למרות שצריכת משקאות ממותקים בסוכר בארה"ב נמצאת לאחרונה בירידה, היא עדיין ברמה הגבוהה מהמומלצת. דוחות משנת 2010 העריכו כי משקאות קלים ממותקים בסוכר תרמו קרוב ל-50% מהסוכרים המוספים (added sugars) בדיאטה האמריקאית. שני שליש משיעור הירידה בצריכת כלל סוכרים מוספים בארה"ב בין השנים 1999 ו-2008 נבע מירידה בצריכת משקאות קלים ממותקים בסוכר (sugar-sweetened sodas). צריכת משקאות קלים ממותקים בסוכר תורמת קלוריות לדיאטה היומית, העלולות להביא לעליה במשקל, אלא אם כן מפצים על ידי הגברת הוצאת האנרגיה (על ידי פעילות גופנית) או על ידי צריכה מצומצמת יותר של מזונות אחרים.
מזונות רבים מכילים סוכרים באופן טבעי, אולם משקאות קלים ממותקים בסוכר מכילים בעיקר סוכר או סירופ המוספים בזמן הכנתם, עיבודם או הגשתם.
לא קיימות הוכחות חותכות לקשר בין צריכת משקאות קלים ממותקים בסוכר לבין התפתחות מחלות כרוניות. מחקר שהתפרסם ב-Nutrition Research, העריך את הקשר בין צריכת משקאות קלים ממותקים בסוכר לבין רמות בדם של סמנים ביולוגיים (biomarkers) של מחלות כרוניות. החוקרים שיערו כי עם ירידה בצריכת משקאות קלים ממותקים בסוכר ישתפרו הסמנים של מחלות אלה. לכן, צריכה גבוהה של משקאות ממותקים בסוכר תהיה קשורה בסיכון גבוה יותר למחלות כרוניות, שאינו קשור בגורמים דמוגרפיים ואורח החיים. ממצאי המחקר מתייחסים לנתוני כ-7,300 מבוגרים מתוך הסקר הלאומי האמריקאי לבריאות ותזונה (NHANES) בין השנים 1999 ו-2010. המשתנים הדמוגרפיים שנלקחו בחשבון היו גיל, גזע/קבוצה אתנית ומין. המשתנים הסוציו-אקונומיים כללו עוני ביחס להכנסה ורמת השכלה. משתנים נוספים שנלקחו בחשבון היו BMI, עישון, צריכה קלורית, צריכת אלכוהול ודיווח עצמי על קיום מחלת לב וכלי הדם, יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), סוכרת וקדם-סוכרת.
כל המשקאות הממותקים בסוכר מוסף סווגו כמשקאות קלים ממותקים בסוכר: משקאות פרי, משקאות מוגזים, משקאות קפה ותה ממותקים, מים בטעם ומשקאות אנרגיה ממותקים בסוכר. לא נכללו משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים, מיצי פרי עם 100% פרי וקפה ותה לא ממותקים בסוכר. חלב ממותק ומשקאות חלב לא נכללו גם כן, כיון שהם מכילים רכיבי תזונה חשובים, כולל סידן וויטמין D (ראה כתבות 'חלב, מוצרי חלב והשפעותיהם על בריאות האדם – חלק א' וחלק ב' ) .
כ-3,980 משתתפים לא שתו משקאות ממותקים בסוכר, וכ-3370 שתו לפחות מנה כלשהי של משקאות ממותקים בסוכר. משתתפים ששתו משקאות ממותקים בסוכר בשיעור של 5% לפחות מסך הצריכה הקלורית הושוו למשתתפים ששתו משקאות אלה בשיעור הנמוך מ-5% מסך הצריכה הקלורית. משתתפים ששתו משקאות ממותקים בסוכר בשיעור של 5% לפחות מסך הצריכה הקלורית ליום סווגו לשלוש קבוצות: (1) 5% עד פחות מ-10% מסך הצריכה הקלורית; (2) 10% עד פחות מ-20% מסך הצריכה הקלורית; (3) 20% ומעלה מסך הצריכה הקלורית.
הסמנים הביולוגיים שנבדקו היו: חלבון מגיב HDL ,(C Reactive Protein – CRP) C-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב'), LDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הרע'), סך הכולסטרול, גלוקוז בצום והמוגלובין מסוכר ()1HbA1C. חלבון מגיב C הוא סמן של דלקת ורמות גבוהות יותר קשורות בתסמונת מטבולית2 ומחלת לב וכלי הדם. תסמונת מטבולית היא קבוצת גורמים המגדילים את הסיכון למחלות כרוניות, כגון מחלת לב וכלי הדם וסוכרת וגם מגדילים תמותה כללית. HDL-כולסטרול, LDL-כולסטרול וסך הכולסטרול נכללו בגלל הקשר שלהם לסיכון למחלת לב וכלי הדם. רמות גבוהות של סך הכולסטרול וLDL-כולסטרול ורמות נמוכות ל HDL-כולסטרול קשורות בסיכון גדול יותר למחלת לב וכלי הדם. רמות נמוכות יותר של HDL-כולסטרול קשורות גם בסיכון לתסמונת מטבולית. רמות גלוקוז והמוגלובין מסוכר גבוהות הן פרמטרים לאבחון סוכרת ומהוות גם גורמי סיכון לתסמונת מטבולית. רמות הסמנים הבאות הוגדרו במחקר כגורמי סיכון למחלות כרוניות: חלבון מגיב C – מיליגרם 1 /דציליטר לפחות או יותר; HDL– כולסטרול נמוך מ-40 מיליגרם/דציליטר בגברים ונמוך מ-50 מיליגרם/דציליטר בנשים; LDL-כולסטרול – 130 מיליגרם/דציליטר לפחות או יותר; סך הכולסטרול – 200 מיליגרם/דציליטר לפחות או יותר; גלוקוז בצום – 100 מיליגרם/דציליטר לפחות או יותר; והמוגלובין מסוכר – גבוה מ-6% בלא-סוכרתיים, וגבוה מ-7% בסוכרתיים.
ממצאים
בין השנים 1999 ו-2010 הגיל הממוצע של המשתתפים עלה מ-44.9 ל-46.7 שנה. ממוצע ה-BMI עלה מ-27.5 ל-28.5. ממוצע מספר המשקאות האלכהליים עלה מ-1.98 ל-3.51 ליום. שיעור המעשנים בהווה ירד מ-23.7% ל-19.2%. שיעור המשתתפים עם יתר לחץ-דם עלה מ-24.2% ל-29%. צריכה ממוצעת של משקאות ממותקים בסוכר ירדה מ-244 קילוקלוריות ל-207 קילוקלוריות. ממוצע גלוקוז בצום עלה מ-96.9 מיליגרם/דציליטר ל-100.5.
נמצאו הקשרים הבאים בין צריכת משקאות ממותקים בסוכר לבין הסמנים הביולוגיים הבאים:
1. שתייה יומית של משקאות ממותקים בסוכר בשיעור של 5% עד פחות מ-10% מסך הצריכה הקלורית כרוכה בסיכון הגבוה ב-39% ל-HDL-כולסטרול נמוךבהשוואה לשתייה של משקאות אלה בשיעור הנמוך מ-5% מסך הצריכה הקלורית, וזאת לאחר תקנון לכל המשתנים שנבדקו, כמו גיל, מין, BMI, ומחלות.
2. שתייה יומית של משקאות ממותקים בסוכר בשיעור של 10% עד פחות מ-20% מסך הצריכה הקלורית כרוכה בסיכון הגבוה ב-72% ל-HDL-כולסטרול נמוךבהשוואה לשתייה של משקאות אלה בשיעור הנמוך מ-5% מסך הצריכה הקלורית, וזאת לאחר תקנון לכל המשתנים שנבדקו, כמו גיל, מין, BMI, ומחלות.
3. שתייה יומית של משקאות ממותקים בסוכר בשיעור של 20% ומעלה מסך הצריכה הקלורית כרוכה בסיכון הגבוה ביותר מפי 2 ל-HDL-כולסטרול נמוך בהשוואה לשתייה של משקאות אלה בשיעור הנמוך מ-5% מסך הצריכה הקלורית, וזאת לאחר תקנון לכל המשתנים שנבדקו, כמו גיל, מין, BMI, ומחלות.
4. שתייה יומית של משקאות ממותקים בסוכר בשיעור של 20% ומעלה מסך הצריכה הקלורית כרוכה בסיכון הגבוה ב-47% ל-חלבון מגיב C גבוה בהשוואה לשתייה של משקאות אלה בשיעור הנמוך מ-5% מסך הצריכה הקלורית, וזאת לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים בלבד. לאחר תקנון נוסף ליתר המשתנים הסיכון היה גבוה יותר באופן לא מובהק ב-44%.
5. שתייה יומית של משקאות ממותקים בסוכר בשיעור של 10% עד פחות מ-20% ובשיעור של 20% ומעלה מסך הצריכה הקלורית כרוכה בסיכון הנמוך ב-35% וב-34%, בהתאמה, לסך כולסטרול גבוה בהשוואה לשתייה של משקאות אלה בשיעור הנמוך מ-5% מסך הצריכה הקלורית במודל הלא מתוקנן בלבד.
6. לא נמצא קשר בין שתיית משקאות ממותקים בסוכר לבין LDL-כולסטרול גבוה.
7. שתייה יומית של משקאות ממותקים בסוכר בכל הקבוצות הייתה כרוכה בירידה בסיכון לגלוקוז גבוה בצום ובסיכון ל-HbA1C גבוה במודל הלא מתוקנן בלבד.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך שלצריכת משקאות ממותקים בסוכר עלול להיות תפקיד בהתפתחות מחלות כרוניות. צריכת משקאות ממותקים קשורה בסיכון לסמנים ביולוגיים של מחלות כרוניות באופן בלתי תלוי בגורמים דמוגרפיים ובאורח החיים.
