צריכת פירות והסיכון לסוכרת מסוג 2: ממצאים מתוך שלושה מחקרי עוקבה ארוכי טווח

צריכת פירות והסיכון לסוכרת מסוג 2: ממצאים מתוך שלושה מחקרי עוקבה ארוכי טווח

הגברת הצריכה של פירות הומלצה כמניעה ראשונית של מחלות כרוניות רבות, כולל סוכרת מסוג 2, אם כי מחקרים אפידמיולוגיים העלו תוצאות סותרות לגבי הקשר עם הסיכון לסוכרת מסוג 2.

פירות עשירים בסיבים תזונתיים, חומרים נוגדי חימצון ופיטוכימיקלים1 אחרים העשויים להיות בעלי השפעות מיטיבות על הבריאות. חוסר העקביות בממצאים לגבי הקשר עם הסיכון לסוכרת מסוג 2 יכול להיות מוסבר בהבדלים בסוגי הפירות שנצרכו על ידי אוכלוסיות שונות, הבדלים במאפייני המשתתפים, הבדלים במבנה המחקר והבדלים בשיטות ההערכה, אם כי מטא-אנליזה של מחקרים שונים לא הצביעה על כך שהיו הבדלי מגדר, מבנה או מיקום בקשרים שנבחנו. לאחרונה נמצא כי מגוון גדול יותר, אך לא הכמות של הפירות שנצרכו היה קשור בסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2. הממצא מרמז על כך שלפירות שונים עשויה להיות השפעה שונה על הסיכון לסוכרת מסוג 2.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



מחקר, שהתפרסם ב-British Medical Journal, ניסה להבהיר את הממצא לעיל, ובחן את הקשר בין צריכת פרי אינדיבידואלי או מיץ פירות לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2. המחקר שילב ממצאי שלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים גדולים וארוכי טווח:

(1) מחקר האחיות  (Nurses' Health Study) I;

(2) מחקר האחיות II

(3) מחקר הרופאים (Health Professionals Follow-up Study) – סך הכל כ-290,000 משתתפים.

המחקר לא כלל משתתפים שהצהירו בתחילת המחקר על אבחנת סוכרת מסוג 1 או סוכרת מסוג 2, מחלת לב קרדיו-וסקולרית (מחלת לב הקשורה בכלי הדם) או על סרטן. בנתוח הנתונים לא נכללו משתתפים: א. שמצב הסוכרת אצלהם לא היה ברור; ב. שמלאו שאלון בתחילת המחקר בלבד; ג. שהיו חסרים לגביהם נתונים על צריכת פירות ומיץ פירות; ד. נשים בעלות צריכה קלורית הנמוכה מ-500 קילוקלוריות או הגבוהה מ-3,500 קילוקלוריות ליום וגברים בעלי צריכה קלורית הנמוכה מ-800 קילוקלוריות והגבוהה מ-4,200 קילוקלוריות ליום. לאחר הוצאת כל המשתתפים האלה נותרו במחקר כ-187,000 משתתפים.

המשתתפים מִלאו כל שנתיים שאלון תדירות צריכת מזונות (בן 118 פריטי מזון) לגבי תזונתם השגרתית בשנה האחרונה. כל ארבע שנים נשלח שאלון מורחב. בכל שאלון נשאלו המשתתפים באיזו תדירות בממוצע ליום הם צרכו כל מנת מזון. למשתתפים הייתה אפשרות לבחור בין תשע תדירויות צריכה שנעו בין 'אף פעם או פחות מפעם לחודש עד לשש מנות ויותר ליום. המשתתפים נשאלו באופן עקבי לגבי 10 פירות אינדיבידואליים: (1) ענבים או צימוקים; (2) אפרסקים, שזיפים או מישמש; (3) שזיפים יבשים; (4) בננות; (5) מֶלוֹן; (6) תפוחים או אגסים; (7) תפוזים; (8) אשכוליות; (9) תותים; (10) אוכמניות.

בכל השאלונים נשאלו המשתתפים לגבי נתונים אנתרופומטריים (גובה ומשקל), עישון, פעילות גופנית, שימוש ב'מולטיויטמינים' והיסטוריה משפחתית של סוכרת. חוּשב אינדקס אכילה בריאה (healthy eating index), המצביע על דבקות המשתתף באכילה בריאה (ראה מחקר 'קיים קשר הפוך בין איכות התזונה לבין גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים במבוגרים').  בבמחקר הנוכחי, לא נכללו באינדקס אכילה בריאה פירות ומיצי פירות. החוקרים בחנו גם אם הקשר בין צריכת פירות לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה תלוי באינדקס גליקמי2 או עומס גליקמי3 של הפירות. הפירות סוּוְגו על פי העומס הגליקמי של מנת פרי: (1) בעלי עומס גליקמי גבוה (19.2-8.1) –  שזיפים יבשים, מֶלוֹן, בננות, ענבים, צימוקים, תפוחים ואגסים; (2) בעלי עומס גליקמי בינוני (8.0-5.7) – מֶלון, אוכמניות ותפוזים; (3) בעלי עומס גליקמי נמוך (5.6-1.3) – אפרסקים, שזיפים, מישמש, תותים ואשכוליות.

נערך גם סיווג הפירות על פי האינדקס הגליקמי: (1) בעלי אינדקס גליקמי גבוה (70-60) – מֶלון, בננות, ענבים וצימוקים; (2) בעלי אינדקס גליקמי בינוני (59-47) – שזיפים יבשים, אוכמניות ואשכוליות; (3) בעלי אינדקס גליקמי נמוך (46-34) – תפוחים, אגסים, תפוזים, אפרסקים, שזיפים, מישמש ותותים.

ממצאים עיקריים

במשך תקופת מעקב של כ-3.5 מיליון שנות-אדםכ-12,000 משתתפים פִתחו סוכרת מסוג 2. בשלושת המחקרים סך צריכת פירות היה קשור באופן חיובי עם גיל, פעילות גופנית, צריכת 'מולטיויטמינים', צריכת אנרגיה (קלוריות), צריכת מיץ פירות ואינדקס אכילה בריאה. נמצא קשר הפוך בין צריכת סך הפירות לבין BMI ועישון נוכחי. במחקר האחיותII  צריכת פירות שלמים היתה קשורה בסיכוי מוגבר לכך שהנשים שלאחר הפסקת הווסת טופלו בתחליפי הורמונים. ביןהצריכה של פירות אינדיביראליים היה המתאם חלש עד מתון. המתאמים הגבוהים ביותר נמצאו בין צריכת תפוחים ותפוזים במחקר האחיות (0.44), בין צריכת תותים ואפרסקים במחקר האחיות 2 (0.47)   ובין צריכת תותים ואוכמניות במחקר הרופאים (0.48). המתאם בין סך צריכת פירות לבין אינדקס אכילה בריאה היה חלש – 0.22 במחקר האחיות, 0.29 במחקר האחיותII  ו-0.28 במחקר הרופאים.

1.    נמצא כי הקשר בין צריכת פירות שלמים בתדירות של שלוש מנות ליום לבין סיכון מופחת לסוכרת מסוג היה חלש; הסיכון היה נמוך ב-2% בצריכה גבוהה של פירות (3 פירות ומעלה ליום) בהשוואה לצריכה נמוכה (פחות מ-4 מנות לשבוע).

2.    במודל המתוקנן לגיל וגורמי סיכון אחרים שנבדקו, בשלושת המחקרים צריכת פרי אידיבידואלי כלשהו היתה קשרורה בירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2.

3.    במודל המתוקנן לגיל וגורמי סיכון אחרים שנבדקו, בשלושת המחקרים צריכת פרי אידיבידואלי כלשהו בתדירות של שלוש מנות לשבוע היתה קשורה בירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2, כשפירות מסויימים היו קשורים באופן מובהק בסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2:

א.   אוכמניות – סיכון יחסי של 0.74.

ב.    ענבים וצימוקים – סיכון יחסי של 0.88.

ג.    תפוחים ואגסים – סיכון יחסי של 0.93.

ד.    בננות – סיכון יחסי של  0.95.

ה.   אשכוליות – סיכון יחסי של 0.95.

תִקנון הנתונים לתכולת פְלַבונואידים ואנטוציאנינים (נוגדי חימצון) לא שינה את הסיכון היחסי לסוכרת מסוג 2.

  1. במודל המתוקנן לגיל וגורמי סיכון אחרים, בשלושת המחקרים צריכת מֶלוֹן או מיץ פירותהיתה קשורה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2.
  2. בניתוח משנה של צריכת פירות על פי אינדקס גליקמי/עומס גליקמי, צריכה גבוהה ומתונה של פירות בעלי אינדקס גליקמי/עומס גליקמי הייתה קשורה בסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2.
  3. החלפת צריכת מיץ פירות בתדירות של שלוש מנות בשבוע בצריכה של סך פירות שלמים או פרי אידיבידואלי הייתה קשורה בירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2 לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים ולאינדקס אכילה בריאה – הסיכון היה נמוך יותר ב-7% עבור סך צריכת פירות, 33% עבור אוכמניות, 19% עבור ענבים וצימוקים, 14% עבור תפוחים ואגסים, 13% עבור בננות ו-12% עבור אשכוליות.

7.       החלפת צריכת מיץ פירות בצריכת תפוזים, אפרסקים שזיפים ומישמש הייתה קשורה בירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2 – הסיכון היה נמוך יותר ב-18% עבור שזיפים יבשים, ב-11% עבור אפרסקים, שזיפים ומישמש וב-8% עבור תפוזים.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שקיימת הֶטֶרוֹגֶניוּת משמעותית בקשרים בין פירות אינידיבידואליים לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2. צריכה גדולה יותר של פירות מסויימים, במיוחד אוכמניות , ענבים ותפוחים, הייתה קשורה בסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2, בו בזמן שצריכה גדולה יותר של מיץ פירות הייתה קשורה בסיכון מוגבר.

ככלל, הממצאים תומכים בהמלצות להגברת צריכת מגוון פירות שלמים, במיוחד אוכמניות , ענבים ותפוחים כאמצעי למניעת סוכרת, אם כי הממצאים מתייחסים למשתתפים במקצועות הרפואה ממוצא אירופאי, ולכן לא ניתן להכלילם לאוכלוסיה הכללית.


1פיטוכימיקלים שם כולל לתרכובות אשר נמצאות באופן טבעי במזונות מן הצומח, כמו פירות, ירקות, זרעים, קטניות ודגנים. לתרכובות אלה תפקידים  בהגנה על הצמח מפני השפעות מזיקות של הסביבה.

2אינדקס גליקמי (מדד גליקמי) – מערכת דירוג לפחמימות על פי השפעתם על עליית רמות הגלוקוז בדם כשעתיים לאחר הארוחה בהשוואה להשפעת גלוקוז (מדד גליקמי 100). מדד גליקמי גבוה גורם לעלייה חדה ברמות הגלוקוז בדם.

3עומס גליקמי – עומס גליקמי מחושב על ידי הכפלת אינדקס גליקמי בכמות הפחמימות בגרמים במזון מסויים וחלוקה ב-100. מאחר שלא רק איכות הפחמימות אלא גם כמותם במזון או בארוחה משפיעה על רמות הסוכר בדם ועל התגובה האינסולינמית, פותח המושג של עומס גליקמי על מנת לתאר בו זמנית את איכות המזון (אינדקס גליקמי) ואת כמות הפחמימות בארוחה או בדיאטה.

4שנות-אדם – זהו סכום של סך כל הזמן הנתרם על ידי כל משתתפי המחקר. משתתף נחשב לתורם זמן-אדם (במחקר הזה שנים) כל אימת שאינו חולה ולכן מצוי בסיכון לפתח את המחלה אשר את הופעתה מעוניינים לחקור. שנות אדם מחושבים על ידי הכפלת מספר המשתתפים במחקר במספר השנים שכל אחד מהם תרם.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם