סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב הנשים במדינות בעלות הכנסה גבוהה – אחד מכל שלושה מקרי סרטן המאובחנים בקרב הנשים. הסוג השכיח ביותר של סרטן השד מתחיל בבלוטות ייצור החלב, אך הסרטן יכול גם להתחיל באחת מאונות המשנה או ברקמות שד אחרות.
לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן בישראל, בשנת 2012 אחת מ-7.5 נשים תחלה במהלך חייה בסרטן השד. ישראל מדורגת במקום החמישי בין מדינות העולם בשיעור החולות במחלה, אך שיעורי התמותה מהמחלה נמוכים יותר, וישראל מדורגת במקום התשיעי. כמו כן, התמותה במגמת ירידה (30% בקרב יהודיות ו-25% בקרב הערביות).
זוהו מספר גורמי סיכון מבוססים למחלה, כולל טיפול הורמונלי, השמנה, היסטוריה משפחתית וגיל.
ישנו עניין רב בהשפעת משקל גוף, תזונה ואורח חיים, כולל פעילות גופנית על הסיכון לסרטן, אך מבחינה מעשית לא ניתן לערוך מחקרים קליניים של התערבות לאורך זמן. כך למשל, מעניין לחקור כיצד כל אלה כאשר מיושמים מוקדם בחיים, החל מהינקות, משפיעים על התפתחות סרטן מאוחר יותר בחיים. מכורח המציאות המסקנות לגבי הקשר בין סרטן לבין גורמים שונים מבוססות ברובן על מחקרים קליניים קצרי-טווח ומחקרים תצפיתיים בשילוב עם ידע מתקדם לגבי הביולוגיה של סרטן.
בארה"ב עודף משקל תורם לאחד מתוך חמישה מקרי מוות הקשורים בסרטן. עודף משקל גוף והשמנה בטנית קשורים בהגדלת הסיכון לסוגי סרטן שונים, כולל סרטן השד, בעיקר בקרב נשים לאחר המנופאוזה (הפסקת הווסת). כמו כן, מספר מחקרים על ירידה רצונית במשקל מצביעים על כך שירידה במשקל עשויה להקטין את הסיכון לסרטן השד בנשים לאחר המנופאוזה. בקרב חולות סרטן משקל גוף עודף והשמנה בטנית מגדילים את הסיכון להישנות המחלה, אם כי קיימת חשיבות לדרגת ההשמנה, כשהסיכון מוגבר בהשמנה חולנית (BMI שווה או גבוה מ-40).
תזונה ופעילות גופנית הן בין גורמי הסיכון הניתנים ביותר לשינוי ויש להן תפקיד חשוב בשינוי הסיכון לכלל סוגי הסרטן.
פעילות גופנית עשויה להקטין את הסיכון למספר סוגי סרטן, כולל סרטן השד. אחד ההסברים הוא שחיים פעילים מסייעים במניעת עלייה במשקל והשמנה, אשר מהווות גורמי סיכון להתפתחות סוגי סרטן הקשורים במשקל גוף עודף. הנחיות אמריקאיות לפעילות גופנית מ-2008 (2008 Physical Activity Guidelines for Americans) מציינות כי מחקרים מצביעים על כך שעל מנת לשמור על משקל יציב יש לבצע פעילות גופנית בעלת עצימות בינונית במשך 150 עד 300 דקות בשבוע, ויש אנשים הזקוקים אף ליותר מ-300 דקות בשבוע.
משטר אכילה בריא מהווה חלק חשוב בהגנה מפני שורה ארוכה של מחלות, כולל מחלת לב, שבץ מוחי, מספר סוגי סרטן שכיחים, קטרקט, מחלות תלויות-גיל אחרות ואף סוגים מסויימים של מומים מלידה. ביחד עם הימנעות מעישון ובשילוב ביצוע פעילות גופנית שגרתית, דיאטה בריאה עשויה להקטין את שיעור מחלות הלב ב-80% ושבץ מוחי ומספר סוגי סרטן ב-70%, בהשוואה לשיעורים ממוצעים של מחלות אלה. יחד עם זאת דיאטה בריאה אינה בבחינת מטה קסמים נגד סרטן, אבל היא עשויה לסייע בהורדת הסיכון.
קיימת עדות מחקרית ניצחת, כי אף צריכה מתונה של אלכוהול מגבירה את הסיכון לסרטן השד, במיוחד בקרב נשים לאחר המנופאוזה. אולם, במחקר תצפיתי שהתפרסם באפריל 2013 ב-Journal of Clinical Oncology, לא נמצא קשר בין צריכת אלכוהול לפני איבחון סרטן השד לבין ההישרדות, וכמו כן לא נמצא קשר בין צריכת אלכוהול לאחר איבחון סרטן השד לבין ההישרדות. אולם, בחולות סרטן ששתו אלכוהול לפני האיבחון ולאחריו שיעור התמותה הקרדיו-ווסקולרית (תמותה ממחלות לב וכלי הדם) ותמותה מכל הסיבות היה נמוך יותר מאשר בקרב אלה שלא שתו אלכוהול כלל, כלומר לשתיית אלכוהול מתונה היה יתרון בריאותי. כיון שחולות סרטן מצויות בסיכון מוגבר למחלות כרוניות אחרות, כגון סוכרת, מחלת לב ויתר לחץ דם, זהו יתרון חשוב.
ממצאי המחקרים על השפעת גורמים תזונתיים על סרטן השד אינם עקביים. סרטן השד הינו מחלה הטרוגנית וגורמים תזונתיים עשויים להשפיע בדרך שונה על תת-סוגים שונים של סרטן. מחקרים מועטים התמקדו בהשפעת תזונה על תת-סוגים של סרטן השד.
לגבי הקשר בין צריכת שומן בדיאטה לבין סיכון מוגבר לסרטן השד ממצאי המחקרים אינם אחידים, וקשר חיובי הוכח לרוב בקרב נשים לאחר המנופאוזה. במחקר התערבות מקיף (קרוב ל-50,000 נשים) בארה"ב להורדת צריכת השומן בדיאטה, הסיכון לסרטן השד ירד לאחר כשמונה שנים של מעקב ב-22% רק בקרב נשים לאחר המנופאוזה בעלות צריכה גבוהה של שומן (מעל 36.8% מהאנרגיה) בדיאטה בעת הכניסה למחקר. במחקר זה דיאטה דלת שומן תרמה לירידה במשקל. החוקרים מניחים כי יתכן שבדרך זו הייתה לה השפעה עקיפה על הסיכון לסרטן השד.
במחקר מעקב אחר נשים לאחר המנופאוזה חולות סרטן, אשר קבלו לאחר ניתוח להסרת השד דיאטה דלת שומן (15% מהאנרגיה) בנוסף לטיפול הרפואי הרגיל, הסיכון להישנות המחלה היה נמוך יותר ב-24% מאשר בקרב הנשים בקבוצת הביקורת. אולם, בתום המעקב שיעור התמותה היה דומה בשתי הקבוצות, אם כי היה נמוך יותר בקרב חולות הסרטן עם קולטני ER/PR חיוביים (ראה מחקר 'רמות קָרוֹטֶנוֹאידים בדם והסיכון לסרטן השד').
במחקר בנשים לפני ואחרי המנופאוזה חולות סרטן השד, שקבלו כשנתיים לאחר טיפול פולשני, דיאטה דלת שומן ועתירת סיבים תזונתיים המבוססת על מזון מהצומח, צריכה של יותר משבע מנות פרי וירק לא הורידה את שיעור הישנות המחלה וכן את התמותה. לעומת זאת, צריכת 7-5 מנות פרי וירק בשילוב ביצוע פעילות גופנית בעצימות בינונית במשך 30 דקות ליום הורידה את שיעור התמותה ב-50%.
ממצאי הקשר בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לבין הסיכון לסרטן השד אינם עקביים. בו בזמן שממצאי מחקרים אקולוגיים ומחקרי מקרה-ביקורת תמכו לרוב בקשר בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לבין הסיכון לסרטן השד, ממצאי מחקרי עוקבה פרוספקטיביים הניבו תוצאות לא עקביות. במחקר מקרה-ביקורת קנדי נמצא קשר חיובי רק לגבי סך צריכת בשר אדום ובשר מעובד. אולם, כשחילקו את הנשים לכאלה שלפני המנופאוזה וכאלה שלאחריה, רק בקרב נשים לאחר המנופאוזה נמצא קשר בין סך צריכת בשר אדום ובשר מעובד לבין סיכון מוגבר לסרטן השד.
מטא-אנליזה של שמונה מחקרי עוקבה לא מצאה קשר בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לבין סיכון מוגבר לסרטן השד.
קיימת עדות מצטברת ממחקרים אפידמיולוגיים שצריכת סויה עשויה להוריד את הסיכון למספר סוגי סרטן, כולל סרטן השד. במחקר, Life After Cancer Epidemiologic Study, שנערך בקרב כ-2,000 נשים לאחר המנופאוזה חולות סרטן השד המטופלות בטָמוֹקסיפֶן, צריכת איזופלבונים מסויה בכמות המשתווה לזו הנצרכת על ידי האוכלוסיות האסיאתיות, הורידה את הסיכון להישנות המחלה ב-52%.
חומצות שומן אומגה-3 נמצאו, בין היתר, כמדכאות אַנְגיוגֶנֶזָה (התפתחות כלי דם חדשים המזינים את הגידול) בניסויים בבעלי חיים. ממצאי המחקרים בקרב נשים לגבי הקשר בין צריכת אומגה-3 אינם עקביים. מחקר האחיות (Nurses' Health Study) לא מצא קשר בין צריכת דגים לבין הסיכון לסרטן השד. לעומת זאת, בקרב נשים בריטיות לאחר המנופאוזה הסיכון לסרטן השד היה נמוך יותר ב-40% בהשוואה לצורכות בשר אדום. במחקר עוקבה, Women's Healthy Eating and Living בקרב נשים שאובחנו כחולות סרטן, שיעור הישנות המחלה היה נמוך יותר בכ-25% ושיעור התמותה מכל הסיבות ב-40% בקרב נשים שצרכו EPA -ו DHA ממקור דגים בשלישון הגבוה בהשוואה לשלישון הנמוך של צריכה.
דיאטה ים-תיכונית זוהתה במחקרים כגורם מנבא למחלות כרוניות שונות. בנשים יווניות בקפריסין דיאטה הקרובה לדיאטה ים תיכונית, שכללה צריכה גבוהה יותר של ירקות, פירות, קטניות, ודגים הורידה ב-33% את הסיכון לסרטן השד בנשים לאחר המנופאוזה. לעומת זאת במחקר עוקבה בקרב נשים בריטיות לא נמצא קשר בין היצמדות לדיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן השד.
צריכת מזון אופטימלית להשגת מצב בריאות אופטימלי אינה ידועה. בהסתמך על העדות המחקרית הקיימת, האכילה צריכה להיות מושתתת על ההמלצות התזונתיות הקיימות, כדי להוריד את הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות, כולל סרטן השד.
ההנחיות לתזונה ופעילות גופנית למניעת סרטן מובאות בכתבה 'סרטן שד, תזונה ואורח חיים – חלק ב'.
