צריכת פלפלים חריפים ותמותה במבוגרים איטלקים

צריכת פלפלים חריפים ותמותה במבוגרים איטלקים

תבלינים מהווים כבר זמן ארוך חלק חשוב בתזונה הים-תיכונית [1​​] המסורתית, ומוקמו יחד עם עשבי תיבול​​ (herbs)​​ בבסיס הפירמידה של התזונה הים-תיכונית,​​ הן​​ בשל תכונותיהם התזונתיות והן בשל היותם תחליף רב ערך למלח. פלפלים חריפים​​ (chili peppers)​​ השייכים לסוג​​ Capsicum, מקורם באמריקה מרכזית ואמריקה דרומית, אבל נוכחים​​ לרוב​​ בתרבויות שונות ברחבי העולם.​​ באזורים דרומיים של איטליה​​ משתמשים בהם לתיבול מאכלים מסורתיים.​​

יתרונותיהם הבריאותיים של פלפלים חריפים יוחסו ל-capsaicin,​​ התרכובת החריפה העיקרית שלהם, אשר נצפתה כמשפרת תפקוד קרדיו-ווסקולרי (של הלב וכלי הדם) וויסות מטבולי בניסויים בבעלי חיים ובמחקרי אוכלוסייה.​​ בנוסף לתכונותיו הנוגדות-דלקת והמגנות מפני טרשת עורקים ותכונות של משככי כאבים, קָפְּסָאיצין דווח כמשרה מות תאי​​ גידול​​ (tumor cell apoptosis).


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



מחקרים בבני אדם הסיקו כי צריכת פלפלים חריפים מסייעת בירידה במשקל באמצעות שפעול קולטנים שונים וויסות משופר של אינסולין.​​ ​​ מלבד 2 מחקרי אוכלוסייה, האחד בסין והשני בארה"ב, אשר שניהם הצביעו על סיכון נמוך יותר לתמותה הקשור בצריכה סדירה​​ (regular)​​ של פלפלים חריפים, לא זמין​​ הה עד עתה​​ שום מחקר אפידמיולוגי בעוקבות אירופיות​​ או עוקבות ים-תיכוניות על היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים הקשורים בצריכת פלפלים חריפים.

מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-Journal of the American College of Cardiology, העריך את הקשר בין צריכת פלפלים חריפים לבין תמותה כללית ותמותה מסיבות ספציפיות במדגם אוכלוסייה ים-תיכונית גדול של גברים ונשים מבוגרים.​​ ​​​​

המחקר השתמש בנתוני מחקר​​ Moli-sani, אשר נערך בין השנים 2010-2005 עם גיוסם של 24,325 גברים ונשים בגילאי 35 שנה ומעלה, אשר גויסו באופן אקראי מאוכלוסייה כללית של מוֹליס, אזור דרומי של הים התיכון באיטליה.​​ המשתתפים הבאים הוצאו מהמחקר: א.​​ אנשים שדיווחו על צריכת אנרגיה לא סבירה (פחות מ-800 קילוקלריות ליום בגברים ופחות מ-600 קילוקלוריות ליום​​ בנשים או יותר מ-4,000 קילוקלוריות ליום בגברים​​ ויותר מ-3,500 קילוקלוריות ליום בנשים); ב. משתתפים בעלי שאלונים רפואיים/תזונתיים לא אמינים; ג. משתתפים אשר היה חסר להם מידע לגבי המשתנים העיקריים, חשיפה ותמותה מסיבה ספציפית; ד.​​ משתתפים שאבדו במעקב (lost to follow up).​​ המדגם הסופי כלל​​ כ-22,800 משתתפים.​​ המעקב אחר העוקבה נמשך עד 31 בדצמבר 2015.

תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות כללה: א. מוות ממחלות מחזור הדם; ב. מוות ממחלות כלי דם מוחיים​​ (cerebrovascular disease); ג.​​ מוות ממחלת לב איסכמית [2] ; ד. סוגים מסוימים של סרטן.​​ סיבות למוות שאינן מחלות לב וכלי הדם/סרטן נכללו בקבוצת 'סיבות אחרות למוות'.​​ היסטוריה של המחלות סופקה באמצעות דיווח-עצמי של המשתתפים, אשר אומת באמצעות רשומות רפואיות. יתר​​ לחץ-דם​​ (לחץ דם גבוה), יתר-שומנים בדם (hyperlipidemia) וסוכרת הוגדרו על פי הטיפול התרופתי.

פעילות גופנית של שעות הפנאי בוטאה כהוצאת אנרגיה יומית בשווה ערך מטבולי [3]​ של משימה​​ (metabolic equivalent of task)​​ שעות/יום​​ –​​ ספורט, הליכה וגינון.​​ נמדדו גובה ומשקל לחישוב ה-BMI​​ והמשתתפים סווגו ל-3​​ קטגוריות: משקל תקין, עודף משקל והשמנה. המשתתפים סווגו ככאלה שלא עישנו אף פעם, מעשנים בהווה ומעשנים בעבר (הפסיקו לעשן לפחות שנה אחת קודם לכן). השכלה סווגה כ-8​​ שנים ומטה, בית ספר תיכון​​ והשכלה על-תיכונית​​ (מעל 13 שנות לימוד).​​ תעסוקה סווגה כמקצועית/ניהולית, עיסוקים מיומנים שאינם של עובדי כפיים, עיסוקים מיומנים של עובדי כפיים, עיסוקים של עובדי כפיים מיומנים חלקית, ואנשים לא מיומנים (גמלאים/עקרות בית, אנשים לא מועסקים בלתי מסווגים).

הערכה תזונתית​​ במשך השנה הקודמת לגיוס המשתתפים​​ נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire​​ –​​ FFQ) של מחקר​​ EPIC​​ (European Investigation into Cancer and Nutrition​​ ),​​ אשר תוקף והותאם לאוכלוסייה איטלקית.​​ תדירות צריכת פלפלים חריפים הוערכה באמצעות השאלה: 'באיזו תדירות אתה צורך מזונות המכילים פלפלים חריפים',​​ כשהתשובות האפשריות היו: 'אף פעם או כמעט אף פעם',​​ 'לפעמים', 'לעתים קרובות' ו'לעתים קרובות מאד'.​​ צריכת פלפל חריף סווגה לאחר מכן על בסיס שבועי: א. אף פעם/צריכה נדירה; ב. עד פעמיים/שבוע; ג. יותר מפעמיים בשבוע עד 4 פעמים/שבוע או פחות; ד. יותר מ-4 פעמים/שבוע.​​ תבלינים אחרים ועשבי תיבול, כולל שום, פטרוזיליה ופלפל שחור, סווגו כ'כן'​​ או​​ 'לא'.​​

דבקות​​ (adherence)​​ בתזונה ים-תיכונית הוערכה על ידי אימוץ הניקוד של התזונה הים-תיכונית המסורתית, כשהוקצה הנקוד הבא:​​ א. נקודה 1 למזונות בריאים (פירות ואגוזים, ירקות, קטניות, דגים, דגנים, יחס חומצות שומן חד בלתי-רוויות לחומצות שומן רוויות), אשר צריכתם הייתה מעל לחציון הצריכה המתאים למגדר של אוכלוסיית ​​ מחקר​​ Moli-Sani,​​ ללא היסטוריה של​​ מחלות קרדיו-ווסקולריות, סרטן וסוכרת; ​​ ב. ​​ נקודה 1 לצריכת מזונות שמשוערים שהינם מזיקים (בשר ומוצרי חלב) אם צריכתם היא מתחת לצריכה החציונית המתאימה למגדר של אוכלוסיית מחקר​​ Moli-Sani; ג.​​ כל רמות הצריכה האחרות קבלו 0 נקודות; ד. נקודה 1 לצריכת אלכוהול בכמות של 10 עד 50 גרם/יום בגברים ו-5 עד 25 גרם/יום בנשים; אחרת, הניקוד היה 0.​​ ניקוד הדיאטה הים-תיכונית נע בין 0 ל-9​​ נקודות​​ (9 מבטא את הדבקות הגדולה ביותר בדיאטה הים-תיכונית).​​ לניקוד הדיאטה הים-תיכונית​​ המסורתית​​ שולב ניקוד של תוספת פלפלים חריפים​​ (Mediterranean Diet Score ‘supplemented’ with chili pepper), כשצריכה סדירה קבלה 1 נקודה,​​ ואי- צריכה כלל/צריכה נדירה 0 נקודות.

תכולת חומרים נוגדי-חימצון (antioxidants)​​ ופיטוכימיקלים [4]​ הוערכה על ידי ניקוד​​ הקובע את תכולתם בכל קבוצת מזון, ונע בין (-99)​​ לבין 99, כשמספר גבוה יותר מצביע על צריכה גבוהה יותר של מזונות העשירים בחומרים נוגדי-חימצון. גיוון צריכת פירות וְ/או ירקות​​ (סך​​ מוצרי​​ פירות/ירקות​​ שנאכלו לפחות פעם אחת בשבועיים)​​ הוערך על ידי​​ מתן ניקוד​​ ל-4 קבוצות: פירות, ירקות, תת-קבוצות של ירקות ופירות/ירקות משולבים.

נלקחו דמים בצום וללא עישון במשך 6 שעות לפחות לבדיקת סמנים ביולוגיים לסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות:​​ שומנים (כלל כולסטרול,​​ HDL-כולסטרול וטריגליצרידים), גלוקוז (סוכר),​​ חלבון מגיב-C​​ בעל רגישות גבוהה​​ (high-sensitivity reactive protein C –​​ hsCRP),​​ N-terminal pro–B-type natriuretic peptide [5] (NT-proBNP) ,​​ טרופונין [6​​] I​​ בעל רגישות גבוהה (hsTnI),​​ אָפּוֹליפּוֹפּרוֹטֶאין​​ A1 [7​​] (ApoA) , אפוליפופרוטאין​​ [B100 [8 (ApoB100)  ,​​ ליפופרוטאין​​ a [9]​​ [​​ Lp(a)],​​ סמנים של תפקוד כליות (cystatin C and creatinine), אינסולין, פפטיד​​ [C [10​​ וויטמין​​ D.

ממצאים​​

צריכה סדירה של פלפלים חריפים דווחה על ידי כ-24% מהמשתתפים, בו בזמן שכ-34% דיווחו על​​ אי-צריכה​​ כלל/ צריכה​​ נדירה. צרכני פלפלים חריפים נטו להיות גברים, מבוגרים יותר, לדווח על השכלה ותעסוקה גבוהות יותר,​​ לעשן,​​ ולהציג שכיחות גבוהה יותר של גורמי סיכון​​ [סוכרת, יתר לחץ-דם, יתר-שומנים בדם (hyperlipidemia), והיסטוריה של מחלות קרדיו-ווסקולריות], אבל להיות בעלי פעילות גופנית של פנאי גדולה יותר​​ ולדבוק יותר בתזונה ים-תיכונית. שיעור גבוה יותר מצרכני פלפלים חריפים מאשר כאלה שלא​​ צרכו כלל או צרכו​​ באופן נדיר, צרך פלפל שחור, שום ופטרוזיליה.​​ הם​​ גם היו בעלי איכות כללית גבוהה יותר של תזונה,​​ כפי שנמדדה על ידי תכולת חומרים נוגדי-חימצון ופוליפנולים.​​ צרכני פלפלים סדירים גם נטו להיות בעלי רמות גבוהות יותר של שומנים וגלוקוז בדם, להיות בעלי​​ BMI​​ גבוה יותר ובעלי ספירה גבוהה יותר במקצת של לויקוציטים (כדוריות דם לבנות). הם לא נבדלו ברמות ה-CRP. רמות​​ NT-proBNP​​ כמו גם רמות ויטמין​​ D​​ היו נמוכות יותר בצרכני פלפלים חריפים סדירים.​​

במשך מעקב חציוני של​​ עד 8.2 שנים (187,584 שנות אדם)11, אומתו 1,236​​ מקרי​​ מוות​​ (ממחלות קרדיו-ווסקולריות 444, ממחלת לב איסכמית/מחלות כלי דם מוחיים 258, מסרטן 482, ו-310 מסיבות אחרות).

​קשרים בין צריכת פלפלים חריפים לבין תמותה

  1. במודל מתוקנן רק לגיל, מגדר וצריכת אנרגיה (קלוריות),​​ בהשוואה לאי-צריכה​​ כלל/צריכה​​ נדירה​​ של פלפלים חריפים,​​ צריכה סדירה (יותר מ-4 פעמים/יום) של פלפלים חריפים​​ הייתה​​ קשורה בסיכון נמוך ב-23% לתמותה מכל הסיבות; הממצאים לא השתנו באופן מהותי לאחר תקנון מלא לכל המשתנים שנבדקו.
    א. ההשפעה של פלפלים חריפים הייתה חזקה יותר בקרב משתתפים​​ ללא היסטוריה של​​ יתר-לחץ-דם.
  2. במודל מתוקנן לכל המשתנים שנבדקו, בהשוואה לאי-צריכה​​ כלל/צריכה נדירה​​ של פלפלים חריפים,​​ צריכה סדירה (יותר מ-4 פעמים/יום) של פלפלים חריפים​​ הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-34% לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
  3. במודל מתוקנן לכל המשתנים שנבדקו, בהשוואה לאי-צריכה​​ כלל/צריכה נדירה​​ של פלפלים חריפים,​​ צריכה סדירה (יותר מ-4 פעמים/יום) של פלפלים חריפים​​ הייתה​​ קשורה בסיכון נמוך ב-44% לתמותה ממחלת לב איסכמית.
  4. במודל מתוקנן לכל המשתנים שנבדקו, בהשוואה לאי-צריכה​​ כלל/צריכה​​ נדירה של פלפלים חריפים,​​ צריכה סדירה (יותר מ-4 פעמים/יום) של פלפלים חריפים​​ הייתה​​ קשורה בסיכון נמוך ב-61% לתמותה ממחלות כלי-דם מוחיים.
  5. לא נמצא קשר מובהק בין צריכת פלפלים חריפים לבין​​ הסיכון לתמותה מסרטן, אם כי הייתה נטיה לירידה בסיכון.
  6. במודל מתוקנן לכל המשתנים שנבדקו, צריכת פלפל מתוק הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר​​ באופן לא מובהק​​ לתמותה מכל הסיבות​​ ולתמותה ממחלת לב איסכמית, אך לא בסיכון לתמותה ממחלות כלי-דם מוחיים.
  7. מהסמנים המבוססים של מחלות קרדיו-ווסקולריות,​​ רק ויטמין​​ D​​ ומטבוליזם השומנים איפננו במקצת את הקשר בין צריכת פלפלים חריפים לבין הסיכון לתמותה, כשהם מסבירים 6.1% ו-5.3%, בהתאמה,​​ ​​ מהקשר בין צריכת פלפלים חריפים לבין תמותה מכל הסיבות,​​ וויטמין​​ D​​ מסביר 5.9% מהקשר בין צריכת פלפלים חריפים לבין תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
  8. עלייה בסטיית תקן 1 בניקוד דיאטה ים-תיכונית​​ מסורתית​​ הייתה קשורה בירידה לא מובהקת בסיכון לתמותה, כלומר​​ צריכת פלפלים חריפים הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה באופן בלתי תלוי בדבקות בדיאטה ים-תיכונית.
  9. עלייה בסטיית תקן 1 בניקוד דיאטה ים-תיכונית​​ מסורתית​​ בתוספת​​ ניקוד​​ פלפלים חריפים​​ (Mediterranean Diet Score ‘supplemented’ with chili pepper)​​ הייתה​​ קשורה בירידה​​ ב-11% וב-19%​​ בסיכון למחלות קרדו-ווסקולריות​​ ולמחלת לב איסכמית, בהתאמה.​​

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר מראים כי היתרונות הבריאותיים הקשורים בצריכת פלפלים חריפים הינם בלתי תלויים​​ בגורמי סיכון​​ למחלות קרדיו-ווסקולריות ובאיכות הכללית של התזונה, כפי שנמדדה על ידי ניקוד הדיאטה הים-תיכונית המסורתית, ובכך רומזים כי לפלפלים חריפים השפעה​​ עצמאית​​ על הסיכון לתמותה.

1 תזונה ים-תיכונית ודיאטה ים-תיכונית הן ביטויים נרדפים.​​

2 מחלת לב איסכמית​​ –​​ מחלה המאופיינת בהפחתת הספקת דם לשריר הלב. ​​​​

3 שווה ערך מטבולי (metabolic equivalent – MET) – הוצאת אנרגיה (קלוריות) של​​ MET​​ אחד מוגדרת ככמות האנרגיה הנשרפת בזמן ישיבה במנוחה ושווה לכ-0.0175 קילוקלוריות לקילוגרם משקל גוף לדקה​​ (או ככמות החמצן הנצרכת בישיבה במנוחה והיא 3.5.מיליליטר חמצן/ק"ג משקל גוף/דקה); עבור גבר ממוצע במשקל 70 קילוגרם זה מתבטא ב-1.2 קילוקלוריות לדקה (0.0175×70), ועבור אישה ממוצעת במשקל 56 קילוגרם, ב-1 קילוקלוריה לדקה; בפעילות בעצימות מתונה עד נמרצת הגוף שורף 6-3​​ METs​​ לדקה; בפעילות נמרצת הגוף שורף יותר מ-6​​ METs​​ לדקה; התנהגות יושבנית מוגדרת כפעילות בזמן ערות המאופיינת בהוצאת אנרגיה של​​ ​​ 1.5 METsאו פחות בישיבה או בשכיבה.

4 פיטוכימיקלים​​ –​​ חומרים המצויים באופן טבעי במקורות מזון צמחיים, והם בדרך כלל בעלי השפעה חיובית על בריאות האדם.​​

​​5 NT-proBNP​​ –​​ הינו גורם סיכון לפרפור עליות (atrial fibrilation) בלב וסמן לתפקוד לבבי; משתמשים בבדיקתו לגילוי אי-ספיקת לב.

6 טרופונין​​ –​​ קומפלקס של שלוש תת-יחידות של חלבונים המווסתים את כיווץ שרירים משורטטים של השלד ושל הלב בתיווך סידן; בדיקתו משמשת בין השאר לאבחון אוטם בשריר הלב ולנזק (נמק) לשריר הלב.

7 אפוליפופרוטאין​​ A1​​ –​​ כמרכיב עיקרי של​​ HDL-כולסטרול​​ מסייע בסילוק שומנים, כולל כולסטרול, מתאי דם לבנים בדפנות העורקים, ובכך מסייע במניעת טרשת עורקים.

8 אפוליפופרוטאין​​ B100​​ –​​ צורה של​​ LDL-כולסטרול; יש לו תפקיד בהנעת הכולסטרול בגוף.​​

9 ליפופרוטאין​​ a​​ –​​ חלבון הנושא בדם כולסטרול שומנים וחלבונים; רמה גבוהה שלו בפלסמה מהווה גורם מנבא למחלות קרדיו-ווסקולריות ומחלות עורקים היקפיים.

10 פפטיד​​ C​​ –​​ חלבון המחבר בין שרשרת​​ A​​ לשרשרת​​ B​​ של מולקולת הפרואינסולין​​ (חומר מוצא של אינסולין הנוצר בתאי ביתא של הלבלב).

11 שנות-אדם – זהו סכום של סך כל הזמן הנתרם על ידי כל משתתפי המחקר; משתתף נחשב לתורם זמן-אדם (במחקר הזה שנים) כל אימת שאינו חולה ולכן מצוי בסיכון לפתח את המחלה אשר את הופעתה מעוניינים לחקור; שנות-אדם מחושבות על ידי הכפלת מספר המשתתפים במחקר במספר השנים שכל אחד מהם תרם.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם