופרתיות הם ירידה במשקל הגוף ובהשמנה (ירידה ברקמת השומן), ירידה בתנגודת לאינסולין[2] ושינויים חיוביים בסמנים הביולוגיים (biomarkers) בדם, כולל אינסולין, גלוקוז (סוכר), לפטין[3] ואדיפונקטין[4].
כרכיב תזונתי חיוני[5], הדרישות התזונתיות עבור כלל חומצות אמיניות גופרתיות, כפי שנקבעו על ידי ה-RDA[6] האמריקאי הן 19 מיליגרם/ק"ג/יום (12.2 מיליגרם/ק"ג/יום עבור מֶתְיוֹנין ו-6.6 מיליגרם/ק"ג/יום עבור ציסְטֶאין. אולם, מחקרים לאומיים מייצגים בארה"ב מצביעים על כך שמרבית המבוגרים צורכים דיאטות שהן גבוהות בהרבה מהדרישות לצריכת SAA. בו בזמן שמרבית חומצות האמיניות נחשבות כבטוחות באופן יחסי בצריכתן הרגילה, קיימת עדות מצטברת כי צריכה גבוהה של SAA, הן של מתיונין והן של ציסטאין, קשורה בתוצאות בריאותיות שליליות. רעילות הקשורה בצריכה גבוהה של SAA כוללת, בין השאר, סיכון מוגבר למחלות קרדיו-ווסקולריות הקשורות בעלייה ברמות ההומוציסטאין[7] בדם.
קיימים מחקרים מעטים בבני אדם לגבי הקשר בין צריכה גבוהה של SAA לבין סיכון למחלות. מחקר, שהתפרסם ב-Lancet EClinical Medicine, ניתח את נתוני הצריכה של SAAבקרב משתתפים מבוגרים חופשיים ממחלת לב בסקר הלאומי האמריקאי של בריאות ותזונה (National Health and Nutrition Examination Survey – NHANES III), וזאת ביחס לסמנים ביולוגיים רלבנטיים. נבדקו במיוחד SAA ביחס לרמות בסרום של סך כולסטרול, HDL-כולסטרול (הכולסטרול הטוב), טריגליצרידים (שומנים), אינסולין, גלוקוז, המוגלובין מסוכרר[8] (HbA1c), חלבון מגיב C (C-reactive protein – CRP), חומצת שתן ולרמות של שתנן, כמו גם נבדקו SAA ביחס ללחץ דם וקצב הסינון הגְלוֹמֶרוּלָרי המשוער[9] (estimated glomerular filtration rate – eGFR).
משתתפי מחקר NHANES III, גויסו בין השנים 1988 לבין 1994. כל משתתף עבר ראיון בביתו ובדיקות רפואיות. נכללו במחקר אנשים בני 18 ומעלה בעלי כל הנתונים על תזונה, בדיקות מעבדה, ומשתנים רלבנטיים נוספים. כיון שהחוקרים היו מעוניינים בגורמי סיכון התורמים למחלות קרדיו-ווסקולריות, הוצאו מהמחקר 933 משתתפים אשר דיווחו שסבלו מאי-ספיקת לב מגודש (congestive heart failure), אוטם בשריר הלב או כאלה שדיווחו כי שינו את הדיאטה שלהם עקב אבחון של מחלת לב. בנוסף, הוצאו מהמחקר 874 משתתפים, אש דיווחו על צריכת
אנרגיה (קלוריות) לא סבירה (פחות מ-800 קילוקלוריות או יותר מ-4,200 קילוקלריות בגברים, ופחות מ-500 קילוקלוריות או יותר מ-3,500 קילוקלוריות בנשים), וכן הוצאו 911 משתתפים, אשר דיווחו על צריכה של SAA ברמה הנמוכה מאומדן הדרישה הממוצעת[10] (Estimated Average Requirement – EAR) על פי ההמלצות האמריקאית, כלומר 15 מיליגרם/ק"ג/יום. לבסוף, נכללו בניתוחי המחקר הנוכחיים 11,576 משתתפים.
מדידות אנתרופומטריות התבצעו באמצעות מרכז בדיקות נייד, אשר העביר גם שאלון שחזור צריכת מזון של 24 שעות וערך גם מגוון בדיקות נוספות. כל המשתתפים סיפקו שאלון תזונתי אחד, ותת-קבוצה של משתתפים (כ-8%) סיפקה שאלון תזונתי של שחזור צריכת מזון של 24 שעות נוסף. בתת-הקבוצה בה בוצעו שתי הערכות תזונתיות נמצא מתאם גבוה בין צריכת SAA בשני ימי ההערכה. לצורך בדיקת איכות התזונה, חושב ניקוד אינדקס התזונה הבריאה (Healthy Eating Index – HEI).
התוצא העיקרי במחקר היה ניקוד מורכב של סיכון קרדיו-מטבולי[11] המבוסס על לחץ דם, קצב הסינון הגְלוֹמֶרוּלָרי המשוער ורמות בדם של סך כולסטרול, HDL-כולסטרול, טריגליצרידים, אינסולין, גלוקוז, המוגלובין מסוכרר, CRP, חמצת שתן, ושתנן.
המשתנים הבאים הושגו באמצעות דיווח-עצמי: גיל, מגדר, גזע/מוצא אתני, השכלה, עישון, הכנסת המשפחה ביחס לקו העוני, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת ויתר לחץ-דם, שימוש בתרופות נגד מחלות אלה או שינוי דיאטה בגלל מחלות אלה. גובה ומשקל נמדדו לצורך חישוב ה-BMI.
ממצאים
הצריכה הממוצעת של SAA הייתה 2.83 גרם/יום. בהתחשב במשקל הגוף, הצריכה הממוצעת של SAA הייתה 39.2 מיליגרם/ק"ג/יום, צריכה הגבוהה פי 2.5 מהמלצת EAR (15 מיליגרם/ק"ג/יום). בקרב משתתפים בחמישון הגבוה ביותר של צריכת SAA הצריכה הייתה גבוהה פי 4 מהמלצת EAR. משתתפים בעלי צריכה גבוהה יותר של SAA נטו להיות גברים מגזע שונה מגזע לבן, להיות בעלי BMI גבוה יותר, להיות בעלי השכלה נמוכה יותר, ולהיות בעלי היסטוריה של סוכרת.
קשרים בין צריכת SAA לבין צריכת רכיבי תזונה נבחרים
- בהשוואה לצריכה ליום של SAA בחמישון הנמוך ביותר מתוקנן לצריכת אנרגיה, בצריכה ליום של SAA בחמישון הגבוה ביותר, הייתה גם צריכה גבוהה יותר של ויטמין A, ויטמין B6, חומצה פולית, סידן, מגנזיום, נתרן, חלבון וחלבון מן החי.
- בהשוואה לחמישון הנמוך ביותר של צריכה ליום של SAA מתוקנן לצריכת אנרגיה, בצריכה ליום של SAA בחמישון הגבוה ביותר, הייתה גם צריכה גבוהה יותר של בשר ומוצרי חלב.
בהשוואה לחמישון הנמוך ביותר של צריכת SAA, בצריכת SAA בחמישון הגבוה ביותר, ניקוד אינדקס התזונה הבריאה היה נמוך יותר. ניקוד גבוה יותר מצביע על איכות תזונה טובה יותר.
קשרים בין צריכת SAA לבין ניקוד מורכב של סיכון קרדיו-מטבולי
- בהשוואה לחמישון הנמוך ביותר של צריכת סך SAA וכל אחת מחומצות האמיניות הגופרתיות לחוד, ציסטאין ומתיונין, בחמישון הגבוה ביותר של צריכת סך SAA וכל אחת מחומצות האמיניות הגופרתיות לחוד, ניקוד הסיכון הקרדיו-מטבולי היה גבוה יותר.
- בהשוואה לחמישון הגבוה ביותר של צריכת סך SAA, למשתתפים בחמישון הנמוך ביותר של צריכת סך SAA היו רמות נמוכות יותר בדם של כולסטרול, גלוקוז, גלוקוז מסוכרר, חומצת שתן, שתנן, אינסולין ו-eGFR.
- לא נמצא קשר בין צריכת סך SAA לבין לחץ דם, טריגליצרידים וCRP-.
מסקנות החוקרים
באופן כללי, הממצאים מצביעים על כך שצריכה נמוכה יותר של SAA קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות קרדיו-מטבוליות. צריכה אופטימלית של SAA קרובה כנראה יותר לרמות המומלצות ב-EAR, שהינן נמוכות בהרבה מהרמות הנצרכות בדיאטה האמריקאית הטיפוסית.
[1] חומצות אמיניות – אבני בניין של החלבון; חומצות אמיניות גופרתיות – חומצות אמיניות המכילות גופרית.
[2] תנגודת לאינסולין – מצב בו כמות האינסולין המופרשת על ידי הלבלב יכולה להיות תקינה, נמוכה או אפילו גבוהה, אבל תפקודו מופרע.
[3] לפטין – הורמון המשחק תפקיד מכריע בוויסות התיאבון (appetite) ובבקרה על משקל הגוף.
[4] אדיפונקטין – חלבון המעורב בוויסות רמות הגלוקוז (סוכר) בדם ובפרוק חומצות השומן לחומרי ביניים; באנשים שמנים רמותיו נמוכות יותר.
[5] רכיב תזונתי חיוני – רכיב תזונתי שהגוף אינו יכול לייצר וחייב לקבלו מהמזון.
[6] RDA – Recommended Dietary Allowance (כמות צריכה מומלצת ליום), רמת צריכה יומית ממוצעת המספקת את הדרישות התזונתיות של כמעט כל האנשים הבריאים (97%-98%).
[7] הומוציסטאין – חומצה אמינית הנוצרת כתוצר ביניים במטבוליזם של מתיונין לציסטאין; רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם מצביעות בדרך כלל על מחסור בפולאט או וויטמין B12; רמות גבוהות של הומוציסטאין עלולות לתרום לנזק בעורקים ולקרישי דם.
[8] המוגלובין מסוכרר – בודק את רמת הגלוקוז (הסוכר) הממוצעת בדם במשך 3-2 חודשים אחרונים.
[9] קצב הסינון הגְלוֹמֶרוּלָרי המשוער – קצב הסינון הגלומרולרי, שנקבע לפי כמות הדם שעוברת סינון בכליות במשך דקה אחת, הוא המדד המדויק ביותר לתפקודי הכליות; כיוון שמדד זה קשה לחישוב, משתמשים בערך משוער (eGFR), הניתן לחישוב בנוסחה פשוטה בהתבסס על רמת הקריאטינין בדם, מין הנבדק וגילו.
[10] אומדן הדרישה הממוצעת – צריכה ברמה בה הדרישות של 50% מהאוכלוסייה מסופקים.
[11] סיכון קרדיו-מטבולי –מתייחס לקבוצת גורמי סיכון המעמידים את הפרט בסיכון גבוה לחלות בסוכרת, מחלת לב או שבץ מוחי.
