מאז 1980 שכיחות ההשמנה בקרב צעירים עלתה כמעט פי שלושה. השמנה בקרב ילדים בגילאי 12-2 שנים, המוגדרת כאחוזון הגבוה מ-95%, מגדילה פי שניים את הסיכון להיות שמנים כמבוגרים ועלולה להגדיל בסופו של דבר את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית1 ובעיה של יתר-שומנים בדם (dyslipidemia), כלומר כולסטרול ו/או טריגליצרידים. בגלל העלייה בגורמי סיכון אלה, חשוב לאפיין גורמים תזונתיים מעבר לצריכת אנרגיה (קלוריות), אשר עשויים לשפר את הרכב הגוף של הילדים ולמנוע התפרצות של המחלות הקשורות בהשמנה.
הרכב חומצות השומן בדיאטת הילדים (תזונתם) עשוי להשפיע על הרכב הגוף שלהם. חומצות השומן הן בעלות צפיפות קלורית2 גבוהה ותורמים באופן משמעותי לצריכת האנרגיה היומית. אולם, חומצות שומן רב בלתי-רוויות לא נראות כתורמות להצטברות מסת השומן באותה המידה כמו יתר חומצות השומן.
מחקר חתך, שהתפרסם ב-Journal of Nutrition, בדק את ההשערה, כי צריכה גבוהה יותר, על פי דיווח עצמי, של חומצות שומן רב בלתי-רוויות (כולל חומצות שומן אומגה-3, אומגה-6 והיחס בין אומגה-6 לבין אומגה-3) והיחס בין חומצות שומן רב בלתי-רוויות לבין חומצות שומן רוויות יהיו קשורים באופן הפוך במדדי השמנה ובאופן חיובי, במסת הגוף הרזה, וזאת באופן בלתי תלוי במשתנים ביולוגיים, סביבתיים וגנטיים.
נבדקו 311 ילדים בגילאי 12-7 שנים (ממוצא אפרו-אמריקאי, אירופאי-אמריקאי והיספני) באלבמה, ארה"ב. כל המדידות התבצעו במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אלבמה. כל נבדק ביקר פעמיים במחלקה. בביקור הראשון נבדקו: (1) מצב ההתבגרות (pubertal status) באמצעות קריטריונים של טאנר; (2) נערכו מדידות אנתרופומטריות על ידי דיאטנית: משקל וגובה, וחושב מדד מסת הגוף (BMI);
ׁ(3) הוערך הרכב הגוף (אחוז שומן ומסת הגוף הרזה) באמצעות Dual energy X-ray absorptiometry – DEXA ו/או התבצעה טומוגרפיה ממוחשבת (CT), בחלק מהנבדקים, להערכת פיזור השומן בגוף; ׁ(4) הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון שחזור מזון של 24 שעות.
בביקור השני אחרי 30 יום, שנערך בלילה, נבדקו: (1) נלקח דם לבדיקות גנטיות; (2) הוערכה בצום הוצאת אנרגיה במנוחה (resting energy expenditure – REE) באמצעות קלורימטריה עקיפה (מדידת ייצור החום על ידי קביעת כמות החמצן הנשאף ופליטת דו-תחמוצת הפחמן בזמן נשיפה); (3) נערכה הערכה תזונתית שניה באמצעות שאלון שחזור מזון של 24 שעות.
הילדים ענדו במשך שבעה ימים (מלבד בזמן שינה, רחצה ושחיה) מד-תאוצה (accelerometer) למדידת הפעילות הגופנית. הפעילות במכשיר מתבטאת ביחידות לדקה (counts per minute). פעילות מתונה עד נמרצת (moderate and vigorous physical activity – MVPA) הוגדרה כגבוהה מ-1952 יחידות לדקה.
המצב הסוציו-אקונומי של ההורים הוערך על ידי מדד המבוסס על ארבעה תחומים: מצב משפחתי, מצב תעסוקה, השכלה ויוקרה מקצועית, כאשר ניקוד גבוה יותר מצביע על מצב חברתי גבוה יותר.
ממצאים
בקבוצת הילדים בעלי צריכה גבוהה יותר של חומצות שומן רב בלתי-רוויות (5.84% ומעלה של חומצות שומן רב בלתי-רוויות מסך צריכת האנרגיה) נצפתה שכיחות גבוהה יותר של ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי מאשר בקבוצת הילדים בעלי צריכה נמוכה יותר של חומצות שומן אלה (פחות מ-5.84% מסך צריכת האנרגיה).
1. רקמת השומן הפנים-ביטנית (intra-abdominal adipose tissue) נטתה להיות פחותה בקבוצת הילדים בעלי צריכה גבוהה יותר של חומצות שומן רב בלתי-רוויות מאשר בקבוצת הילדים בעלי צריכה נמוכה יותר של חומצות שומן אלה.
2. הקבוצה בעלת הצריכה הגבוהה יותר של חומצות שומן רב בלתי-רוויות דיווחה על צריכה של שיעור גבוה יותר של שומן וחומצות שומן רב בלתי-רוויות מסך צריכת האנרגיה מאשר הקבוצה בעלת הצריכה הנמוכה יותר של חומצות שומן רב בלתי-רוויות (37.6% לעומת 32.3% ו-8.1% לעומת 4.7%, בהתאמה); הם צרכו שיעור נמוך יותר של פחמימות מאשר הקבוצה בעלת הצריכה הנמוכה יותר של חומצות שומן אלה (48.5% לעומת 53.9%).
3. בהשוואה לקבוצה בעלת הצריכה הנמוכה יותר של חומצות שומן רב בלתי-רוויות, הקבוצה בעלת הצריכה הגבוהה יותר של חומצות שומן אלה דיווחה על צריכה גבוהה יותר של:
א. סך חומצות שומן רב בלתי-רוויות (17.2 גרם/יום לעומת 9.8 גרם/יום).
ב. 3EPA+DHA(0.1 גרם/יום לעומת 0.05 גרם/יום) –
ג. חומצה אלפא-לינולנית (אומגה-3 מהצומח), 1.4 גרם /יום לעומת 0.8 גרם ליום.
ד. חומצות שומן אומגה-6 (15.6 גרם/יום לעומת 8.8 גרם/יום).
4. יחס חומצות השומן הרב בלתי- רוויות לחומצות שומן רוויות היה גבוה יותר בקבוצה בעלת הצריכה הגבוהה יותר של חומצות שומן רב בלתי-רוויות מאשר בקבוצה בעלת הצריכה הנמוכה יותר של חומצות שומן אלה (0.7 לעומת 0.4).
5. לא נצפו הבדלים בין שתי קבוצות הצריכה של חומצות שומן רב-בלתי רוויות לגבי צריכת אנרגיה, אחוז החלבון מסך צריכת האנרגיה, ביחידות לדקה של פעילות גופנית ובהוצאת אנרגיה במנוחה.
6. בקבוצת הצריכה הגבוהה של חומצות שומן רב בלתי-רוויות ובקבוצת הצריכה הנמוכה של חומצות אלה 87.7% ו-27.7% מהילדים, בהתאמה, עמדו בדרישות הצריכה של חומצות השומן אומגה-6, שבהמלצות המכון האמריקאי לרפואה (Dietary Reference Intakes – DRI ).
7. בקבוצת הצריכה הגבוהה של חומצות שומן רב בלתי-רוויות ובקבוצת הצריכה הנמוכה של חומצות אלה 40.7% ו-9% מהילדים, בהתאמה, עמדו בדרישות הצריכה של חומצות השומן אומגה-3 מהצומח, שבהמלצות המכון האמריקאי לרפואה (Dietary Reference Intakes – DRI ).
8. בקבוצת הצריכה הגבוהה של חומצות שומן רב בלתי-רוויות ובקבוצת הצריכה הנמוכה של חומצות אלה 16.1% ו-7.1%, בהתאמה, מהילדים עמדו בדרישות הצריכה של חומצות השומן אומגה-3 (EPA + DHA), שבהמלצות המכון האמריקאי לרפואה (Dietary Reference Intakes – DRI ).
קשרים בין צריכת שומן לבין הרכב הגוף
1. לאחר תקנון לגורמים, כמו מצב ההתבגרות, מגדר, מצב סוציו-אקונומי, מוצא אתני, צריכת אנרגיה וגובה, מסת הגוף הרזה הייתה קשורה בצריכת אחוז גבוה יותר של חומצות השומן הרב בלתי-רוויות מסך האנרגיה, בצריכה גבוהה יותר של סך הכל חומצות השומן הרב בלתי-רוויות, בצריכה גבוהה יותר של חומצות השומן אומגה-3 ושל חומצות השומן אומגה-6, וכמו כן הייתה קשורה ביחס גבוה יותר של חומצות השומן הרב בלתי-רוויות לחומצות השומן הרוויות.
2. לאחר תקנון לגורמים, כמו מצב ההתבגרות, מגדר, מצב סוציו-אקונומי, מוצא אתני, צריכת אנרגיה וגובה, אחוז נמוך יותר של שומן בגוף היה קשור בצריכה גבוהה יותר של סך הכל חומצות השומן הרב בלתי-רוויות וביחס גבוה יותר של חומצות השומן הרב בלתי-רוויות לחומצות השומן הרוויות.
3. לאחר תקנון לגורמים, כמו מצב ההתבגרות, מגדר, מצב סוציו-אקונומי, מוצא אתני, צריכת אנרגיה וגובה, רקמה פחותה יותר של השומן הפנים-בטני (פחות השמנה בטנית) הייתה קשורה בצריכת אחוז גבוה יותר של חומצות השומן הרב בלתי-רוויות מסך האנרגיה, בצריכה גבוהה יותר של סך הכל חומצות השומן הרב בלתי-רוויות, ביחס גבוה יותר של חומצות השומן הרב בלתי-רוויות לחומצות השומן הרוויות וביחס גבוה יותר של חומצות השומן אומגה-6 לחומצות השומן אומגה-3.
מסקנות החוקרים
ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של חומצות שומן רב בלתי-רוויות קשורות בתבנית הרכב גוף בעלת סיכון בריאותי נמוך יותר בקרב ילדים בגילאי 12-7 שנים, וזאת באופן בלתי תלוי בגורמים מנבאים ביולוגיים, סביבתיים וגנטיים של מבנה של גוף הילד.
1 תסמונת מטבולית – מאובחנת כאשר שלושה מהתסמינים הבאים קיימים: רמות גלוקוז גבוהות בדם, השמנה ביטנית, יתר-לחץ דם, יתר-שומנים (טריגליצרידים) בדם ורמות נמוכות של HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') בדם.
2 צפיפות קלורית – כמות האנרגיה (בקילוקלוריות) מחולקת בכמות המזון בגרמים; כיון ששומנים מספקים את כמות האנרגיה הגבוהה (9 קילוקלוריות לגרם שומן) מבין רכיבי התזונה העיקריים האחרים (חלבון ופחמימות, 4 קילוקלוריות לגרם כל אחד), ככל שתכולת השומנים תהא גבוהה יותר, תהיה גבוהה יותר הצפיפות הקלורית של אותו המזון.
3 EPA + DHA – חומצות שומן רב בלתי-רוויות ארוכות שרשרת (אומגה-3) מהחי, בעיקר ממקור דגים.
