צריכת פירות וירקות והיארעות שברי-ירך בנשים וגברים מבוגרים יותר: פרויקט CHANCES מאת : ד"ר פליציה שטרן, PhD RD

צריכת פירות וירקות והיארעות שברי-ירך בנשים וגברים מבוגרים יותר: פרויקט CHANCES מאת : ד"ר פליציה שטרן, PhD RD

צריכה גבוהה של פירות וירקות, המהווה מאפיין מפתח של תבנית דיאטה (תבנית תזונה) בריאה, נקשרה בהגדלת צפיפות עצם, ירידה באובדן עצם ובירידה בכלל שחלוף-עצם (reduced bone turnover), המתבטא בירידה בפירוק העצם. מה שחשוב יותר הוא, שצריכה גבוהה של פירות וירקות נקשרה בירידה בהיארעות שברי-ירך ושברים במקומות אחרים בגוף.

משערים כי ההשפעה המיטיבה של צריכת פירות וירקות על בריאות העצם והשלד יכולה להיות מיוחסת לרכיבים ספציפיים המצויים, בדרך כלל, בשפע במזונות אלה. מספר מחקרים, שחקרו את נושא בריאות העצם ושברים בהקשר לצריכת קָרוֹטֶנוֹאידים1, הויטמינים CEK וחומרים נוגדי חימצון אחרים (כמו פְלָבוֹנוֹאידים, פּוֹליפֶנוֹלים), מינרלים (כמו אשלגן, מגנזיום) ופיטואסטרוגנים2 מצאו לרוב השפעות פוטנציאליות מיטיבות.

לאחרונה, מחקר עוקבה שבדי פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה מצא כי צריכה רגילה של פירות וירקות בכמות הנמוכה מ-5 מנות ליום הייתה קשורה בהיארעות הדרגתית גבוהה יותר של שברי-ירך, כלומר היה קיים קשר מנה-תגובה. ממצא זה צריך להיבדק באוכלוסיות אחרות.

בהתבסס על הממצאים הנזכרים למעלה, מחקר עוקבה, שהתפרסם ב-Journal of Bone and Mineral Research, בדק את הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין שברי-ירך במדגם גדול של נשים וגברים בני 60 שנה ומעלה הגרים בקהילה באירופה ובארצות הברית. המחקר עקב אחר המשתתפים עד לאבחון שבר בירך.

המחקר נערך במסגרת מחקר CHANCES (The Consortium on Health and Ageing: Network of Cohorts in Europe and United States), הכולל 14 מחקרי עוקבה, אשר מתוכם נכללו במחקר על שברי-ירך 5 מחקרי עוקבה, שכללו כ-142,000 משתתפים: שני מחקרי EPIC, יווני ושבדי; שני מחקרי עוקבה שבדיים, האחד בנשים והשני בגברים; מחקר אמריקאי, 'מחקר האחיות' (Nurses’ Health Study).

המידע על שברי-ירך נתקבל באמצעות שאלונים, ראיונות טלפוניים ומרשם לאומי של חולים. הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (Food Frequency Questionnaire – FFQ) למילוי-עצמי או בראיון פנים-אל פנים. השאלון כלל 84 (בשבדיה) או 260 פריטי מזון (ביוון) או 130 פריטי מזון ב'מחקר האחיות'. בכל המחקרים נתבקשו המשתתפים לדווח על גודל המנה ועל תדירות הצריכה לגבי כל פריטי המזון, ואילו לגבי פירות וירקות הדיווח היה, בדרך כלל, מפורט יותר, כלומר פורטו עד 63 מיני פירות ועד 21 ירקות, בהתאם למקום המחקר. בקבוצת הירקות לא נכללו תפוחי אדמה, ובקבוצת הפירות לא נכללו מיצי פירות. במחקרים האירופאיים גודל מנה תורגם לגרמים, כ-80 גרם למנה. ב'מחקר האחיות' השתמשו במנות מלכתחילה, אולם גודל מנה אחת התייחס לפרי וירק ספציפיים.

צריכת פירות וירקות חולקה לשלוש קטגוריות: (1) 3 מנות או פחות; (2) למעלה מ-3 מנות עד 5 מנות ומטה; (3) למעלה מ-5 מנות. צריכת פירות וירקות חולקה גם ל-5 קטגוריות: (1) מנה אחת או פחות ; (2) למעלה ממנה אחת עד 3 מנות ומטה ; (3) למעלה מ-3 מנות עד 5 מנות ומטה; (4) למעלה מ-5 מנות עד 7 מנות ומטה; (5) למעלה מ-7 מנות. הקטגוריה האמצעית (למעלה מ-3 מנות עד 5 מנות או פחות) נבחרה כקטגוריית הייחוס (reference), כיון שהיא כוללת כמות של 5 מנות לפחות ליום (שווה ערך ל-400 גרם ליום).

בעת גיוס המשתתפים, נאספו נתונים דמוגרפיים, אתרופומטריים (גובה ומשקל), היסטוריה של מחלות כרוניות ונתוני אורח החיים (עישון, פעילות גופנית).

ממצאים

במשך מעקב של כ-1,900,000 שנות אדם3 דווח על כ-5,500 מקרים חדשים של שברי-ירך. בעת אבחון שבר ירך, הגיל הממוצע נע בין כ-74 לכ-82 שנה. צריכת פירות וירקות בקרב נשים, נעה בין  3.7 מנות (הכמות הנמוכה ביותר) לבין 8.7 מנות (הכמות הגבוהה ביותר) ליום, ובקרב גברים בין 2.5 לבין 8.7 מנות ליום. למעלה מ-50% מאוכלוסיית הגברים צרכו 3 מנות פירות וירקות ליום או פחות מזה. שיעור הנשים שצרכו כמות זו היה נמוך יותר, והשיעור הנמוך ביותר היה בקרב נשים במחקר האחיות, כ-22%.

קשרים בין צריכת פירות וירקות לבין שברי-ירך

לאחר תקנון למשתנים  שונים (גיל, מגדר, פעילות גופנית, עישון, צריכת אלכוהול, BMI, סך צריכת אנרגיה, השכלה, מצב משפחתי, היסטוריה של מחלות ואצל נשים לפני ואחרי הפסקת הווסת ושימוש בטיפול הורמונלי חליפי):

  1. בחלוקת צריכת פירות וירקות ל-3 קטגוריות, הסיכון לשברי-הירך היה גבוה באופן לא מובהק ב-10% בקרב כלל המשתתפים שצרכו 3 מנות ומטה של פירות וירקות ליום בהשוואה למשתתפים בקבוצת הייחוס שצרכו למעלה מ-3 מנות עד 5 מנות ומטה של פירות וירקות ליום.
  2. צריכה הגבוהה מ-5 מנות פירות וירקות ליום לא הייתה קשורה בשברי-ירך.
  3. בחלוקת צריכת פירות וירקות ל-5 קטגוריותהסיכון לשברי-הירך היה גבוה באופן מובהק ב-39% בקרב כלל המשתתפים שצרכו מנה אחת ומטה של פירות וירקות ליום בהשוואה למשתתפים בקבוצת הייחוס שצרכו למעלה מ-3 מנות עד 5 מנות ומטה של פירות וירקות ליום.
  4. בחלוקת צריכת פירות וירקות ל-5 קטגוריות, בקרב משתתפים שצרכו למעלה מ-5 מנות פירות וירקות ליום הסיכון לשברי-הירך לא היה נמוך יותר מאשר בקבוצת הייחוס.
  5. בחלוקת צריכת פירות וירקות ל-5 קטגוריותהסיכון לשברי-הירך היה גבוה באופן מובהק ב-46% בקרב נשים שצרכו מנה אחת ומטה של פירות וירקות ליום בהשוואה למשתתפות בקבוצת הייחוס שצרכו למעלה מ-3 מנות עד 5 מנות ומטה של פירות וירקות ליום; בקרב גברים לא נמצא קשר בין צריכת פירות וירקות לבין שברי-הירך.
  6. בחלוקה נפרדת של צריכת ירקות ל-5 קטגוריותהסיכון לשברי-הירך היה גבוה באופן מובהק ב-12% בקרב משתתפים שצרכו מנה אחת ומטה של ירקות ליום בהשוואה לקבוצת משתתפים שצרכו יותר ממנה אחת של ירקות עד 3 מנות ומטה; צריכת פירות בכמות של מנה אחת ופחות לא הייתה קשורה בסיכון לשברי-ירך.

מסקנות החוקרים

צריכה נמוכה של פירות וירקות נמצאה כקשורה בסיכון גבוה יותר לשברי-ירך מאשר צריכה מתונה. בהתבסס על ממצאי מחקר זה ובהתחשב בהמלצות הקיימות לצריכת פירות וירקות למניעת סרטן ומחלות לב וכלי- הדם, צריכה יומית מתונה של פירות וירקות עשויה למנוע גם שברי-ירך בקרב זקנים.

 

 


 

1קָרוֹטֶנוֹאידים – קבוצה של פיטוכימיקלים המצויים ברקמות של צמחים, בעיקר בפירות וירקות; פיטוכימיקלים הוא שם כולל לתרכובות אשר נמצאות באופן טבעי במזונות מן הצומח, כמו פירות, ירקות, זרעים, קטניות ודגנים. לתרכובות אלה תפקידים בהגנה על הצמח מפני השפעות מזיקות של הסביבה.

2פיטואסטרוגנים – חומרים בעלי תכונות הדומות לאלה של הורמון האסטרוגן של יונקים.

3שנות אדם – סכום יחידות הזמן שכל אחד ממשתתפי המחקר היה חשוף לגורם הסיכון הנחקר.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.