דכאון מהווה בעיה חשובה בבריאות הציבור. היארעות הדיכאון עולה במדינות המפותחות ודיכאון צפוי להיות מדורג, בשנת 2030, במקום שלישי בין ההפרעות התורמות למעמסה הגלובלית של מחלות. לתרופות נוגדות-דכאון תופעות לוואי חמורות ורבים אינם נענים לטיפול. לכן, חשוב למנוע ולטפל בדיכאון מנקודת מבט אחרת. למשל, מחקרים מצאו, כי אורחות חיים, כגון עישון, שתיית אלכוהול ותבנית דיאטה עלולים להיות קשורים בסממני דיכאון. בהקשר זה גובר העניין בהשפעת צריכת תה על הסיכון לדיכאון.
תה הוא המשקה השני הנצרך ביותר בעולם אחרי מים. מחקרים בבעלי-חיים מצאו כי לתמצית תה השפעה נוגדת-דיכאון. אולם הקשר בין שתיית תה לבין דיכאון באוכלוסייה הכללית אינו ברור. מספר מחקרים מבוססי אוכלוסייה חקרו לאחרונה את הקשר, אך הממצאים אינם עקביים. מטא- אנליזה, אשר כללה 11 מאמרים עם 13 דוחות עצמאיים (חמישה מחקרי עוקבה ושמונה מחקרי חתך), ושהתפרסמה ב- Australian & New Zealand Journal of Psychiatry, השוותה ממצאים של מחקרים תצפיתיים לגבי הסיכון לדיכאון בקרב אוכלוסיות בעלות צריכה גבוהה של תה לעומת אוכלוסיות בעלות צריכה נמוכה של משקה זה. אחד עשר דוחות היו מאסיה (סינגפור, טיוואן, סין ויפן) ושני דוחות מפינלנד, בסך הכל כ-22,800 משתתפים. אחד עשר דוחות בדקו את הקשר בין צריכת תה בכלל לבין הסיכון לדיכאון, ושלושה דוחות דנו בקשר בין צריכת תה ירוק לבין הסיכון לדיכאון. בניתוח הנתונים למציאת קשר מנה-תגובה נכללו שמונה דוחות.
כמויות התה במחקרים השונים, שבוטאו במידות שונות (כגון גרמים), תורגמו למספר ספלים ליום כאשר ספל שתייה נחשב ל-100 מיליליטר תה.
ממצאים
בהשוואה בין צריכה גבוהה של תה לבין צריכה נמוכה:
- על פי ניתוח נתוניהם של חמישה מחקרי עוקבה, הסיכון לדיכאון היה נמוך יותר ב-15%.
- על פי ניתוח של שמונה מחקרי חתך, הסיכון לדיכאון היה נמוך ב-38%.
- על פי ניתוח של כלל המחקרים, הסיכון היה נמוך יותר ב-31%.
- על פי ניתוח הנתונים לפי מיקום המחקר:
א. הסיכון לדיכאון היה נמוך יותר ב-32% באופן מובהק בצריכה גבוהה של תה בהשוואה לצריכה נמוכה במחקרים שנערכו במדינות אסיה.
ב. במחקרים שנערכו בפינלנד לא נמצא קשר בין צריכת תה לבין הסיכון לדיכאון.
בניתוח הנתונים למציאת קשר מנה-תגובה נמצא, כי כל עלייה בצריכת תה בכמות של 3 ספלים ליום קשורה בירידה של 37% בסיכון לדיכאון; בניתוח הנתונים על פי תת-קבוצות, ממצא זה היה דומה, וזאת כאשר בוצע ניתוח על פי סוג המחקר (מחקר עוקבה או מחקר חתך), סוג התה, מספר המשתתפים, מיקום המחקר ואיכות המחקר. הממצא נשאר דומה גם כאשר בוצעו תקנונים למשתנים אחרים, כמו משתנים תזונתיים אחרים, צריכת אלכוהול, עישון ופעילות גופנית.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת תה עשויה להוות גורם מגן מפני דיכאון. מוצעים מספר מנגנונים אפשריים להשפעתו המיטיבה של תה (ראה כתבה 'השפעותיו הבריאותיות המיטיבות של תה'). הפּוֹליפֶנוֹלים1 שבתה, במיוחד הקָטֶכּינים, אשר יכולים לחדור למוח בכמויות משמעותיות, עשויים לשחק תפקיד חשוב בהגנה מפני דיכאון. בניסויים בעכברים פוליפנולים הראו פעילות נוגדת חימצון והשפעות נוגדות דיכאון במודלים המדמים דיכאון. בנוסף, בניסויים בעכברים מתן קָטֶכּין דרך הפה, מנע ירידה בריכוז הדוֹפָּמין במוח (נוירוטרנסמיטור מפתח בנוירוכימיה של דיכאון). מלבד פוליפנולים, תיאָנין, המהווה 50% מתכולת החומצות האמיניות2 בתה, יכול להגדיל את ריכוז הדופמין והסֶרוֹטוֹנין (נוירוטרנסמיטור המשפיע על מצב רוח) במוחם של בעלי חיים. לאחרונה, תיאנין שיפר מצב רוח דכאוני בניסויים בבעלי חיים, וכמו כן בבני אדם. בנוסף, פוֹלָט (ויטמין), המצוי בתה, נמצא כגורם מגן מפני דיכאון.
החוקרים סוברים כי, בהינתן ששתיית תה נרחבת, תופעותיו הנלוות השליליות המדווחות מועטות, והוא אינו יקר באופן יחסי, ראוי להכיר בפוטנציאל שלו למנוע ולטפל בדיכאון.
