מחסור במזון (food deprivation) הוכח כמשנה את כמות המזון שאנשים קונים או צורכים. אולם תשומת-לב מועטה הוקדשה להשפעות הצום על בחירות המזון על ידי האנשים. האם האנשים קונים רק יותר מזון או שהם מגדילים באופן מיוחד רכישת מזון עתיר-קלוריות ביחס לרכישת מזון דל-קלוריות? קיימת סיבה מסויימת לחשד שהשינויים בצריכה בעקבות מחסור במזון אכן יתמקדו בהגדלת כמות המזון עתיר-הקלוריות. הוכח שצום מגביר תגובתיות המוח לסוגים מסויימים של מזון בהשוואה למזונות אחרים. באנשים בצום נמצאה פעילות מוגברת באזורי המוח הקשורים ל'גמול' (reward) בעקבות צריכת מזונות עתירי-קלוריות בהשוואה לצריכת מזונות דלי-קלוריות. אם השינויים בכיוון צריכת מזונות עתירי-קלוריות מתרחשים גם בעקבות מחסור קצר-טווח במזון, יהיו לכך השלכות חשובות לגבי קבוצות רבות של אנשים, החל מעורכי דיאטות המדלגים על ארוחות ועד לסטאז'רים ברפואה העובדים שעות רבות ללא הפסקה.
מחקר, שהתפרסם ב-JAMA Internal Medicine, בדק אם מחסור קצר-טווח במזון מביא לעליה בבחירת מזונות עתירי קלוריות בהשוואה למזונות דלי-קלוריות. המחקר חולק למחקר מעבדה ולמחקר שדה. במחקר המעבדה המשתתפים (בשכר), בני 62-18 שנה, נתבקשו לא לאכול במשך חמש שעות לפני המחקר. המחקר נערך בקבוצה של 12-6 משתתפים בשעות 12:00 עד 17:00 בשני ימי השבוע. במחצית אקראית של מפגשים המשתתפים קבלו צלחת עם קרקרים דקים מחיטה מלאה וקבלו הוראה לאכול אותם עד לשובע. במחצית השנייה של המפגשים לא נתנו למשתתפים קרקרים אלו (מצב רעב). המשתתפים נתבקשו לקנות בחנות מכולת מקוּוֶנת שהציעה תערובת של מוצרי מזון דלי-קלוריות (פירות, ירקות, חזה עוף) ומוצרים עתירי קלוריות (ממתקים, חטיפים מלוחים ובשר אדום) כשלצד כל מזון עתיר-קלוריות היה מוצג תחליף דל-קלוריות. מוצרי המזון הוצגו ללא הצגת מחירים.
במחקר השדה נערך מעקב אחר רכישות המזון של 82 משתתפים בחנות מכולת בשעות שונות של היום. במחקר קודם נמצא כי המשתתפים עשויים היו להיות שבעים בין השעות 13:00 ל-16:00 ורעבים, בין השעות 16:00 ל-19:00. רכישות המזון סווגו למזונות דלי-קלוריות ועתירי-קלוריות, וחושב מספר המזונות דלי-הקלוריות ביחס למספר המזונות עתירי-הקלוריות.
ממצאים
מחקר המעבדה
1. המשתתפים הרעבים בחרו מספר גדול יותר של מזונות עתירי-קלוריות בהשוואה למשתתפים השבעים (כ-6 לעומת כ-4), ללא הבדל בסך צריכת מוצרי המזון.
מחקר השדה
2. המשתתפים שרכשו את מזונותיהם בין השעות 16:00 ל-19:00 (קונים רעבים) רכשו מספר קטן יותר של מזונות דלי-קלוריות בהשוואה לאלו שרכשו את מזונותיהים בין השעות 13:00 ל-16:00.
3. היחס בין הרכישות של מוצרי מזון דלי-קלוריות למוצרי מזון עתירי-קלוריות היה נמוך יותר בין השעות 13:00 ל-16:00 מאשר בין השעות 16:00 ל-19:00. הממצאים היו זהים גם לאחר תיקנון ל-BMI.
4. מספר המזונות הבריאים שנקנו היה נמוך יותר בין השעות 16:00 ל-19:00 מאשר בין השעות 13:00 ל-16:00 (כ-8 לעומת 11).
מסקנות החוקרים
אפילו מחסור קצר-טווח במזון (5 שעות בלבד) עלול להביא לשינוי בבחירת מוצרי מזון ולהביא ולרכישה גדולה יותר של מוצרי מזון פחות בריאים. קונים רעבים נוטים לרכוש פחות מוצרי מזון דלי-קלוריות ביחס לסך מוצרי המזון שהם רוכשים. החוקרים מציעים לא לערוך קניות של מוצרי מזון על קיבה ריקה.
עורכת העיתון, מציינת שכל ההנחיות התזונתיות כוללות תמיד את העצה 'אל תלך לקניות בחנות מכולת כשאתה רעב' וכשהיו לה ילדים קטנים היא הוסיפה 'ואף פעם אל תלך לקניות מוצרי מזון עם ילדים קטנים', כיון שכל אחד מהמצבים האלה עלול להביא לבחירות מזון חכמות פחות.
