environment

צריכת פירות וירקות ותמותה מכל הסיבות: ניתוח מנה-תגובה

ד"ר פליציה שטרן, PhD RD | 
09.12.2018

אירגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכת פירות וירקות בכמות של חמש מנות ומעלה ליום. מרבית המחקרים התמקדו בהשפעת צריכת פירות וירקות על התפתחות מחלות כרוניות, כגון מחלות לב וכלי הדם וסרטן (ראה מאמר 'ירקות ופירות במניעת מחלות: סקירה בקורתית'). מחקרי עוקבה (cohort) מעטים בדקו את הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין תמותה מכל הסיבות כתוצא עיקרי, ומרבית המידע מקורו במחקרים קטנים יותר, אשר בדקו רמות הקָרוֹטֶנוֹאידים1 בדם כסמן לצריכת פירות וירקות.

מחקר עוקבה רב-היקף בגברים ונשים שבדיים (בני 48 עד 83 שנה), שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, בדק קשר מנה-תגובה (dose-response) בין צריכת פירות וירקות לבין תמותה במונחים של שיעור התמותה ושל משך הזמן עד למוות. במחקר השתתפו סה"כ כ-71,700 משתתפים (מתוכם כ-38,220 גברים). המשתתפים היוו חלק משני מחקרי עוקבה, האחד של גברים והשני של נשים. לא נכללו במחקר הנוכחי אנשים שהיו בכניסה למחקר עם היסטוריה של סוכרת, מחלות לב וכלי הדם וסרטן.

צריכה רגילה של מזון הוערכה על ידי שאלון למילוי-עצמי של שיחזור תדירות צריכת מזונות בן 96 פריטים. השאלון תוקף על ידי יומני אכילה שבועיים במשך ארבעה שבועות במחקר שנערך מספר שנים קודם לכן. מידע לגבי צריכת פירות וירקות נאסף על ידי שימוש ב-14 שאלות על ירקות (גזר, סלק, חסה, כרוב, כרובית, ברוקולי, עגבניות, פלפל, אפונה, בצל, שום וירקות אחרים), 5 שאלות על פירות (תפוז, תפוח, בננה, אוכמניות ופירות אחרים) ושאלה אחת על מיץ תפוזים. צריכת פירות וירקות ליום סווגה לארבע קטגוריות עיקריות: (1) 2 מנות או פחות; (2) 2.1 עד 4 מנות; (3) 4.1 עד 6 מנות; (4) יותר מ-6 מנות.

מתחילת המחקר בתחילת ינואר 1998 ועד סיומו בסוף דצמבר 2010, במשך מעקב של 13 שנה, נפטרו כ-11,400 משתתפים (מתוכם כ-6,800 גברים).

ממצאים

1.         יותר נשים מאשר גברים נטו לאכול פירות וירקות.

2.         משתתפים בעלי צריכה נמוכה של פירות וירקות נטו להיות מעשנים נוכחיים, להיות בעלי השכלה נמוכה יותר ולצרוך יותר מזונות לא-מומלצים (מוצרי בשר אדום, מוצרי בשר מעובד, מוצרי חלב שמנים, לחם לבן, ממתקים, צ'יפס, מיונית וגלידה).

3.         צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות תאמה צריכת אנרגיה גבוהה יותר.

4.         באופן כללי, בכניסה למחקר גיל, BMI, פעילות גופנית וצריכת אלכוהול היו דומים בארבע הקטגוריות של צריכת פירות וירקות.

5.         האחוזון העשירי של הישרדות היה 116 חודשים, כלומר 90% מהמשתתפים היו עדיין בחיים לאחר כ-9.6 שנות מעקב.

6.         צריכה הקטנה מ-5 מנות ליום של פירות וירקות הייתה קשורה בהישרדות קצרה יותר באופן הדרגתי עד להישרדותהקצרה בכ-3 שנים בקרב משתתפים בעליאי-צריכת פירות וירקות.

7.         לאחר הורדת המשתתפים שצרכו מזונות לא-מומלצים, אי-צריכת פירות וירקות הייתה  קשורה בישרדות קצרה יותר ב-36 חודשים בהשוואה לצריכה של 5 מנות של פירות וירקות ליום.

8.         לאחר הורדת המשתתפים שנפטרו במשך שלוש השנים הראשונות למעקב, אי-צריכת פירות וירקות הייתה  קשורה בישרדות קצרה יותר ב-23 חודשים בהשוואה לצריכה של 5 מנות פירות וירקות ליום.

9.         אי-צריכת פירות וירקות כלל הייתה קשורה בשיעור גבוה יותר ב-53% של תמותה בהשוואה לצריכה של 5 מנות של פירות וירקות ליום.

10.      בהשוואה לצריכה של 5 מנות של פירות וירקות ליום, רמות גבוהות יותר של צריכת פירות וירקות לא היו קשורות בהישרדות ארוכה יותר או שיעור נמוך יותר של תמותה.

11.      בניתוח נפרד של צריכת פירות:

א.      אי-צריכת פירות כלל הייתה קשורה בהישרדות קצרה יותר ב-19 חודשים בהשוואה לצריכה של מנה אחת של פירות ליום.

ב.      צריכת פירות בכמות הגבוהה ממנה אחת ליום לא הייתה קשורה בהישרדות ארוכה יותר בהשוואה לצריכה של מנה אחת ליום.

12.      בניתוח נפרד של צריכת ירקות, צריכת 3 מנות של ירקות ליום הייתה קשורה בהישרדות ארוכה יותר ב-32 חודשים בהשוואה לאי-צריכת ירקות כלל.

13.      לאחר הורדת צריכת מיץ תפוזים מכלל הצריכה של פירות וירקות לא חלו שינויים בממצאים.

כל הממצאים בניתוחים הרב-משתניים תוקננו למגדר, גיל בכניסה למחקר, BMI, פעילות גופנית, סטטוס העישון, צריכת אלכוהול, רמת ההשכלה ולסך צריכת האנרגיה (קלוריות). כל ההשוואות של צריכה שונה של פירות וירקות בוצעו לגבי העשירון העשירי של הישרדות.

מסקנות החוקרים

הממצאים מצביעים על כך שצריכה יומית של פירות וירקות קשורה בהישרדות ארוכה יותר ובשיעור נמוך יותר של תמותה. צריכת פירות וירקות בכמות הנמוכה מחמש מנות ליום קשורה בהישרדות קצרה יותר באופן הדרגתי ובשיעורים גבוהים יותר של תמותה.

 


1קרוטנואידים –  צַבְעָנים (פיגמנטים) טבעיים, שצבעיהם נעים בין צהוב לאדום, והם נפוצים ברקמות של צמחים, כולל פירות וירקות.

תפריט נגישות