המחקר נעשה ביוזמה ובמימון של האגף הבכיר למחקר,תכנון והכשרה והשירות לנוער, צעירות וצעירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
רקע למחקר. תכניות תמיכה בנוער במצבי סיכון ומצוקה המתקיימות בשעות אחר הצהריים משמשות כר נרחב לעשייה חינוכית ומספקות לבני הנוער מסגרת תעסוקתית וחברתית. מטרתן של מסגרות אלה היא להעניק לבני הנוער חוויות מעשירות, שעשויות להרחיב את אופקיהם, לשפר את יכולותיהם החברתיות וללמדם כישורים שיסייעו להם בחייהם הבוגרים.
אחת מתכניות קידום הנוער בישראל היא תכנית 'בית חם' מסגרת חברתית טיפולית בלתי פורמאלית המיועדת לנערות במצבי סיכון ומצוקה. מטרת הבתים החמים לספק לנערות חוויה חיובית של קבלה ושייכות, תוך הקניית מיומנויות שיאפשרו להן לפרוץ ממעגל העוני והמצוקה. המסגרת מיועדת לנערות בנות 18-13 הנמצאות במצבי סיכון וזקוקות למסגרת טיפולית מעצימה ומעשירה. הנערות המופנות לשירות זה מאופיינות בקשיים בתקשורת משפחתית; קשיים בתקשורת בין־ אישית; עבר של התעללות מינית, פיזית או נפשית; קשיים שמקורם הבדלי תרבות וכן נשירה ממסגרות לימודים.
הפעילות בבית החם נערכת במסגרת קבוצתית. 'בית חם' מכיל קבוצה של כ־15 נערות, ומופעל בידי צוות טיפולי שכולל עובדת סוציאלית, אם בית ומדריכה/מדריכות. הבתים החמים פועלים משעת סיום הלימודים ועד לשעות הערב. בשעות אלה מתקיים מגוון רחב של פעילויות מעצימות בעלות תכנים טיפוליים ולימודיים וכן סדנאות חווייתיות.. לצד הפעילות הקבוצתית, לכל נערה נבנית תכנית קידום פרטנית, בהתאם לצרכים האינדיבידואליים והתרבותיים שלה.
ברחבי ישראל פועלים כ־170 'בתים חמים' שמספקים מסגרת לאלפי נערות בישראל. 'בתים חמים' אלה מופעלים בידי מפעילים שונים, הן מטעם הרשויות המקומיות והן מטעם עמותות. הפעילות נערכת במתכונות הפעלה שונות, כאשר בחלק מהבתים הפעילות מתקיימת ל יומיים בשבוע ובחלק אחר ישנם שלושה ימי פעילות בשבוע. לאור מגוון התוכניות להפעלת 'בתים חמים', הוחלט לקיים מחקר מעקב שיבחן את יעילותם של המודלים השונים בקידום הנערות ובמתן מענה לצרכיהן.
מערך המחקר. כדי לבחון את יעילות הבתים החמים נערך מחקר מעקב שבחן מדדי הערכה של המשתתפות בבתים החמים לאורך תקופת השתתפותן בתכנית ולאחריה. כלי המעקב הינו שאלון שהועבר לנערות בשלושה מועדים: א. עם תחילת שהייתן בבית החם; ב. כעבור שנה, וג. שישה חודשים לאחר מכן. השאלונים הועברו ל-390 נערות המשתתפות ב-33 בתים חמים שפועלים בישראל בין השנים 2013–2015.
השאלונים כללו מדדי התנהגות (Child Behavioral Checklist), מדדי עמדות רווחה אישית (Well Being), שאלון קשרים אישיים, שאלון סוציו-דמוגרפי ושאלון שביעות רצון מעבודת הבית החם.המחקר בחן את שיעור השינוי במדדי ההערכה של המשתתפות (התנהגות, עמדות, קשרים אישיים) לאורך התכנית; כמו כן נבחנו קשרים בין מאפיינים סוציו־ דמוגרפיים של המשתתפות לבין שיעור השינוי במדדי ההערכה של התכנית; וקשרים בין מאפייני הבתים החמים עצמם (מודל הפעלה של יומיים בשבוע או שלושה ימים בשבוע) לבין שיעור השינוי במדדי ההערכה של התכנית. כמו כן נבחנה מידת שביעות הרצון של הנערות המשתתפות מהתכנית.
ממצאים. המחקר מצביע על שיפור מובהק במדדי הערכה של הנערות המשתתפות בין שלושת המועדים. שיפור זה נמצא הן במדדי העמדות והן במדדי ההתנהגות. כמו כן, נמצאה שביעות רצון גבוהה מאוד של המשתתפות במחקר מעבודת הבתים החמים, לרבות מאנשי הצוות מהתכנים המקצועיים.עם זאת, לא נמצא מתאם בין מודל הפעלת הבתים לבין השיפור במדדי ההצלחה של המחקר. קרי, מהממצאים עולה שאין יתרון בהפעלת מודל של שלושה ימים על פני מודל של יומיים בשבוע.
בבחינת ההבדלים בין סוגי מפעילים (רשויות מקומיות או עמותות) לא נמצא מתאם בין מפעיל הבתים לבין שיעור השיפור במדדי ההצלחה של המחקר. ואולם, נמצא הבדל מובהק בין מידת השיפור במדדי ההצלחה של נערות בבתים החמים במגזר היהודי לבין מידת השיפור בקרב נערות במגזר הערבי. כלומר, השיפור במגזר היהודי היה משמעותי יותר. בנוסף, נמצא הבדל מובהק בין מידת השיפור במדדי ההצלחה של נערות בבתים החמים בערים וביישובים עירוניים, לבין מידת השיפור של נערות בבתים מיישובים קהילתיים, כאשר השיפור בערים היה משמעותי יותר.
מסקנות החוקרים. ניתוח ממצאי המחקר מצביע על השפעה חיובית משמעותית של הבתים החמים על מדדי ההערכה של הנערות המשתתפות, הן מבחינת מדדי עמדות רווחה אישית והן מבחינת מדדי התנהגות. כמו כן, נמצאה שביעות רצון גבוהה מאוד מצד הנערות. עם זאת, לא ניתן להצביע על מאפיין ייחודי בעבודת הבתים או בתכונותיהם כמקושר עם השיפור במדדי ההערכה. מסקנת המחקר היא שתכנית בתים חמים היא תכנית אפקטיבית ובעלת השפעה חיובית רבה על המשתתפות בכל הקשור להעצמתן, לחינוכן ולמתן מענה לצרכיהן, וזאת ללא קשר למאפיינים השונים של הפעלת הבתים.
שתפו אותי
