פְלָבוֹנוֹאידים הם תרכובות בעלות פעילות ביולוגית המצויים באופן טבעי בצמחים והמייצגים מרכיב של פירות וירקות מעבר לתכולתם הקלורית ותכולת רכיבי-המקרו1, אשר עשויים באופן פוטנציאלי להשפיע על משקל הגוף. קשר הפוך נמצא בין מספר פירות וירקות (ביניהם אוכמניות, תפוחים, אגסים, שזיפים, תותים, ענבים, פלפלים וסלרי) לבין עלייה במשקל הגוף. הפירות והירקות הקשורים בעלייה קטנה יותר במשקל עשירים במספר תת-סוגים של פלבנואידים, אשר חלק מהם נמצאו כמורידים צריכת אנרגיה, ואחרים כמגבירים קליטת גלוקוז (סוכר) בשריר ומורידים את קליטתו ברקמת השומן. עוד אחרים מצאו כי תת סוג של פלבונואידים, במיוחד בתה, עשויים להוריד את ספיגת השומן, להגביר הוצאת אנרגיה (קלוריות) ולעכב היווצרות תאי שומן ברקמת השומן.
מרבית האנשים עולים במשקל עם הגיל. אף לעליות קטנות במשקל עלולה להיות השפעה ממשית על הסיכון ליתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), סוכרת, מחלות לב וכלי-הדם, סרטן ועל הסיכון לתמותה (ראה מאמר, 'ירקות ופירות במניעת מחלות: סקירה בקורתית').
מחקר, שהתפרסם ב-British Medical Journal, בדק את הקשר בין תתי-סוגים של פלבונואידים הנצרכים ברגיל לבין עלייה במשקל בקרב כ-124,000 גברים ונשים אמריקאים מתוך שלוש עוקבות: (1) מחקר האחיות הראשון (Nurses' Health Study I)י; (2) מחקר האחיות השני (Nurses' Health Study II)י; (3) מחקר מומחים (גברים) במקצועות הבריאות (Health Professionals Follow-up Study).
מחקר זה נערך ב-50 מדינות בארה"ב. לא נכללו גברים ונשים עם היסטוריה של מחלות כרוניות בתחילת המחקר, בגלל אפשרות של ירידה במשקל עקב המחלה. המחלות שבעטיין האנשים לא נכללו במחקר היו: השמנה (BMI השווה ל-30 או גבוה מזה), סוכרת, סרטן, מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם), מחלת כליה, מחלת ריאות, מחלת כבד, מחלה כיבית של המעי הגס, זאבת, שחפת, טרשת נפוצה ומחלת ניוון שרירים (amyotrophic lateral sclerosis –ALS) הפוגעת בכל תאי העצב האחראים לתנועה ומחלת פרקינסון. כמו כן, לא נכללו אנשים בגילאים הגבוהים מ-65 שנים, וכשבתקופת המחקר משתתפים הגיעו לגיל 65, הם לא המשיכו להשתתף. הוצאו גם אנשים שצריכת האנרגיה שלהם בתחילת המחקר הייתה בקרב גברים נמוכה מ-800 קילוקלוריות ליום או גבוהה מ-4200 קילוקלוריות, ובקרב נשים, נמוכה מ-600 קילוקלוריות או גבוהה מ-3500 קילוקלוריות. גם אנשים שלא דיווחו בתחילת המחקר על אורחות חיים הוצאו מהמחקר.
המשתתפים דיווחו על משקל הגוף בשאלון שנשלח כל שנתיים. שינוי במשקל חושב, כל תקופה של ארבע שנים, כהפרש בין המשקל בתחילת התקופה לבין זה שבסופה. במחקר המומחים במקצועות הבריאות ובמחקר האחיות הראשון, במשך תקופת המעקב של 24 שנה, היו שש תקופות של ארבע שנים ובמחקר האחיות השני, במשך מעקב של 20 שנה היו 5 תקופות של ארבע שנים.
המשתתפים דיווחו כל שנתיים, באמצעות אותו השאלון, על אורחות החיים ועל אבחון אחרון של מחלות. במודלים של ניתוח הנתונים עבור כל תקופת ארבע שנים, החוקרים השתמשו בגיל וב-BMI של תחילת המחקר כמשתנים המסבירים (covariates) האפשריים, כמו גם בשינויים בסטטוס העישון, רמת פעילות גופנית, משך זמן ישיבה או צפייה בטלויזיה, משך השינה באותה התקופה ושינוי בצריכה של המזונות/רכיבי התזונה הבאים: תפוחי אדמה מטוגנים, מיץ, דגנים מלאים, דגנים מעובדים (refined grains), מזונות מטוגנים, אגוזים, מוצרי חלב מחלב מלא, מוצרי חלב דלי שומן, משקאות ממותקים בסוכר, משקאות דיאט, ממתקים, בשרים מעובדים, בשרים לא מעובדים, שומן טרנס, אלכוהול, מאכלי-ים (seafood) וקפאין.
נבדקה צריכת תת-סוגי הפלבונואידים הבאים: פלאבנולים, פלאבונונים, פְלאבָן-3 אוֹלְס, אַנְתוֹציאָנינים, פולימרים פלבונואידים ופְּרוֹאנתוציאנידינים. טבלה 1 מציגה מקורות נפוצים נבחרים של פלבונואידים.
טבלה 1. מקורות נפוצים נבחרים של פלבונואידים.
פרי | תת-סוג של פלבונואידים | מ"ג/100 גר' | גודל מנה | מ"ג/מנה |
אוכמניות | אנתוצאנינים | 163.3 | 74 גר' (1/2 ספל) | 120.8 |
פולימרים | 173.0 | 80 גר' (1/2 ספל) | 138.4 | |
פטל שחור | אנתוצאנינים | 100.6 | 70 גר' (1/2 ספל) | 70.4 |
שזיפים שחורים | אנתוצאנינים | 56.0 | 66 גר' (1 בינוני) | 37.0 |
פלאבונולים | 12.5 | 67 גר' (1 בינוני) | 8.2 | |
ענבים אדומים | אנתוצאנינים | 48.0 | 76 גר' (1/2 ספל) | 36.5 |
פטל | אנתוצאנינים | 48.6 | 62 גר' (1/2 ספל) | 30.2 |
יין אדום | אנתוצאנינים | 19.3 | 150 מיליליטר | 28.3 |
פלאבונולים | 1.6 | 150 מיליליטר | 2.3 | |
דובדבנים | אנתוצאנינים | 32.0 | 70 גר' (1/2 ספל) | 22.4 |
תותים | אנתוצאנינים | 27.0 | 76 גר' (1/2 ספל) | 20.5 |
פולימרים | 138.0 | 80 גר' (1/2 ספל) | 110.4 | |
צנוניות | אנתוצאנינים | 63.1 | 10 גר' (2 בינוניות) | 5.7 |
אגסים | אנתוצאנינים | 2.1 | 176 גר' (1 בינוני) | 3.7 |
פלאבונולים | 1.1 | 176 גר' (1 בינוני) | 2.0 | |
בצל מבושל | פלאבונולים | 24.7 | 110 גר' (1 בינוני) | 27.2 |
תה מוכן | פלאבונולים | 4.1 | 237 מיליליטר | 9.6 |
פולימרים | 91.5 | 237 מיליליטר | 216.9 | |
תפוחי-עץ | פלאבונולים | 4.2 | 181 גר (1 בינוני) | 7.6 |
פולימרים | 98.5 | 80 גר' (1/2 ספל) | 78.8 | |
שעועית יבשה מבושלת |
פלאבונולים |
7.3 | 85 גר' (1/2 ספל) | 6.2 |
בצל ירוק גלמי | 12.0 | 30 גר' (1/2 ספל) | 3.6 | |
תרד גלמי | 10.7 | 30 גר' (1 ספל) | 3.2 | |
בירה | 0.9 | 330 מיליליטר (פחית) | 3.0 | |
אגוזי פקאן |
פולימרים |
476.8 | 42 גר' | 202.7 |
שזיפים | 209.9 | 74 גר' (1/2 ספל) | 167.9 | |
אגוזי פיסטוק | 226.4 | 42 גר' | 96.2 | |
שקדים | 176.3 | 42 גר' | 74.9 | |
ענבים | 70.4 | 80 גר' (1/2 ספל) | 56.3 | |
אפרסקים | 67.5 | 118 גר' (1/2 ספל) | 54.0 |
ממצאים
הגיל הממוצע של נשים במחקר האחיות השני היה כ-36 שנה, של נשים במחקר האחיות הראשון, 48.5 שנה ושל גברים במחקר מומחים במקצועות הבריאות, כ-47 שנה. בכל תקופה של ארבע שנים, הגברים עלו במשקל ב-1 קילוגרם בממוצע, נשים במחקר האחיות הראשון, ב-1.3 קילוגרם, ונשים במחקר האחיות השני, ב-2 קילוגרם. הצריכה החציונית של סך הפלבונואידים בקרב גברים הייתה 224 מיליגרם ליום, בקרב נשים במחקר האחיות הראשון, 247 מיליגרם, ובמחקר האחיות השני, 236 מיליגרם ליום. צריכת הפולימרים הפלבונואידים לאורך שלוש עוקבות המשתתפים, הייתה הגבוהה ביותר ונעה בין כמות חציונית של 118 מיליגרם לבין 144 מיליגרם ליום. צריכת הפלאבונים הייתה הנמוכה ביותר ונעה בין כמות חציונית של 1.2 ל-2.2 מיליגרם ליום.
המקורות העיקריים של אנתוציאנינים היו אוכמניות ותותים, של פולימרים פלאבונואידים, תה ותפוחי- עץ ושל פלאבונולים, תה ובצל. מקורם של 83% ו-44% מהפלאבונים והפלאבנונים, בהתאמה, היה בפירות הדר ומיצים.
לשם ניתוח הנתונים, אוגדו התוצאות של שלוש העוקבות.
לאחר תקנון לאורחות חיים הקשורים בשינויים במשקל, נמצאו הקשרים הבאים בין תת-סוגי הפלבונואידים לבין שינוי במשקל הגוף:
- קשר הפוך בין מרבית תת-סוגי הפלבונואידים, מלבד פלאבונים ופלאבנונים, לבין עלייה במשקל, כלומר משתתפים, שצרכו מזונות בעלי תכולה גדולה יותר של פלבונואידים, חוו לאורך זמן עלייה קטנה יותר במשקל.
- הקשרים החזקים ביותר נצפו עבור אנתוציאנינים, פולימרים פלבונואידים, ופלאבונולים.
- כל סטיית תקן (194 מיליגרם) נוספת בצריכת פלאבונואידים ליום קשורה בעלייה קטנה יותר במשקל במשך תקופה של 4 שנים ב-0.1-0.07 קילוגרם.
א. על כל סטיית תקן (10 מיליגרם) נוספת בצריכת אנתוציאנינים ליום הייתה עלייה קטנה יותר במשקל ב-0.1 קילוגרם.
ב. על כל סטיית תקן (138 מיליגרם) נוספת בצריכת פולימרים פלבונואידים ליום הייתה עלייה קטנה יותר במשקל ב-0.08 קילוגרם.
ג. על כל סטיית תקן (7 מיליגרם) נוספת בצריכת פלאבונולים ליום הייתה עלייה קטנה יותר במשקל ב-0.07 קילוגרם.
4. לאחר תקנון נוסף לסיבים תזונתיים, הקשרים נותרו מובהקים סטטיסטית רק לגבי אנתוציאנינים ופולימרים פלאבונואידים.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך שבחירת פירות וירקות עשירים בפלאבונואידים, כמו תפוחי-עץ, אגסים, פירות-יער ופלפלים, עשויים לסייע בשמירה על המשקל. על-פי ממצאי המחקר, במעקב של 24 שנים, צריכת מרבית תת-סוגי הפלאבונואידים הייתה קשורה בעלייה קטנה יותר במשקל. הקשר החזק ביותר נמצא לגבי אנתוציאנינים, פולימרים פלאבונואידים ופלאבונולים. הקשרים נותרו מובהקים סטטיסטית לגבי אנתוציאנינים ופולימרים פלאבונואידים גם לאחר תקנון לסיבים תזונתיים, אשר בשלוש העוקבות של משתתפים נמצא קשר הפוך בין צריכתם לבין עלייה במשקל. אי-לכך, צריכה גבוהה של מקורות מזון המכילים אנתוציאנינים ופולימרים פלאבונואידים עשויה להיות קשורה בעלייה פחותה יותר במשקל באמצעות מנגנונים אחרים מאשר סיבים תזונתיים.
אם כי, העלייה הפחותה במשקל הייתה קטנה, פחות מחצי קילוגרם לכל עלייה של סטיית תקן אחת בצריכת הפלאבונואידים ליום, מנה אחת של פירות רבים יכולה לספק יותר מאשר הכמות של סטיית תקן אחת. לדוגמה, חצי ספל של אוכמניות מספק כ-121 מיליגרם אנתוציאנינים השווה לכ-12 סטיות תקן. בנוסף, אף למניעה של עלייה קטנה במשקל עשויה להיות השפעה מיטיבה על הבריאות.
1רכיבי מקרו (macronutrients) – רכיבי תזונה המספקים אנרגיה לגוף (פחמימות, חלבונים ושומן).