סוכרת מסוג 2 הינה הפרעה מטבולית המאופיינת באי-סבילות לגלוקוז (glucose intolerance) ותנגודת לאינסולין1. השמנה נקשרה באופן חזק מאד בסוכרת מסוג 2, וכ-90% מחולי סוכרת הם בעודף משקל או שמנים. סוכר נמצא כאחד הגורמים המזיקים החשודים בעלייה בשיעור ההשמנה, והוא עלול לתרום להתפתחות סוכרת מסוג 2. לכן, ממתיקים מלאכותיים נצרכים בשגרה על ידי אנשים שמנים וחולי סוכרת, כיון שהם נחשבים כמורידים את התכולה הקלורית הנצרכת ואת התגובה לגלוקוז. אולם, במודלים של חיות מעבדה נמצא כי שימוש בממתיקים מלאכותיים עלול לגרום במשך הזמן לעלייה במשקל, וכן עלול לעודד אי-סבילות לגלוקוז באמצעות שינוי הרכב חיידקי המעי (microbiota). בבני אדם המחקרים מועטים, והם לא מדווחים אם לממתיקים מלאכותיים יש השפעה על הסיכון לסוכרת מסוג 2 באופן בלתי תלוי בהשמנה.
מחקר חתך2, שהתפרסם ב-Applied Physiology, Nutrition and Metabolism, בדק אם צריכת ממתיק מלאכותי משנה את הקשר בין אי-סבילות לגלוקוז, תנגודת לאינסולין, רמות גלוקוז בצום לבין אינדקס מסת הגוף (Body Mass Index – BMI). המחקר נערך בקרב כ-2,900 משתתפים מתוך סקר לאומי אמריקאי, NHANES III (National Health and Nutrition Examination Survey), שהינו מחקר חתך מייצג של אוכלוסיית ארה"ב. נותחו נתוני משתתפים שלא נטלו תרופות נגד סוכרת ושהיו לגביהם נתוני מבחן פּוּמי לבדיקת סבילות לגלוקוז, משקל, גובה והערכה תזונתית. מבחן פּוּמי לבדיקת סבילות לגלוקוז נערך בקרב משתתפים בגילאי 74-40, אשר לא אובחנו כחולי סוכרת ואשר לא טופלו באינסולין. הערכה תזונתית נעשתה על ידי שאלון שחזור מזון של 24 שעות שקדמו לראיון. בשאלון נרשמו המזונות והמשקאות שנצרכו, סוגי הסוכר (סוכרוז3 ופרוקטוז4) והממתיקים המלאכותיים (אספרטיים, סוכרזית). המשתתפים סווגו לצרכני ממתיקים מלאכותיים ולכאלה שלא צרכו אותם, וגם על פי צריכה גבוהה או נמוכה של סוכר (80% לעומת 20%, בהתאמה). חושב אינדקס התנגודת לאינסולין5 (HOMA-IR).
ממצאים
למשתתפים שצרכו ממתיקים מלאכותיים (אספרטיים או סוכרזית) היה BMI גבוה יותר במקצת (28 מול 27) והם נטו יותר להיות נשים. משתתפים שצרכו כמות גדולה של סוכר או פרוקטוז ולא צרכו ממתיקים מלאכותיים היו צעירים יותר. משתתפים שצרכו סוכרזית היו מבוגרים יותר מאלה שלא צרכו ממתיק זה. לא נמצא הבדל בסבילות לגלוקוז, אינדקס התנגודת לאינסולין או ברמות הגלוקוז בצום בין המשתתפים שצרכו כמויות גדולות של סוכר או ממתיקים מלאכותיים לבין אלה שלא צרכו אותם.
הקשרים שנמצאו, שעתיים לאחר העמסת סוכר, בין צריכת הסוכרים והממתיקים המלאכותיים לבין סבילות לגלוקוז, אינדקס תנגודת לאינסולין ורמות גלוקוז בצום לפי BMI
לאחר תקנון לגיל, מגדר, עישון, השכלה ומוצא אתני:
- צריכת סוכרוז ופרוקטוז לא נמצאה כקשורה בסבילות לגלוקוז, אינדקס תנגודת לאינסולין ורמות הגלוקוז בצום, וזאת באופן בלתי תלוי ב-BMI.
- בקרב צרכני אספרטיים נמצא קשר מובהק בין BMI לבין סבילות לגלוקוז, אינדקס תנגודת לאינסולין ורמות הגלוקוז בצום; בקרב צרכני אספרטיים השיפוע תלול הרבה יותר מאשר בקרב אלה שאינם צורכים אספרטיים; אי-הסבילות לגלוקוז עולה עם העלייה ב-BMI.
- צריכת סוכרזית לא שינתה את הקשר בין BMI לבין סבילות לגלוקוז, אינדקס תנגודת לאינסולין ורמות גלוקוז בצום.
מסקנות החוקרים
באופן כללי, העדות לגבי ההשפעה המטבולית של צריכת ממתיקים מלאכותיים בבני אדם שנויה במחלוקת. נתוני המחקר הנוכחי משוקללים, כדי לייצג את צריכת ממתיקים מלאכותיים בקרב אוכלוסיית ארה"ב. לכן, יתכן כי לממתיקים מלאכותיים יש השפעה רלבנטית מבחינה קלינית על הסבילות לגלוקוז ועל הסיכון לסוכרת מסוג 2 באופן בלתי תלוי ב-BMI. צריכת אספרטיים עלולה להיות קשורה באי-סבילות גדולה יותר לגלוקוז, במיוחד בקרב שמנים. דרוש מחקר נוסף כדי לבדוק אם מנקודת המבט של השמנה וסוכרת, יהא זה נבון להגביל את צריכת כל הממתיקים המלאכותיים.
1תנגודת לאינסולין – מצב בו כמות האינסולין המופרשת על ידי הלבלב יכולה להיות תקינה, נמוכה או אפילו גבוהה, אבל תפקודו מופרע.
2מחקר חתך – סוג מחקר המתאר תמונת מצב ואינו יכול להוכיח סיבתיות.
3סוכרוז – סוכר לבן.
4פרוקטוז – סוכר פירות.
5אינדקס התנגודת לאינסולין – שיטה לכימות התנגודת לאינסולין ותפקוד תאי ביתא. האינדקס מחושב על ידי הכפלת ריכוז הגלוקוז בצום בריכוז האינסולין וחילוק ב-22.5.
