סיגריות אלקטרוניות, המספקות תרסיס של ניקוטין וטעמים אחרים על ידי חימום נוזל מְקוּדָמות לעתים קרובות כתחליף בריא יותר לסיגריות קונבנציונליות היוצרות תרסיס ניקוטין באמצעות שריפת טבק. הן סיגריות אלקטרוניות והן סיגריות קונבנציונליות פולטות חלקיקים קטנטנים בסדר גודל של 1 עד 2 קטנים יותר משיערת אדם, אשר בעשן ובזיהום אויר מגבירים את הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם) ולאוטם שריר הלב חריף (acute myocardial infarction) עם עקומת מנה-תגובה לא-ליניארית (לא-קווית). הסיכון לאוטם בשריר הלב יורד כשמפסיקים לעשן סיגריות קונבנציונליות או שמפסיקים להיות חשופים לעישון פסיבי (secondhand smoke). סיגריות אלקטרוניות וסיגריות קונבנציונליות במעשנים בריאים ללא מחלות קרדיו-ווסקולריות ידועות, מפגינות אותו עיכוב בתפקוד האנדותל[1], תזוזה מאיזון לבבי אוטונומי[2] לשליטה סימפתטית[3] (shift in cardiac autonomic balance toward sympathetic predominance), וכן עקה חימצונית[4] (oxidative stress) מוגברת, הקשורים כולם בסיכון לבבי מוגבר. מחקרי מעבדה בתמציות סיגריות אלקטרוניות מצאו כי השימוש בסיגריות אלקטרוניות מגביר את הפרשתם של מתווכי דלקת מהקֶרֶָטינוֹציטים[5], מתאי האפיתל[6] של נאדיות[7] הריאה (alveolar epithelial cells) ומניוטרופילים[8]. תרסיס הסיגריה האלקטרונית גם משרה שפעול טסיות הדם[9], הצטברות (aggregation) טסיות הדם והידבקותן (adhesion). בעכברים חשיפה כרונית של כל גופם לתרסיס סיגריות אלקטרוניות האיץ קשיחות העורקים (aortic stiffness), פגם בתפקוד אנדותל העורקים, ועלול להביא לתפקוד לבבי לקוי. תצפיות אלה הביאו את החוקרים להשערה כי שימוש בסיגריות אלקטרוניות עלול להיות קשור בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב חריף.
ממצאי המחקר התפרסמו ב-American Journal of Preventive Medicine. המחקר נערך במסגרת סקר בריאות לאומי, אשר בוצע על ידי הלשכה הסטטיסטית האמריקאית, שהשתמשה במדגם אקראי של משקי בית. רואיינו מבוגרים בגילאי 18 ומעלה. לצורך מחקר זה החוקרים השתמשו בנתוני הסקר משנים 2014 ו-2016. אנשים שענו 'כן' – לשאלה: "האם אי-פעם רופא אמר לך שהיה לך התקף לב (הקרוי גם אוטם בשריר הלב)"– סווגו כאנשים שהיה להם אוטם בשריר הלב. אנשים שענו 'לא' – לשאלה: "האם אי-פעם השתמשת בסיגריות אלקטרוניות – סווגו כ'מעשנים אף פעם'. אנשים שענו 'כן לשאלה זו, נשאלו: "האם אתה מעשן עכשיו סיגריות אלקטרוניות 'כל יום' (every day), 'מספר ימים' (some days) או 'כלל לא' (not at all)". אנשים שענו 'כלל לא' סווגו כ'מעשנים בעבר', ואלה שענו 'מספר ימים' ו'כל יום, סווגו כ'מעשנים בכמה ימים' ו'מעשנים יומיומיים', בהתאמה. האנשים נשאלו גם שאלות דמוגרפיות: גיל, מגדר, גובה ומשקל (לצורך חישוב ה-BMI), מוצא אתני/גזע. כמו כן, נשאלו המשתתפים לגבי יתר לחץ-דם (לחץ-דם גבוה) ורמות כולסטרול גבוהות בדם.
ממצאים
על פי ניתוח משולב (combined) של נתוני 2014 ו-2016, 25.8% ממשתמשי סיגריות אלקטרוניות בהווה (מספר ימים או יומיום) היו מעשני סיגריות קונבנציונליות בעבר, ו-66.2% ממשתמשי סיגריות אלקטרוניות בהווה היו מעשני סיגריות קונבנציונליות בהווה. משתמשי סיגריות אלקטרוניות בהווה נטו פחות להיות משתמשים יומיומיים (34.4%) מאשר מעשני סיגריות קונבנציונליות בהווה (76.5%).
בניתוח רגרסיה לוגיסטית רב-משתנים של שילוב נתוני שנת 2014 ושנת 2016, לאחר תקנון למשתנים מבלבלים[1], כמו גיל ומגדר:
- בהשוואה לאנשים שלא השתמשו כלל בסיגריות אלקטרוניות, בקרב משתמשי סיגריות אלקטרוניות יומיומיים, הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה ב-79%; לא נמצא קשר בין שימוש בסיגריות אלקטרוניות בעבר או במספר ימים לבין הסיכון לאוטם בשרירי הלב.א. על פי ניתוח נפרד של נתוני שנת 2014 ונתוני שנת 2016, הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה ביותר מפי 2 ובמעט יותר מפי 2, בהתאמה.
- בהשוואה לאנשים שלא עישנו סיגריות קונבנציונליות כלל, בקרב מעשנים יומיומיים, הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה פי 2.7.
- בקרב מעשני סיגריות קונבנציונליות בעבר, הסיכון לאוטם בשרירי הלב גבוה ב-70%, ובקרב מעשנים במספר ימים, הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה פי 2.4.
- בניתוח נפרד, על פי ניתוח נתוני שנת 2014:ב. בקרב מעשני סיגריות קונבנציונליות יומיומיים, הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה כמעט פי 3.
ג. בקרב מעשני סיגריות קונבנציונליות בעבר הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה ב-90%, ובקרב מעשנים במספר ימים הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה פי 2.4.
- בניתוח נפרד, על פי ניתוח נתוני שנת 2016:א. בקרב מעשני סיגריות קונבנציונליות יומיומיים הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה פי 2.8.
ב. בקרב מעשני סיגריות קונבנציונליות בעבר הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה ב-62%, ובקרב מעשנים במספר ימים הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה מעט יותר מפי 2.
- בקרב משתמשים יומיומיים בסיגריות אלקטרוניות וגם בסיגריות קונבנציונליות, הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה פי 4.6, כלומר שימוש יומיומי בשניהם מסוכן הרבה יותר.
- בנשים המשתמשות בסיגריות אלקטרוניות, הסיכון לאוטם בשריר הלב נמוך יותר מאשר בגברים.
- במשתמשי סיגריות אלקטרוניות, הסיכון לאוטם בשריר הלב גבוה יותר בבעלי יתר לחץ-דם, סוכרת ובבעלי רמות גבוהות של כולסטרול.
מסקנות החוקרים
הממצאים מצביעים על כך שהשפעת סיגריות אלקטרוניות וסיגריות קונבנציונליות בלתי תלויה אחת ברעותה.
משמעות העובדה, שהן השימוש בסיגריות אלקטרוניות והן השימוש בסיגריות קונבנציונליות הוכנס לרגרסיה לוגיסטית, הוא ששניהם תורמים באופן בלתי תלוי לסיכון לאוטם בשריר הלב (לאחר תיקנון לגורמי סיכון אחרים, כולל השימוש במוצר השני). כמו כן, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות הוא גורם סיכון בלתי תלוי מעבר להשפעות הסיגריות הקונבנציונליות על הסיכון לאוטם בשריר הלב. בנוסף, שימוש כפול של סיגריות אלקטרוניות וסיגריות קונבנציונליות – דפוס השימוש הנפוץ ביותר – מסוכן יותר מאשר שימוש באחד מהמוצרים בלבד. על פי הממצאים האלה, אין להמליץ על שימוש בסיגריות אלקטרוניות לשם הנאה בשעות הפנאי או על שימוש בהן לשם הפסקת עישון סיגריות קונבנציונליות.
___________
[1] אנדותל – שכבת תאי חיפוי המרפדת את דפנות כלי הדם וחדרי הלב.
[2] מערכת העצבים האוטונומית – אחראית על וויסות פעולות שאינן מכוונות באופן מודע, כלומר אינן נתונות לשליטת התודעה ונמשכות גם כאשר אדם ישן או מחוסר הכרה, כגון פעימות סדירות של הלב, הנשימה והפרשת הזעה והרוק. .
[3] מערכת העצבים הסימפתטית היא תת-מערכת של מערכת העצבים האוטונומית; היא מגיבה מיידיות במצבי לחץ, חירום ומתח, ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה (fight or flight).
[4] עקה חימצונית – עקה חימצונית, הנוצרת על ידי רדיקלים חופשיים, מוגדרת כחוסר שיווי משקל בין הפעילות החימצונית המתבצעת לצורך הרחקת גורמים מזיקים לבין הפעילות הנוגדת חימצון, כשמתרחשת פעילות-יתר חימצונית; רדיקלים חופשיים בעודף עלולים לגרום לנזק חימצוני למולקולות, כגון שומנים ו-DNA, ועל ידי כך להגביר את הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות, כגון טרשת העורקים, סרטן, מחלות לב וכלי הדם ושבץ מוחי.
[5] קרטינוציטים – התאים הדומיננטיים באפידרמיס (השכבה העליונה של העור) העור, אשר תפקידים העיקרי הוא, בין היתר, לשמור נגד פלישת חיידקים, וירוסים ופטריות.
[6] אפיתל – רקמת תאים צפופה המרפדת משטחים חיצוניים ופנימיים בגוף.
[7] נאדיות הריאה – קבוצת שקיקים זעירים דמויי בלון ובעלי דפנות דקיקים, דרכם מתרחש חילוף הגזים (חמצן ודו-תחמוצת הפחמן) בין הריאות והדם.
[8] ניוטרופילים – סוג של תאי דם לבנים (שייכים למערכת החיסון) המסוגלים לבלוע (בתהליך המכונה פגוציטוזה) ולקטול חיידקים, ולכן יש להם תפקיד חשוב בהגנה מפני זיהומים
[9] טסיות הדם – גורמים בדם התורמים לקרישתו בעת פציעה; הצטברותן אינו רצוי כתהליך תמידי כאשר אין מצב של פציעה.
[10] משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).