השמנה היא מחלה מורכבת רבת רבת-סיבות (multifactorial) בעלת פעולות-גומלין (interactions) בין גורמים גנטיים לבין גורמים סביבתיים, דבר המקשה על הסקת מסקנות לגבי סיבות ההשמנה ופתרונות למניעתה על בסיס כל מקרה לגופו. השמנה במבוגרים זוהתה כגורם סיכון למחלות כרוניות רבות, כולל סוכרת מסוג 2, מחלת לב כלילית, יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), שבץ מוחי, וצורות מסוימות של סרטן.
במקום העבודה, השמנה והמחלות הקיימות בצדה, תורמות לעלויות יתירות של חופשות מחלה והיעדרויות מעבודה. מבוגרים עובדים מבלים בממוצע מחצית מיום העבודה שלהם בישיבה, מה שמהווה חלק משמעותי משעות העֵרוּת שלהם. חוסר פעילות גופנית מהווה גורם סיכון להשמנה (ראה מאמר 'התערבות בריאותית בקרב עובדים מגבירה פעילות של עובדים בישיבה'). בקרב מבוגרים בריאים בני למעלה מ-20 שנה, תעסוקה בעבודה בעלת פעילות גופנית גבוהה, כמו עבודות בניין, קשורה בסיכוי נמוך יותר להשמנה. זאת כנראה בשל העובדה שאנשים אלה הינם פעילים גופנית מרבית שעות הערות שלהם. אנשים בעלי השכלה גבוהה יותר נוטים יותר לעבוד בישיבה.
המחקרים הקודמים, אשר בדקו את הקשר בין תעסוקה בעבודה בעלת פעילות גופנית גבוהה או בין פעילות גופנית של שעות הפנאי לבין השמנה, לא התייחסו למספר שעות העבודה בשבוע כגורם חשיפה עיקרי. מחקר, שהתפרסם ב-American Journal of Health Promotion, בדק את הקשר בין מספר שעות העבודה לשבוע לבין מצב השמנה על בסיס נתוני הסקר הלאומי האמריקאי של בריאות ותזונה (National Health and Nutrition Examination Survey – NHANES) 2015 עד 2016. מתוך כ-9,970 משתתפי הסקר ההתחלתיים, השתתפו במחקר הנוכחי כ-2,580 משתתפים בני 25 ומעלה לאחר הוצאת משתתפים שחסרו להם נתונים לגבי מספר שעות העבודה ולגבי הכנסה.
שעות העבודה סווגו ל-3 קטגוריות: פחות מ-40 שעות; 40 שעות; למעלה מ-40 שעות. טכנאי בריאות מאומנים מדדו את הגובה והמשקל של המשתתפים לצורך חישוב ה-BMI. ההשמנה נמדדה כ-BMI השווה ל-30 ק"ג/מ2 וגבוה ממנו, בהתאם להגדרות המרכז לבקרת מחלות האמריקאי.
משתנים נוספים שנאספו היו: גיל, מגדר, גזע, הכנסה, פעילות גופנית של שעות הפנאי ורמת ההשכלה.
ממצאים
הגיל החציוני של המשתתפים היה כ-44 שנה עם טווח בין-רבעוני של 34 עד 54 שנה. מספר שעות העבודה החציוני היה 40 שעות עם טווח בין-רבעוני של 35 עד 50 שעות.
- נמצא קשר מובהק באופן גבולי בין הגיל לבין מצב ההשמנה כמו גם בין מספר שעות העבודה בשבוע לבין מצב ההשמנה.
- נמצא קשר מובהק בין גזע והשכלה לבין השמנה.
- לא נמצאה פעילות-גומלין (interaction) בין פעילות גופנית של שעות הפנאי לבין מספר שעות העבודה בשבוע.
לאחר תקנון למשתנים מבלבלים[1] (גיל, מגדר, גזע, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית של שעות הפנאי:
- הסיכוי להיות שמן היה גבוה יותר ב-40.3% עבור משתתפים שעבדו בדיוק 40 שעות בשבוע בהשוואה למשתתפים שעבדו פחות מ-40 שעות בשבוע.
- הסיכוי להיות שמן היה גבוה יותר ב-40.9% עבור משתתפים שעבדו למעלה מ-40 שעות בשבוע בהשוואה למשתתפים שעבדו פחות מ-40 שעות בשבוע.
- הסיכוי להיות שמן היה גבוה יותר בכ-38% ובכ-43% עבור משתתפים בעלי השכלה תיכונית או דומה ועבור בעלי השכלת המשך, בהתאמה, בהשוואה למשתתפים בעלי השכלה נמוכה מהשכלה תיכונית.
- הסיכוי להיות שמן היה גבוה יותר בכ-60%, בכ-61% ובכ-77%, בהתאמה, עבור שחורים לא-היספנים, היספנים וגזעים אחרים, בהתאמה, בהשוואה ללבנים לא-היספנים.
- הסיכוי להיות שמן היה נמוך יותר ב-82.3% עבור אסיאתים לא-היספנים בהשוואה ללבנים לא-הספנים.
מסקנת החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמספר השעות שעובדים בשבוע עלול להוות גורם סיכון פוטנציאלי להשמנה. כשאנשים נעים פחות בשעות עבודה ארוכות, שמהוות חלק משמעותי משעות הערות, יש להם סיכוי גדול יותר להיות בסיכון להשמנה.
[1] משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע
