environment

ממתיקים מלאכותיים, בניגוד לתחושה האינטואיטיבית, משרים הפרעות מטבוליות

ד"ר פליציה שטרן, PhD RD | 
09.12.2018

צריכת משקאות ממותקים בסוכר קשורה בתוצאים בריאותיים שליליים, כגון עודף משקל, סוכרת מסוג II ותסמונת מטבולית1. לאור קשרים אלו, חוקרים ועוסקים בבריאות רבים הציעו שממתיקים בעלי מתיקות גבוהה ללא ערך קלורי  יספקו תחליף מועיל במזונות ובמשקאות (ראה כתבה  'תחליפי סוכר – האמנם תורמים לבריאותנו?'). ללא ספק, שהחלפת ממתיקים בעלי ערך קלורי בממתיקים ללא ערך קלורי מורידה את הצפיפות האנרגטית של מזונות ומשקאות. אולם, לא בטוח שהורדת הצפיפות האנרגטית בדרך זו מִתַרְגֶמֶת תמיד לצריכה נמוכה יותר של אנרגיה (קלוריות) ליום, משקל גוף נמוך יותר ובריאות מטבולית טובה יותר. ממצאי המחקרים בנושא אינם עקביים (חלקם הסיקו שהממתיקים המלאכותיים הינם באופן פוטנציאלי יעילים, חלקם הסיקו שהם מזיקים, ובחלקם ההשפעות היו לא ברורות) ביחס לוויסות מאזן האנרגיה או לתוצאים מטבוליים אחרים.

מאמר 'חוות דעת' (opinion paper), שהתפרסם ב-Trends in Endocrinology and Metabolism, מסכם ומעריך מחקרים אחרונים, אשר בניגוד לתחושה האינטואיטיבית, טוענים כי ממתיקים בעלי מתיקות גבוהה ללא ערך קלורי עלולים לעודד צריכת-יתר של אנרגיה, משקל גבוה יותר ומחלות קשורות אחרות.

מחקרים פרוספקטיביים על השפעות צריכת משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים

עליה במשקל

1.    במחקר עוקבה, סן-אנטוניו, למחלות לב, שנערך במשך 8-7 שנים, בקרב משתתפים שהיו בתחילת המחקר במשקל תקין או בעודף משקל, הסיכון לעליה במשקל ולהשמנה היה גבוה יותר בקרב אלו שצרכו משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים בהשוואה לאלו שלא צרכו משקאות אלו.

2.    בשני מחקרי עוקבה בקרב בני נוער, שנערכו במשך שנתיים כל אחד, צריכת משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים הייתה קשורה ב-BMI גבוה יותר ואחוזי שומן גבוהים יותר בקרב נערים ונערות בניתוח חתך (תמונת מצב) של הנתונים, אך לא בניתוח אורכי (לאורך זמן) של הנתונים.

ההסבר הפיזיולוגי המוצע לעלייה במשקל בעקבות צריכת מזונות ממותקים בממתיקים מלאכותיים הוא אי-יכולתו של טעמם המתוק לשגר אותות של צריכה קלורית למוח. שימוש לאורך זמן בממתיקים מלאכותיים במקום בסוכר עלול לנוון או 'לכבות' באופן חלקי את היכולות של טעמים מתוקים בעלי תכולה אנרגטית ליצור תגובות פיזיולוגיות רגילות הנובעות מצריכת סוכר. על ידי כך, עלול להשתבש השימוש היעיל באנרגיה, ומפל הארועים המסתיים בתחושת שובע עלול להיחלש. בסופו של דבר, עלול איזון הוויסות בין אנרגיה למשקל להיות מופר. תגובות פיזיולוגיות אלו נמצאו בניסויים בבעלי חיים. בנוסף, מחקר בבני אדם מצא, כי ממתיקים מלאוכותיים אינם מפעילים אזורים דוֹפָּמינֶרְגיים במוח הקשורים בהנאה וגמול.

תסמונת מטבולית

1.    מספר מחקרי עוקבה דיווחו על סיכון מוגבר לתסמונת מטבולית בקרב צרכני משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים בהשוואה לאלו שלא צרכו כלל משקאות אלו. הסיכון המוגבר במחקרים השונים נע בין 17% לבין סיכון כפול.

2.    במחקרי עוקבה שהישוו צריכת משקאות ממותקים בסוכר למשקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים גודל הסיכון לתסמונת מטבולית היה לעתים קרובות דומה.

סוכרת מסוג II

 1.    בשני מחקרי עוקבה, האחד אירופאי (EN3) והשני אמריקאי (Health Professionals) הסיכון לסוכרת מסוג IIהיה גדול יותר מפי 2 בקרב המשתתפים ברביעון הגבוה ביותר של שתיית משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים בהשוואה לאלו שלא צרכו כלל משקאות אלו.

2.    במחקרי העוקבה, Nurses' Health Study, ומחקר סרטן ותזונה, EPIC, הסיכון לסוכרת מסוגII  היה מוגבר בקרב המשתתפים שצרכו לפחות משקה אחד ממותק בממתיק מלאכותי או בסוכר ליום.

3.    במחקר EPIC הסיכון לסוכרת מסוג II היה מוגבר באופן בולט אף בקרב משתתפים במשקל תקין, שצרכו לפחות משקה אחד ממותק בממתיק מלאכותי.

יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי הדם

1.    במחקר העוקבה, Nurses' Health Study, הסיכון למחלות לב וכלי הדם היה מוגבר באופן מובהק בקרב המשתתפות שצרכו יותר משני משקאות ממותקים בממתיק מלאכותי או בסוכר ליום.

2.     במחקר העוקבה, Health Professionals, הסיכון למחלות לב וכלי הדם היה מוגבר באופן מובהק בקרב המשתתפים, שצרכו משקאות ממותקים בממתיק מלאכותי או בסוכר, אולם, לא ניתן להשוות את גודל ההשפעה של כל אחד מהם בגלל ההבדלים בצריכה.

3.    צריכה של משקה אחד לפחות הממותק בממתיק מלאכותי או בסוכר הגדילה באופן מובהק את הסיכון ליתר-לחץ דם (לחץ דם גבוה), הן בשני מחקרי Nurses' Health Study והן במחקר Health Professionals, גודל ההשפעה של צריכת שני סוגי המשקאות היה דומה.

4.    במחקר עוקבה,Northern Manhattan Study , צריכת משקאות ממותקים בממתיק מלאכותי, בהשוואה לאי-צריכה כלל של משקאות כאלו, הייתה קשורה בסיכון מוגבר לארועים קרדיו-ווסקולריים – שבץ מוחי, התקף לב ומוות ממחלות לב וכלי הדם. גודל ההשפעה היה דומה לזה של צריכת משקאות ממותקים בסוכר.

מחקרי התערבות

בחמש השנים האחרונות בוצעו רק שני מחקרי התערבות שבדקו את השפעת צריכת משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים על עלייה במשקל.

1.    במחקר הראשון, לילדים, בעיקר במשקל תקין, שהוקצו לצרוך במשך 18 חודשים משקה אחד ממותק בממתיק מלאכותי ליום, היו עליות קטנות יותר במשקל, בעובי קפלי העור, ביחס היקף-מתניים לגובה ובמסת השומן מאשר לילדים שהוקצו לצרוך משקה ממותק בסוכר.

2.    במחקר השני, במבוגרים בעודף משקל ושמנים, אשר הוקצו לשתי קבוצות התערבות, בהן הוחלפה שתיית משקאות ממותקים בסוכר בשתיית מים או משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים, הירידה במשקל כעבור ששה חודשים לא הייתה גדולה יותר מאשר בקבוצת הביקורת, אשר קבלה ייעוץ לצריכה נבונה של מזון בלבד. החלפת שתיית משקאות ממותקים בסוכר בשתיית מים או משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים במשך ששה חודשים הביאה לשינויים דומים במספר ממצאים מטבוליים, כגון ירידה בהיקף מותניים וירידה בלחץ-הדם הסיסטולי בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקבוצת המים ובקבוצת הביקורת חלה ירידה ברמות הגלוקוז (סוכר) בצום בהשוואה לממצאי התחלת המחקר, ואילו בקבוצת המשקאות הממותקים בממתיקים מלאכותיים לא חלה ירידה ברמות הגלוקוז בצום.

ההבדלים בממצאים בין שני המחקרים נובעים כנראה משוני ב-BMI (עודף משקל מול משקל תקין), משך המעקב (6 חודשים מול 18), מיקום המחקר (ארה"ב מול הולנד) וגיל המשתתפים (מבוגרים מול ילדים). במחקרים אחרים הממצאים לגבי השפעות צריכת משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים בילדים אינם עקביים.

מסקנות החוקרים

מחקרי עוקבה ומחקרי התערבות מצביעים על קשר בין צריכת משקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים לבין מגוון ממצאים בריאותיים שליליים, כולל סיכון מוגבר לעודף משקל והשמנה, סוכרת מסוג II, תסמונת מטבולית ואירועים קרדיו-ווסקולריים, במיוחד במבוגרים. אולם, יתכן שחלק מהממצאים הבריאותיים השליליים משקפים סוג של תהליך הכרתי בו הידע על כך שמשקה ממותק בממתיק מלאכותי נחשב ל'בריא' מעניק 'רשות' לצרוך מוצרי מזון אחרים 'לא בריאים'. עיוות הכרתי זה יתכן שהוא הגורם לממצאים שליליים אלה בגלל צריכה עודפת של אנרגיה.


1 תסמונת מטבולית – מאובחנת כאשר שלושה מהתסמינים הבאים קיימים: רמות גלוקוז גבוהות בדם, השמנה בטנית, יתר-לחץ דם, יתר-שומנים (טריגליצרידים) בדם ורמות נמוכות של HDL-כולסטרול (הכולסטרול 'הטוב') בדם.

תפריט נגישות