אורח חיים בריא, כגון רמות גבוהות של פעילות גופנית ורמות נמוכות של התנהגות יושבנית1 (sedentary behavior) נחשבות כתנאי מוקדם בסיסי להתפתחות מיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות וחברתיות בסיסיות בילדים. אורח חיים בריא משפיע גם על התפתחות תהליכים קוגניטיביים גבוהים יותר, הידועים כתפקודי ביצוע (executive functions). אחד מתפקודי הביצוע הרלוונטיים ביותר ללמידה הוא זיכרון עבודה (working memory), היכולת לשמור לטווח קצר על מידע במודעות (‘online’), לצורך הפנייתו לעיבודו העתידי. זיכרון עבודה מתפתח באופן משמעותי במשך תקופת הילדות והנערות (adolescence), ויש לו השלכות חשובות על הישגים אקדמיים.
מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-Journal of Pediatrics, בדק את הקשר בין פעילות גופנית והתנהגות יושבנית מחוץ לשעות השהות במסגרת לימודית בגיל הגן לבין זיכרון עבודה בבית-ספר עממי, וכן את הקשר בין פעילות גופנית והתנהגות יושבנית מחוץ לשעות השהות במסגרת לימודית בבית-ספר עממי לבין זיכרון עבודה בנערות.
זיכרון עבודה נבדק בגיל 7 בילדים הצעירים יותר ובגיל 14 שנה בילדים המבוגרים יותר באמצעות מבחן n-back tasks, המשתמש במניפולציה של העמסת הזיכרון על ידי שינוי ההוראות, בו בזמן שאפיוני המטלה נשארים קבועים. על הילדים היה ללחוץ על לחצן המקלדת כאשר התמונה התאימה למה שהוצג קודם לכן ברמות קושי שונות.
ממצאים
תוצאות מבחן זיכרון העבודה היו טובות יותר בקרב הילדים המבוגרים יותר. הן בקבוצת הילדים הצעירים יותר והן בקבוצת הילדים המבוגרים יותר, ילדים לאימהות בעלות השכלה נמוכה יותר צפו זמן ממושך יותר בטלוויזיה מאשר ילדים לאימהות בעלות השכלה גבוהה יותר.
הקשר בין פעילות גופנית והתנהגות יושבנית לבין זיכרון עבודה בילדים צעירים יותר
1. הבנים בתת-עוקבות של הילדים הצעירים יותר עסקו שעות רבות יותר בשבוע בפעילות גופנית וצפו במשך זמן רב יותר בטלוויזיה, ואילו הבנות בילו זמן רב יותר בפעילויות אחרות בישיבה.
2. תוצאות מבחן הזיכרון בגיל 7 שנים של ילדים פחות פעילים בגיל 4 היו פחות טובות, אך באופן לא מובהק מאלו של ילדים שהיו פעילים בגיל 4.
3. תוצאות השלב השני (ברמת קושי גבוהה יותר) של מבחן הזיכרון ביחס לתוצאות השלב הראשון של המבחן היו פחות טובות באופן מובהק בילדים פעילים פחות מאשר בילדים פעילים יותר בגיל 4; בניתוח נתונים נפרד על פי מגדר, נמצא כי הקשר היה מובהק בבנות בלבד.
4. משך צפייה בטלוויזיה והתנהגויות יושבניות אחרות לא היו קשורות בזיכרון עבודה.
הקשר בין פעילות גופנית והתנהגות יושבנית לבין זיכרון עבודה בילדים מבוגרים יותר
1. תוצאות השלב השני (ברמת קושי גבוהה יותר) של מבחן הזיכרון היו טובות יותר באופן מובהק בילדים פעילים יותר מאשר בילדים פחות פעילים בגיל 6.
2. תוצאות השלב השני (ברמת קושי גבוהה יותר) של מבחן הזיכרון ביחס לתוצאות השלב הראשון של המבחן היו פחות טובות באופן מובהק בילדים פעילים פחות מאשר בילדים פעילים יותר בגיל 6; בניתוח נתונים נפרד על פי מגדר, נמצא כי הקשר היה מובהק בנערים בלבד.
3. תוצאות השלב השני (ברמת קושי גבוהה יותר) של מבחן הזיכרון היו פחות טובות באופן מובהק בנערים בעלי משך התנהגות יושבנית ארוכה יותרמאשר בנערים בעלי משך התנהגות יושבנית קצרה יותר בגיל 6.
4. תוצאות השלב השני (ברמת קושי גבוהה יותר) של מבחן הזיכרון ביחס לתוצאות השלב הראשון של המבחן היו פחות טובות באופן מובהק בנערים בעלי משך התנהגות יושבנית ארוכה יותר מאשר בנערים בעלי משך התנהגות יושבנית קצרה יותר בגיל 6.
5. בשני המגדרים לא נמצא קשר בין צפייה בטלוויזיה לבין זיכרון עבודה.
מסקנות החוקרים
הממצאים מצביעים על כך שהרגלי פעילות גופנית בגילאים המוקדמים עשויים להשפיע על הישגים אקדמיים. פעילות גופנית אינטנסיבית רלוונטית במיוחד להתפתחות זיכרון עבודה בגיל הנערות. התנהגות יושבנית עלולה להשפיע באופן שלילי על ההתבגרות הקוגניטיבית בתקופת הנערות, אולם רק בנערים. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות קידום הרגלי הפעילות הגופנית והורדת משך ההתנהגות היושבנית מוקדם בחיים על מנת להגדיל את פוטנציאל ההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים. דרושים מחקרים באוכלוסיית ילדים גדולה יותר למשך זמן רב יותר לבחינת הקשר בין החשיפה (פעילות גופנית והתנהגות יושבנית) לבין התוצאים הקוגניטיביים.
1התנהגות יושבנית מוגדרת כפעילות בזמן ערות המאופיינת בהוצאת אנרגיה של 1.5 METs או פחות בישיבה או בשכיבה; שווה ערך מטבולי (metabolic equivalent – MET) – הוצאת אנרגיה (קלוריות) של MET אחד מוגדרת ככמות האנרגיה הנשרפת בזמן ישיבה במנוחה ושווה לכ-0.0175 קילוקלוריות לקילוגרם משקל גוף לדקה.
