קיימת עדות מבוססת היטב שלפעילות גופנית יש יתרונות בריאותיים קרדיו-מטבוליים1 מרובים. עדות זו מקורה בעיקר במחקרים העוסקים בפעילות גופנית של שעות הפנאי ובנסיעה פעילה (active travel). למרות שפעילות ספורטיבית מצוטטת לעתים קרובות כגורם תורם לבריאות הציבור, אופי והיקף קשר זה נותר לא ברור במיוחד לגבי תחומים ספציפיים של ספורט.
מחקר שהתפרסם ב-British Journal of Sports Medicine, בדק את הקשר בין השתתפות בסוגי ספורט נפוצים ואימון גופני לבין תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) ותמותה מכל הסיבות (all-cause mortality). המחקר נערך בקרב משתתפים מ-10 עוקבות אוכלוסייה כללית של מבוגרים מאנגליה ומסקוטלנד (43,705 נשים ו-36,601 גברים). המחקר נערך במסגרת סקרי בריאות אנגליים (Health Survey for England – HSE) וסקרי בריאות סקוטיים (Scotish Health Survey – SHeS) שהינם סקרים לאומיים מבוססי מדגם ייצוגי של משקי-בית באוכלוסייה כללית הנערכים החל משנת 1991 ובאופן תקופתי החל משנת 1995.
מראיינים ביקרו בבתיהם של המשתתפים, העבירו את שאלון המחקר ובצעו מדידות גובה ומשקל בקרב פרטים שחתמו על הסכמה מדעת.
ניתוח הנתונים הנוכחי כלל משתתפים בני 98-30 מהשנים 1994, 1997 ,1998, 1999, 2003, 2004, 2006 ו-2008 מסקרי HSE, ומהשנים 1995, 1998 ו-2003 מסקרי SHeS, וזאת ביחד עם קישור לנתוני תמותה תואמים.
הערכת פעילות גופנית של שעות הפנאי נערכה באמצעות שאלון, אשר דרש פירוט של תדירות כל פעילות (כמה פעמים בשבוע ביצע פעילות גופנית במשך 15 דקות לפחות במשך 4 שבועות אחרונים), משך כל פעילות [(כמה זמן הקדיש בדרך כלל לכל פעילות (סוג הפעילות) בכל יום] והעצימות של כל פעילות (האם המאמץ היה מספיק על מנת לגרום לו לקוצר נשימה או להזעה). המשתתפים נתבקשו לדווח על פעילות ביתית (הכוללת עבודות בית קשות, גינון ועבודות 'עשה זאת בעצמך'), הליכה ופעילות ספורטיבית במשך 4 שבועות הקודמים לראיון. למשתתפים חולקו כרטיסיות נפרדות אשר קיבצו סוגי ספורט ואימון גופני, כמו רכיבה על אופניים (לכל מטרה), שחיה, פעילות אירובית, פעילות לשמירה על הכושר/התעמלות/ריקוד, ריצה/ג'וגינג, כדורגל/רוגבי, משחקי מחבט (racquet sports) – כדור נוצה/טניס וסקווש.
המשתנים הבלתי תלויים שנאספו: גובה ומשקל לחישוב ה-BMI, רמת השכלה (גיל סיום הלימודים), תדירות שבועית של צריכת אלכוהול, מצוקה נפשית/דכאון (באמצעות שאלון, General Health Questionnaire – GHQ-12, בעל 12 פריטים, עישון (בהווה, בעבר או אף פעם), הימצאות מחלה ארוכה (long-standing) מגבילה ומחלה קרדיו-ווסקולרית קיימת (תעוקת חזה, שבץ מוחי, מחלת לב כלילית) וסרטן שאובחנו על ידי רופא.
ממצאים
הגיל הממוצע של המשתתפים בתחילת המחקר היה 52 שנה. סך הכל 44.3% מהמשתתפים (כ-43% מהנשים וכ-45% מהגברים) עמדו בהנחיות הלאומיות לביצוע פעילות גופנית. הפעילות הגופנית הנפוצה ביותר הייתה שחייה ואחריה רכיבה על אופניים, פעילות אירובית, ריצה, משחקי מחבט וכדורגל.
במשך מעקב של כ-9 שנים אירעו כ-8,800 מקרי מוות מכל הסיבות וכ-1,900 מקרי מוות ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
לאחר תקנון לכל הגורמים המבלבלים2 (משתנים בלתי-תלויים שהוזכרו לעיל) וליתר הפעילויות, נמצאו הקשרים הבאים בין הפעילויות הנפרדות השונות לבין תמותה מכל הסיבות:
1. רכיבה על אופניים הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-15% לתמותה מכל הסיבות בהשוואה לאי-פעילות בתחום זה.
2. שחייה הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-28% לתמותה מכל הסיבות בהשוואה לאי-פעילות בתחום זה.
3. משחקי מחבט היו קשורים בסיכון הנמוך ב-47% לתמותה מכל הסיבות בהשוואה לאי-פעילות בתחום זה.
4. פעילות אירובית/פעילות לשמירה על הכושר/התעמלות/ריקוד היו קשורים בסיכון הנמוך ב-27% לתמותה מכל הסיבות בהשוואה לאי-פעילות בתחום זה.
5. ריצה/ג'וגינג וכדורגל לא היו קשורים בירידה מובהקת בסיכון לתמותה מכל הסיבות בהשוואה לאי-פעילות בתחומים אלה.
לאחר תקנון לכל הגורמים המבלבלים (משתנים בלתי-תלויים שהוזכרו לעיל) וליתר הפעילויות נמצאו הקשרים הבאים בין הפעילויות הנפרדות השונות לבין תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות:
1. שחייה הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-41% לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות בהשוואה לאי-פעילות בתחום זה.
2. משחקי מחבט היו קשורים בסיכון הנמוך ב-56% לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות בהשוואה לאי-פעילות בתחום זה.
3. פעילות אירובית/פעילות לשמירה על הכושר/התעמלות/ריקוד היו קשורים בסיכון הנמוך ב-36% לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות בהשוואה לאי-פעילות בתחום זה.
4. רכיבה על אופניים, ריצה/ג'וגינג וכדורגל לא היו קשורים בירידה מובהקת בסיכון לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות בהשוואה לאי-פעילות בתחומים אלה.
תוצאות לא עקביות נתקבלו עבור עצימות ומשך סוגי הפעילות השונים, כשחלקם הצביעו על ירידה בתמותה מכל הסיבות עם עלייה בעצימות ו/או משך הפעילות (כמו שחייה), חלקם הצביעו על עקומה בצורת U (כמו רכיבה על אופניים), כלומר הסיכון היה נמוך יותר בעצימות/משך נמוכים יותר, ובחלקם לא נמצא קשר בין עצימות/משך הפעילות לבין הסיכון לתמותה מכל הסיבות (ריצה/ג'וגינג). קשרים מועטים יותר נתקבלו לגבי תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
מסקנות החוקרים
הממצאים מצביעים על קשרים מובהקים בין שחייה, משחקי מחבט ופעילות אירובית לבין ירידה בתמותה מכל הסיבות וממחלות קרדיו-ווסקולריות, ועל קשר מובהק בין רכיבה על אופניים לבין תמותה מכל הסיבות. הממצאים מעידים על כך שפעילות ספורטיבית עשויה להוות פוטנציאל חשוב בקידום בריאות הציבור.
1גורמים קרדיו-מטבוליים –מתייחסים לקבוצת גורמי סיכון המעמידים את הפרט בסיכון גבוה לחלות בסוכרת, מחלת לב או שבץ מוחי.
2גורם מבלבל (confounder) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
