You are currently viewing צריכת נתרן (מלח), השמנה ודלקת בקרב בני נוער בריאים

צריכת נתרן (מלח), השמנה ודלקת בקרב בני נוער בריאים

כיון שהשמנה הגיעה לידי ממדים של מגפה, הוזכרו לתופעה זו, גורמים רבים, כולל רכיבי תזונה. לאחרונה, מחקרים מצביעים על נתרן (מלח) כגורם תורם חשוב למגפה זו. צריכה גבוהה יותר של נתרן נמצאה כקשורה במשקל גוף גבוה יותר, יתכן בשל השפעת צריכת נתרן על צריכת נוזלים, כי צריכה גבוהה של נתרן מלווה לעתים בצריכת מזונות בעלי צפיפות אנרגטית1 גבוהה (energy-dense foods) וצריכת ומשקאות קלים ממותקים בסוכר. אולם, לא תמיד זה נכון, כיון שמחקרים אחרים דיווחו על קשר חיובי בלתי תלוי בצריכת אנרגיה וצריכת משקאות ממותקים בסוכר בין צריכת נתרן לבין השמנה. יתכן כי קיימים מנגנונים אחרים שבאמצעותם צריכה גבוהה של נתרן קשורה בהשמנה. דיאטות עתירות מלח מעודדות דלקת (inflammation) של רקמות. בחלק מהמחקרים שנערכו בחולים מבוגרים עם יתר לחץ-דם וחולים לאחר התקף לב, צריכה גבוהה יותר של נתרן הייתה קשורה בתגובה דלקתית. בקרב ילדים ובני נוער לא נבדק הקשר בין צריכת נתרן לבין סמנים ביולוגיים (biomarkers) של דלקת.

במחקר חתך2 בקרב כ-770 בני נוער לבנים ואפרו-אמריקאים בגילאי 18-14, שהתפרסם ב-Pediatrics, נבדק הקשר בין צריכת נתרן לבין מדדי השמנה וסמנים ביולוגיים של דלקת (חלבון מגיב 3C ו-TNF-alpha).

לצורך המחקר, גויסו בני נוער (בנים ובנות) מבתי ספר תיכוניים ציבוריים בג'ורג'יה (ארה"ב). לא נכנסו למחקר חולים במחלה כלשהי או כאלה שקבלו תרופות או כאלה שהיו במצבים שעלולים היו להשפיע על גדילה, התבגרות, פעילות גופנית, מצב תזונתי או על חילוף החומרים.

הממדים האנתרופומטריים שנבדקו היו: משקל, גובה, היקף מותניים ועובי קפלי העור. אחוז השומן ומסת השומן נבדקו על ידי סריקת Dual energy X-ray absorptiometry  DEXA. רקמת שומן בטנית תת-עורית ורקמת שומן של הקרביים (visceral) נבדקו על ידי הדמיה בתהודה מגנטית (MRI). נאספו דוגמאות דם לבדיקת לֶפְּטין4,  אֶדיפּוֹנֶקְטין5, חלבון מגיב C ו-TNF-alpha. נבדק גם שלב ההתבגרות על פי סולם טאנֶר. הערכת צריכת מזון נערכה באמצעות 7 שחזורי צריכת מזון של 24 שעות (24-h dietary recall questionnaire) לא רציפים. פעילות גופנית נבדקה באמצעות מכשיר מוניטור אותו ענדו המשתתפים במשך כל שעות העֵרוּת.

ממצאים

בני נוער לבנים צרכו פחות אנרגיה מאשר בני נוער אפרו-אמריקאים, אבל צרכו יותר נתרן, כ-3,360 מיליגרם ליום לעומת כ-3,200, בהתאמה. ממוצע צריכת הנתרן בקרב משתתפי המחקר היה 3,280 מיליגרם ליום (יותר מכפול מהמומלץ, 1,500 מיליגרם, על ידי איגוד הלב האמריקאי).

ברגרסיה ליניארית רבת משתנים נמצאו הקשרים הבאים:

  1. לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, שלב ההתבגרות על פי סולם טאנר, משקל לידה, פעילות גופנית, צריכת אנרגיה, צריכת אשלגן וצריכת משקאות ממותקים בסוכר, צריכת נתרן נמצאה כקשורה בהשמנה, כולל משקל הגוף, BMI, היקף מותניים, אחוז שומן הגוף ומסת השומן, לפטין ו-TNF-alpha.
  2. לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, שלב ההתבגרות על פי סולם טאנר, מצב סוציו-אקונומי, פעילות גופנית, צריכת אנרגיה, צריכת אשלגן וצריכת שומן, נמצא קשר בין צריכת נתרן לבין TNF-alpha, אך לא חלבון מגיב C. לאחר תקנון נוסף להשמנה, צריכת נתרן נשארה כגורם מנבא עצמאי ל-TNF-alpha, כלומר היא מהווה גורם בלתי תלוי ל-TNF-alpha, שהוא כאמור אחד הסמנים הביולוגיים לדלקת.

מסקנות החוקרים

תשעים ושבעה אחוז מבני הנוער צרכו נתרן בכמות הגבוהה מהמלצות איגוד הלב האמריקאי (1,500 מיליגרם ליום), ו-85% מבני הנוער צרכו יותר מ-2,300 מיליגרם נתרן ליום, שבהמלצת ההנחיות התזונתיות לאמריקאים. צריכה גבוהה יותר של נתרן נמצאה כקשורה בהשמנה באופן חיובי ובלתי תלוי בצריכת אנרגיה ומשקאות ממותקים בסוכר. ממצא זה, שהתקבל גם במחקרים באירופה ובמחקרים בבעלי חיים, מעלה את האפשרות כי צריכה גבוהה של נתרן מהווה גורם ישיר להשמנה. בנוסף, הממצאים מרמזים על כך שצריכה גבוהה של נתרן עלולה להשפיע על תגובה דלקתית באמצעות ביטוי של ה-TNF-alpha וייצורו כבר בתקופת גיל ההתבגרות. אולם, כיון שזהו מחקר חתך, דרושים מחקרים ארוכי-טווח או ניסויים קליניים בקרב צעירים על מנת לקבוע את תפקיד הנתרן בהתפתחות השמנה ודלקת.


צפיפות אנרגטית (קלורית) –  כמות האנרגיה (בקילוקלוריות) מחולקת בכמות המזון בגרמים; כיון ששומנים מספקים את כמות האנרגיה הגבוהה (9 קילוקלוריות לגר' שומן) מבין רכיבי התזונה העיקריים האחרים (חלבון ופחמימות, 4 קילוקלוריות לגר' כל אחד), ככל שתכולת השומנים תהא גבוהה יותר, תהיה גבוהה יותר הצפיפות האנרגטית של אותו המזון.

מחקר חתך – סוג מחקר המתאר תמונת מצב ואינו יכול להוכיח סיבתיות.

חלבון מגיב סי (C- reactive protein)  ‒ אחד הסמנים הביולוגיים לדלקת.

4לפטין ‒ הורמון המשחק תפקיד מכריע בוויסות התיאבון (appetite) ובבקרה על משקל הגוף.

5אדיפונקטין – חלבון המעורב בוויסות רמות הגלוקוז (סוכר) בדם ובפרוק חומצות השומן לחומרי ביניים. באנשים      שמנים רמותיו נמוכות יותר.

כתיבת תגובה