סקירה מקיפה בעיתון Nutrition Reviews דנה בחשיבות צריכת סידן מספקת בתקופת ההיריון.
במחקרים דווח, לעתים קרובות, שנשים בגיל הפוריות אינן צורכות סידן בכמות המומלצת ב-RDA (Recommended Dietary Allowance) של 1,000 מיליגרם ליום.
ספיגת הסידן בנשים בהריון אמנם עולה, אולם קיימות מגבלות ליכולתה של האישה להגדיל את ספיגתו, ואם היא אינה צורכת כמויות מספיקות, היא עלולה להיות בסיכון מוגבר לסיבוכים, כגון קדם-רעלת הריון (preeclampsia), לידה מוקדמת או מחלות שמתפתחות בטווח הארוך, כמו אובדן עצם. נשים הצורכות לפני ההיריון באופן ממושך פחות מ-500 מיליגרם סידן ליום, מצויות בסיכון גבוה יותר לאובדן עצם בזמן ההיריון ולסיבוכים.
עד היום לא התברר אם לצריכת הסידן על ידי האם יש השפעה על צפיפות העצם והתפתחותה בעובר והממצאים אינם עקביים. מחקרים אפידמיולוגים מצאו קשר חיובי, ואילו הממצאים של מחקרי התערבות (תוספת סידן בזמן הריון) אינם אחידים. למטבוליזם העובר יש כנראה גם השפעה על התפתחות העצם. להורמונים, לֶפְּטין ו-IGF-1, המופרשים על ידי העובר יש השפעה על התמיינות האוֹסְטֵאוֹבּלָסְטים (תאים בוני עצם). לא ברור באיזו מידה לאורח החיים של האם יש השפעה על גורמים אלו, ותחום זה דורש מחקר נוסף. לצריכה נמוכה של סידן על ידי האם יכולה להיות השפעה על צפיפות עצם נמוכה יותר של הילד מאוחר יותר בחיים, אם כי צריך להתחשב גם באורח החיים של הילד עצמו.
מסקנות
נשים המתחילות את הריונן כשהן צורכות כמויות מספיקות של סידן ליום (1,000 מיליגרם), יתכן שאינן זקוקות לכמות נוספת של סידן בזמן ההיריון, אולם נשים הצורכות כמויות תת-מיטביות ליום (פחות מ-500 מיליגרם), זקוקות כנראה לכמויות נוספות של סידן בזמן ההיריון על מנת לעמוד בדרישות עצם אימהיות ועובריות כאחד.
שתפו אותי
