דגנים מלאים עשירים בסיבים תזונתיים , ויטמינים, מינרלים, פיטוכימיקלים1 ותרכובות פעילות מבחינה ביולוגית אחרות, אשר יכולים לפעול יחדיו לטובת בריאות ארוכת-טווח. למרות שההנחיות התזונתיות סביב העולם כללו דגנים מלאים כמרכיב חיוני בדפוס אכילה בריא, צריכת הדגנים המלאים נמוכה מההמלצות. מטא-אנליזות קודמות דיווחו על קשר הפוך בין צריכת דגנים מלאים לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם), סוכרת מסוג 2 וסוגים מסוימים של סרטן, אשר הינם הגורמים העיקריים של תמותה בעולם. אולם, הממצאים הקיימים לגבי הקשר בין צריכת דגנים מלאים לבין תמותה אינם חד-משמעיים. בו בזמן שמספר מחקרים דיווחו על קשר הפוך בין צריכת דגנים מלאים לבין כלל תמותה ותמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות, אחרים לא מצאו קשר כזה.
עד כה אף מחקר לא סיכם באופן כמותי את הספרות המדעית על הקשר בין צריכת דגנים מלאים לבין כלל תמותה ותמותה ממחלות ספציפיות. מחקר, שהתפרסם ב-Circulation, ביצע מטא-אנליזה של נתוני 12 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים (מתוך 11 פרסומים) ושל נתוני שני סקרים אמריקאים לאומיים בבריאות ותזונה (NHANES), אשר חקרו את הקשר בין צריכת דגנים מלאים לבין הסיכון לכלל תמותה ותמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה מסרטן. החוקרים העריכו את צריכת מרכיב הדגנים המלאים במשקל יבש של מזון ובחנו קשרי מנה-תגובה (dose-response) בין צריכת דגנים מלאים לבין תמותה.
מרבית המחקרים נערכו בארה"ב (10), 3 מחקרים בסקנדינביה ומחקר אחד בממלכה המאוחדת (UK). מחקרים נכללו במטא-אנליזה אם הם מלאו אחר הקריטריונים הבאים: א. היו בעלי מבנה של מחקר עוקבה פרוספקטיבי; ב. החשיפה2 כללה צריכה של דגנים מלאים או מזונות המכילים דגנים מלאים; בדגנים מלאים הכוונה לחיטה מלאה, שיפון מלא, שיבולת שועל מלאה, קמח תירס מלא ופופקורן, דגני בוקר, גריסי פנינה מלאים, בורגול, אורז חום וכוסמת, וכן מוצרי מזון המכילים אותם; ג. התוצא (outcome) כלל תמותה מכל הסיבות, תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה מסרטן.
במרבית המחקרים הערכת התזונה נעשתה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (FFQ).
ממצאים
במשך מעקב חציוני של 28-6 שנים אחר כ-786,000 משתתפים, אירעו סך הכל כ-98,000 מקרי מוות, כ-24,000 מקרי מוות ממחלות קרדיו-ווסקולריות וכ-37,500 מקרי מוות מסרטן.
קשרים בין צריכת דגנים מלאים לבין תמותה
1. בניתוח נתונים מאוגדים (pooled) של כל המחקרים שנכללו במטא-אנליזה, בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר של דגנים מלאים (פחות מ-3 מנות3 ליום או כלל לא), בצריכה הגבוהה ביותר (3 מנות ומעלה ליום) הסיכון לכלל תמותה היה נמוך ב-16%, לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות, ב-18% ולתמותה מסרטן, הסיכון היה נמוך ב-12%.
2. בניתוח נתונים מאוגדים של עשרה מחקרים שסיפקו נתונים מְסָפְּקים לגבי הקשר מנה-תגובה, בהשוואה לאי-צריכה כלל של דגנים מלאים:
א. בצריכה של 10 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לכלל תמותה היה נמוך ב-7%.
ב. בצריכה של 30 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לכלל תמותה היה נמוך ב-16%.
ג. בצריכה של 50 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לכלל תמותה היה נמוך ב-20%.
ד. בצריכה של 70 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לכלל תמותה היה נמוך ב-22%.
3. בניתוח נתונים מאוגדים של עשרה מחקרים שסיפקו נתונים מספקים לגבי הקשר מנה-תגובה, בהשוואה לאי-צריכה כלל של דגנים מלאים:
א. בצריכה של 10 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-8%.
ב. בצריכה של 30 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-19%.
ג. בצריכה של 50 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-22%.
ד. בצריכה של 70 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות היה נמוך ב-23%.
4. בניתוח נתונים מאוגדים של עשרה מחקרים שסיפקו נתונים מספקים לגבי הקשר מנה-תגובה, בהשוואה לאי-צריכה כלל של דגנים מלאים:
א. בצריכה של 10 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לתמותה מסרטן היה נמוך באופן בלתי מובהק ב-4%.
ב. בצריכה של 30 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לתמותה מסרטן היה נמוך ב-11%.
ג. בצריכה של 50 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לתמותה מסרטן היה נמוך ב-15%.
ד. בצריכה של 70 גרם דגנים מלאים ליום, הסיכון לתמותה מסרטן היה נמוך ב-20%.
5. כל עלייה נוספת ב-16 גרם (מנה אחת) ליום של דגנים מלאים קשורה בסיכון נמוך יותר ב-7% לכלל תמותה, סיכון נמוך יותר ב-9% לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות וסיכון נמוך יותר ב-5% לתמותה מסרטן.
מסקנות החוקרים
ממצאי המטא-אנליזה מצביעים על קשרים הפוכים בין צריכת דגנים מלאים לבין כלל תמותה, תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה מסרטן, כשהקשר החזק ביותר נמצא לגבי מחלות קרדי-ווסקולריות. ממצאים אלה מספקים תמיכה נוספת בהנחיות התזונתיות האמריקאיות הנוכחיות, הממליצות צריכת 3 מנות ומעלה של דגנים מלאים ביום, וזאת כדי לסייע בהשגת בריאות ארוכת טווח ואריכות ימים.
1פיטוכימיקלים – חומרים המצויים באופן טבעי בפירות וירקות, והם בעלי השפעה חיובית על בריאות האדם.
2חשיפה – המצב או הגורם אליו נחשפים, והמעמיד את האדם בסיכון בריאותי כלשהו.
3מנה של דגנים מלאים – מנה נחשבת לכמות של 16 גרם; ל-3 מנות (48 גרם) אפשר להגיע, למשל, בצריכת 3 פרוסות לחם מלא.
שתפו אותי
