צריכת סוכרים וסיכון קרדיו-מטבולי: סקירה שיטתית ומטא- אניליזות של ניסויים קליניים אקראיים על ההשפעות על לחץ דם ושומני הדם

צריכת סוכרים וסיכון קרדיו-מטבולי: סקירה שיטתית ומטא- אניליזות של ניסויים קליניים אקראיים על ההשפעות על לחץ דם ושומני הדם

הסוכרים הנצרכים בתזונה הוצעו כגורם להשמנה, מספר מחלות כרוניות ולשורה של גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים1. מטא-אנליזה שהתפרסמה לאחרונה אישרה את הקשר בין צריכת סוכר לבין השמנה. לא קיימת עדות חותכת לגבי קשר סיבתי בין צריכת סוכרים לבין מחלות אחרות; לפיכך קיימת התעניינות גדולה לגבי ההשפעות על לחץ הדם, שומני הדם, חומצת שתן ומטבוליזם ושקיעה של השומנים בכבד.

מחקר, שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, ערך סקירה שיטתית ומטא-אנליזות של ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, כדי לבדוק את השפעות צריכת סוכרים חופשייםעל לחץ הדם ושומני הדם. הסקירה כללה מחקרי התערבות, שנערכו במשך תקופה הגבוהה משבועיים והשוו בין קבוצת אנשים (מבוגרים וילדים) שהוּנחו לצמצם את צריכת הסוכרים הפשוטים לבין קבוצת בקורת. לא נכללו אנשים חולים במחלות חריפות, אולם כן יכלו להיכלל חולי סוכרת יציבה או חולים במחלות לא מדבקות (non-communicable diseases) אחרות. בסקירה השיטתית והמטא-אנליזות נכללו 40 ניסויים קליניים שכללו כ-1,700 אנשים. שלושים ותשעה ניסויים קליניים דיווחו ממצאים לגבי שומני הדם ו-12 ניסויים קליניים, לגבי לחץ דם.

ממצאים

שומני הדם ‒ השפעת צריכה גבוהה יותר של סוכר בהשוואה לצריכה נמוכה יותר התבטאה ברמות גבוהות יותר בכ-10 מיליגרם /דציליטר בממוצע של טריגליצרידים, 6 מיליגרם/דציליטר בממוצע של סך כולסטרול, כ-4.6 מיליגרם/דציליטר בממוצע של LDL-כולסטרול, ו-כ-0.8 מיליגרם /דציליטר בממוצע של HDL-כולסטרול. השפעת צריכה גבוהה של הסוכרים על סך הכולסטרול, LDL ו-HDL כולסטרול  הייתה מובהקת רק בניסויים עם צריכה זהה של אנרגיה בקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת. ההשפעה הגדולה ביותר של צריכת סוכרים על שומני הדם ולחץ הדם נמצאה במחקרי התערבות בהם השינוי במשקל היה דומה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת.

לחץ דם  לא נמצאה השפעה של צריכה גבוהה של סוכרים על ממוצע לחץ דם סיסטולי. אולם, היה שוני רב בין הניסויים. במחקרים שנערכו במשך פחות משמונה שבועות לא נמצאה השפעה, ואילו במחקרים שנערכו במשך יותר משמונה שבועות, לחץ הדם הסיסטולי היה גבוה יותר ב-6.9 מילימטר כספית בצריכה גבוהה של סוכרים בהשוואה לקבוצת הביקורת. צריכה גבוהה יותר של סוכרים הייתה קשורה בלחץ דם דיאסטולי גבוה ב-1.4 מילימטר בממוצע. אבל, במחקרים שנערכו במשך יותר משמונה שבועות לחץ הדם היה גבוה יותר ב-5.6 מילימטר כספית. בשני מחקרים, אשר בהם השינוי במשקל לאחר ההתערבות היה דומה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת, בצריכה גבוהה של סוכרים לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי היה גבוה יותר ב-2.7 וב-3.2 מילימטר כספית, בהתאמה.

מסקנות החוקרים

הסקירה השיטתית והמטא-אנליזה מספקות עדות שלצריכת סוכרים השפעה בלתי תלויה במשקל הגוף על שומני הדם ועל לחץ הדם. קיים קשר בין צריכה גבוהה של סוכרים לבין רמות גבוהות יותר של שומנים בדם ולבין לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים יותר. ניתן היה לשער כי שינוי בצריכת אנרגיה ושינוי במשקל הגוף הם שהשפיעו על השומנים בדם ועל לחץ הדם. אולם, הקשרים העקביים ביותר בין צריכה גבוהה של סוכרים לבין ריכוזים גבוהים יותר של שומנים (טריגליצרידים, HDL ו-LDL-כולסטרול) בדם נמצאו בניסויים עם צריכה זהה של אנרגיה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת ובניסויים, אשר בהם השינוי במשקל לאחר ההתערבות היה דומה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת. בהעדר תרומה של אנרגיה לעליה ברמות השומנים בדם ובלחץ הדם, ההסבר הסביר ביותר להשפעת הסוכרים על שומני הדם ועל לחץ הדם הוא מרכיב הפרוקטוז שבסוכרוז (הסוכר הלבן), בסירופ פרוקטוז, בדבש ובפירות. צריכת יתר של פרוקטוז, במיוחד במשקאות ממותקים בסוכר, הוכחה כמגבירה ייצור שומן בכבד המביא לרמות מוגברות של טריגליצרידים וכולסטרול בדם.

החוקרים טוענים שלמרות שההשפעות על שומני הדם ולחץ הדם צנועות, ממצאיהם תומכים ברעיון שעם הירידה בצריכה של סוכרים צפויה ירידה ברמות שומני הדם ולחץ הדם.


סיכונים קרדיו-מטבוליים – סיכון קרדיו-מטבולי מתייחס לקבוצת גורמי סיכון המעמידים את הפרט בסיכון גבוה לחלות בסוכרת, מחלת לב או שבץ מוחי.

סוכרים חופשיים –  מוגדרים במחקר ככל החד והדו-סוכרים המוספים למזון על ידי היצרנים, על ידי הטבח ועל ידי הצרכן פלוס כל הסוכרים המצויים במזון באופן טבעי.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.