הגברת צריכת ירקות ממשפחת המצליבים, כולל כרוב (cabbage), כרוב עלים (kale), כרוב ניצנים וכרובית, הומלצה כמרכיב מפתח בתזונה בריאה להורדת הסיכון למחלות כרוניות, כגון סרטן ומחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם). ירקות ממשפחת המצליבים עשירים בחומרים נוגדי חִמצוּן ופיטוכימיקלים (חומרים בעלי פעילות ביולוגית בצמחים), במיוחד איזותיאוציאנָטים (ראה מחקר 'ירקות ממשפחת המצליבים וסיכון לחלות במספר סוגי סרטן'). איזותיאוציאנָטים עשויים להפחית דלקת (inflammation) ועקה חמצונית (oxidative stress), תהליכים המעורבים בהתפתחות מחלות כרוניות. מחקרים קודמים התמקדו במיוחד בהשפעה המעכבת התפתחות סרטן של האיזותיאוציאנָטים. צריכה מוגברת של ירקות ממשפחת המצליבים ומרכיביהם הוכחו כמפחיתים דלקת במחקרים בבעלי חיים. מחקרים מעטים נערכו בבני אדם.
האוכלוסייה באסיה ידועה כצורכת כרגיל כמויות גדולות של ירקות ומזונות אחרים מהצומח, עובדה המעניקה הזדמנות ייחודית לחקור את היתרונות הבריאותיים של מזונות אלה.
מחקר חתך, שהתפרסם ב-Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics, בדק את הקשר בין רמות סמני דלקת ועקה חמצונית לבין צריכת ירקות ממשפחת המצליבים בקרב כ-1,000 נשים סיניות בגיל העמידה. כמו כן, כדי להשוות את ההשפעות של צריכת ירקות ממשפחת המצליבים לאלו של מזונות אחרים מהצומח נבדק הקשר בין צריכת פירות וצריכת ירקות אחרים שאינם ממשפחת המצליבים לבין סמני דלקת.
משתתפות המחקר נבחרו מתוך מחקר עוקבה של נשים Shanghai Women's Health Study. בדיקות חומרים מעודדי דלקת ועקה חמצונית התבצעו כחלק נלווה של מחקר על סרטן המעי הגס והחלחולת. כל המשתתפות לא היו חולות במחלה זו בתחילת המחקר. הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות, אשר כלל 86% מהמזונות שנצרכו על ידי המשתתפות. חמישה ירקות ממשפחת המצליבים הנצרכים כרגיל באוכלוסייה זו פורטו לחוד בשאלון. המשתתפות נשאלו באיזו תדירות הן צרכו כל מזון במשך השנה האחרונה. התשובות האפשריות היו: כל יום, פעם בשבוע, פעם בחודש, פעם בשנה או אף פעם. הן נשאלו גם לגבי כמות הצריכה ליחידת זמן. חומרים מעודדי הדלקת שנבדקו בדם היו: (1)TNF-alphatumor necrosis factor alpha ‒; (2)interleukin 1beta ‒ IL-1beta ; (3)interleukin 6 ‒ IL-6. בנוסף, נבדק בדם סמן הדלקת, חלבון מגיב סי (C reactive protein ‒ CRP). סמני עקה חמצונית שנבדקו בשתן היו: F2-isoprostanes (F2-IsoP) ו-2,3-dinor-5,6-dihydro-15-F2t-IsoP (F2-IsoP-M).
ממוצעים גיאומטריים של ריכוזי חומרים מעודדי דלקת ושל ריכוזי סמני עקה חמצונית נותחו על פי חמישוני הצריכה של ירקות ממשפחת המצליבים וצריכת הפירות. צריכת ירקות ממשפחת המצליבים בחמישון התחתון הייתה 42.5 גרם ופחות ליום, ובחמישון העליון, 140.6 גרם ומעלה ליום. הממצאים תוקננו לגורמים מבלבלים, כגון גיל, השכלה, עיסוק, BMI, עישון וצריכת אלכוהול.
ממצאים
המשתתפות היו בגיל ממוצע של כ-58 שנים. חציון הצריכה של ירקות ממשפחת המצליבים היה כ-83 גרם ליום. נשים שצרכו יותר ירקות ממשפחת המצליבים עשויות היו גם לצרוך יותר פירות וירקות אחרים, וכמו כן הן עסקו יותר בפעילות גופנית. צריכת ירקות ממשפחת המצליבים לא הייתה קשורה ב-BMI, עישון, שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, צריכת תוספת ויטמינים והיסטוריה של מחלות זיהומיות או דלקתיות.
נמצאו הקשרים הבאים:
1. קשר הפוך מובהק בין צריכה גדולה יותר של ירקות ממשפחת המצליבים לבין ריכוזי סמני הדלקת, TNF-alpha, IL-1beta ו-IL-6.
א. ריכוז TNF-alpha בחמישון העליון של צריכת ירקות ממשפחת המצליבים היה נמוך יותר באופן מובהק ב-12.7% בהשוואה לחמישון התחתון.
ב. ריכוז IL-1betaבחמישון העליון של צריכת ירקות ממשפחת המצליבים היה נמוך יותר באופן מובהקב-18.2% בהשוואה לחמישון התחתון.
ג. ריכוז IL-6 בחמישון העליון של צריכת ירקות ממשפחת המצליבים היה נמוך יותר באופן מובהק ב-24.7% בהשוואה לחמישון התחתון.
ד. שלושת הקשרים נשארו מובהקים לאחר הוצאה מניתוח הנתונים ערכים של CRP הגבוהים מ-10, כדי להקטין את ההשפעה הפוטנציאלית של זיהום אקוטי (acute infection), הנמשך מספר ימים, על סמני הדלקת שנחקרו.
ה. הקשרים נשארו מובהקים לאחר הוצאה נוספת מניתוח הנתונים של משתתפות שהשתמשו, 24 שעות לפני עריכת בדיקות הדם, בתרופות אנטיביוטיות או בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים.
ו. הקשרים היו חזקים יותר בקרב משתתפות 'בריאות' בהשוואה למשתתפות עם מחלות כרוניות.
2. ממצאים דומים נמצאו לגבי הקשר בין סך צריכת ירקות לבין שלושת סמני הדלקת, אך לא בין צריכת ירקות שאינם ממשפחת המצליבים ובין צריכת פירות לבין סמני דלקת אלה.
3. בין ריכוז CRP לבין צריכת ירקות ממשפחת המצליבים לא נמצא קשר מובהק.
4. בין סמני עקה חמצונית בשתן לבין צריכת ירקות ממשפחת המצליבים ולבין סך צריכת ירקות לא נמצא קשר מובהק.
מסקנות החוקרים
במחקרים קודמים נמצא כי צריכת ירקות ממשפחת המצליבים קשורה בירידה בכלל תמותה ובתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות. הממצאים של המחקר הנוכחי מספקים מנגנונים ביולוגיים פוטנציאליים העומדים מאחורי היתרונות הבריאותיים של מזונות אלה.
