צריכת קפה ואיכות החיים הקשורה בבריאות

צריכת קפה ואיכות החיים הקשורה בבריאות

בגלל צריכתו הנרחבת של הקפה בעולם, קיימת התעניינות רבה בהשפעותיו הבריאותיות של משקה זה. למרות שצריכת קפאין גורמת לעליה חדה בלחץ הדם, וקפה עלול להשרות התקף לב חד ושבץ מוחי, לצריכה שגרתית של קפה השפעה אפסית או קשר הפוך עם סיכון ארוך-טווח למספר מחלות כרוניות (כגון סוכרת, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, מספר סוגים של סרטן ודכאון) ותמותה מכל הסיבות. המנגנונים להשפעה ארוכת-הטווח של הקפה לא ברורים: ראשית, כיון שלא ברור אם שתיינים קבועים מפתחים סבילות להשפעותיו החדות של הקפאין; שנית, כיון שקפה מכיל בנוסף לקפאין, מאות חומרים, אשר השפעותיהם הביולוגיות אינן לרוב ידועות. יתר על כן, לחלק מהחומרים שהשפעותיהם ידועות, יש תכונות מיטיבות ולחלקם השפעות מזיקות. בין החומרים בעלי ההשפעות המיטיבות מצויים מגנזיום, תרכובות פנוליות ונוגדי חימצון אחרים, כמו טריגוֹנֶלין. בין החומרים בעלי השפעות מזיקות בקפה מצויים הדיטֶרְפֶּנים, העלולים להעלות את רמות סך הכולסטרול ואת ה-LDL-כולסטרול. ההשפעה ארוכת-הטווח נטו של הקפה על הבריאות חייבת להיות תוצאה של האיזון בין החומרים הללו.

איכות חיים הקשורה בבריאות מייצגת את תפיסתו של הפרט את השפעות מצב בריאותו על תחומים שונים של החיים, כולל היבטים גופניים, נפשיים וחברתיים. ירידה באיכות החיים הקשורה בבריאות הוכחה כמנבאה תמותה מוגברת בשנים הבאות, בו בזמן ששיפור באיכות החיים הקשורה בבריאות מנבא ירידה בתמותה.

השפעת קפה על  איכות החיים הקשורה בבריאות לא נבדקה עד כה.

מחקר חתך, שהתפרסם ב-Clinical Nutrition, בדק את הקשר בין צריכה שגרתית קבועה של קפה לבין איכות החיים הקשורה בבריאות במדגם מייצג של ספרדים. המחקר נערך בין השנים 2008 ל-2010 בקרב כ-11,400 משתתפים בני 18 ומעלה, אשר רואיינו בבתיהם. איכות החיים הקשורה בבריאות נבדקה באמצעות גרסה ספרדית של השאלון SF-12 (שאלון הבודק את השקפותיו של הפרט לגבי היבטים שונים בחיים הקשורים בבריאות, כמו בעיות בעבודה כתוצאה מבעיות נפשיות או גופניות). ניקוד של סיכום מרכיבים נפשיים או גופניים השווה ל-0 מצביע על הרמה הנמוכה ביותר של בריאות, ו-100 – על הרמה הגבוהה ביותר של בריאות.

צריכת קפה הוערכה באמצעות שאלון היסטוריה תזונתית (על פי ארוחות) של צריכת מזון במשך שבוע טיפוסי  בשנה הקודמת לראיון. המשתתפים נשאלו אם הם שתו קפה עם קפאין או נטול קפאין, וכמו כן נשאלו לשיטת הכנת הקפה, כמו אספרסו, קפה מסונן (פילטר), קפה נמס. חושבה כמות הקפה במיליליטרים שנצרכה ביום. קפאין הוערך באמצעות טבלאות סטנדרטיות של הרכב מזונות. כך למשל, ספל קפה (70 מיליליטר) מסונן נחשב כמספק 115 מיליגרם קפאין, וספל אספרסו (50 מיליליטר), 75 מיליגרם קפאין.

כדי לחשב את סך הקפאין שנצרך ביום, נלקח בחשבון קפאין מתוך קפה, תה (שקית תה – 30 מיליגרם קפאין), משקאות קלים (כוס של 200 מיליליטר – 20 מיליגרם קפאין; בקבוק 333 מיליליטר – 33 מיליגרם קפאין) , שוקו (150 מיליליטר – 4 מיליגרם קפאין)  ושוקולד (28.34 גרם – 6 מיליגרם קפאין). צריכת קפה חולקה לחמש קטגוריות: אי-שתייה כלל, ספל אחד, 2 ספלים, 3 ספלים ו-4 ספלים ויותר ליום.

נתקבל גם מידע מהמשתתפים לגבי גיל, השכלה, מנהגי עישון, שעות שינה, מגורים לבד או לא ולגבי פעילות גופנית. נמדד משקלם וגובהם של המשתתפים וחושב ה-BMI. כמו כן, נמדד לחץ דמם. המשתתפים דיווחו על מחלותיהם השונות.

ממצאים

כ-4,300 גברים (כ-76%) וכ-4,500 נשים (כ-78%) שתו לפחות  ספל אחד של קפה ליום. צריכת קפה ממוצעת בקרב הגברים הייתה כ-79 מיליליטר ליום, ובקרב הנשים, כ-81 מיליליטר ליום. מרבית הקפה שנצרך היה עם קפאין (79%) ולא מסונן (85%).

בהשוואה למשתתפים שלא שתו קפה כלל, שתייני קפה היו מבוגרים יותר, ברמת השכלה נמוכה יותר, בעלי BMI  גבוה יותר ובעלי שכיחות גבוהה יותר במעט של יתר לחץ דם, סוכרת, היפרכולסטרולמיה ומחלות אחרות. בנוסף, ככל שצריכת הקפה הייתה גדולה יותר, כך הייתה גבוהה יותר שכיחות העישון וצריכת האלכוהול, ונמוכה יותר כמות הפעילות הגופנית שבוצעה בשעות הפנאי. כמו כן, המשתתפים שצרכו כמות גדולה יותר של קפה נטו יותר לגור לבדם. שתיית קפה הייתה גם קשורה בשמירה טובה יותר על דיאטה ים-תיכונית1

הממצאים לגבי הקשר בין צריכת קפה לבין איכות החיים הקשורה בבריאות מתייחסים, בעיקר, לצריכת קפה לא מסונן.

1.    לא נמצא קשר (מתוקנן לגיל) בין צריכת סך כל סוגי קפה לבין הניקוד של כל אחד מסיכומי המרכיבים הגופניים והנפשיים של שאלון SF-12.

2.     נמצא קשר חיובי (מתוקנן לגיל) בין צריכת תה לבין ניקוד סיכום המרכיבים הגופניים של שאלון SF-12  ובין צריכת קפאין לבין הניקוד של כל אחד מסיכומי המרכיבים הגופניים והנפשיים של שאלון SF-12.

3.    בניתוח הנתונים לפי מגדר (מתוקנן לגיל):

א.      בקרב גברים, לא נמצא קשר בין צריכת סוגי קפה שונים לבין הניקוד של כל אחד מסיכומי המרכיבים הגופניים והנפשיים של שאלון SF-12, אם כי נמצא קשר בין צריכת תה לבין ניקוד סיכום המרכיבים הגופניים של שאלון SF-12.

ב.      בקרב נשים, לא נמצא קשר בין צריכת מרבית סוגי הקפה לבין הניקוד של כל אחד מסיכומי המרכיבים הגופניים והנפשיים של שאלון SF-12, אם כי נמצא קשר בין צריכת קפה מסונן לבין סיכום המרכיבים הנפשיים של שאלון SF-12, ובין צריכת תה וקפאין לבין סיכום המרכיבים הגופניים של שאלון SF-12. יש לציין, כי ההבדלים המובהקים בניקוד של כל אחד מסיכומי המרכיבים הגופניים והנפשיים של שאלון SF-12 בין הצריכה הגבוהה של קפה, תה או קפאין לבין צריכתם הנמוכה התבטאו ב-2 נקודות בלבד.

4.    בניתוחי רגרסיה מתוקננים לגיל, השכלה, עישון, צריכת אלכוהול, שעות שינה, מגורים לבד, פעילות גופנית בשעות הפנאי, דיאטה ים-תיכונית, BMI, ומספר מחלות (כגון סוכרת, יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה)ׂ:

א.      בקרב גברים, לא נמצא קשר בין צריכת קפה ותה לבין הניקוד של כל אחד מסיכומי המרכיבים הגופניים והנפשיים של שאלון SF-12; לשתייני קפה באופן קבוע, הניקוד במרכיבים הגופניים והנפשיים של שאלון SF-12 היה דומה לזה של המשתתפים שלא שתו קפה כלל.

ב.      בקרב נשים, לא נמצא קשר בין שתיית קפה לבין הניקוד של המרכיבים הגופניים של שאלון SF-12;  שתיית קפה מועטה הייתה קשורה בניקוד נמוך יותר במקצת (כ-1.5 נקודות) במרכיבים הנפשיים של שאלון SF-12.

ג.        הן בקרב גברים והן בקרב נשים, לא נמצא קשר בין צריכת תה וקפאין לבין הניקוד במרכיבים הגופניים והנפשיים של שאלון SF-12.

מסקנות החוקרים

החוקרים לא מצאו עדות להשפעה מזיקה של צריכת קפה על איכות החיים הקשורה בבריאות. ממצאיהם עקביים עם ממצאים של מחקרים אחרים, שמצאו קשר אפסי לא מובהק בין צריכת משקה זה לבין מספר מחלות כרוניות ותמותה. הקשר החיובי בין צריכת קפה לבין הניקוד במרכיבים הנפשיים של שאלון SF-12, בקרב נשים, מצריך אישור במחקרים נוספים.


1דיאטה ים תיכונית – דיאטה המבוססת על דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות, אגוזים וזרעים ושמן זית, וכוללת גם דגים, עוף, ביצים ומוצרי חלב דלי שומן.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.