קשר בין משך זמן צפייה בטלויזיה לבין תמותה מכל הסיבות: מטא-אנליזה של מחקרי עוקבה

צפייה בטלויזיה דוּוחה כהתנהגות היושבנית¹ (sedentary behavior) של שעות הפנאי השלטת בקרב אוכלוסיות רבות בעולם. בעשור האחרון צצו מחקרי חתך ומחקרים פרוספקטיביים על ההשפעות המזיקות האפשריות של משך זמן הצפייה בטלויזיה, כגון עלייה במשקל, השמנה, סוכרת מסוג 2, תנגודת לאינסולין, סרטן הרחם והמעי הגס וסמנים ביולוגיים של הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות.

הקשר בין משך זמן הצפייה בטלויזיה לבין הסיכון לתמותה מכל הסיבות נבדק במחקרים אפידמיולוגיים רבים, אבל הממצאים נותרו לא עקביים.

מטא-אנליזה, אשר כללה 10 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, ושהתפרסמה ב-American Journal of Epidemiology, בדקה את עוצמת הקשר בין משך זמן הצפייה בטלויזיה לבין הסיכון לתמותה מכל הסיבות, וזאת על מנת לעדכן את ממצאי מטא-אנליזה קודמת, אשר מצאה אך קשר מתון בין שני הגורמים.

במטא-אנליזה הנוכחית נכללו מחקרים, אשר החשיבו צפייה בטלויזיה או בוידאו או שימוש במחשב כ-'זמן מסך'. זמן מסך במטא-אנליזה זו נבע בעיקרו מצפייה בטלויזיה. ארבעה מוך עשרת המחקרים נערכו בארה"ב, שלושה באירופה, שני מחקרים באוסטרליה ומחקר אחד באסיה. משך זמן המעקב החציוני נע בין כ-3 שנים לבין כ-14 שנה.

ממצאים

1.    בניתוח משולב של נתוני עשרת המחקרים, בהשוואה לקטגוריה הנמוכה ביותר של משך זמן הצפייה בטלויזיה, בקטגוריה הגבוהה ביותר, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ב-33%.

2.    בניתוח מנה-תגובה, נמצא קשר מובהק בצורת J בין משך זמן הצפייה בטלויזיה לבין הסיכון לתמותה מכל הסיבות, כשסיכון גבוה יותר באופן מובהק ב-12% זוהה במשך זמן צפייה של כ-4 שעות ביום, עם עלייה מתמדת בסיכון עם העלייה בחשיפה (משך זמן הצפייה).

3.    בניתוח משולב של המחקרים שתקננו ל-BMI, בהשוואה לקטגוריה הנמוכה ביותר של משך זמן הצפייה בטלויזיה, בקטגוריה הגבוהה ביותר, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ב-34%; הסיכון היה דומה לזה שנמצא במחקרים שלא תקננו ל-BMI (סיכון גבוה ב-32%).

4.    בניתוח משולב של המחקרים שתקננו לאיכות התזונה על פי אינדקס תזונה בריאה, בהשוואה לקטגוריה הנמוכה ביותר של משך זמן הצפייה בטלויזיה, בקטגוריה הגבוהה ביותר, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ב-59%; במחקרים שלא תקננו לאינדקס תזונה בריאה הסיכון היה גבוה ב-26%.

5.    תקנון לפעילות גופנית לא השפיע על הקשר בין משך זמן הצפייה בטלויזיה לבין תמותה מכל הסיבות, דבר המצביע על כך שהקשר המזיק של צפייה ממושכת בטלויזיה עם תמותה אינו מוסבר במלואו על ידי חוסר פעילות גופנית.

6.    בניתוח משולב של נתוני 6 מחקרים, אשר לא כללו מוות מוקדם, בהשוואה לקטגוריה הנמוכה ביותר של משך זמן הצפייה בטלויזיה, בקטגוריה הגבוהה ביותר, הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ב-48%.

7.    בניתוח משולב של 4 מחקרים בעלי סיווג דומה של משך זמן הצפייה, ואשר בהם ערך הייחוס נקבע כמשך זמן צפייה הנמוך משעתיים ביום, בקטגוריה הגבוהה ביותר של משך זמן הצפייה בטלויזיה (4 שעות ומעלה ליום), הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה גבוה ב-23%.

מסקנות החוקרים

הממצא העיקרי של המטא-אנליזה הוא שצפייה ממושכת בטלויזיה עלולה להגדיל את הסיכון לתמותה מכל הסיבות בקרב מבוגרים, והיא עלולה להוות גורם בלתי תלוי  לתמותה מכל הסיבות.