תשומת לב הולכת וגדלה מוקדשת עד היום לבניית טכניקות התערבות יעילות אשר ישנו (modify) התנהגות אכילה של ילדים בכיוון תוצא חיובי ומיטיב. להרגלים תזונתיים לקויים בתקופת הילדות והנערוּת השפעות שליליות רבות על מספר מדדי בריאות ורווחה (health and wellness), כגון השגת משקל גוף בריא ושמירה עליו, דפוסי גדילה והתפתחות ובריאות השיניים. למרות שאנשים מודעים לתוצאות השליליות של תזונה לא בריאה, מספר רב של מחקרים הצביעו על דפוסי תזונה לא בריאים של ילדים ובני נוער אשר אינם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים. כתוצאה מכך, עודף משקל והשמנה בקרב ילדים מהווים בעיה רצינית בבריאות הציבור, במיוחד בהתחשב בשכיחתה המדאיגה ועלייתה הגלובלית בעשורים האחרונים.
שפע של תוכניות התערבות הופעל, כדי להגביר עמדות (attitudes) חיוביות, העדפות בריאות, ובסופו של דבר צריכה של מזונות בריאים יותר, כמו פירות וירקות. סקירה שיטתית שהתפרסמה ב-Preventing Chronic Disease, הצביעה על כך שתוכניות בישול באופן כללי משפיעות באופן חיובי על ההעדפות הקשורות למזון של הילדים, עמדותיהם, ועל התנהגויות אכילה בריאים. אולם, מרבית המחקרים הכלולים בסקירה, השתמשו בשיטות מדידה שונות, למשל, אף אחד מהמחקרים לא הבדיל בין סוגי המזון בהם השתמשו לבישול (למשל, השוואה בין פירות וירקות לבין מנות פחות בריאות). עובדה זו חשובה, כיון שתאור מזונות לא בריאים בתוכניות בישול עלול לעורר התנהגויות אכילה לא-בריאות.
מחקרים הצביעו על כך שכאשר צעירים מעורבים בהכנת מזונות בריאים, כגון ירקות וסלטים, הם נוטים יותר לצרוך מזונות עשירים ברכיבי תזונה (כולל פירות וירקות), להיות בעלי צריכה גבוהה יותר של רכיבי תזונה עיקריים, וצריכה נמוכה יותר של מזונות מתוקים ושמנים מאשר צעירים שאינם מעורבים בתהליך זה. עם הגיל ילדים מתחילים להיות אחראיים יותר להרגלי התזונה שלהם והופכים להיות מודעים יותר לבריאות, דבר המשפיע על התנהגות האכילה שלהם. תוכניות בישול עשויות להוות מכשיר יעיל לשיפור הצריכה התזונתית של הילדים.
מחקר הולנדי בעל תכנון ניסיוני, שהתפרסם ב-Journal of Nutrition Education and Behavior, תוכנן לבדוק את השפעות תוכנית בישול על בחירות בריאות של מזון, וכן לבדוק אם חשיפה לתוכנית בישול זו תביא לבחירות בריאות יותר של מזון בקרב הילדים.
בתי הספר הוזמנו להשתתף במחקר באמצעות פוסט באמצעי התקשורת. חמישה בתי ספר הסכימו להשתתף ו-61.8% מההורים הסכימו שילדיהם ישתתפו. מאה עשרים וחמישה ילדים (50% בנות) בני 12-10 שנה מ-8 כיתות ב-5 בתי ספר שונים נתבקשו לצפות במשך 10 דקות בסרטון וידאו מתוך תוכנית טלוויזיה ידועה, שהציג או תוכנית בישול שהתמקדה במזונות בריאים (עגבניות, בצל, ניצני כרוב, צנוניות, מלפפונים, מלון, קטניות יבשות, פלפל אדום, כרוב ותפוחים) או סרטון וידאו שהציג תוכנית שהתמקדה במזונות לא–בריאים (המבורגר בלחמנייה, צ'יפס במיונז, וקרוּאסנטים) או שהיוו קבוצת ביקורת שצפתה בסרטון וידאו של תוכנית לא קשורה למזון כלל. המתחרים בסרטוני הוידאו נתבקשו לטעום מהמזונות. למשל, במקרה של מזונות לא-בריאים קבלו המשתתפים צלחת צ'יפס במיונז, ולאחר מכן נשאלו מהם המרכיבים שדרושים לפי דעתם להכנת מרכיבי המנה. גם במקרה של מזונות בריאים השאלות והבישול שיקפו אותם. אחרי שהילדים צפו בתוכנית הם יכלו לבחור חטיף כפיצוי עבור השתתפותם.
איסוף הנתונים בוצע בכתה. קודם הילדים מלאו את החלק הראשון של השאלון, אשר כלל שאלות דמוגרפיות ושאלות לגבי רעב וצמא ומספר שאלות סינון שתפקידן להסוות את שתי המדידות האלה. כשהילדים סיימו מילוי השאלון, דווח להם שהם הולכים לצפות בסרטון וידאו בן 10 דקות אשר התאים לתוכנית שהוקצתה להם. סופר להם שיוצרי התוכנית מעוניינים לשמוע את חוות דעתם לגבי התוכנית ושישאלו אותם שאלות לגביה לאחר שיצפו בה. לאחר החשיפה לסרטון הוידאו הילדים מלאו את החלק השני של השאלון ונתבקשו לא לשוחח ביניהם, כדי למנוע השפעה חברתית על תשובותיהם הקשורות לסרטון הוידאו שראו. אחרי זה החוקרים התחקו אחר בחירת המזון של הילדים על ידי כך שאפשרו להם לבחור חטיף 1 מתוך 4 (2 בריאים ו-2 לא בריאים) כפיצוי על השתתפותם. הם קבלו את החטיף לאחר שענו על שאלת בדיקה מניפולטיבית ומשתני ביקורת.
ממצאים
- לא נמצאו הבדלים במגדר, תחושת רעב וחיבה לתוכנית הטלוויזיה בין שלוש הקבוצות.
- ילדים מקבוצות המזון הבריא והלא-בריא היו מבוגרים יותר מקבוצת הביקורת.
- מגדר ותדירות צפייה בתוכניות בישול כמו גם גיל, רעב וצמא לא היו קשורים בבחירת המזון; כתוצאה, בניתוחי הנתונים העיקריים לא נכלל שום משתנה ביקורת אחר מאשר גיל.
- במסגרת הבדיקה המניפולטיבית, הילדים בשתי קבוצות הניסוי נתבקשו לציין בסולם בן 10 נקודות [מ-'0' (מאד לא בריא) עד '10' (בריא מאד)] עד כמה הם מחשיבים את המזונות שראו בתוכנית הבישול לבריאים, וזאת כדי לבדוק אם בדיקת המניפולציה של סרטון הוידאו התאימה להנחות שהמזונות הבריאים שנצפו נתפסו כבריאים יותר. לילדים מקבוצת המזונות הבריאים היה ניקוד ממוצע של 8.7 מתוך 10 ולקבוצת המזונות הלא-בריאים ניקוד של 2.6; ההבדל בין הקבוצות היה מובהק, דבר המצביע על כך שבדיקת המניפולציה הייתה מוצלחת; הילדים הבחינו בהבדל בין מוצרים בריאים לבין לא-בריאים בתוכנית הבישול.
- נערכה השוואה בין קבוצות הניסוי לבין קבוצת הביקורת לגבי הסבירות לבחור חטיף בריא, וכמו כן השוואה בין קבוצת המזונות הבריאים (צפו במזונות בריאים בסרטון הוידאו) לבין קבוצת המזונות הלא-בריאים (צפו במזונות הלא-בריאים בסרטון הוידאו). בהשוואה לקבוצת הביקורת, לילדים בקבוצת המזונות הבריאים הייתה סבירות הגבוהה פי 2.4 לבחור חטיף בריא.
- בקבוצת המזונות הבריאים 41.3% מהילדים בחרו בחטיף בריא, ואילו בקבוצת המזונות הלא-בריאים, 22.7%.
- הסבירות שהילדים בקבוצת המזונות הבריאים יבחרו בחטיף בריא הייתה גבוהה פי 2.7 מזו של קבוצת המזונות הלא-בריאים.
מסקנות החוקרים
הממצאים מצביעים על כך שתוכניות בישול יכולות להשפיע על בחירות המזון של הילדים וביחד עם שיטות אחרות (כמו זו שבמאמר 'תוכנית חינוך תזונתי משפרת את תזונת ילדי הגן בבית') יכולות להוות שיטה יעילה לשיפור הצריכה התזונתית של הילדים.
