מוצרי טבק דליקים (combustible), כולל סיגרים, מקטרת וסיגריות, מייצגים גורם מוביל לתמותה הניתנת למניעה. סיכוני התמותה מסיגריות נותחו באופן נרחב. אולם, הערכת סיכונים דומים משימוש בסיגרים ומקטרות הינה מוגבלת. בין השנים 2015-2000 רכישת מוצרי טבק שאינם סיגריות עלתה בארה"ב בכ-84% לנפש, בו בזמן שצריכת סיגריות ירדה בכ-48% לנפש.
נערכו מחקרים מועטים מבוססי נתוני אוכלוסייה, על תמותה מוקדמת משימוש בסיגרים ומקטרות. מחקר מבוסס אוכלוסייה ארוך-טווח, אשר התפרסם ב-JAMA Internal Medicine, מספק הערכות מעודכנות לגבי סיכוני תמותה משימוש בלעדי בסיגרים, במקטרת ובסיגריות.
המחקר השתמש בנתוני Tobacco Use Supplement to the Current Population Survey (TUS-CPS) הקשור לנתוני מחקר לאומי ארוך-טווח על תמותה (National Longitudinal Mortality Study – NLMS). המחקר כלל משתתפי NLMS, אשר מלאו שאלונים על השימוש בטבק כנספח לאיסוף נתוני הלשכה המרכזית האמריקאית לסטטיסטיקה בשנים 1993-1992, 1996-1995, 1999-1998, 2000, 2002-2001, 2003, 2007-2006 ושאלוני TUS-CPS משנים 2012-2011, וכמו כן, כלל משתתפים שמילאו בשנת 1985 שאלונים דומים במסגרתCPS . כ-640,000 משתתפים, במחקרים אלה, סיפקו מידע על השימוש בטבק. המעקב אחר המשתתפים נערך עד שנת 2011.
לא נכללו: (1) משתתפים בעלי שימוש במוצרי טבק רבים, כי המטרה הייתה להעריך סיכוני תמותה במשתמשי טבק בלעדיים (exclusive); (2) משתתפים אשר בשאלוניהם היו נתונים לא שלמים או חסרים על טבק; (3) משתתפים צעירים מ-35 שנה או מבוגרים מ-80 שנה, כיון שתמותה הקשורה בטבק סביר יותר שתתרחש בין הגילאים 80-35 שנה; (4) משתתפים שעישנו טבק ללא עשן (למשל, לעסו או הסניפו). בסופו של דבר, ניתוח נתוני המחקר נערך בכ-360,00 משתתפים.
שימוש בטבק סווג: (1) שימוש נוכחי בלעדי בסיגריות; (2) שימוש נוכחי בלעדי בסיגר כלשהו (קטן, גדול); (3) שימוש נוכחי בלעדי במקטרת מסורתית; (4) אי-שימוש בטבק כלל אף פעם. כדי לבדוק את תדירות העישון, מעשנים בהווה של סיגרים, מקטרת וסיגריות חולקו, בנוסף, למשתמשים על בסיס יומי ולכאלה שאינם משתמשים יום-יום.
-משתתפים אשר דיווחו שעישנו 100 סיגריות או יותר בחייהם הוגדרו כמעשנים אי פעם.
-משתתפים מעשני סיגריות בהווה – אלו משתתפים שעישנו 100 סיגריות או יותר בחייהם ודיווחו שמעשנים יום-יום או לפעמים בתקופת המחקר; מעשנים בעבר – אלו משתתפים שדיווחו שעישנו 100 סיגריות או יותר בחייהם, אך כעת אינם מעשנים.
–מעשני סיגרים ומעשני מקטרת דיווחו שעישנו אי-פעם מוצר זה על בסיס קבוע; משתמשים בהווה דיווחו שהשתמשו בהם בתקופת המחקר; משתמשים בעבר דיווחו שאינם משתמשים בהם בהווה.
–משתתפים לא מעשנים טבק אף פעם הוגדרו משתתפים שלא השתמשו בסיגרים, מקטרת או סיגריות אף פעם.
תמותה סווגה על פי הסיבה הבסיסית למוות. סיכוני תמותה חושבו עבור כל גורמי המוות: (1) מַמְאירוּיות הקשורות בטבק (שפתיים, חלל הפה, לוע, ושט, קיבה, המעי הגס והחלחולת, כבד, לבלב, גרון, קנה הנשימה, סִימפונות, ריאות, צוואר הרחם, כליה ושלפוחית השתן); (2) מחלות במערכת הדם; (3) מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם); (4) מחלות מוח וכלי הדם (cerebrovascular diseases); (5) שפעת ודלקת ריאות; (6) מחלת ריאות חסימתית כרונית; (7) סוכרת.
ממצאים
במחקר דווח על כ-51,000 מקרי מוות. מרבית המעשנים בהווה ובעבר של סיגרים ומקטרת היו גברים (98%-79%), בו בזמן שמעשני הסיגריות התחלקו כמעט שווה בשווה בין המגדרים (46% ממעשני הסיגריות בהווה היו גברים). משתמשי כל אחד ממוצרי הטבק נטו יותר להיות לבנים לא-היספנים. למרבית מעשני סיגרים ומקטרת הייתה השכלה תיכונית לכל הפחות, בו בזמן שעישון סיגריות התרכז יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה מהשכלה תיכונית. לכ-41% וכ-31% ממשתמשי מקטרת וסיגרים יום-יום, בהתאמה, היה תואר ראשון לכל הפחות, בהשוואה לכ-11% ממשתמשי הסיגריות.
קשרים בין שימוש בטבק לבין תמותה
לאחר תקנון למשתנים מבלבלים1 (מגדר, גזע/מוצא אתני, השכלה), בהשוואה ללא-משתמשי טבק כלל אף פעם:
1. משתמשי סיגריות:
א. למשתמשי סיגריות בהווה ובעבר היה סיכון גבוה יותר ב-98% וב-32%, בהתאמה, לתמותה מכל הסיבות.
ב. משתמשי סיגריות בהווה ובעבר היו בסיכון גבוה יותר פי 4 וב-97%, בהתאמה, למות מכלל ממאירויות הקשורות בטבק.
ג. משתמשי סיגריות בהווה ובעבר היו בסיכון גבוה יותר פי 11 ופי 4, בהתאמה, למות מסרטן ריאות.
ד. משתמשי סיגריות בהווה ובעבר היו בסיכון גבוה יותר פי 9 ופי 2.7, בהתאמה, למות מסרטן חלל הפה.
ה. משתמשי סיגריות בהווה ובעבר היו בסיכון גבוה יותר ב-60% וב-18%, בהתאמה, למות ממחלות מערכת הדם.
ו. משתמשי סיגריות בהווה ובעבר היו בסיכון גבוה יותר ב-44% וב-11%, בהתאמה למות ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
ז. משתמשי סיגריות בהווה היו בסיכון גבוה יותר ב-24% למות ממחלות מוח וכלי הדם (cerebrovascular).
ח. משתמשי סיגריות בהווה ובעבר היו בסיכון גבוה יותר פי 5.5 וב-2.5, בהתאמה למות ממחלות הנשימה.
ט. משתמשי סיגריות בהווה ובעבר היו בסיכון גבוה יותר פי 11 ופי 4, בהתאמה למות ממחלת ריאות חסימתית כרונית.
י. משתמשי סיגריות בהווה ובעבר היו בסיכון גבוה יותר ב18% למות מסוכרת.
2. משתמשי סיגרים
א. למשתמשי סיגרים בהווה ובעבר היה סיכון גבוה יותר ב-20% וב-11%, בהתאמה, לתמותה מכל הסיבות.
ב. משתמשי סיגרים בהווה היו בסיכון גבוה יותר ב-61% למות מכלל ממאירויות הקשורות בטבק.
ג. משתמשי סיגרים בהווה היו בסיכון גבוה יותר מפי 3 למות מסרטן ריאות.
3. משתמשי מקטרת
א. משתמשי מקטרת בהווה היו בסיכון גבוה יותר ב-58% למות מכלל ממאירויות הקשורות בטבק.
בניתוח נתוני משתמשים בהווה של טבק על פי שימוש יומיומי ולא-יומיומי, מרבית משתמשי הסיגריות והמקטרת דיווחו על שימוש יומיומי; משתמשי סיגרים דיווחו יותר על שימוש לא-יומיומי בדרך כלל. כמצופה, למשתמשים היומיומיים של כל מוצרי הטבק היה בדרך כלל סיכון גבוה יותר לתמותה מאשר למשתמשים לא-יומיומיים. אולם, גם משתמשים לא-יומיומיים של סיגריות היו בסיכון גבוה יותר לתמותה מלא-מעשנים כלל אף פעם.
משתמשים לא-יומיומיים בסיגריות בהשוואה ללא-מעשנים כלל אף פעם:
א. בסיכון הגבוה ב-60% לתמותה מכל הסיבות.
ב. בסיכון הגבוה יותר מפי 2 לתמותה מכלל ממאירויות.
ג. בסיכון הגבוה יותר מפי 6 למות מסרטן ריאות.
ד. בסיכון הגבוה פי יותר מ-4 למות מסרטן חלל הפה.
ה. בסיכון הגבוה בכ-40% למות ממחלות מערכת הדם.
ו. בסיכון הגבוה ב-24% למות ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
ז. בסיכון הגבוה ב-39% למות ממחלות מוח וכלי הדם (שבץ מוחי).
ח. בסיכון הגבוה יותר מפי 4 למות ממחלות נשימה.
ט. בסיכון הגבוה מעט יותר מפי 8 למות ממחלת ריאות חסימתית כרונית.
משתמשים יומיומיים בסיגרים בהשוואה ללא-מעשנים כלל אף פעם:
א. בסיכון הגבוה ב-22% לתמותה מכל הסיבות.
ב. בסיכון הגבוה ב-80% לתמותה מכלל ממאירויות.
ג. בסיכון הגבוה יותר מפי 4 למות מסרטן ריאות.
ד. בסיכון הגבוה יותר מפי 3 למות ממחלת ריאות חסימתית כרונית.
משתמשים יומיומיים במקטרת בהשוואה ללא-מעשנים כלל אף פעם:
א. בסיכון הגבוה ב-13% לתמותה מכל הסיבות.
ב. בסיכון הגבוה ב-75% לתמותה מכלל ממאירויות.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מספקים עדות נוספת לכך ששימוש בלעדי בסיגריות, סיגרים ומקטרת תורמים כל אחד מהם לסיכוני תמותה אף במשתמשי סיגריות בהווה לא-יומיומיים, כשסיכון נמוך יותר נצפה בקרב מעשנים בעבר מאשר בהווה.
1משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
