ייצור בקנה מידה גדול של מזון בעל צפיפות אנרגטית1 גבוהה וזול משערים כי השפיע על התפתחות מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם). מזון הידוע כ'מזון מהיר' (‘fast food’) מורכב בדרך כלל מבשר מעובד ופחמימות מעובדות (refinedcarbohydrates), והינו עתיר מלח, שומן רווי וקלוריות. מספר מחקרים חקרו את הקשר בין זמינות מזון מהיר לבין שכיחות מחלות קרדיו-ווסקולריות או שכיחות גורמי סיכון למחלות אלה. הממצאים הינם מעורבים, יתכן בשל הערכות חשיפה למזון מהיר שונות ומדידות שונות של תוצאי מחלות קרדיו-ווסקולריות. מרבית המחקרים הגדירו באופן גס צפיפות אזורי מקומות מכירה של מזון מהיר במקום לכלול מדידות המייצגות צפיפות מקומות מכירת מזון מהיר סביב מגורי האנשים. בנוסף, מרבית המחקרים קבעו את שכיחות המחלות הקרדיו-ווסקולריות בתוך האזור שנקבע מראש במקום את היארעות המחלות הקרדיו-ווסקולריות. כמו כן, מרבית המחקרים לא הבהירו מהו זמן החשיפה של האנשים למקומות המכירה של מזון מהיר באזור שנחקר.
מטרתו של המחקר שהתפרסם, ב-European Journal of Cardiology, הייתה לתרום לספרות המדעית על ידי קביעת הקשר בין צפיפות מקומות מכירת מזון מהיר (fast-food outlet density) לבין היארעות מחלות קרדיו-ווסקולריות ברמה האישית במדגם כלל-ארצי בהולנד. אנשים בני 35 ומעלה הגרים באותה הכתובת במשך לפחות 15 שנה נבחרו למחקר מתוך מרשם התושבים ב-1 בינואר 2009. באמצעות הקשר עם רישום שחרורים מבית החולים וקשר עם מרשם לאומי של הסיבות למוות נתן היה לעקוב אחר האנשים במשך תקופת זמן. כל האנשים אשר התאשפזו החל משנת 1995 בגלל מחלות קרדיו-ווסקולריות הוצאו מהמחקר. צפיפות מקומות מכירה של מזון מהיר הוגדרה כמספר מקומות מכירה של מזון מהיר בתוך מאגרי הרשת אשר סביב לכתובת האינדיבידואלית במרחק של 500 מטר, 1,000 מטר ו-3,000 מטר.
רמת ההכנסה של השכונה חולקה לשלישונים, כשהשלישון הראשון מייצג את ההכנסה הנמוכה ביותר והשלישון השלישי, את ההכנסה הגבוהה ביותר. מידע על תחלואה התבסס על אבחוני שחרור מבית החולים. צפיפות האוכלוסייה העירונית והכפרית סווגה על פי 5 קטגוריות המבטאות את מספר הכתובות לקילומטר מרובע, אשר נע מ-500 ומטה עד למעלה מ-2,500 כתובות. אזורים עירוניים סווגו כ-1,000 כתובות ומעלה לקילומטר מרובע ואזורים כפריים כפחות מ-1,000 כתובות.
ממצאים
כ-2,470,000 אנשים ללא מחלות קרדיו-סקולריות, אשר גרו במשך 15 שנה ומעלה באותה הכתובת, כפי שנמצא במרשם התושבים ב-1 בינואר 2009, נכללו בעוקבת המחקר. ל-2.5% מהם היה אירוע קרדיו-וסקולרי בשנת 2009. כ-87% מהאוכלוסייה היו ילידי הולנד, 70% היו נשואים, כמחצית מהאוכלוסייה (46%) היו גברים ומרבית האוכלוסייה גרה באזורים עירוניים (61%).
קשרים בין צפיפות מקומות מכירה של מזון מהיר לבין היארעות מחלות קרדיו-ווסקולריות
1. באזורים עירוניים לאחר מעקב במשך שנה ותקנון לגורמים מבלבלים2 (גיל, מגדר, מוצא אתני, מצב משפחתי, תחלואה ורמת ההכנסה של השכונה):
א. כאשר במרחק של 500 מטר היו 3 ומעלה מקומות מכירה של מזון מהיר, הסיכון ל-מחלות קרדיו-ווסקולריות, למחלת לב כלילית, לשבץ מוחי ולאי-ספיקת לב היה גבוה ב-6%, ב-8%, ב-7% וב-11%, בהתאמה, בהשוואה לאזור בו היה אפס מקומות מכירה של מזון מהיר במרחק זה.
ב. כאשר במרחק של 1,000 מטר היו 5 ומעלה מקומות מכירה של מזון מהיר, הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, למחלת לב כלילית ולאי-ספיקת לב היה 8% ,18% ו-21%, בהתאמה, בהשוואה לאזור בו היה אפס מקומות מכירה של מזון מהיר במרחק זה.
ג. כאשר במרחק של 3,000 מטר היו 3 ומעלה מקומות מכירה של מזון מהיר, הסיכון ל-מחלות קרדיו-ווסקולריות ולמחלת לב כלילית היה גבוה ב-12% וב-17%, בהתאמה, בהשוואה לאזור בו היה אפס מקומות מכירה של מזון מהיר במרחק זה.
2. באזורים כפריים לאחר מעקב במשך שנה ותקנון לגורמים מבלבלים (גיל, מגדר, מוצא אתני, מצב משפחתי, תחלואה ורמת ההכנסה של השכונה):
א. כאשר במרחק של 500 מטר היה מקום מכירה 1 או 2 של מזון מהיר, הסיכון למחלת לב כלילית היה גבוה ב-9% וב-20%, בהתאמה, בהשוואה לאזור בו היה אפס מקומות מכירה של מזון מהיר במרחק זה.
ב. כאשר במרחק של 500 מטר היו 3 ומעלה מקומות מכירה של מזון מהיר, הסיכון לאי ספיקת לב היה גבוה ב-27%, בהשוואה לאזור בו יש אפס מקומות מכירה של מזון מהיר במרחק זה.
ג. לא נמצא קשר בין צפיפות מקומות מכירה של מזון מהיר לבין היארעות מחלות קרדיו-ווסקולריות, מחלת לב כלילית, שבץ מוחי ואי-ספיקת לב כאשר מקומות המכירה היו במרחק של 1,000 ו-3,000 מטר.
מסקנות החוקרים
באזורים עירוניים, כאשר מקומות מכירה של מזון מהיר נמצאים במרחק 1,000 מטר ומטה, קיים סיכון מוגבר למחלות קרדיו-ווסקולריות ולמחלת לב כלילית. באזורים כפריים הקשר פחות ברור. יש צורך במחקרים נוספים, אשר ייקחו בחשבון תחום רחב יותר של אורח חיים וגורמים סיבתיים מבלבלים.
1צפיפות אנרגטית – כמות האנרגיה (בקילוקלוריות) מחולקת בכמות המזון בגרמים; כיון ששומנים מספקים את כמות האנרגיה הגבוהה (9 קילוקלוריות לגרם שומן) מבין רכיבי התזונה העיקריים האחרים (חלבון ופחמימות, 4 קילוקלוריות לגרם כל אחד), ככל שתכולת השומנים תהיה גבוהה יותר, תהיה גבוהה יותר הצפיפות האנרגטית של אותו המזון.
2משתנים מבלבלים (ערפלנים confounders) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
 |
