קשר בין איכות התזונה לבין תפקוד שכלי בקרב ילדים

קשר בין איכות התזונה לבין תפקוד שכלי בקרב ילדים

תזונה מַסְפֶּקֶת מהווה בסיס להתפתחות גופנית וקוגניטיבית (שכלית) תקינה בקרב ילדים. תת-תזונה וזמינות נמוכה של מזונות מזינים והולמים מבחינה תזונתית נמצאו כמורידים יכולות התפקוד השכלי (cognition) בקרב ילדים. כמו כן, צריכה מוגברת של מזונות עתירי סוכר ושומן רווי נקשרו בירידה קוגניטיבית בקרב המבוגרים. למעשה, בחירות מזון לא בריאות עשויות להוות גורם קובע חשוב יותר לתפקוד קוגניטיבי ירוד מאשר תת-תזונה בקרב ילדים במדינות המפותחות. במספר מחקרים בקרב ילדים צריכה גבוהה יותר של שומן רווי וחומצות שומן טרנס נקשרה בזיכרון ירוד יותר, צריכה נמוכה יותר של חומצות שומן אומגה-3 נקשרה בזיכרון תלוי-היפּוֹקַמְפּוּסירוד יותר, וצריכה נמוכה יותר של סיבים תזונתיים נקשרה בבקרה קוגניטיבית (cognitive control) ירודה יותר. החוקרים במחקרים אלה טוענים כי רכיבי תזונה מסוימים קשורים בקבוצה של תהליכים קוגניטיביים המכונים תפקודים ביצועיים (executive functions) הכוללים עַכָּבָה (inhibition), זיכרון עבודה2 (working memory) וגמישות שכלית3 (mental flexibility). אולם, חשוב לחקור גם את הקשרים בין תבניות תזונה (diet patterns) ככלל לבין התפקוד השכלי בקרב ילדים, כיון שקל יותר לתרגם את השפעות תבניות התזונה למסרים בבריאות הציבור, כי אנשים אוכלים וקונים מוצרי מזון ולא רכיבי תזונה, וגם בגלל שרכיבי תזונה אינם קיימים כבודדים והם קשורים ביניהם באופן הדוק.

קיימת עדות מסוימת לגבי הקשר בין מדדי איכות תבניות תזונה (כמו דיאטת DASH למניעת יתר-לחץ דם והתזונה הים-תיכונית) לבין תפקוד שכלי בקרב מבוגרים, אך קיימת עדות מועטה לגבי קשר זה בקרב ילדים. במחקר חתך בקרב כ-430 ילדים בגילאי 8-6 בפינלנד, שהתפרסם ב-British Journal of Nutrition, נבדק הקשר בין ניקוד דיאטת DASH וניקוד דיאטה בלטית (דיאטה אופיינית לאזור הים הבלטי) לבין תפקודם השכלי של הילדים.

התפקוד השכלי הלא-מילולי נבדק באמצעות מבחן Matrices Raven’s Coloured Progressive – CPM, כשניקוד גבוה יותר מצביע על תפקוד שכלי טוב יותר. המבחן כולל 36 דמויות/צורות כשדמות/צורה אחת חסרה ועל הילד להשלימה. המבחן אינו תלוי בידע נרכש או במיומנויות לשוניות.

הערכה תזונתית נערכה על פי דיווח של 4 ימים רצופים על ידי הורי הילדים. דיאטנית הדריכה את ההורים לדווח על כל המזונות והמשקאות שהילדים צרכו. הילדים נשאלו גם על ידי הוריהם על צריכת מזון מחוץ לבית. הדיאטנית אספה גם את המתכונים של האוכל שהוכן על ידי ההורים וחברות ההסעדה בבתי הספר. רכיבי התזונה חושבו באמצעות תוכנת תזונה פינית. על פי דוחות צריכת המזון חושב גם הניקוד של דיאטת DASH (ראה עקרונות דיאטת DASH בכתבה 'השפעת תזונה על לחץ הדם') ושל הדיאטה הבלטית של כל ילד וילד. ההורים מילאו שאלון התנהגות אכילה (כלל שאלות, כמו 'לילד שלי לוקח יותר מחצי שעה לאכול את הארוחה'; 'הילד שלי אוכל אצל חברים מזון שלא צריך היה לאכול'), שתפקידו לזהות בעיות אכילה.

נבדקו גם: (1) סיבולת קרדיו-ווסקולרית (יכולת הלב והריאות לספק דם עשיר בחמצן לשרירים העובדים במאמץ) נבדקה באמצעות ארגומטר (מכשיר הבודק עבודת השריר או קבוצת שרירים; הלב הוא השריר החשוב ביותר בגוף האדם); הכושר נבדק תחת עומס עבודה מירבי; (2) מיומנויות מוטוריקה (motor performance); (3) כלל פעילות גופנית וכלל התנהגות יושבנית המבוססת על צפייה במסך, כולל הזמן שמבלים בצפייה בטלויזיה ווידאו, שימוש במחשב ובמשחק במשחקי וידאו ושימוש בטלפון נייד ובמשחקים בו – נבדקו באמצעות שאלון פעילות גופנית שהועבר בבית הילדים על ידי ההורים יחד עם הילדים; (4) אינדקס מסת הגוף – BMI;

(5) אחוז שומן ואחוז מסת גוף רזה נבדקו באמצעות Dual energy X-ray absorptiometry – DEXA;

(6) מצב ההתבגרות (pubertal status) נבדק על ידי רופא המחקר באמצעות קריטריונים של טאנר.

ההורים נתבקשו לדווח על הפרעות רפואיות בהתפתחות שאובחנו על ידי רופא, כגון הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, הפרעות שפה המתבטאות בליקוי בדיבור ועתים גם הבנת הנאמר והתפתחות נוירולוגית מאוחרת. כמו כן, הם נתבקשו לדווח על הכנסתם השנתית, והשכלתם.

ממצאים

הבנים הגיעו לגובה נמוך יותר מהמצופה, היה להם אחוז שומן נמוך יותר, מיומנויות מוטוריות נחותות יותר וסיבולת קרדיו-ווסקולרית טובה יותר, היו פעילים יותר מבחינה גופנית, בילו זמן רב יותר בהתנהגות יושבנית, באו לרוב ממשפחות עם הורה בעל תואר אקדמאי, פסחו לעתים רחוקות יותר על ארוחות והייתה להם צריכת אנרגיה גדולה יותר מאשר לבנות. נתקבלו תוצאות דומות לאחר הוצאה מהניתוח הסטטיסטי של נתוני ילדים עם הפרעות רפואיות.

קשרים בין תזונה בלטית ודיאטת DASH לבין ניקוד Matrices Raven’s Coloured Progressive – CPM (ניקוד תפקוד שכלי לא-מילולי):

1.       בקרב כלל הילדים, לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, ניקוד נמוך יותר בשתי הדיאטות נמצא כקשור בניקוד נמוך יותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי.

2.       בקרב כלל הילדים, לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, מתוך מרכיבי התזונה הבלטיתצריכה נמוכה יותר של ירקות וצריכה גבוהה יותר של בשר אדום ונקניקיות נמצאו כקשורות בניקוד נמוך יותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי.

3.       בקרב כלל הילדים, לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, מתוך מרכיבי דיאטת DASH, צריכה נמוכה יותר של פירות ומיצי פירות וצריכה גבוהה יותר של בשר אדום ונקניקיות נמצאו כקשורות בניקוד נמוך יותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי.

4.       תקנונים נוספים ליתר הגורמים שנבדקו, כמו פעילות גופנית התנהגות יושבנית, מיומנויות מוטוריקה ומצב התבגרות לא שינו את הקשרים בין שתי תבניות התזונה לבין ניקוד מבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי בקרב כלל הילדים.

5.       בקרב הבנים, לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, שתי הדיאטות נמצאו כקשורות באופן ישיר בתפקוד השכלי הלא-מילולי.

6.       בקרב הבנים, לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, מתוך מרכיבי התזונה הבלטית, צריכה נמוכה יותר של ירקות וצריכה גבוהה יותר של בשר אדום ונקניקיות נמצאו כקשורות בניקוד נמוך יותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי.

7.        בקרב הבנים, לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, מתוך מרכיבי דיאטת DASHצריכה נמוכה יותר של ירקות, פירות ומיצי פירות וצריכה גבוהה יותר של בשר אדום ונקניקיות נמצאו כקשורות בניקוד נמוך יותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי.

8.       תקנונים נוספים ליתר הגורמים שנבדקו, כמו פעילות גופנית התנהגות יושבנית, מיומנויות מוטוריקה ומצב התבגרות לא שינו את הקשרים בין שתי תבניות התזונה לבין ניקוד מבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי בקרב הבנים.

9.       בקרב הבנות לא נמצא קשר בין שתי תבניות הדיאטה או מרכיביהן לבין הניקוד במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי.

בניתוח הקשרים בין ניקוד התזונה הבלטית לבין ניקוד מבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי על פי רביעונים:

  1. בקרב כלל הילדים, לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, לא נמצא הבדל בניקוד מבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי בין הרביעונים של ניקוד התזונה הבלטית.
  2. לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, לכלל הילדים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות ופירות יער (48 גרם /יום ופחות), ובעלי הצריכה הגבוהה ביותר של בשר אדום ונקניקיות (104 גרם /יום ומעלה) היה הניקוד הנמוך ביותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי.
  3. בקרב הבנים, הניקוד במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי עלה עם עליית ניקוד התזונה הבלטית; לבנים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות ופירות יער (47 גרם/יום ופחות), של ירקות (61 גרם/יום ופחות), של מוצרי גרעינים עתירי סיבים תזונתיים (35 גרם/יום ופחות) ושל דגים (4 גרם/יום ופחות), ובעלי הצריכה הגבוהה ביותר של בשר אדום ונקניקיות (104 גרם /יום ומעלה) היה הניקוד הנמוך ביותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי.
  4. בקרב הבנות לא נמצא הבדל בניקוד מבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי בין הרביעונים של התזונה הבלטית או מרכיביה.

בניתוח הקשרים בין ניקוד דיאטת DASH לבין ניקוד מבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי על פי רביעונים:

1.         לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, לילדים ברביעון הנמוך ביותר של ניקוד דיאטת DASH היה ציון נמוך יותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולימאשר לילדים ברביעון השני והרביעי.

2.         לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, לבנים ברביעון הנמוך ביותר של ניקוד דיאטת DASH היה ציון נמוך יותר במבחן התפקוד השכלי הלא-מילולימאשר לבנים ברביעון הרביעי.

3.         לאחר תקנון לגיל, השכלה והכנסה של משק הבית של ההורים, לבנים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר (חמישון ראשון) של פירות ומיצי פירות (30 גרם/יום ופחות) ושל מוצרי גרעינים עתירי סיבים תזונתיים (46 גרם/יום ופחות) היה ציון נמוך יותר בניקוד מבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי מאשר ליתר הבנים.

4.         בקרב הבנות לא נמצא הבדל בניקוד מבחן התפקוד השכלי הלא-מילולי בין הרביעונים של ניקוד דיאטת DASH או בין החמישונים של מרכיבי הדיאטה.

מסקנות החוקרים

הממצאים מצביעים על כך שאיכות הדיאטה בקרב הילדים קשורה באופן ישיר בניקוד מבחן התפקוד השכלי, כשהקשר חזק הרבה יותר בקרב הבנים. החוקרים משערים כי התפתחות המוח המאוחרת יותר בקרב הבנים יכולה להסביר באופן חלקי את הקשר החזק יותר של גורמים תזונתיים עם תפקוד קוגניטיבי בקרב הבנים במחקר זה.

התפקוד הקוגניטיבי בקרב כלל הילדים היה הנמוך ביותר ברביעון הנמוך ביותר של ניקוד שתי תבניות הדיאטה – התזונה הבלטית ודיאטת DASH – המדגישות צריכה גבוהה של פירות וירקות ודגים וצריכה נמוכה של בשר אדום ונקניקיות. לניקוד שתי תבניות הדיאטה היה קשר ישיר חזק יותר עם התפקוד הקוגניטיבי מאשר לכל אחד מהמרכיבים שלהן לבדו, מה שמצביע על כך שהדיאטה בכללותה מהווה גורם מנבא טוב יותר לתפקוד קוגניטיבי מאשר מזונות או רכיבי תזונה בודדים. הממצאים מדגישים כי על מנת להבטיח התפתחות תקינה של התפקוד הקוגניטיבי בילדים דרושה דיאטה העשירה בפירות, פירות יער, ירקות ודגים ודלה בבשר אדום ונקניקיות.


1היפוקמפוס – אזור במוח הקשור בעיקר בזיכרון ובניווט מרחבי.

זיכרון עבודה – חלק מזיכרון קצר-טווח העוסק בעיבוד תפיסתי ולשוני מידי מודע.

גמישות שכלית – היכולת לשנות מהלך מחשבה או פעולה על פי דרישות המצב.

4  CPM- מדד Matrices Raven’s Coloured Progressive – מבחן התפתחות שכלית המודד את יכולת שיקול הדעת הלא-מילולית, אינטליגנציה ויכולת הלמידה.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.