environment

צריכת ביצים והסיכון להיארעות מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2 בקרב גברים

ד"ר פליציה שטרן, PhD RD | 
16.12.2018

שכיחות סוכרת מסוג 2 עולה בעולם, בעיקר בשל העלייה במגפת ההשמנה. לכן, קיים צורך לחקור גורמים ברי-שינוי הקשורים בסיכון לסוכרת מסוג 2, וזאת על מנת להוריד את המעמסה על הפרט ועל החברה הנגרמת על ידי המחלה והמחלות הכרוכות בה. עדות ממחקרים תצפיתיים ומניסויים קליניים מצביעה על כך שלגורמים תזונתיים תפקיד חשוב במניעה וטיפול בסוכרת מסוג 2. בין הגורמים התזונתיים, צריכת ביצים נחשבה לאחד מגורמי הסיכון האפשריים. ביצה היא מקור מזון עיקרי לכולסטרול (כ-200 מיליגרם), שנקשר במספר מחקרים במטבוליזם גלוקוז (סוכר) לא תקין, הגברת דלקת (increased inflammation), עלייה ברמות הגלוקוז בדם ובסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2. אולם, בניסויים קליניים אקראיים מבוקרים הוספת ביצים לדיאטה הורידה את רמות האינסולין בדם ואת התנגודת לאינסולין1, הורידה סמנים ביולוגיים של דלקת והגבירה ייצור חלקיקים גדולים יותר ופחות צפופים של  LDL2 ושל HDL-כולסטרול3. הן דלקת והן תת-סוגים מסוימים של חלקיקי LDL ו-HDL-כולסטרול הוכחו כגורמים מנבאים של הסיכון לסוכרת מסוג 2. אולם, לא קיימים ניסויים קליניים על השפעת צריכת ביצים על היארעות מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2. בנוסף, קיימים נתונים אפידמיולוגיים מועטים ולא עקביים לגבי הקשר בין צריכת ביצים לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2.

ביצים מהווים מקור מזון שכיח, זמין ומזין המכיל רכיבי תזונה בעלי יעילות פוטנציאלית, כמו חלבון בעל איכות גבוהה, חומצות שומן, ויטמינים ומינרלים (ראה כתבה'השבת כבודה של הביצה בתזונתנו'). צריכת ביצים הוכחה שאינה מגבירה את הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) באוכלוסייה כללית, אך נראית כמגבירה את הסיכון בחולי סוכרת (ראה מחקר 'קשר מנה-תגובה בין צריכת ביצים לבין הסיכון למחלת לב כלילית ולשבץ מוחי: מטא-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים'). לכן, חשוב להבהיר את השפעת צריכת ביצים על הפרעות במטבוליזם הגלוקוז.

מחקר עוקבה פרוספקטיבי בקרב כ-2330 גברים בגיל הביניים ומבוגרים יותר במזרח פינלנד, שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, בדק את הקשר בין צריכת ביצים לבין הסיכון להיארעות מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2. המחקר הוא חלק ממחקרKuopio , שבדק גורמי סיכון למחלות לב קרדיו-ווסקולריות, טרשת עורקים ותוצאים קשורים. המחקר עקב במשך 20 שנה אחר גברים שהיו בתחילת המחקר  בגיל 42, 48, 54 או 60 שנה. לא נכללו במחקר אנשים עם סוכרת מסוג 2, או עם אי-סבילות לגלוקוז בצום או מצב לא ידוע של סוכרת או כאלה שנתוני צריכת מזון היו חסרים אצלם. בדיקות דם (רמות גלוקוז, אינסולין, חלבון מגיב סי4, חומצות שומן חיוניות5, טריגליצרידים, LDL ו-HDL-כולסטרול) נלקחו בצום בתחילת המחקר ובבדיקות המעקב כל 4 שנים. המשתתפים מלאו בשאלון למילוי-עצמי נתונים דמוגרפיים, היסטוריה משפחתית ותרופות, עישון , פעילות גופנית וצריכת אלכוהול. הערכה תזונתית בתחילת המחקר נערכה באמצעות רישום מודרך של צריכת מזון במשך 4 ימים רצופים, שאחד מהם נחשב על ידי האיש כיום בסוף השבוע. המשתתפים נעזרו בספר תמונות שהכיל 126 מזונות ומשקאות נפוצים בפינלנד ומספר גודלי מנה, כשהמשתתף יכול היה לבחור בין 3 לבין 5 גודלי מנה שכיחים או לתאר את גודל המנה על פי התמונות בספר. משתנה הביצים במחקר זה כָּלל כְלָל צריכת ביצים, כולל תכולת ביצים במאכלים מעורבים ובמתכונים. צריכת ביצים סווגה לרביעונים: רביעון ראשון – פחות מ-14 גרם ליום; רביעון שני – 26-14 גרם ליום; רביעון שלישי – 45-27 גרם ליום; רביעון רביעי – למעלה מ-45 גרם ליום. צריכת כולסטרול סווגה גם היא לרבעונים: רביעון ראשון – פחות מ-291 מיליגרם ליום; רביעון שני: 371-291 מיליגרם ליום; רביעון שלישי –  478-372 מיליגרם ליום; רביעון רביעי – למעלה מ-478 מיליגרם ליום.

ממצאים

במשך מעקב ממוצע של כ-20 שנה אירעו 432 מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2.

בתחילת המחקר גברים בעלי צריכה גבוהה יותר של ביצים נטו להיות צעירים יותר, בעלי רמות טריגליצרידים נמוכות יותר, נטו לסבול פחות ממחלת לב איסכמית ונטו פחות לסבול מיתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), וכמו כן נטו פחות לעשן. הם גם היו בעלי צריכה גבוהה יותר של אנרגיה (קלוריות), בשר לא-מעובד, מוצרי חלב, חומצות שומן רוויות, חומצות שומן חד בלתי-רוויות וחומצת שומן לינולאית6, סיבים תזונתיים, קפה, וכולסטרול ובעלי צריכה נמוכה יותר של פחמימות. הצריכה הממוצעת של ביצים הייתה 33 גרם ליום (צריכה חציונית:27 גרם ליום), כש-377 משתתפים צרכו 55 גרם ביצים לפחות ליום (שווה ערך לביצה בינונית אחת), 22 משתתפים לא צרכו כלל ביצים במשך ארבעת ימי רישום צריכת המזון, ושני משתתפים צרכו רק את חלבון הביצה. הצריכה הממוצעת של כולסטרול הייתה 396 מיליגרם ליום (צריכה חציונית: 372 מיליגרם ליום).

קשרים בין צריכת ביצים לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2:

1. לאחר תִקְנוּן לגיל, שנת הבדיקה וצריכת אנרגיה (מודל ראשון של ניתוח הנתונים), הסיכון לסוכרת מסוג 2 ירד לאורך הרביעונים עם העלייה בצריכת ביצים, בתחילת המחקר. אולם, הסיכון הנמוך ביותר הושג כבר ברביעון השלישי (צריכה חציונית ל 35 גרם ליום או קצת יותר מצריכה של חצי ביצה בינונית), וצריכה גדולה יותר לא הביאה לירידה נוספת בסיכון.

 א.      לאחר תקנון לגיל, שנת הבדיקה וצריכת אנרגיה, ברביעון השלישי של צריכת ביצים בתחילת המחקר בהשוואה לצריכת ביצים ברביעון הנמוך ביותר (צריכה חציונית של 9 גרם ביצה ליום או ביצה אחת לשבוע), הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך ב-37%; לאחר תקנון לגורמים נוספים, כמו BMI, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית (מודל שני של ניתוח הנתונים), נתקבל ממצא דומה; לאחר תקנון נוסף לצריכת כולסטרול (מודל שלישי של ניתוח הנתונים), הסיכון לסוכרת מסוג 2 ברביעון השלישי היה נמוך ב-41% וברביעון הרביעי, ב45%.

 ב.      לאחר שהוצאו מניתוח הנתונים חולים במחלת לב כלילית, ברביעון הגבוה ביותר (הרביעון הרביעי) של צריכת ביצים בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר (הרביעון הראשון), הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך ב-31%; לאחר תקנון נוסף לצריכת כולסטרול, הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך ב-42%.

 2.       בניתוח רציף של הנתונים, לאחר תקנון לגיל, שנת הבדיקה וצריכת אנרגיה, צריכת ביצה נוספת אחת ליום (55 גרם) הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-30% לסוכרת; תקנון לגורמים נוספים, כמו BMI, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, לא שינה את הממצא, ותקנון נוסף לצריכת כולסטרול חיזק את הממצא.

 3. לאחר תקנון לגיל, שנת הבדיקה וצריכת אנרגיה וכמו כן לאחר תקנון לגורמים נוספים, כמו BMI, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, לא נמצא קשר בין רמות הגלוקוז בדם לבין צריכת ביצים בתחילת המחקר;  הרמות היו נמוכות יותר במקצת לאחר תקנון נוסף לצריכת כולסטרול.

 א. לאחר מעקב של ארבע שנים, רמות הגלוקוז בדם היו נמוכות יותר במקצת בצריכה גבוהה יותר של ביצים ליום.

 4. הן בתחילת המחקר והן לאחר מעקב של 4 שנים לא נמצא קשר בין רמות האינסולין לבין צריכת ביצים ליום בתחילת המחקר.

5. בשלושת המודלים של ניתוח הנתונים, לא נמצא קשר בין רמות החלבון המגיב C לבין צריכת ביצים בתחילת המחקר.

 א. לאחר מעקב של ארבע שנים, רמות החלבון המגיב C היו נמוכות יותר בצריכה גבוהה יותר של ביצים ליום בתחילת המחקר (הרמות ירדו עם העלייה בצריכת ביצים לאורך הרביעונים). לאחר תקנון נוסף לצריכת כולסטרול הקשר בין רמות החלבון המגיב C לבין צריכת ביצים נחלש באופן בלתי מובהק.

 קשרים בין צריכת כולסטרול לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2:

  1. לאחר תקנון לגיל, שנת הבדיקה וצריכת אנרגיה, לא נמצא קשר בין צריכת כולסטרול בתחילת המחקר לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2; לאחר תקנון לגורמים נוספים, כמו BMI, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, ברביעון השלישי של צריכת כולסטרול בהשוואה לרביעון הנמוך ביותר, הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך יותר באופן מובהק ב-33%; עלייה נוספת בצריכת כולסטרול (רביעון רביעי) לא שינתה את הממצא; תקנון נוסף לצריכת ביצים החליש את הקשר בין צריכת כולסטרול לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2, כשהירידה בסיכון הייתה נמוכה יותר באופן בלתי מובהק ב-25%.

א. לאחר הוצאת חולים במחלת לב כלילית, ברביעון הגבוה ביותר של צריכת כולסטרול בהשוואה לצריכת כולסטרול ברביעון הנמוך ביותר, הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך באופן בלתי מובהק ב-19%; לאחר תקנון נוסף לצריכת ביצים, הסיכון היה נמוך באופן בלתי מובהק ב-5%.

  1. לאחר תקנון לגיל, שנת הבדיקה וצריכת אנרגיה, רמות הגלוקוז בדם היו גבוהות יותר בצריכה גבוהה יותר של כולסטרול בתחילת המחקר (רביעון רביעי בהשוואה לרביעון הראשון של צריכת כולסטרול); לאחר תקנון לגורמים נוספים, כמו BMI, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, לא חל שינוי בממצא; לאחר תקנון נוסף לצריכת ביצים רמות הגלוקוז עלו במקצת עם העלייה בצריכת ביצים.

א. לאחר מעקב של ארבע שנים, בשלושת המודלים של ניתוח הנתונים לא נמצא קשר בין צריכת כולסטרול  לבין רמות הגלוקוז בדם.

  1.  בשלושת המודלים של ניתוח הנתוניםרמות האינסולין בדם עלו (לאורך הרביעונים של צריכת כולסטרול) עם צריכה גבוהה יותר של כולסטרול בתחילת המחקר.

א. לאחר מעקב של ארבע שנים, בשלושת המודלים של ניתוח הנתונים, לא נמצא קשר בין צריכת כולסטרול  לבין רמות האינסולין בדם.

  1. בשלושת המודלים של ניתוח הנתונים, לא נמצא קשר בין רמות החלבון המגיב C לבין צריכת כולסטרול בתחילת המחקר.

א. לאחר מעקב של ארבע שנים, לאחר תקנון לגיל, שנת הבדיקה וצריכת אנרגיה, לא נמצא קשר בין רמות החלבון המגיב C לבין צריכת כולסטרול בתחילת המחקר; לאחר תקנון לגורמים נוספים, כמו BMI, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, רמות החלבון המגיב C ירדו עם העלייה בצריכת הכולסטרול בתחילת המחקר; הקשר נחלש והפך לבלתי מובהק לאחר תקנון נוסף לצריכת ביצים.

קשרים בין צריכת ביצים לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 לאחר מעקב של 10 שנים:

1.       הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה נמוך ב-59% ברביעון הרביעי של צריכת ביצים בהשוואה לרביעון הראשון; לאחר תקנון נוסף לצריכת כולסטרול הסיכון היה נמוך ב-71%.

קשרים בין צריכת כולסטרול לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 לאחר מעקב של 10 שנים:

1.       הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה גבוה יותר באופן בלתי מובהק ברביעון השני והשלישי של צריכת כולסטרול ונמוך יותר באופן בלתי מובהק ברביעון הרביעי של צריכת כולסטרול בהשוואה לרביעון הראשון; לאחר תקנון נוסף לצריכת ביצים הסיכון לסוכרת 2 היה גבוה יותר באופן בלתי מובהק ב-62%.

מסקנות החוקרים

המחקר לא הצביע על השפעות שליליות כלשהן של צריכת ביצים על הסיכון לסוכרת מסוג 2 בצריכה יומית מתונה של עד 1 ביצה בגברים מבוגרים, אלא להיפך, מצא השפעה חיוביות, כלומר ירידה בהיארעות מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2. החוקרים מציינים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שההמלצות להגביל צריכת ביצים (או כל מזון אחר) באוכלוסייה כללית בריאה לא צריכות להיות מבוססות על מרכיב אחד של מזון, כמו כולסטרול בביצים.

הממצאים של מחקר זה מנוגדים לחלק ממחקרים אחרים. החוקרים מסבירים שיתכן שזה בגלל שבמדינות אחרות, בניגוד לפינלנד, הביצים נאכלות לעתים רחוקות לחוד, אלא לרוב כחלק מארוחה מעורבת, למשל לצד בשר מעובד, כמו  קותלי חזיר, נקניקיות או המבורגר, וכידוע בשר מעובד נמצא במחקרים שונים כקשור בסיכון לסוכרת מסוג 2. בנוסף, בניגוד למשתתפי מחקר זה, במחקרים, בהם נמצא קשר חיובי בין צריכת ביצים לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2, המשתתפים שצרכו יותר ביצים נטו לעשן יותר ולהיות בעלי פעילות גופנית נמוכה יותר.

החוקרים מדגישים כי לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כגון חולי סוכרת מסוג 2, מומלץ עדיין להגביל את צריכת הביצים.

 


תנגודת לאינסולין –  מצב בו כמות האינסולין המופרשת על ידי הלבלב יכולה להיות תקינה, נמוכה או אפילו גבוהה, אבל תפקודו מופרע.

חלקיקים גדולים ופחות צפופים של LDL-כולסטרול – חלקיקים קטנים יותר וצפופים יותר מהווים סיכון למחלת לב.

חלקיקים גדולים של HDL-כולסטרול– חלקיקים גדולים יותר מהווים סיכון קטן יותר למחלת לב.

חלבון מגיב סי –  C-reactive protein (CRP).

חומצת שומן לינולאית – אומגה-6 (חומצת שומן רב בלתי רוויה).

תפריט נגישות