הרגלי תזונה משפיעים על גורמי סיכון רבים למחלות קרדיו-מטבוליות רבות, כולל מחלות לב, אירועים מוחיים וסוכרת מסוג 2, אשר ביחד גורמים לנטל כלכלי ובריאותי ניכר. בארה"ב ניתוחי מחקרים קודמים העריכו כי קיים קשר בין הרגלי תזונה תת-אופטימליים – באופן כללי או עבור גורמי תזונה מוגבלים, כגון נתרן (מלח) ומשקאות ממותקים בסוכר – לבין בריאות קרדיו-מטבולית. הממצאים לגבי מרכיבי תזונה אחרים כמו גם לגבי הבדלים על פי גיל, מגדר, גזע/מוצא אתני ומצב סוציו-אקונומי אינם מבוססים היטב.
מחקר שהתפרסם ב-JAMA, בטאון האגודה האמריקאית לרפואה, העריך תמותה קרדיו-מטבולית (ממחלות לב, אירועים מוחיים ומסוכרת מסוג 2) הקשורה בצריכה תת-אופטימלית של 10 גורמי תזונה ספציפיים באופן פרטני ובמשותף, בקרב מבוגרים בגילאי 25 ומעלה בארה"ב בשנת 2012, וזאת על פי גיל, מגדר, גזע והשכלה. כמו כן, המחקר העריך מגמות בקשרים הללו בין השנים 2002 ל-2012.
הערכת מודל הסיכון כללה נתונים על: 1. הרגלי תזונה מתוך סקרים לאומיים אמריקאים לבריאות ותזונה (National Health and Nutrition Surveys – NHANES) בשנים 2002-1999 (כ-8,100 איש) ובשנים 2012-2009 (כ-8,500 איש); 2. נתוני מטא-אנליזות של מחקרים פרוספקטיביים ושל ניסויים קליניים לגבי הקשרים בין תזונה לבין תחלואה; 3. נתוני תמותה ממחלות ספציפיות מתוך מרכז לאומי לסטטיסטיקה של בריאות (National Center for Health Statistics).
הצריכה התזונתית הוערכה על פי נתונים של עד 2 שאלוני שחזור צריכת מזון של 24 שעות עבור כל פרט. כל הגורמים התזונתיים תוקננו לצריכת אנרגיה.ממוצעי הצריכה של כל גורם תזונתי הוערכו בשכבות האוכלוסייה על פי גיל (34-25, 44-35, 54-45, 64-55, 74-65 ו-75 שנה ומעלה), מגדר (זכר או נקבה), גזע/מוצא אתני (לבנים לא-היספנים, שחורים לא-היספנים, מקסיקנים אמריקאים/היספנים אחרים, או גזע אחר/גזע מעורב) ועל פי השכלה (פחות מתעודת בית ספר תיכון, תעודת בית ספר תיכון/שווה ערך או קולג' כלשהו או תואר מקולג' לאחר 4 או יותר שנות לימוד). הצריכה בשנת 2002 הוערכה על ידי חיבור נתוני שני מחזורי סקר, מ-2001-1999 ומ-2002-2001, והצריכה בשנת 2012 הוערכה על ידי חיבור נתוני שני מחזורי סקר, מ-2010-2009 ומ-2012-2011. צריכה אופטימלית של כל גורמי הסיכון מבוססת על תצפיות בהן אירע הסיכון הנמוך ביותר למחלה.
חושבו הסיכונים היחסיים (relative risks), על פי גיל, בין כל גורם תזונתי לבין מחלות לב, שבץ מוחי איסכמי (אוטם במוח) ושטף דם במוח (hemorrhagic stroke), סוכרת מסוג 2 ומחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) אחרות; חושבו, על פי גיל, קשרים נוספים מתווכים על ידי אינדקס מסת הגוף (BMI mediated), עם משקאות ממותקים בסוכר; כמו כן חושבו, על פי גיל, גזע ויתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), קשרים המתווכים על ידי משקאות ממותקים בסוכר (sugar sweetened beverages mediated), עם צריכת נתרן (מלח).
ממצאים
בשנת 2012 אירעו בארה"ב כ-702,000 מקרי מוות ממחלות קרדיו-מטבוליות, מתוכם כ-506,000 כתוצאה ממחלות לב, כ-100,000 ממחלות קרדיו-ווסקולריות אחרות, כ-128,000 מאירועים מוחיים וכ-68,000 מסוכרת. בשני הסקרים, 2002 ו-2012, צריכת כל הגורמים התזונתיים הייתה תת-אופטימלית. כאשר 10 הגורמים התזונתיים הוערכו ביחד, הם נמצאו כקשורים בכ-319,000 מקרי מוות קרדיו-מטבוליים.
צריכת גורמים תזונתיים בשנים 2012-2009 וסיכון למחלות קרדיו-מטבוליות
- צריכת פירות ממוצעתנעה בין כ-96 גרם ליום בגילאי 34-25 לבין כ-137 גרם ליום בגילאי 65 ומעלה, כשהצריכה האופטימלית הוערכה כ-300 גרם ליום. הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה כ-108 גרם וכ-122 גרם ליום, בהתאמה. הצריכה הנמוכה ביותר (כ-80 גרם ליום) של פירות הייתה בקרב גברים בגילאי 44-35, והצריכה הגבוהה ביותר (כ-152 גרם ליום) הייתה בקרב נשים בגילאי 74-65.
כל עלייה ב-100 גרם ליום בצריכת פירות קשורה בְּ: ירידה ב-6% במקרי מחלת לב כלילית; ירידה ב-12% וב-27% במקרי אירוע מוחי איסכמי ומקרי שטף דם במוח, בהתאמה.
- צריכת ירקות ממוצעתנעה בין 166 גרם ליום בגילאי 34-25 לבין כ-197 גרם ליום בגילאי 74-65 וכ-169 גרם בגילאי 75 ומעלה, כשהצריכה האופטימלית הוערכה כ-400 גרם ליום. הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה 173 גרם וכ-191 גרם ליום, בהתאמה. הצריכה הנמוכה ביותר (כ-161 גרם ליום) של ירקות הייתה בקרב גברים בגילאי 34-25, והצריכה הגבוהה ביותר (כ-208 גרם ליום) הייתה בקרב נשים בגילאי 55-64.
כל עלייה ב-100 גרם ליום בצריכת ירקות קשורה בְּ: ירידה ב-5% במקרי מחלת לב כלילית; ירידה ב-17% במקרי אירוע מוחי איסכמי ובמקרי שטף דם במוח.
- צריכת אגוזים וזרעים (seeds) ממוצעתנעה בין כ-10 גרם ליום בגילאי 34-25 לבין כ-14 גרם ליום בגילאי 74-65, עם ירידה לכ-10 גרם ליום בגילאי 75 ומעלה, כשהצריכה האופטימלית הוערכה כ-20 גרם ליום (5 מנות של כ-28 גרם לשבוע). הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה 11.5 גרם ו-11.9 גרם ליום, בהתאמה. הצריכה הנמוכה ביותר (כ-8 גרם ליום) של אגוזים וזרעים הייתה בקרב נשים בגילאי 34-25, והצריכה הגבוהה ביותר (15 גרם ליום) הייתה בקרב נשים בגילאי 74-65.
כל עלייה ב-113 גרם לשבוע בצריכת אגוזים וזרעים קשורה בְּ: ירידה ב-24% וב-22% במקרי מחלת לב כלילית קטלנית (fatal) ולא-קטלנית, בהתאמה; וירידה ב-13% במקרי סוכרת.
- צריכת גרעינים מלאים (whole grains)נעה בין כ-19 גרם ליום בגילאי 34-25 לבין כ-28 גרם ליום בגילאי 75 ומעלה, כשהצריכה האופטימליתהוערכה כ-125 גרם ליום (2.5 מנות של 50 גרם ליום). הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה כ-21 גרם ליום. הצריכה הנמוכה ביותר (18.5 גרם ליום) של גרעינים מלאים הייתה בקרב גברים בגילאי 34-25, והצריכה הגבוהה ביותר (כ-29 גרם ליום) הייתה בקרב נשים בגילאי 75 ומעלה.
כל עלייה ב-50 גרם ליום בצריכת דגנים מלאים קשורה בְּ: ירידה ב-9% במקרי מחלות קרדיו-ווסקולריות; ירידה ב-3% במקרי מחלה כלילית; וירידה ב-12% במקרי סוכרת.
- צריכת בשר אדום לא מעובדנעה בין כ-47 גרם ליום בגילאי 34-25 לבין כ-51 גרם ליום בגילאי 54-45, עם ירידה עד לכ-43 גרם ליום בקרב גילאי 75 ומעלה, כשהצריכה האופטימלית הוערכה כ-14.3 גרם ליום (מנה אחת בת 100 גרם לשבוע). הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה כ-56 גרם ליום וכ-39 גרם ליום, בהתאמה. הצריכה הנמוכה ביותר (כ-36 גרם ליום) של בשר אדום לא מעובד הייתה בקרב נשים בגילאי 64-55, והצריכה הגבוהה ביותר (כ-60 גרם ליום) הייתה בקרב גברים בגילאי 44-35.
כל עלייה ב-100 גרם ליום בצריכת בשר אדום לא מעובד קשורה בעלייה ב-19% במקרי סוכרת.
- צריכה ממוצעת של בשר מעובדהייתה בסביבות 32 גרם ליום בכל הגילאים, פרט לגילאי 75 ומעלה, בהם הצריכה הייתה כ-26 גרם ליום, כשההמלצה היא לא לצרוך כלל. הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה כ-37 גרם ליום וכ-25 גרם ליום, בהתאמה. הצריכה הנמוכה ביותר (כ-23 גרם ליום) של בשר מעובד הייתה בקרב נשים בגילאי 64-55, והצריכה הגבוהה ביותר (כ-39 גרם ליום) הייתה בקרב גברים בגילאי 54-45.
כל עלייה ב-50 גרם ליום בצריכת בשר מעובד קשורה בְּ: עלייה ב-37% במקרי מחלת לב כלילית; ועלייה ב-51% במקרי סוכרת.
- צריכה ממוצעת של משקאות ממותקים בסוכרנעה בין כ-1.7 מנות (מנה נחשבת ל-237 מיליליטר) ליום בגילאי 34-25 לבין כחצי מנה ליום בגילאי 75 ומעלה, כשההמלצה היא לא לצרוך כלל. הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה 1.3 מנות ליום ומנה אחת ליום, בהתאמה. הצריכה הנמוכה ביותר (0.5 מנה ליום) של משקאות ממותקים בסוכר הייתה בקרב נשים בגילאי 75 ומעלה, והצריכה הגבוהה ביותר (כ-2 מנות ליום) הייתה בקרב גברים בגילאי 34-25 שנה.
כל עלייה ב-237 מיליליטר ליום בצריכת משקאות ממותקים בסוכר קשורה בְּ: עלייה ב-0.10 ק"ג/מטר וב-0.23 ק"ג/מטר ב-BMI באנשים בעלי BMI נמוך מ-25 ובאנשים בעלי BMI הגבוה מ-25, בהתאמה; עלייה ב-27% במקרי סוכרת (מתוקננים ל-BMI); ועלייה ב-17% במקרי מחלת לב כלילית (מתוקננים ל-BMI).
- צריכה ממוצעת של שומנים רב בלתי-רוויים המחליפים פחמימות או שומנים רווייםנעה בין 7.3% מהאנרגיה (קלוריות) ליום בגילאי 34-25 לבין 7.9% מהאנרגיה ליום בגילאי 75 ומעלה, כאשר הצריכה האופטימלית הוערכה כ-11% מהאנרגיה ליום. הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה 7.5% ו-7.9%, בהתאמה. הצריכה הנמוכה ביותר (7.3% מהאנרגיה ליום) של שומנים רב בלתי-רוויים הייתה בקרב גברים ונשים בגילאי 34-25 שנה, והצריכה הגבוהה ביותר (8.2% מהאנרגיה ליום) של שומנים רב בלתי-רוויים הייתה בקרב נשים בגילאי 64-55 שנה.
כל עלייה ב- 5% מצריכת האנרגיה ליום בצריכת שומנים רב בלתי-רוויים המחליפים פחמימות או שומנים רוויים קשורה בירידה בכ-10% במקרי מחלת לב כלילית.
- צריכה ממוצעת של חומצות שומן אומגה-3 ממקור דגיםנעה בין כ-98 מיליגרם ליום בגילאי 34-25 לבין כ-119 מיליגרם ליום בגילאי 74-65, עם ירידה לכ-100 מיליגרם ליום בגילאי 75 ומעלה, כשהצריכה האופטימלית הוערכה כ-250 מיליגרם ליום. הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה 105 וכ-96 מיליגרם ליום, בהתאמה. הצריכה הנמוכה ביותר (כ-91 מיליגרם ליום) של חומצות שומן אומגה-3 הייתה בקרב נשים בגילאי 34-25 שנה. הצריכה הגבוהה ביותר (כ-109 מיליגרם ליום) של חומצות שומן אומגה-3 הייתה בקרב נשים בגילאי 74-65 שנה.
כל עלייה ב-100 מיליגרם ליום בצריכת חומצת שומן אומגה-3 קשורה בירידה ב-15% במקרי מחלת לב כלילית קטלנית.
- צריכה ממוצעת של נתרןנעה בין כ-3440 מיליגרם ליום (כ-8.5 גרם מלח) בגילאי 34-25 לבין כ-3610 מיליגרם ליום בגילאי 74-65, עם ירידה קלה בגילאי 75 ומעלה ל-3520 מיליגרם ליום, כשהצריכה האופטימלית הוערכה כ-2000 מיליגרם ליום (5 גרם מלח = 1 כפית). הצריכה הממוצעת בקרב גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה הייתה 3446 וכ-3510 מיליגרם ליום. הצריכה הנמוכה ביותר (3367 מיליגרם ליום) של נתרן הייתה בקרב גברים בגילאי 64-55, והצריכה הגבוהה ביותר (כ-3620 מיליגרם ליום) הייתה בקרב נשים בגילאי 74-65 שנה.
הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות גבוה ב-12% בצריכה גבוהה של נתרן בהשוואה לצריכה נמוכה.
כל עלייה ב-2,300 מיליגרם ליום של נתרן קשורה בְּ: עלייה ב-3.74 מילימטר כספית בלחץ דם סיסטולי באנשים לבנים בגיל 50 שנה בעלי לחץ דם תקין; השפעה נוספת של עלייה ב-0.105 מילימטר כספית לשנה בלחץ דם סיסטולי בגילאים הנמוכים או הגבוהים מ-50 שנה; השפעה נוספת של עלייה ב-2.49 מילימטר כספית בלחץ דם סיסטולי באנשים שחורים; השפעה נוספת של עלייה ב-1.87 מילימטר כספית בלחץ דם סיסטולי באנשים בעלי יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה).
תמותה מוערכת ממחלות קרדיו-מטבליות המיוחסות לצריכה לא אופטימלית של גורמים תזונתיים
בשנת 2012 השיעור הגבוה ביותר של תמותה קרדיו-מטבולית היה קשור בצריכה גבוהה של נתרן, אחריה בסדר יורד, צריכה נמוכה של אגוזים וזרעים, צריכה גבוהה של בשר מעובד, צריכה נמוכה של חומצות אומגה-3 ממקור דגים, צריכה נמוכה של ירקות, צריכה נמוכה של פירות וצריכה גבוהה של משקאות ממותקים בסוכר – כל אלה בהשוואה לצריכה אופטימלית.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לתזונה לא אופטימלית באופן כללי:
א. כ-44% ממחלות לב: כ-53% ממחלת לב כלילית; כ-23% ממחלת לב עם יתר לחץ-דם; כ-8% ממחלות קרדיו-ווסקולריות אחרות.
ב. כ-52% מאירועים מוחיים: כ-45% מאירועים איסכמיים; כ-61% משטפי דם במוח; כ-49% מאירועים מוחיים אחרים.
ג. כ-48% מסוכרת.
ד. כ-45% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לצריכה לא אופטימלית (פחות מ-300 גרם ליום) של פירות:
א. כ-6% ממחלת לב כלילית.
ב. כ-22% מאירועים מוחיים: כ-12% מאירועים איסכמיים; כ-32% משטפי דם במוח; כ-21% מאירועים מוחיים אחרים.
ג. כ-8% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לצריכה לא אופטימלית (פחות מ-400 גרם ליום) של ירקות:
א. כ-7% ממחלת לב כלילית.
ב. כ-22% מאירועים מוחיים: כ-22% מאירועים איסכמיים; כ-25% משטפי דם במוח; כ-21% מאירועים מוחיים אחרים.
ג. כ-8% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לצריכה לא אופטימלית (פחות מ-20.2 גרם ליום) של אגוזים וזרעים:
א. כ-15% ממחלת לב כלילית.
ב. כ-7% מסוכרת.
ג. כ-9% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לצריכה לא אופטימלית (פחות מ-125 גרם ליום) של גרעינים מלאים:
א. כ-4% ממחלת לב כלילית.
ב. כ-11% מאירועים מוחיים: 10% מאירועים איסכמיים; כ-12% משטפי דם במוח; כ-10% מאירועים מוחיים אחרים.
ג. כ-17% מסוכרת.
ד. כ-6% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לצריכה לא אופטימלית (יותר מאפס ליום) של בשר מעובד:
א. כ-12% ממחלת לב כלילית.
ב. כ-18% מסוכרת.
ג. כ-8% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לצריכה לא אופטימלית (יותר מאפס ליום) של משקאות ממותקים בסוכר:
א. 8% ממחלות לב: כ-11% ממחלת לב כלילית; כ-2% ממחלות לב עם יתר לחץ-דם.
ב. כ-15% מסוכרת.
ג. כ-7% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לצריכה לא אופטימלית (פחות מ-250 מיליגרם ליום) של חומצות שומן אומגה-3 ממקור דגים:
א. כ-15% ממחלת לב כלילית.
ב. כ-8% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
- תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לצריכה לא אופטימלית (יותר מ-2000 מיליגרם ליום) של נתרן:
א. כ-10% ממחלות לב: כ-10% ממחלת לב כלילית; כ-21% ממחלות לב עם יתר לחץ-דם; כ-8% ממחלות קרדיו-ווסקולריות אחרות.
ב. כ-11% מאירועים מוחיים: כ-10% מאירועים מוחיים איסכמיים; כ-12% משטפי דם במוח; כ-10% מאירועים מוחיים אחרים.
ג. כ-10% מכלל מחלות קרדיו-מטבוליות.
תמותה מוערכת ממחלות קרדיו-מטבליות המיוחסות לצריכה לא אופטימלית של גורמים תזונתיים בתת-קבוצות אוכלוסייה
- בניתוח הנתונים על פי מגדר, תמותה קרדיו-מטבולית הקשורה בכל אחד מגורמי תזונה הייתה גבוהה יותר במקצת בגברים מאשר בנשים, בעיקר בגלל הרגלי תזונה, שהיו בדרך כלל, פחות בריאים בקרב הגברים. תזונה לא אופטימלית, באופן כללי, הייתה קשורה בכ-49% ובכ-42% ממקרי מוות ממחלות קרדיו-מטבוליות בקרב גברים ובקרב נשים, בהתאמה. ההבדלים הניכרים ביותר היו לגבי תמותה קרדיו-מטבולית הקשורה בצריכת בשר מעובד ובצריכת משקאות ממותקים בסוכר.
- בניתוח הנתונים על פי גיל, תזונה לא אופטימלית באופן כללי הייתה קשורה בכ-64% ממקרי מוות קרדיו-מטבוליים בגילאי 34-25, ובכ-36% ממקרי מוות קרדיו-מטבוליים בגילאי 75 ומעלה. בגילאי 64-25, הגורמים התזונתיים הראשיים המיוחסים לתמותה קרדיו-מטבולית היו צריכת-יתר של משקאות ממותקים בסוכר ובשר מעובד, ובגילאי 65 ומעלה, צריכת יתר של נתרן וצריכה נמוכה של אגוזים וזרעים ושל ירקות. שיעורי מקרי המוות המיוחסים לצריכת משקאות ממותקים בסוכר היו גבוהים בהרבה בגילאי 44-25 (כ-27%) מאשר בגילאי 75 ומעלה (כ-4%). שיעורי מקרי המוות המיוחסים לצריכת בשר מעובד ולאגוזים וזרעים היו גבוהים יותר בגילאי 54-45 (כ-16%) מאשר בגילאי 75 ומעלה (כ-6%).
- בניתוח הנתונים על פי גזע/מוצא אתני, תזונה לא אופטימלית באופן כללי הייתה קשורה בכ-53% ממקרי מוות קרדיו-מטבוליים בקרב שחורים, ב-50% ממקרי מוות קרדיו-מטבוליים בקרב ההיספנים ובכ-43%, בקרב הלבנים. לגבי מרבית גורמי התזונה, תמותה קרדיו-מטבולית המיוחסת לתזונה לא אופטימלית הייתה הגבוהה ביותר בקרב שחורים או היספנים. לדוגמא, תמותה קרדיו-מטבולית הקשורה בצריכת משקאות ממותקים בסוכר הייתה גבוהה כמעט פי שניים בשחורים מאשר בלבנים וזו הקשורה בצריכת אגוזים וזרעים, כמעט פי שניים בהיספנים מאשר בלבנים.
- בניתוח הנתונים על פי השכלה, תזונה לא אופטימלית באופן כללי הייתה קשורה בכ-47% ממקרי מוות קרדיו-מטבוליים בקרב אנשים בעלי השכלה נמוכה ובינונית, ובכ-39% בקרב בעלי השכלה גבוהה. תמותה קרדיו-מטבולית הקשורה בגורמי תזונה הייתה בדרך כלל גבוהה יותר בקרב אנשים בעלי השכלה נמוכה ובינונית מאשר בקרב בעלי השכלה גבוהה. ממצא זה היה בולט ביותר בהקשר לצריכת אגוזים וזרעים (כ-11% לעומת כ-6%), משקאות ממותקים בסוכר (כ-8% לעומת כ-5%) ופירות (כ-9% לעומת כ-6%).
מגמות בקשרים בין גורמים תזונתיים לבין תמותה קרדיו-מטבולית בין השנים 2002 ל-2012
בין השנים 2012-2009 שיעור מקרי מוות קרדיו-מטבוליים לשנה ירד בכ-27%. חל שיפור בצריכת גורמים תזונתיים מסוימים, כולל צריכת חומצות שומן אומגה-3, אגוזים וזרעים, משקאות ממותקים בסוכר, גרעינים מלאים ופירות. שיעור שנתי של מקרי מוות קרדיו-מטבוליים הקשורים בתזונה ירד עבור חומצות שומן רב בלתי-רוויות, אגוזים וזרעים ומשקאות ממותקים בסוכר; נשאר יציב, באופן יחסי, עבור גרעינים מלאים, פירות, ירקות, חומצות שומן אומגה-3 ממקור דגים ובשר מעובד; שיעור שנתי של מקרי מוות קרדיו-מטבוליים הקשורים בתזונה עלה עבור נתרן ובשר אדום לא מעובד. צריכת משקאות ממותקים בסוכר הייתה בשנת 2002 גורם הסיכון המוביל השלישי לתמותה קרדיו-מטבולית הקשורה בתזונה, ובשנת 2012 ירדה למקום שביעי מבין עשרה גורמי התזונה שנבדקו.
מסקנות החוקרים
שיעור ניכר של תמותה קרדיו-מטבולית (כמחצית ממקרי המוות) הוערך כקשור בצריכה לא אופטימלית של גורמים תזונתיים. ממצאים אלה עשויים לסייע בזיהוי סדרי עדיפויות, במציאת אסטרטגיות לשינוי הרגלי תזונה ובשיפור הבריאות ופערים בבריאות.
