עם העלייה במשך החיים, הפרעות קוגניטיביות1 [ירידה קוגניטיבית2 (cognitive dcline), ליקוי קוגניטיבי3 (cognitive impairment), שיטיון (dementia) ומחלת האלצהיימר (סוג של שיטיון)] הפכו לנושא חשוב בבריאות הציבור ברחבי העולם. הטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים, בעיקר של תאי העצב במוח (neurodegenerative diseases) הינו מוגבל. לכן, גורמים סביבתיים ברי-שינוי (כגון דפוסים תזונתיים, הרגלי שינה, וצריכת טבק ואלכוהול) נחשבים לאסטרטגיות חשובות במניעת הפרעות קוגניטיביות. כדי למנוע התקדמות מחלות לא מדבקות [(non-communicable diseases), ראה מחקר 'ירקות ופירות במניעת מחלות: סקירה בקורתית'], עודד ארגון הבריאות העולמי מאז שנת 1990 את האנשים לצרוך 5 מנות (‘Five a Day’) פירות וירקות.
מחקרים אפידמיולוגיים לשעבר בדקו את הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון להפרעות קוגניטיביות. אולם, הממצאים אינם עקביים. סקירה ביקורתית ומטא-אנליזה, שהתפרסמה ב-Journal of Nutrition Health & Aging , סיכמה את העדות מתוך 6 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים (21,175 משתתפים) לגבי הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון להפרעות קוגניטיביות.
המחקרים שנכללו בסקירה נערכו בין השנים 2010-2006, ומתוכם 5 נערכו באוכלוסייה לבנה (3 צרפתים, 1 אמריקאי ו-1 שבדי), ו-1 נערך באמריקאים ממוצא יפני. תקופת המעקב אחר המשתתפים נעה בין 31.5-2.5 שנה. חמישה מחקרים כללו גברים ונשים ומחקר 1 נערך בנשים בלבד. ב-3 מחקרים צריכת פירות ו/או ירקות הוערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ), וב-3 מחקרים, באמצעות שאלון תזונה. הסיכון להפרעות קוגניטיביות אובחן באמצעות שאלונים מתאימים (כמוDSM-IV).
ממצאים
קשרים בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון להפרעות קוגניטיביות
בניתוח משולב של 6 המחקרים, לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (כמו גיל, מגדר, השכלה, מחלות):
1. צריכה גבוהה של פירות וירקות, בהשוואה לצריכה נמוכה, הייתה קשורה באופן הפוך בהפרעות קוגניטיביות, כשהסיכון לסך ההפרעות הקוגניטיביות היה נמוך ב-26%; הוצאה של המחקר שנערך באמריקאים ממוצא יפני מניתוח הנתונים, לא שינה את הממצא.
2. הוצאה מהניתוח הנתונים של מחקר אחד כל פעם, לא שינתה את ממצאי הניתוח המשולב, והסיכון לסך ההפרעות הקוגניטיביות היה נמוך ב-25% עד 29%.
3. בניתוח נפרד של ההפרעות הקוגניטיביות:
א. הסיכון לליקוי קוגניטיבי או לשיטיון היה נמוך ב-21%.
ב. הסיכון למחלת האלצהיימר היה נמוך ב-43%.
מסקנות החוקרים
ממצאי הסקירה מצביעים על יחס הפוך בין צריכת פירות וירקות לבין אירועי הפרעות קוגניטיביות. החוקרים מציינים כי התפקיד המועיל של הפירות והירקות יכול להיות מיוחס לתכולת רכיבי תזונה נוגדי החימצון, כגון ויטמין C, ויטמין E (ראה מחקר 'גורמי סיכון ברי-שינוי למחלת האלצהיימר: מטא-אנליזה'), פלבונואידים4 (ראה כתבה 'יין אדום ובריאות') וקָרוֹטֶנוֹאידים5 (ראה כתבה 'תפקיד הקרוטנואידים בבריאות')
המטא-אנליזה סקרה 6 מחקרים שנערכו באוכלוסייה במדינות מפותחות, ויתכן כי אינם מייצגים אוכלוסייה בחלקים אחרים של העולם. מחקרים פרוספקטיביים גדולים יותר צריכים להיות מבוצעים על מנת לכמת את דפוסי קשרי מנה-תגובה פוטנציאליים של צריכת פירות ו/או ירקות, וכן על מנת לבדוק את תפקיד צריכת פירות או ירקות בנפרד בהפרעות קוגניטיביות באוכלוסיות שונות.
1הפרעה קוגניטיבית – כל מצב הפוגע ביכולות הקוגניטיביות, כולל זיכרון, לימוד, ויכולות חשיבה ושיפוט, עם או בלי הידרדרות לשיטיון; לא כל ירידה קוגניטיבית מתפתחת לשיטיון.
2ירידה קוגניטיבית – היא חלק מתהליכי ההזדקנות, כשמהירות פעילות המוח יורדת.
3ליקוי קוגניטיבי – מצב ביניים בין ירידה קוגניטיבית הצפויה בהזדקנות נורמלית והירידה הקוגניטיבית החמורה יותר של שיטיון.
4פלבונואידים – קבוצת תרכובות פוליפנוליות בעלות פעילות ביולוגית; פוליפנולים הם תרכובות כימיות טבעיות המיוצרות על ידי צמחים כתוצרי משנה של תהליכים שונים בצמח, והמשמשות כחומרים נוגדי חימצון.
5קרוטנואידים – צַבְעָנים (פיגמנטים) טבעיים המצויים ברקמות הצמחים; צבעיהם נעים בין צהוב לאדום; מרביתם הם חומרים נוגדי-חימצון וחלקם מהווים גם חומרי מוצא לויטמין A.
