הולכת וגוברת ההתעניינות בהשפעות האגוזים על הבריאות. אגוזי-עץ מוגדרים כפירות יבשים בעלי גרעין בודד אשר קליפתו קשה, אולם בקרב הצרכנים נכללים בין האגוזים גם הבוטנים, שהם אגוזי-אדמה ומסווגים כקטניות. בשנת 2003 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration – FDA) את המסר הבריאותי (health claim) שאכילה יומיומית של כ-42 גרם אגוזים, כחלק מתפריט דל בשומן רווי ובכולסטרול, יכולה להפחית את הסיכון למחלות לב (ראה כתבה, 'לאגוזים יתרונות בריאותיים'). מספר מטא-אנליזות הצביעו על קשר הפוך בין צריכת אגוזים לבין תמותה מכל הסיבות, תמותה ממחלת לב איסכמית1, ממחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) ומסוכרת.
קיים מידע מועט לגבי השוני בהשפעה בין אגוזי-עץ, בוטנים וחמאת בוטנים ולא ברור אם לחמאת בוטנים אותם קשרים עם תמותה כמו לבוטנים. במסגרת מחקר עוקבה הולנדי בקרב כ-120,000 מבוגרים (כ-58,000 גברים וכ-62,000 נשים) בגילאי 69-55, שהתפרסם ב-International Journal of Epidemiology, נבדק קשר מנה-תגובה בין צריכת אגוזים (סך הכל אגוזים, אגוזי-עץ, בוטנים וחמאת בוטנים) לבין תמותה מכל הסיבות ותמותה ממחלה מסוימת (סרטן, מחלות קרדיו-ווסקולריות, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, מחלות נשימה, סוכרת, מחלות ניווניות וכלל שאר הגורמים מלבד פציעות/חבלות).
המחקר נערך בין השנים 1986 לבין 1996. בתחילת המחקר המשתתפים נשאלו לגבי תזונתם (150 פריטי מזון), עישון והיבטים נוספים של אורח חיים ולגבי מצבים רפואיים. הערכה תזונתית (מזון ומשקאות) של צריכתם הרגילה של המשתתפים בשנה הקודמת לתחילת המחקר נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות אשר תוקף על ידי יומן אכילה של 9 ימים. צריכת אגוזי-עץ, בוטנים, תערובת אגוזים וחמאת בוטנים הוערכה על ידי שאלות לגבי תדירות צריכתם וגודל המנה שלהם. סך צריכת אגוזים חושבה כסכום הצריכה של אגוזי עץ ובוטנים. בהערכת הצריכה של רכיבי תזונה הסתייעו החוקרים בתוכנה הולנדית של נתוני מזון.
צריכת האגוזים סווגה לארבע קטגוריות: 0, 0.1 עד פחות מ-5 גרם, 5 עד פחות מ-10 גרם ו-10 גרם ומעלה ליום.
בין השנים 1987 לבין 1996 נפטרו כ-18,100 אנשים. מתוכם הוצאו מניתוח הנתונים על תמותה משתתפים שהיו בתחילת המחקר חולים בסרטן (חוץ מסרטן העור) או במחלות קרדיו-ווסקולריות (אוטם שריר הלב, תעוקת לב, שבץ מוחי), כך שנותרו כ-12,400 מקרי מוות. כמו כן, הוצאו מניתוח הנתונים אנשים בעלי שאלוני תזונה לא עקביים, כך שנותרו כ-10,400 (כ-6,700 גברים וכ-3,700 נשים) מקרי מוות לניתוח.
ממצאים
ממוצע סך צריכת אגוזים בקרב גברים היה 8.1 גרם ליום ובקרב נשים, 4.4 גרם ליום. ממוצע צריכת חמאת בוטנים היה 1.4 גרם ליום בקרב גברים ו-1.2 גרם ליום בקרב נשים. אוכלי אגוזים היו צעירים יותר, רזים יותר (נשים), שתו יותר אלכוהול, אכלו יותר ירקות ופירות, היו לעתים רחוקות יותר בעלי יתר לחץ-דם או שיעור גבוה יותר מהם היו לא-מעשנים (נשים), היו בעלי השכלה גבוהה יותר ולעתים קרובות יותר השתמשו בתוספי תזונה ובטיפול הורמונלי חליפי (נשים לאחר הפסקת הווסת). נשים בעלות הצריכה הגבוהה ביותר של אגוזים דיווחו פחות על מחלת הסוכרת. בקרב נשים נמצא קשר חיובי בין צריכת חמאת בוטנים לבין צריכת אגוזים.
מתוך כ-8,800 מקרי מוות עם כל המידע על צריכת אגוזים, כ-5,800 אירעו בקרב גברים, וכ-3,000 בקרב נשים.
לאחר תקנון לגורמים אחרים (כגון, גיל, עישון, פעילות גופנית, יתר-לחץ דם, BMI, צריכת אלכוהול, צריכת פירות וירקות והשכלה), נמצאו הקשרים הבאים בין צריכת אגוזים לבין הסיכון לתמותה של 10 שנים (10-year mortality):
1. קשר הפוך בין צריכת סך אגוזים לבין תמותה מכל הסיבות
בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם (2.5 גרם בממוצע), מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע) ובכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות מכל הסיבות היה נמוך יותר ב-12%, 26% וב-23%, בהתאמה; בקרב גברים באותן כמויות צריכה, הסיכון היה נמוך יותר ב-14%, 19% ו-24%, בהתאמה; בקרב נשים באותן כמויות צריכה, הסיכון היה נמוך יותר באופן לא מובהק ב-13%, 21% וב-21% בהתאמה.
2. קשר הפוך בין צריכת סך אגוזים לבין תמותה ממחלות ספציפיות
א. בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם (2.5 גרם בממוצע), מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע) ובכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות מסרטן היה נמוך יותר ב-8%, 18% וב-21%, בהתאמה.
ב. בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע), הסיכון למוות ממחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך יותר באופן מובהק ב-26%; בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם (2.5 גרם בממוצע) ובכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות ממחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך יותר באופן לא מובהק ב-11% וב-17%, בהתאמה.
בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע) ובכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות ממחלה איסכמית היה נמוך יותר באופן מובהק ב-33% וב-17%, בהתאמה; הסיכון למוות ממחלה איסכמית בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם (2.5 גרם בממוצע) היה נמוך יותר באופן לא מובהק ב-10%.
בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע), הסיכון למוות משבץ מוחי היה נמוך יותר באופן מובהק ב-32%; בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם (2.5 גרם בממוצע) ובכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות משבץ מוחי היה נמוך יותר באופן לא מובהק ב-20% וב-24%, בהתאמה.
ג. בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם (2.5 גרם בממוצע), מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע) ובכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות ממחלות נשימה היה נמוך יותר באופן מובהק ב-33%, 42% וב-39%, בהתאמה.
ד. בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם (2.5 גרם בממוצע) ובכמות של מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע), הסיכון לסוכרת היה נמוך יותר באופן מובהק ב-55% וב-78%, בהתאמה; בצריכת אגוזים ליום בכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות מסוכרת היה נמוך יותר באופן לא מובהק ב-30%.
ה. בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע), הסיכון למוות ממחלות ניווניות היה נמוך יותר באופן מובהק ב-64%; בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם (2.5 גרם בממוצע) ובכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות ממחלות ניווניות היה נמוך יותר באופן לא מובהק ב-36% וב-47%, בהתאמה.
ו. בהשוואה לאי-צריכה כלל של אגוזים, בצריכת אגוזים ליום בכמות של מ-5 עד פחות מ-10 גרם (8.5 גרם בממוצע) ובכמות של 10 גרם לפחות (19.6 גרם בממוצע), הסיכון למוות מכלל שאר הגורמים, מלבד פציעות/חבלות, היה נמוך יותר באופן מובהק ב-33% וב-30%, בהתאמה; בצריכת אגוזים ליום בכמות של 0.1 עד פחות מ-5 גרם, הסיכון למוות מכלל שאר הגורמים מלבד פציעות/חבלות, היה נמוך יותר באופן לא מובהק ב-15%.
3. קשר הפוך בין צריכת בוטנים לבין תמותה מכל הסיבות ותמותה ממחלות ספציפיות
בהשוואה לאי-צריכה כלל של בוטנים, בצריכת בוטנים בכמות של 5 גרם ומעלה:
א. הסיכון למוות מכל הסיבות היה נמוך יותר ב-24%.
ב. הסיכון למוות מסרטן היה נמוך יותר ב-20%.
ג. הסיכון למוות ממחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך יותר ב-22%, כשהסיכון למוות ממחלת לב איסכמית היה נמוך יותר ב-21%, ומשבץ מוחיב-29%.
ד. הסיכון למוות ממחלות נשימה היה נמוך יותר ב-39%.
ה. הסיכון למוות ממחלת הסוכרת היה נמוך יותר ב-55%.
ו. הסיכון למוות מכלל שאר הגורמים, מלבד פציעות/חבלות, היה נמוך יותר ב-31%.
נמצאו קשרים הפוכים לא מובהקים בין צריכת אגוזי-עץ וחמאת בוטנים לבין תמותה מכל הסיבות ותמותה ממחלות ספציפיות, כנראה בגלל רמות צריכה נמוכות יותר מאשר של בוטנים.
במטא-אנליזה של נתונים ממחקר זה ושל ארבעה מחקרי עוקבה (על סרטן) נוספים רבי היקף ושלושה מחקרי עוקבה (על מחלות נשימה) נוספים רבי היקף, נמצא כי בצריכה גבוהה של אגוזים (כ-20 גרם ליום) בהשוואה לאי-צריכה כלל, הסיכון למוות מסרטן וממחלות נשימה היה נמוך יותר ב-15% וב-29%, בהתאמה.
מסקנות החוקרים
המחקר מספק עדות להשפעותיה המיטיבות של צריכת אגוזים על שיעור תמותה נמוך יותר מכל הסיבות ועל שיעור נמוך יותר של תמותה ממחלות ספציפיות. לצריכת בוטנים השפעה דומה, בו בזמן שלחמאת בוטנים אין השפעה על הורדת שיעור התמותה, יתכן בגלל תכולה גבוהה של מלח ותוספת שומן צמחי מוקשה.
1מחלת לב איסכמית – מחלת לב הגורמת להיצרות עורקים הכליליים המביאים להספקה לא מספקת של דם ללב.
