השכיחות ההולכת וגוברת של מחלות אלרגיות, במיוחד במדינות המערביות, מהווה נטל על בריאות הציבור. ראיות הולכות ומצטברות תומכות בתפקידם המכריע של המיקרואורגניזמים (בעיקר חיידקים) במעי התינוק בהתפתחות המערכת החיסונית. ירידה בחיידקים (microbes) מסוימים, כגון לַקְטוֹבָּצילים, וירידה בגיוון החיידקים, במיוחד בתקופת הילדות המוקדמת, נראות כקשורות בהתפתחות מחלות אלרגיות מאוחר יותר בחיים. בהקשר זה, סברו כי לשינוי הרכב חיידקי המעי (microbiota) באמצעות תוספת חיידקים פרוביוטיים1 (ראה כתבה 'מיקרוביום, מיקרוביוטה, פרוביוטיקה וּפְּרֶה-ביוטיקה – חלק ג') תהיה היכולת למנוע מחלות אלרגיות. אכן, סקירות ומטא-אנליזות אחרונות של ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים הצביעו על כך שמתן תוספי פרוביוטיקה לנשים הרות או לנשים מיניקות ו/או לתינוקות בסיכון גבוה לפתח מחלות אלרגיות, הוריד את הסיכון לדלקת עור אטופית2, אך לא את הסיכון למחלות אלרגיות אחרות.
צריכת יוגורט, אחד מהמזונות הידועים כמכילים חיידקים פרוביוטיים, נמצאה כקשורה בהשפעה מיטיבה על בעיות בריאותיות בילדים. מחקר אחד מצא כי צריכת יוגורט בשנה הראשונה של תקופת הינקות הורידה ב59% את הסיכון לדלקת עור אטופית בתקופה שלאחר השנה הראשונה לחיים. אולם, לא נחקרה השפעת יוגורט על מחלות אלרגיות אחרות או על ריגוש אלרגי (allergic sensitization).
מחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס לידות בית חולים, שהתפרסם ב-Journal of Dermatological Science, חקר את הקשר בין צריכה רגילה (habitual) של יוגורט בתקופת הינקות לבין התפתחות מחלות אלרגיות וריגוש אלרגי.
המחקר נערך ביפן במסגרת מחקר בריאות, מחלות והתפתחות הילדים בטוקיו. למחקר נרשמו בין אוקטובר 2003 לבין דצמבר 2005 כ-1700 נשים בהריון בן פחות מ-16 שבועות. לנשים שגויסו בין מרץ 2004 לבין אוגוסט 2006 נולדו 1550 ילדים. במקרה של לידה רבת-ילודים, נלקחו באופן אקראי לניתוח נתוני תינוק אחד.
בבדיקה כשהילדים היו בני 5 שנים, כ-1170 אימהות ענו על השאלון, ו-975 ילדים השתתפו במבדקים הרפואיים.
השאלון כלל נתונים שנאספו במשך ההריון, כשהילדים היו בני 12 חודשים וכאשר הילדים היו בני 5 שנים.
צריכת יוגורט על ידי הילדים בתקופת הינקות התבססה על התשובה שנענתה בגיל 12 חודשים לשאלה: "במשך 12 חודשים שעברו באיזו תדירות אכל הילד יוגורט או מוצרי מזון מותססים אחרים?". תדירות צריכת היוגורט סווגה ל-3 קבוצות: א. אף לא אחת; ב. לפעמים; ג. כל יום. התשובה 'כל יום' נחשבה כצריכה רגילה של יוגורט.
מחלות אלרגיות נחקרו באמצעות שאלון בינלאומי על אסתמה ומחלות אלרגיות בילדים, אשר מולא על ידי ההורים כשהילדים היו בני 5 שנים.
משתנים אשר עלולים היו להוות גורמים מבלבלים3 היו: היסטוריה של מחלות אלרגיות בקרב ההורים, מגדר, לידה מוקדמת, אופן הלידה, עונת הלידה, עישון בעת הריון ובעלות על חיית מחמד. נתונים לגבי משתנים הללו נתקבלו מתוך שאלונים שמולאו בשבוע ה-16, ה-23 וה-34 להריון. נתונים שנתקבלו בגיל 12 חודשים: הנקה, עיתוי הצגת מזונות מוצקים, היסטוריה של אלרגיה למזון עד גיל שנה, היסטוריה של נשימה עם צפצופים (wheeze) עד גיל שנה, היסטוריה של דלקת עור אטופית עד גיל שנה, לידות חי ושהות במעון יום בינקות.
דמים לבדיקת specific IgE (בדיקת ריגוש) נלקחו בגיל 5 שנים. הבדיקה נחשבה לחיובית כאשר specific IgE היה שווה או גבוה מ-0.3 יחידות סטנדרטיות בתגובה לאלרגן4 מסוים. בין האלרגנים נכללו במחקר עשבים (כמו עשב ברמודה ועשב טימוטי) ועצים שונים (כמו עץ הברוש ועץ הלִבנֶה) הידועים כגורמים לתגובה אלרגית וכמו כן נכללו המזונות הבאים:קיווי, סלרי, גזר, תפוח, אפרסק, אגס, קשיו, בוטנים, אגוזי ברזיל, אגוזי לוז, סויה, חיטה, חלב, ביצה, דג קרפיון, דג קוד וחסילונים. בנוסף נכללו אלרגנים כלליים, כמו קרדית אבק הבית, כלבים, חתולים, מקקים, ארס הדבורה ולָטֶקס (שרף גומי).
ממצאים
אימותיהם של 38% מהילדים דיווחו כי ילדם אכל כרגיל יוגורט. על פי קריטריונים חדשים לאבחון אלרגיה (International Study for Asthma and Allergies in Childhood – ISAAC), 22% מהילדים סבלו מדלקת עור אטופית, ועל פי קריטריונים ספציפיים ישנים לאבחון דלקת עור אטופית (The UK Working Party's diagnostic criteria for atopic dermatitis – UKPW), כ-31% מהילדים סבלו מהתופעה. כ-58% מהילדים שנבדקו ל-specific IgE, היו מרוגשים (sensitized) על ידי אלרגן כלשהו, כ-57% על ידי אלרגנים בשאיפה (inhalant) וכ-9% על ידי אלרגנים במזון.
קשרים בין צריכה רגילה של יוגורט בינקות לבין מחלות אלרגיות וריגוש בגיל 5 שנים
1. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, על פי הקריטריונים של UPKW, צריכת יוגורט בינקות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-30% לדלקת עור אטופית.
2. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, צריכת יוגורט בינקות, לא נמצאה כקשורה בסיכון למחלות אלרגיות אחרות.
3. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, ילדים שצרכו יוגורט בינקות היו בסיכון נמוך יותר ב-47% לסבול מריגוש למזון.
4. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, לא נמצא קשר בין צריכת יוגורט בינקות לבין כלל האלרגנים או אלרגנים בשאיפה.
5. בקרב ילדים שהוריהם היו אלרגיים, לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, צריכת יוגורט בינקות, על פי שתי שיטות האבחון, הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-31% לדלקת עור אטופית.
6. בקרב ילדים שהוריהם היו אלרגיים, לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, צריכת יוגורט בינקות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-49% לריגוש למזון.
7. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, בהשוואה לילדים שלא צרכו יוגורט כלל בינקות, ילדים שצרכו יוגורט בינקות לפעמים וכל יום היו בסיכון הנמוך ב-52% וב-61%, בהתאמה, לסבול מדלקת עור אטופית.
8. לאחר תקנון לגורמים מבלבלים, בהשוואה לילדים שלא צרכו יוגורט כלל בינקות, ילדים שצרכו יוגורט בינקות לפעמים וכל יום היו בסיכון הנמוך ב-66% וב-79%, בהתאמה, לסבול מריגוש למזון.
מסקנות החוקרים
צריכה רגילה של מוצרי יוגורט בינקות עשויה למנוע התפתחות אפשרית של דלקת עור אטופית וריגוש למזון, אך לא מחלות אלרגיות אחרות. דרושים מחקרים נוספים אשר יפרשו ויישמו תיאוריות קיימות על מנת להבהיר את הקשר בין צריכת יוגורט לבין מחלות אלרגיות וכמו כן את תפקידם של חיידקי המעיים כגורם מתווך.
1חיידקים פרוביוטיים – מוגדרים כמיקרואורגניזמים המוחדרים למערכת העיכול של האדם, בעודם חיים ופעילים והמשפיעים באופן חיובי על בריאות האדם, כלומר משפרים את הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי.
2דלקת עור אטופית (atopic dermatitis) – תגובה אלרגית בעור הנגרמת, בין היתר, בעקבות אכילת מזון מסוים.
3גורם מבלבל (confounder) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).
4אלרגן הוא כל חומר (אנטיגן) שעלול לגרום לתגובה אלרגית אצל האדם; אנטיגן הוא חומר המעורר יצירת נוגדנים בתגובה לנוכחות אנטיגן ספציפי בגוף; נוגדן הוא חלבון השייך למערכת החיסון שתפקידו לתקוף את האנטיגן ולסתור את פעולתו.
שתפו אותי
