צריכת סיבים תזונתיים במבוגרות צעירות והסיכון לסרטן השד

צריכת סיבים תזונתיים במבוגרות צעירות והסיכון לסרטן השד

רמות הורמוני מין סטרואידיים קשורות באופן חזק להתפתחות סרטן השד. משערים כי דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים מורידה את היארעות מקרי סרטן השד על ידי מניעת ספיגה מחדש של אסטרוגן והפרשתו במערכת העיכול, וכתוצאה מכך ירידה ברמותיו בדם. במרבית המחקרים הפרוספקטיביים, כולל מחקר האחיות (Nurses’ Health Study) לא נמצאו קשרים מובהקים בין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד (ראה כתבה 'יתרונותיהם הבריאותיים של הסיבים התזונתיים'). יש לציין שבמרבית המחקרים על הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד, הנשים גויסו למחקר בגיל העמידה או בגיל מבוגר יותר.

השפעות צריכת סיבים תזונתיים בתקופת הנערות (adolescence) או בתקופת הבגרות המוקדמת (early adulthood) נחקרו במידה מוגבלת ביותר. במחקר האחיות השני (Nurses’ Health Study II) נמצא כי נשים בחמישון העליון של צריכת סיבים תזונתיים היו בסיכון הנמוך ב-25% לפתח גידולים שפירים בשד בהשוואה לנשים בחמישון התחתון של צריכת סיבים תזונתיים. בניתוח קודם של נתוני מחקר האחיות השני, צריכת סיבים תזונתיים בתקופת הנערות ובתקופת הבגרות המוקדמת לא נמצאה כקשורה באופן מובהק בסיכון לסרטן השד בגילאים שלפני הפסקת הווסת. עדכון ניתוחי הנתונים לאחר הארכת תקופת המעקב וקבלת מספר גדול יותר באופן משמעותי של מקרי סרטן, אפשר לחוקרים לבדוק את צריכת הסיבים התזונתיים בתקופת הנערות ותקופת הבגרות המוקדמת בהקשר לסרטן השד שאובחן לפני ואחרי הפסקת הווסת. בנוסף, נחקר הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד על פי סוג הקולטן לאסטרוגן ולפרוגסטרון. תוצאות המחקר התפרסמו ב-Pediatrics.

המחקר נערך בקרב כ-44,000 נשים בגילאי 52-33 שנה, שהחזירו את שאלוני תדירות צריכת מזונות מלאים לגבי צריכת מזון בתקופת בית ספר תיכון. לא נכללו נשים שהיה להן סרטן, מלבד סרטן עור שאינו מלנומה, וכמו כן, לא נכללו נשים שצרכו בתקופת הנערות אנרגיה (קלוריות) בכמות הקטנה מ-600 או הגדולה מ-3,500 קילוקלוריות.

הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות בן 124 פריטי מזון שנצרכו בדרך כלל בין השנים 1960 ו-1980 כאשר המשתתפות למדו בבית-ספר תיכון. תדירות צריכת המזונות חולקה ל-9 קטגוריות שנעו מ'אף פעם או פחות מפעם בחודש' ועד ל-'6 פעמים ומעלה ליום'. צריכת הסיבים התזונתיים תוקננה לצריכת האנרגיה. צריכת סיבים תזונתיים נחלקה לחמישונים.

נתוני האיבחון של מקרי סרטן פולשני חדשים נתקבלו באמצעות שאלונים דו-שנתיים שנשלחו למשתתפות. הנתונים אומתו על ידי רשומות בתי החולים. מקרי מוות דווחו על ידי בני משפחה בעקבות שאלון מעקב שהגיע אליהם או שנדלו מאינדקס תמותה לאומי. מידע לגבי סוג הרצפטור לאסטרוגן ולפרוגסטרון נתקבל מדוחות פתולגיים. כמו כן, נאספו כל הגורמים הבלתי תלויים העלולים להיות קשורים לסיכון לסרטן שד: גיל, גזע , היסטוריה משפחתית (הורה או אחות) של סרטן, גידולים שפירים בשד, עישון, גובה, BMI בגיל 18 שנה, שינוי במשקל מאז גיל 18, גיל בעת התחלת ווסת, מספר הריונות וגיל בעת הריון ראשון, שימוש באמצעי מניעה הורמונליים וצריכת אלכוהול. בנשים לאחר הפסקת הווסת נאסף גם מידע על שימוש בטיפול הורמונלי חליפי ועל גיל הפסקת הווסת.

ממצאים

מתחילת המחקר בשנת 1998 ועד שנת 2011, אובחנו 1118 מקרי סרטן שד פולשני חדשים. נשים בעלות צריכה גבוהה יותר של סיבים תזונתיים בתקופת הבגרות המוקדמת או בתקופת הנערות, נטו פחות להיות מעשנות ונטו יותר להיות בגיל צעיר יותר בעת התחלת הווסת, לא לחוות  לידות וכן להיות מבוגרות יותר בעת לידה ראשונה. צריכת סיבים גבוהה יותר בתקופת הבגרות המוקדמת הייתה קשורה גם בצריכה נמוכה יותר של אלכוהול וב-BMI נמוך יותר בתקופה זו, וכמו כן הייתה קשורה בשיעורים גבוהים יותר של בדיקות ממוגרפיה.

לאחר תקנון לגורמים מבלבלים1 (כמו גיל, גזע, היסטוריה משפחתית של סרטן שד, BMI, עישון)  נתקבלו הקשרים הבאים בין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד:

  1. בקרב כלל הנשים, בהשוואה לצריכת סיבים תזונתיים בחמישון התחתון (צריכה חציונית של 12.4 גרם ליום), בחמישון העליון (צריכה חציונית של 24.9 גרם ליום), הסיכון לסרטן שד פולשני היה נמוך ב-19%; בחמישון הרביעי (צריכה חציונית של 20.1 גרם ליום), הסיכון היה נמוך ב-18%.

     א. הקשרים לא השתנו לאחר תקנון לצריכת בשר אדום, שומן ממקור בעלי חיים או אינדקס אכילה בריאה (healthy eating index).

     ב. תקנון נוסף לצריכת ביתא-קרוטן או לאורך מחזור הווסת, לא שינה את הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן שד פולשני.

      2. בקרב נשים לפני הפסקת הווסת, בהשוואה לצריכת סיבים תזונתיים בחמישון התחתון (צריכה חציונית של 12.0 גרם ליום), בחמישון העליון (צריכה חציונית של 24.0 גרם ליום), הסיכון לסרטן שד פולשני היה נמוך ב-23%.

      3. בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת, לא נמצא הבדל בסיכון לסרטן שד פולשני בין צריכת סיבים תזונתיים בחמישון התחתון לבין זו שבחמישון העליון.

      4. בקרב כלל הנשים, בהשוואה לצריכה בתקופת הנערות בחמישון התחתון (צריכה חציונית של 15.1 גרם ליום) של סיבים תזונתיים מתוקננים לצריכת אנרגיההסיכון לסרטן שד פולשני בחמישון העליון של הצריכה (צריכה חציונית של 27.5 גרם ליום)  היה נמוך ב-16%.

      5. בקרב נשים לפני הפסקת הווסת, בהשוואה לצריכה בתקופת הנערות בחמישון התחתון (צריכה חציונית של 15.2 גרם ליום) של סיבים תזונתיים מתוקננת לצריכת אנרגיההסיכון לסרטן שד פולשני בחמישון העליון של הצריכה (צריכה חציונית של 27.8 גרם ליום)  היה נמוך ב-24%.

      6. בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת, לא נמצא הבדל בסיכון לסרטן שד פולשני בין צריכת סיבים תזונתיים בתקופת הנערות בחמישון התחתון לבין זו שבחמישון העליון.

      7. בקרב כלל הנשים, בהשוואה לצריכה ממוצעת בתקופת הנערות והבגרות המוקדמת בחמישון התחתון (צריכה חציונית של 14.8 גרם ליום) של סיבים תזונתייםבחמישון העליון של הצריכה  (צריכה חציונית של 25.3 גרם ליום), הסיכון לסרטן שד פולשני היה נמוך ב-25%.

      8. בקרב נשים לפני הפסקת הווסת, בהשוואה לצריכה ממוצעת בתקופת הנערות והבגרות המוקדמת בחמישון התחתון (צריכה חציונית של 14.8 גרם ליום) של סיבים תזונתייםבחמישון העליון של הצריכה  (צריכה חציונית של 25.3 גרם ליום), הסיכון לסרטן שד פולשני היה נמוך ב-33%.

      9. בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת, לא נמצא הבדל בסיכון לסרטן שד פולשני בין צריכה ממוצעת של סיבים תזונתיים בתקופת הנערות והבגרות המוקדמת בחמישון התחתון של סיבים תזונתיים לבין זו שבחמישון העליון של הצריכה.

      10. בניתוח הנתונים על פי מקורם של הסיבים התזונתיים בכלל הנשים, בהשוואה לצריכה בתקופת הבגרות המוקדמת בחמישון התחתון (צריכה חציונית של 1.1 גרם ליום) של סיבים תזונתיים ממקור פירותבחמישון העליון של הצריכה  (צריכה חציונית של 6.2 גרם ליום), הסיכון לסרטן שדפולשני היה נמוך ב-12%.

      11. בניתוח הנתונים על פי מקורם של הסיבים התזונתיים בכלל הנשים, בהשוואה לצריכה בתקופת הבגרות המוקדמת בחמישון התחתון (צריכה חציונית של 3.3 גרם ליום) של סיבים תזונתיים ממקור ירקותבחמישון העליון של הצריכה  (צריכה חציונית של 10.7 גרם ליום), הסיכון לסרטן שדפולשני היה נמוך ב-11%.

      12. בניתוח הנתונים על פי מקורם של הסיבים התזונתיים בכלל הנשים, לא נמצא הבדל בסיכון לסרטן שד פולשני בין צריכה של סיבים תזונתיים ממקור דגנים וקטניות בחמישון העליון לבין זו שבחמישון התחתון.

      13. בניתוח הנתונים על פי סוג הסיבים התזונתיים בכלל הנשים, בהשוואה לצריכה בתקופת הבגרות המוקדמת בחמישון התחתון של סיבים תזונתיים מסיסים (צריכה חציונית של 3.7 גרם ליום), בחמישון העליון של הצריכה (צריכה חציונית של 7.0 גרם ליום), הסיכון לסרטן שד פולשני היה נמוך ב-14%.

      14. בניתוח הנתונים על פי סוג הסיבים התזונתיים בכלל הנשים, בהשוואה לצריכה בתקופת הבגרות המוקדמת בחמישון התחתון של סיבים תזונתיים בלתי-מסיסים (צריכה חציונית של 9.2 גרם ליום), בחמישון העליון של הצריכה (צריכה חציונית של 19.0 גרם ליום), הסיכון לסרטן שד פולשני היה נמוך ב-20%.

      15. בכלל נשים ובנשים לפני הפסקת הווסת כל עליה ב-10 גרם ליום בצריכת סיבים תזונתיים בתקופת הבגרות המוקדמת קשורה בסיכון לסרטן שד פולשני הנמוך ב-13% וב-15%, בהתאמה.

      16. בכלל נשים ובנשים לפני הפסקת הווסת כל עליה ב-10 גרם ליום בצריכת סיבים תזונתיים בתקופת הנערות קשורה בסיכון לסרטן שד פולשני הנמוך ב-14% וב-20%, בהתאמה.

      17. בכלל נשים ובנשים לפני הפסקת הווסת בעלות רצפטור חיובי לאסטרוגן ופרוגסטרון, כל עליה ב-10 גרם ליום בצריכת סיבים תזונתיים בתקופת הבגרות המוקדמת קשורה בסיכון לסרטן שד פולשני הנמוך ב-22% וב-32%, בהתאמה; בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת לא נמצא קשר זה.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר תומכים בהשערה שצריכה של מזונות עשירים בסיבים תזונתיים מורידה את הסיכון לסרטן השד. ממצאי המחקר מצביעים גם על כך שצריכת סיבים תזונתיים בתקופת הנערות והבגרות המוקדמת עשויה להיות חשובה במיוחד. הממצאים עולים בקנה אחד עם ההנחיות של החברה האמריקאית לסרטן לצרוך מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, כגון פירות, ירקות, וגרעינים מלאים. הממצאים עולים גם בקנה אחד עם המלצות החברה האמריקאית לסרטן המציינת כי חשוב לאמץ בחירות מזון אלה כבר בילדות ובבגרות מוקדמת.


1גורם מבלבל (confounder) – גורם חיצוני הקשור באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי והן לגורם הבלתי תלוי.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.